Blue Potion
New member
מעצבן אותי.
מעצבן אותי.
מעצבן אותי לחפש עבודה, למצוא עבודה, ולהבין שאני לא מקבלת אפילו את המינימום של הזכויות שלי, לא משנה באיזה מקום זה.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי מכריח אותי לשלם על מנה, במקום לקוח שהתחרט, ואז אני צריכה להוציא מהכיס שלי 60 ש"ח, סתם.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי משלים לי למינימום מהטיפים.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי מכריח אותי לשלם חוסר בקופה, לפעמים זה חצי שקל, לפעמים זה עשר שקל... אבל זה מצטבר. וכשיש עודף בקופה, העודף מגיע אליו.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי קובע הסדרים עם עובדים אחרים שלא מוכנים לשלם חוסר בקופה - שלא ישלמו, ואומר להם גם לא להגיד לשאר העובדים. (כדי שהם כן ישלמו).
מעצבן אותי שהמעסיק שלי משלם לי נסיעות עבור כל משמרת בתעריף של חופשי-יומי, ולא אכפת לו שכשהמשמרת שלי מתחילה ב-6 בבוקר, אין לי אוטובוסים ואני נאלצת להגיע במונית או ברכב - או שכשהמשמרת שלי נגמר ב-1 בלילה, אין לי אוטובוסים ואני נאלצת להגיע במונית או ברכב - או שכשאני עובדת בשבתות, שוב, כאמור, אני נאלצת לדאוג לעצמי, כי אין לי אוטובוסים.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי לא משלם לי בזמן.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי לא משלם לי על ימי התלמדות.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי מחתים אותי על זה שאני צריכה לעבוד מינימום 3 חודשים, ואם אני מחליטה לעזוב לפני - אני חייבת לו את הסכום שהרווחתי בעבודה עד עכשיו.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי לא נותן לי לצאת להפסקה אחרי עבודה של 6 שעות, ואומר לי "תנוחי כשאין לקוחות", כשבפועל אין לקוחות אולי ל-2 דקות.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי לא משלם לי את כל מה שהוא צריך, ואני חייבת לעקוב אחרי זה כל הזמן.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי באופן קבוע "שוכח" משמרת שעשיתי, ואני צריכה לבוא אליו עם הרשימה שהכנתי. ובמקרה, מדובר כל פעם במשמרת של יום שבת בבוקר, שעליה מקבלים 150%.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי דורש ממני להגיע כל פעם חצי שעה לפני משמרת, ולסיים כל פעם חצי שעה אחרי המשמרת, כדי לסגור משמרת. ככה שבפועל אני עובדת 9 שעות, במקום 8, ולא משלם לי על השעה שאני נשארת אקסטרה.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי, בראיון עבודה, מסביר לי על ההתנהלות של המקום, וכשאני אומרת לו, "אתה יודע שזה לא חוקי?" הוא אומר לי, "את רואה את הדלת?!"
כל הסיטואציות האלו לקוחות ממקומות עבודה שונים שעבדתי בהם במהלך השנים.
כרגע ההשכלה היחידה שיש לי היא תיכונית, והקשרים שיש לי או להורים שלי, הם אפסיים. שום מקום יותר מכובד לא ייקח אותי אליו.
מעצבן אותי, שאני, בתור בחורה לא עצלנית, שאוהבת לעבוד, ונותנת מעצמה, אפילו לא מקבלת את המינימום שהיא זכאית אליו.
מעצבן אותי, שכמוני, יש כל כך הרבה אנשים, שעובדים, ופשוט מקלים ראש, במקום לדרוש את הזכויות שלהם.
מעצבן אותי, שאין אפילו מקום עבודה אחד נורמאלי בעיר הזאת, שלא מנצל בצורה כזו או אחרת את העובדים שלו.
מעצבן אותי שאני לא עושה עם זה שום דבר.
מעצבן אותי שאף אחד אחר לא עושה עם זה שום דבר.
מעצבן אותי שכדי לעשות משהו, אני צריכה הרבה כסף בשביל לשכור עו"ד ובשביל משפט, אני צריכה הרבה כוח רצון, והרבה זמן מיותר. הרבה דברים שאין לי.
מעצבן אותי להבין שאין בעיר הזו מקום עבודה שהוא לא כזה.
אני לא דורשת הרבה. אבל אם זה ככה, אני מעדיפה לשבת בבית. בחיי.
נמאס לי.
