מעבר לאנגליה

[מרב של ערן]

אם יש להם אזרחות אז הם *גם* ישראלים

למה זה כל כך מרגיז אותך שהם מגדירים את עצמם כשראלים? פעם,לפני 10 שנים חייתי בישראל. אני עדיין ישראלית ואם מניין השנים הוא הקובע הרי שחייתי בישראל יותר שנים ממה שחייתי בנ"ז. זה נותן לי איזשהן נקודות זכות בהגדרה העצמית שלי?
אני מטילה ספק בנחרצות שלך שגרמני שיעבור לאמריקה יקרא לעצמו אמריקאי וכו'. אני חיה במדינת הגירה ומכירה מהגרים מהרבה מקומות בעולם ואצל כולם קיימת הדואליות הזו של ההגדרה העצמית. הילדים שלי הם כבר הרבה פחות דואלים. הם אמנם מדברים עברית (כלשהיא) אבל לא שום דבר מעבר. הם הרבה יותר ניו זילנדים מישראלים אבל אם העובדה שהם נושאים דרכון ומדברים עברית תגרום להם להגדיר את עצמם כישראלים, אני לא אכעס. דווקא את, בהיותך מישהי שמייחסת חשיבות לחיים בישראל, צריכה לשמוח שאנשים שחיים 30 שנה מחוץ לישראל עדיין מגדירים את עצמם כישראלים, כי זה משמר את הקשר ואולי אפילו יחזיר אותם לחיות בישראל.

 

[carlimi]

 

[טחינה עם דבש]

את צריכה לשמוע מה הבן שלי אומר על זה

הוא מסביר בששון לכל עובר ושב שרק חצי מהמשפחה שלנו הם אוסטרליים, כי החצי השני (קרי, אמא ואבא שלו) נולדו אי-שם בישראל.

וכן, נראה לי שגם עוד שלושים שנה הוא יתעקש על זה שאני "ישראלית".

לא מתווכחת לא אתו ולא אתך. שכל אחד יגדיר אותי איך שמתחשק לו (יש אנשים שאומרים שאני היפית, אלוהים יודע למה. יש כאלה שחושבים שאני חילונית, שזה מגוחך, או דתייה, שזה מגוחך עוד יותר). הרי ההגדרות שלהם (או שלך, או של הבן שלי) לא משנות אותי ואת מה שאני, נכון?
אני רק לא מבינה למה את מתרגזת על זה שההגדרות העצמיות של מישהו עם רקע ישראלי שונות מאלה שאת נותנת לו.

 

[שירלי של 4]

ולכן את ממליצה לי לשתות יין על הבוקר??

 

[מרב של ערן]

את התחלת

 

[לילית462]

ציפיות ריאליות

כדי שלא תתאכזבי כדאי שיהיו לך ציפיות ריאליות.
הסיכוי שלך לקבל עבודה כמורה לעברית ואו תנ"ך קרוב ל0. מצטערת להיות כל כך בוטה, אבל קחי בחשבון שלונדון (כמו כל מקום אחר) מפוצצת בישראלים ובישראליות, ומשרות הוראת העברית הן ספורות ובודדות. שלא לדבר על כך שבלונדון יש קהילה יהודית (שאינה ישראלית) ענפה וגם בה מורות למכביר.
בקיצור, להיות ראלית בציפיות... אפשר לחפש משרות דרך הקהילה היהודית, הJCC ובתי הכנסת.

 

[ניריתסקוטלנד]

אם מדובר על שנה בלבד,

אולי שווה לך ללכת על שיעורים פרטיים.

האם את מגיעה עם ילדים ? או שיש לך רק את החייל?
ו-

זה מאוד מסבך את הענינים. לדעתי יש פה משהי עם חייל בארץ.

 

[קרנוש44]

יש לי עוד ילדה בת 15 .

חשבתי על שיעורים פרטיים , אבל לא יודעת כמה כסף זה כבר יכול להכניס ? בכל זאת לא נוכל להתקיים רק מעזרה שנקבל והמשרה חלקית של בעלי . את החודשים הבאים אקדיש מן הסתם לנושא .

