מספר מקורות מלוקטים על הנושא הנידון
במילון אבן שושן הצורה "מה השעה" מובאת לצד "כמה השעה" - "שאלה בפי הרוצה לדעת בדיוק את הזמן לפי השעון ברגע שאלתו."
בכל אופן, מסתבר בדיעבד שהנושא של כמה השעה ומה השעה כו' נדון רבות בספרות הלשון (הקרדיט לגוגל ספרים) ולפני שנעשה כל כך פשוט לומר "מה השעה" נעשתה פרופוגנדה לצורה הזאת (בואו נעקוב יחדיו במספר מקורות שלהלן):
* התגבשות הדקדוק הנורמטיבי בעברית החדשה - עמ' 151 (אפשטיין צידד ב"כמה השעה" על פני "מה השעה").
בספר הגיוני לשון של יצחק אפשטיין (עמ' 264):
- לכן בחפצנו לדעת את אורך־הזמן שעבר מחצות־הלילה או מחצות־ היום עד הרגע הנוכחי— עלינו לשאול :כמה השעה ? וכן בערבית...
* לפי יעקב בהט, "וְדַיֵּק: תיקוני לשון ושיפור הסגנון" (1960), עמ' 186:
"אמור: מה השעה? (אל תאמר: כמה השעה? ואל תאמר: איזו שעה?). כוונת השואל היא לא למספר השעות (— כמה?) ולא לתיאור השעה ( — איזו?), אלא — לידיעת השעה באשר היא (— מה?)."
* ראובן סיון בלקסיקון הלשון (1969), עמ' 22 ועמ' 124 כותב:
מה השעה, איזו שעה, כמה השעה, שלושתן כשרות. (יש לי את הספר הזה אבל הוא נמצא במדינה אחרת כרגע כך שלא אוכל לעיין בו עכשיו לראות את דבריו. היה מעניין לראות מה הוא מסביר שם).
בספר המשפט - אב"א אחימאיר:
מכאן, ש״כמה השעה ?״ הוא מושג מתורגם מלשון זרה. הערבי שואל: ״קאדיש אס־סעה״ (״כמה השעה?״), ואילו דובר אידיש בריסקאית (סטבסקי היה יליד עיר פולנית זו) שואל: ״ווי שפעט איז יעצט״ (כלומר, כביכול, ״עד מה התאחרה השעה כעת?״).
יצחק אבינרי ביד הלשון (עמ' 252) כותב כך (הספר שלי רחוק ממני ולכן אין לי אלא את מה שגוגל ספרים מציע כרגע):
- כמה השעה: המחלוקת בדבר איזו שעה, כמה השעה, ומה השעה, עדיין לא תמה. יצחק אפשטייין דן באריכות בעניין זה והסיק שיש לומר כמה השעה. רואה אני את דבריו אע"פ שאפשר להקשות ולטעון שלפי התשובה (שתים, שלוש) ראוי היה לשאול כמה שעות. יש לראות כמה השעה כקיצור, כמי שאומר כמה מראה השעון בשעה זו? גם בשאר לשונות יש שנהגו לקצר... (ההמשך חסר).
בילקוט תיקוני הגיה של חנה מגיד 1982, עמ' 158):
- אל תשאל "כמה השעה". (על סמך מה בדיוק היא קבעה כך בניגוד לרוב? איזו העדפה יש לצורה זאת על פני אחרות? לא ברור)
בספר של רונית גדיש וסמדר ברק "שפה קמה" (לקט מתוך מדור לשוננו לעם) עמ' 49:
- טעות מושרשת בפי ההמון, שהיא הולכת וחודרת גם לתוך הספרות, היא השאלה ״כמה השעה?״. צריך לאמר: ״איזו שעה״, שכן אנו מוצאים: ״והיה מביט ויודע איזו שעה של יום״ (תנחומא, בא [יב]) ״והיה מביט בה ויודע איזו שעה".
בכרך החמישי של תלפיות (עמ' 350):
- ...והנה מביט ויודע איזו שעה בעם״ (ילקוט שמעוני, בא רמז ק״ץ). ואם אנחנו נשתמש בביטוי "כמה השעה״ מובנו יהיה איזה חלק של יום היא השעה, כמו שמצינו בנוגע לרגע : וכמה רגע ? אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה בשעה״ (ברכות ד)