מעצבן אותי.
מעצבן אותי לחפש עבודה, למצוא עבודה, ולהבין שאני לא מקבלת אפילו את המינימום של הזכויות שלי, לא משנה באיזה מקום זה.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי מכריח אותי לשלם על מנה, במקום לקוח שהתחרט, ואז אני צריכה להוציא מהכיס שלי 60 ש"ח, סתם.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי משלים לי למינימום מהטיפים.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי מכריח אותי לשלם חוסר בקופה, לפעמים זה חצי שקל, לפעמים זה עשר שקל... אבל זה מצטבר. וכשיש עודף בקופה, העודף מגיע אליו.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי קובע הסדרים עם עובדים אחרים שלא מוכנים לשלם חוסר בקופה - שלא ישלמו, ואומר להם גם לא להגיד לשאר העובדים. (כדי שהם כן ישלמו).
מעצבן אותי שהמעסיק שלי משלם לי נסיעות עבור כל משמרת בתעריף של חופשי-יומי, ולא אכפת לו שכשהמשמרת שלי מתחילה ב-6 בבוקר, אין לי אוטובוסים ואני נאלצת להגיע במונית או ברכב - או שכשהמשמרת שלי נגמר ב-1 בלילה, אין לי אוטובוסים ואני נאלצת להגיע במונית או ברכב - או שכשאני עובדת בשבתות, שוב, כאמור, אני נאלצת לדאוג לעצמי, כי אין לי אוטובוסים.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי לא משלם לי בזמן.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי לא משלם לי על ימי התלמדות.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי מחתים אותי על זה שאני צריכה לעבוד מינימום 3 חודשים, ואם אני מחליטה לעזוב לפני - אני חייבת לו את הסכום שהרווחתי בעבודה עד עכשיו.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי לא נותן לי לצאת להפסקה אחרי עבודה של 6 שעות, ואומר לי "תנוחי כשאין לקוחות", כשבפועל אין לקוחות אולי ל-2 דקות.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי לא משלם לי את כל מה שהוא צריך, ואני חייבת לעקוב אחרי זה כל הזמן.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי באופן קבוע "שוכח" משמרת שעשיתי, ואני צריכה לבוא אליו עם הרשימה שהכנתי. ובמקרה, מדובר כל פעם במשמרת של יום שבת בבוקר, שעליה מקבלים 150%.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי דורש ממני להגיע כל פעם חצי שעה לפני משמרת, ולסיים כל פעם חצי שעה אחרי המשמרת, כדי לסגור משמרת. ככה שבפועל אני עובדת 9 שעות, במקום 8, ולא משלם לי על השעה שאני נשארת אקסטרה.
מעצבן אותי שהמעסיק שלי, בראיון עבודה, מסביר לי על ההתנהלות של המקום, וכשאני אומרת לו, "אתה יודע שזה לא חוקי?" הוא אומר לי, "את רואה את הדלת?!"
כל הסיטואציות האלו לקוחות ממקומות עבודה שונים שעבדתי בהם במהלך השנים.
כרגע ההשכלה היחידה שיש לי היא תיכונית, והקשרים שיש לי או להורים שלי, הם אפסיים. שום מקום יותר מכובד לא ייקח אותי אליו.
מעצבן אותי, שאני, בתור בחורה לא עצלנית, שאוהבת לעבוד, ונותנת מעצמה, אפילו לא מקבלת את המינימום שהיא זכאית אליו.
מעצבן אותי, שכמוני, יש כל כך הרבה אנשים, שעובדים, ופשוט מקלים ראש, במקום לדרוש את הזכויות שלהם.
מעצבן אותי, שאין אפילו מקום עבודה אחד נורמאלי בעיר הזאת, שלא מנצל בצורה כזו או אחרת את העובדים שלו.
מעצבן אותי שאני לא עושה עם זה שום דבר.
מעצבן אותי שאף אחד אחר לא עושה עם זה שום דבר.
מעצבן אותי שכדי לעשות משהו, אני צריכה הרבה כסף בשביל לשכור עו"ד ובשביל משפט, אני צריכה הרבה כוח רצון, והרבה זמן מיותר. הרבה דברים שאין לי.
מעצבן אותי להבין שאין בעיר הזו מקום עבודה שהוא לא כזה.
אני לא דורשת הרבה. אבל אם זה ככה, אני מעדיפה לשבת בבית. בחיי.
נמאס לי.