 

[ניריתסקוטלנד]

התלבטתי אם לכתוב את מה שאני עומדת לכתוב

אני כמובן לא מכירה אותך ואת משפחתך ואת השיקולים שלכם.

הניסיון שלי עם החיים במדינה אחרת, ואני חיה בסקוטלנד עם בעלי הסקוטי (מקומי) ככה שזה אמור להיות יותר קל, זה שזה לוקח זמן להתרגל, חצי שנה שנה לפחות.

צריך להתרגל למקום שונה, להתרגל לשפה, זה שאנחנו יודעים אנגלית זה לא מספיק. להתרגל לתרבות ולמזג האויר, להתרגל לבירוקרטיה ולחיות רחוק מכל מה ומי שאנחנו מכירים. זה לא פשוט.
במקרה שלך זה מאוד לא פשוט, ואין לי נסיון, אני מדברת מנסיון של אחרים, להשאיר בן חייל בארץ ולהעביר נערה בת 15, גיל שנושא החברים הוא כל כך קריטי, וכל זה לשנה בלבד.

אני הייתי נשארת בארץ ושהבעל יגיע לחופשות.

חשוב לי שתראי את ההודעה הזאת כחוות דעת של מישהי שלא מכירה אתכם, ורק רוצה להעלות עוד אופציה מתוך מה שאני מכירה.
מענין איך אחרים בפורום הזה רואים את זה.

 

[קרנוש44]

צודקת ! ותודה על חוות הדעת ...

זה בהחלט עלה . בעלי יליד אנגליה ומצהיר בכל הזדמנות אפשרית שאין לו כוונה להישאר מעבר לזמן הדרוש להשלמת לימודיו. חשבנו להצטרף לחופש הגדול ושהוא יבוא בחגים , אבל דווקא ילדתי המקסימה , שהיא ,ללא כל ספק ,"ילדה של אבא" , רוצה להיות קרובה אליו . אני מתקשה לעשות את הצעד , אבל לא מוכנה לפילוג משפחתנו הקטנה ממילא . יש לי חודש לקבלת החלטה סופית ...
אם היית לידי היית מקבלת

על התמיכה וההבנה !

 

[carlimi]

תגידי - איך בעלך מגדיר את עצמו!?

 

[ניריתסקוטלנד]

חבל לי שהדיון פה הפך לכל כך קשה,

אולי נגעת בעצב חשוף.

אני מקוה שתרגישי נוח בפורום הזה שנתן לי המון תמיכה ברגעים הכי קשים.

בהצלחה לכם.

 

[קרנוש44]

כנראה שכן....

 

[carlimi]

למה קשה?

סה"כ שאלתי שאלה.
אני הלכתי לשאול את ההורים שלי שהגיעו לארץ מאירופה בשנת 68 ....
אבא שלי אמר שהוא מגדיר את עצמו ישראלי מהרגע שנחת בארץ ..
אמא שלי לא ....
ושניהם חיים בישראל כבר כמעט 50 שנה ....
סה"כ שאלתי שאלה, שבהקשר לדיון נראתה לי מאוד לגיטימית ....lol

 

[קרנוש44]

לא שאלת שאלה . תקפת . שאלו אותי משהו

וכתבתי את דעתי . מן הצד , דווקא כמישהי חדשה בפורום , אתן נשמעות לא ישראליות כל כך ויש כאן אפילו כאלה שמודות בכך . התנצלתי שפגעתי , אם פגעתי ואת ממשיכה להוכיח ו"להחזיר" .
אמרת שעלי למתן את תגובותי . back at you .
אני נוסעת לשנה , כמו לטיול ארוך . משוכנעת שאהנה ומשוכנעת עוד יותר שאחזור !!! אני יודעת איפה הבית , כפי שכבר כתבתי .
שיהיה לך הרבה טוב באמריקה , שתזכי לגרין קארד ודרכון ובעיקר - שתזכי לגדל שם את ילדייך בשמחה רבה !!! וכל זאת - בלי טיפה ציניות .

