מעבירה לפה שאלה עקרונית - גברים

[lulyK]

תודה ../images/Emo25.gif

אני בעצמי עוד לא יודעת מה לעשות והוא אומר שהוא יהיה מאחורי בכל החלטה (אבל מעדיף שלא נעשה.......). עוד מוקדם בכלל לדבר על זה. עוד לא עשינו אף בדיקה. אולי בכלל לא תהיה ברירה אמיתית (עשיתי פעמיים את הבדיקה הנסיונית של פרופ' פייגין והם לא הצליחו לגרד ממני מספיק תאים עובריים).

 

[1שילגיה]

מסכימה

 

[אמא של עופרי וטל]

לא הייתי יכולה לחיות עם בעל

שלא בדעותי הפוליטיות. לא יכולתי לחיות עם בעל שרוצה לגור בבית קומות.

 

[טלי בארץ הלמה]

היה לי קשה עד בלתי אפשרי לחיות ככה

אבל זו שאלה תיאורטית ממילא.

 

[ענתש]

אצלינו היה המון קיטוב...

אני באתי מבית מסורתי והוא מבית אפיקורסי לגמרי. אני באתי מדיעה פוליטית אחת (מרכז ימינה, עכשיו אף אחד לא יאמין עליי...) והוא מאחרת לגמרי (שמאל די קיצוני)... והכי - באנו מבתים עם בסיס חינוכי שונה מאד. דיברנו על זה לא מזמן - שאצלי במשפחה נורא חשוב להיות מאושר, גם אם זה אומר שאתה לא רוצה ללמוד, או לא רוצה למצוא עבודה... וגם נורא ברור שחשוב להיות סקרן וחקרן ומתעניין בכל דבר גם אם זה אומר שתחליף תחום עניין כל 5 דקות. אצלו במשפחה יש המון משקל לתוצאות - חייבים ללמוד, חייבים להוציא ציונים טובים, השכלה היא חשובה, מקצוע הוא חשוב, התמדה היא חשובה. אבל עם השנים בחלק מהדברים התקרבנו (כי אחד הצדדים נוכח בצדקת הצד השני... בעיקר אני נוכחתי שחלב עם בשר זה נורא טעים

), בחלק התפשרנו ובחלק אנחנו עדיין דנים לפעמים. בעיקר בעניין הפוליטי - היום הימין המתון והשמאל המתון ממילא נמצאים באותו המקום כמעט.

ושנינו התמתנו המון כי פשוט התבגרנו (הכרנו נורא צעירים). משום מה שום דבר לא מביא לפיצוץ. תמיד מוצאים את הדרך לחיות עם זה.

 

[neta2]

אהבתי את תשובתך ענתש../images/Emo13.gif

בעיקר את אהבתך למאכלי בשר עם חלב

 

[משוש30]

יש לי חברה טובה משלום עכשיו

(הייתה ממש פעילה ועבדה שם) ובעלה הצביע ליברמן בבחירות האחרונות היא לא רצתה לעשות ברית מילה בכלל אבל זה היה נכד ראשון במשפחה שלו ובסוף עשו מסיבה ענקית ולא רק ברית... בקיצור קשה אבל, לפחות בינתיים, האהבה מנצחת. הפתרון הפוליטי שלהם היה חוסר פעילות פוליטית של שניהם (מלבד הצבעה בכנסת) וגם לא מדברים על זה בבית. האמת? הוא בחור מקסים (למרות הליברמן...)

 

[Arfilit]

אניאניאני!!!!!! חיה עם אחד -

שדעותיו הפוליטיות הפוכות לשלי. אז מה. הוא מכבד את שלי ואני את שלו - ולדידי זהו הפלורליזם שעליו כולם מדברים. לפעמים אנחנו צווחים עד שהורידים מתפקעים - אבל לרוב אנחנו פשוט חיים עם ההבדלים בשלום.

 

[ornaok]

כנ"ל

 

[שרון של לוטן]

לנו יש פערים דתיים

הגענו למן סטטוס קוו כזה שמתאים לשנינו. אבל אני חילונית לגמרי וודים נוטה מאוד לכיוון המסורתי. הסטטוס קוו נשמר, אם כי אני יודעת שהוא נשמר בעיקר בגללי ואם אני לא הייתי בתמונה אז ודים היה הרבה יותר דתי. בכלל, אני חושבת שבסתר ליבו הוא תמיד רצה להתחתן עם מתנחלת זרוקה עם חצאיות מתנפנפות ושיהיו להם הרבה ילדים. איך מתגברים? נזכרים מדי פעם למה אנחנו אוהבים ושבחרנו לחיות זה עם זו (וההפך) גם בגלל שחיפשנו משהו קצת שונה מעצמנו. ואז לומדים להנות מההבדלים. בסך הכל אנחנו אנשים מאוד דומים באופיינו ובצורת מחשבתנו אז לא מרגישים הבדלים תהומיים.

 

[עמית@]

הזכרת לי אך לפני כמה ימים אחי הקטן

החילוני/שמאלני להלל התחיל פתאום למלמל לעצמו בקול רם כמה זה די סקסי בעצם כל אותן מתנחלות שטופות אידאולוגיה במטפחת ראש וחצאית עם ברק בעיניים (שוכבת על הכביש לפני הפינוי? גברים...)

 

[שרון של לוטן]

את צריכה לשמוע את ודים מנסה

להראות לי נשים שלדעתו מתלבשות יפה, עם חיוך מוקסם על הפנים. ותמיד זו אחת עם כיסוי ראש וחצאית מעל מכנסיים מעל עוד חצאית עם שלוש חולצות שונות מבדים הודיים מעל. אין כמובן שום קשר בין זה לבין איך שאני מתלבשת, למרות שאני די חובבת את הסגנון. מה לעשות, לא מתאים לי במיוחד. אגב, אנחנו נכנסים היום למרכז ת"א עם סרט כתום על האוטו. יסקלו אותנו?

