אתה עדין ונחמד מדי
לי לפעמים יש פנטזיות של נקמה באותם אנשים שהתעללו בי בביה"ס. בעבר הרבה יותר מאשר היום, כשזה כבר כמעט לא נמצא, אבל פעם? אפילו חשבתי, בשביל להוציא את זעמי, לכתוב תסריט שעוסק בנקמה שכזו. אכזרית ומדממת וכואבת. משהו שטרנטינו היה יכול לביים אחר כך חחח. כמו שאתה מבין, אני מאד מאד מזדהה עם מה שאתה מספר. הדברים האלו תמיד שם ברקע, אפילו אחרי כל השנים, ואפילו כשלכאורה התגברת והשארת מאחור. המשקעים שם. וזה לא שיש איזה מתג ON/OFF על הרגשות האלו.