 

[mumfor4]

אני ממש מסכימה עם נירית

יש לי ילדה בת 16 אוטוטו כשהיא הייתה בת 13 עזבנו את הארץ
השנה הראשונה הייתה ממש ממש קשה .
לא חושבת שזה חכם לקחת ילדה בגיל הזה לשנה אחת , באמצע בגרויות לנתק אותה מהחברים , מהלימודים
ולהשאיר עוד חייל בודד בצבא ( מניחה שהוא לא יהיה לגמרי בודד ) אבל הוא בעיניי גם ילד , שזקוק להורים .
אז כן , אולי אפשר לשקול טיפה של חוסר נוחות וגעגוע לעומת יציבות נפשית של הילדים .
הגילאים האלה ממש קריטיים , זה לא שזה בלתי אפשרי אבל ההסתגלות לוקחת זמן .
מה גם שמההיכרות עם מערכת החינוך בבריטניה , בית הספר נקבע לפי אזור המגורים , לא בטוח אבל שיהיה מקום בכיתה
בגיל 15 הילדה צריכה להיות בכיתה שמתחילים בגרויות , מכיוון שהיא לא תמשיך ללמוד בבריטניה , השנה אולי תהיה חסרת משמעות מבחינתה ומה היא תעשה כשתחזור לארץ איך תשלים את כול מה שהפסידה ?

אומרת רק את דעתי .

 

[קרנוש44]

הענין הוא שבתי מאוד רוצה את אבא....

הרצון שלי לא לזוז מכאן , הביא להרבה עצבים , דמעות וכעס , כיאה לבת עשרה טיפוסית . מהלימודים , אני לא דואגת , אגב , מפני שאני מורה ויכולה להכין אותה לקראת הבגרויות , שתשלים , כאשר נחזור . היא תלמידה מצויינת , כך שיהיה לי קל איתה . כרגע חושבת רק על שלמות המשפחה . בני יגור אצל סבתא ואחי ליד ...כך שהוא יהיה מוקף חום ואהבה . מה גם שהולך לקרבי , אז כמה יהיה בבית ?
דרך אגב , מה שלום בתך כיום ? ואיך זה בכלל לגדל ילדים ישראליים שובבים ופרועים בחו"ל ?

 

[mumfor4]

אם זה הרצון של כולכם אז נותר לנו לאחל

שנת רילוקיישן מדהימה לעיר מדהימה ותוססת .
בתי מרגישה מצויין היום , אחרי שהשפה התבססה אבל עדיין קשה לה , היא לא תלמידה מצטיינת אלא תלמידה ממוצעת
שעושה מאמצים עילאיים בעיניי ואני מעריכה אותה מאוד על כול יום שהיא מנסה להתמודד.
היא אהובת המורים ואהובתי הבכורה .

מאחלת לכם רק טוב ובהצלחה לחייל .

 

[רזאי]

אני זאת שהשארתי חייל בארץ.

עברנו עם בן 15 ובת 7 לשנת שבתון ונשארנו לשנה נוספת.
אנחנו יצאנו לשבתון הזה דווקא לבקשת בן ה15, שחשב שזו תהיה חוויה נהדרת שתחזק לו את האנגלית.
לקח לילדים כמה חודשים להשתלב.
בן ה15 רכש כמה חברים תוך זמן קצר, וחושב שעשינו את הדבר הנכון. האנגלית שלו כבר היתה ברמה גבוהה, ולכן לא היו לו בעיות בלימודים.
החייל שלי לא קרבי, אז אני לא בטוחה שאני יכולה לייעץ בנוגע לבן שלך. אני כן יכולה להגיד שטסתי במיוחד כדי להיות איתו בטקס סיום קורס, ואני בטוחה שזה היה מאוד חשוב לו.
התובנה שלי היא להתייחס אל המעבר כאל טיול ארוך וחוויה. יותר קל להסתגל כשחושבים שנמצאים בסיטואציה של פסק זמן קצוב מהשיגרה.

 

[קרנוש44]

תודה לכולכן ! סליחה שהיהרתי וערערתי...

את הפורום . אבל כמו הנסיעה הקצרה שלי . גם השהות שלי בפורום שלכן הייתה קצרה ( חיוכים , מישהי ?? ) , רציתי לקבל עצה קטנה בנוגע לעבודה בארץ אחרת וקיבלתי הרבה יותר ! תודה , תודה , תודה !
בהצלחה לכולן איפה שלא תהיו ....
יום טוב !!!!