 

[עמית@]

יש מצב ../images/Emo3.gif

סתם, אצלנו ברחוב הכחול+כתום שולט (מן טרנד מוזר שאמור לסמל אחדות/פלורליזם/חיבוק לכל העם, משהו די מחריד)

 

[שרון של לוטן]

אולי זה מסמל סכיזופרניה...

 

[ו שתי]

אין לי מושג

איפה הוא גולש, למרות שאנחנו כבר חודשים עובדים על אותו מחשב. לא חושבת שהייתי נעלבת או צוחקת. לא יודעת.

 

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo140.gifתודה עמית

זה מחמיא לי מאוד. ופה, בגלל שאני מרגישה יותר "בבית" אני יכולה להרחיב קצת בנושא: כתבתי את ההודעה הנ"ל גם בגלל דברים שקורים כאן בפורום - הרי שמישהיא כותבת הודעה על הקושי באורגזמה - אז כולנו מיעצות לה קודם לבדוק לבד מה עושה לה טוב - ולמיטב ידעתי לבדוק מה עושה לה טוב - זה לאונן רק במילים יותר יפות. יש משהו במילה אוננות - שכאילו שייכת לעולם הגברי ולא לעולם הנשי - למרות שבשנים האחרונות יש יורת פתיחות אבל לפי דעתי עדיין לא מספיק. כאילו הפתיחות בנושא המין שייכת לעולם הגברי - יש להם ערוץ משלהם "אגו" - שאני אישית מאוד אוהבת יש בו הרבה פעמים גם חומר לימודי מצויין ומעבר לזה הוא מחרמן לאללה ומאז שיש לי ילדים קצת יותר קשה לי להתחרמן והערוץ עושה עבודה מצויינת. יש להם עיתון "בלייזר" שלאנדבר על הפליי בוי. ולנו הנשים יש את "לאישה" מחיאות כפיים סוערות - איפו נקודת הג'י של הגבר? איפו נקודת הג'י שלך? 10 שיטות לענג את הגבר שלך. חנויות סקס - כמה מכן נכנסו לחנות סקס ולא הרגישו בושה? לכמה מכן זה חוויה אמיתית? על לימוד התענוגות של הגוף שלנו? למה גם לחנויות הסקס יש הרגשה שאני נכנסת לעולם הגברי (למרות שהרבה מהמוצרים שם הם בשביל האישה). נכון שהיום האינטרנט פתח דלת רחבה לנשים הביישנות - אפשר לקנות מוצרים נפלאים דרך אתרים נהדרים באינטרנט, אבל עדיין "כאילו" התחום הזה נוצר בשביל הגברים בלבד. וזה מה שמרגיז אותי.

 

[אנוני מוסמוס]

מדברים עלי ולא קוראים לי?

זה מאד נכון מה שאמא של כתבה. אם המילה אוננות וחברותיה היו גלויות יותר אני מאמינה שהייתי מגלה דברים יותר מוקדם.(לא שזה תמיד יותר טוב,יש לי חברות שמרגישות שהכל הגיע אלהן מוקדם מידי). אני מרגישה שיש פרדוקס: מצד אחד מראות/סרטים ארוטיים באמת מדליקים מצד שני אני לא רוצה שככה בעלי יידלק. במילים אחרות-אני כן הוא לא. לא להתנפל עלי-הייתי שמחה להרגיש אחרת...

 

[סם2]

../images/Emo45.gif ווידוי קטן

1. אני מנויה על בליזר.זה אחד מהמגזינים המשעשעים שיש בארץ. 2. הפעם הראשונה בה נכנסתי לחנות סקס (בארץ) היתה כהתבקשתי לתכנן חנות סקס לנשים ועשיתי מחקר שוק על מה שקיים במחוזותינו. היום זה הפך לעניין שבשגרה במיוחד בשל העובדה שעשיתי שתיים כאלו ואני מאד אוהבת את הוגות הרעיון. 3. אוננות, זו מילה שאני שונאת. היא מעוררת בי אסוציאציות שליליות גם בהקשר הגברי. לו היה ניתן למצוא מילה אחרת.... באופן כללי, מהמקום בו אני נמצאת, אני מרגישה שמתחילה להיות פתיחות למיניות שלנו, אנחנו לא ממש שם אבל בהחלט בדרך. תראי את כל שרשורי הרוקט פוקט למיניהם...

 

[אמברון]

אם כן...

מהיום אל תאמרי "אני מאוננת". אמרי "אני מענגת את עצמי"... הגילוי הזה, של הפתיחות והיכולת ליהנות ממה שהומשג עד היום במונחים גבריים (עיין ערך אוננות), מאוד משחרר. אולי הגיל עושה את שלו, אולי הזוגיות שמקבלת מימדי פתיחות אחרים ומשובחים עם השנים, אולי בגלל מיליון סיבות נסתרות או גלויות - נוח לי יותר במקום שאני נמצאת בו היום. אני חושבת שחלק גדול מהעניין (לפחות אצלי) זה העובדה שאני מסוגלת לחיות עם עצמי, עם גופי ועם הווייתי בשלום (להבדיל משנים קודמות - של הלקאה ושנאה עצמית כל כך עזה, שכמעט וחשתי לא רלוונטית).

 

[עמית@]

מזדהה, לא עם ההשלמה כמו עם השנאה

לצערי אני עוד רחוקה מהשלמה, אבל אני משתדלת