מצב חברתי כגורם בעייתי ליצירת קשרים

[ניר4819]

לא הבנתי למה התכוונת, אם כך

חשבתי שהאשמת את הבחור. סורי.

 

[Student333]

גם אני אשמח להבין מה הכוונה.

 

[טום גיא]

הפוך את הסדר

קודם עליך לסלוח למי שפגע בך ואז תוכל להתקדם הלאה ובאמת לשים את זה מאחוריך.
אחד הדברים הכי חזקים שאדם יכול לעשות הוא לסלוח.

 

[iba90]

עברתי יותר מידי בשביל לסלוח...

אני אומר תודה כל יום שבשלב מסויים הצלחתי לצאת מדיכאון תמידי שליווה אותי, מבכי יומיומי שליווה אותי שנים, ממצב שגרם לי לפחד מאנשים ולהרגיש "משותק ונחבא" בסביבה חדשה של אנשים. אני שמח שיצאתי משנים של חוסר הערכה עצמית!!! התשתית של החיים שלי הייתה הרוסה לגמרי! אני לא מוכן לסלוח להם. הדבר היחידי שאני מוכן להגיד להם "תודה" על מה שעברתי זה שהם תרמו לעיצוב של האישיות שלי. אני שמח שיש בי רגישות מסויימת, אני שמח שאני לא יכול להיות "רע" ואני שמח שמכל הרוע שהיה בחיים שלי הפכתי היום להיות בן אדם חיובי

(חח 95% מהיום)

 

[הציירת משנחאי]

בדיוק מהמקום הזה....

מהמקום הזה שתיארת והגעת לאן שהגעת עליך לסלוח להם..
עליך להניח למה שקרה לך בעבר.וכיצד תצליח להתקדם אל עבר העתיד? שתסלח להם.תסלח להם על מעשיהם.
ברגע שתעשה צעד זה תדע שסגרת מעגל.
ואתה חייב לסגור את המעגל הזה..
מצא בליבך מחילה.אתה יותר טוב מהם!

 

[iba90]

אני לא יודע אם אני רוצה לסגור מעגל...

כמו שאני רוצה פשוט "לקבור" את החלק הזה של החיים שלי. המעגל מבחינתי נסגר כשראיתי סטטוס בפייסבוק של מישהי שהייתה שותפה להתעללות בי לגבי זה שמתעללים בילד שלה והיא לא מבינה איך ילדים יכולה להיות רעים כל כך. אני היום במקום כל כך אחר...שאני יכול גם להיות אחרת וגם לא לסלוח להם

תודה על התגובה

 

[הציירת משנחאי]

אני עדיין מחזיקה...

בדיעה שאומרת שעליך לסגור מעגל ולסלוח להם...ברגע שתסלח להם בעצם תתחיל בריפוי של עצמך..
לקבור דברים זה לא הפיתרון כי זה יצוץ שוב מתישהו...

אני מאד מאמינה בקארמה.והנה,הסיפור שסיפרת על הבחורה זאת בדיוק התוצאה של הקארמה.

אבל היי..
אתה יודע מה הכי טוב בשבילך...

בהצלחה בכל דרך שתבחר ללכת בה

 

[Student333]

לא כזה פשוט העניין שלו

מה אם הוא לא יכול לסלוח להם. וזכותו.

 

[טום גיא]

ודאי שזו זכותו.

זכותו גם ללכת עם חצץ בתוך הנעליים.
מה שהציירת ואני אומרים זה שאם הוא יוציא את החצץ מהנעליים יהיה לו יותר קל ללכת איתן, זה הכל.

 

[Lee Rock]

ממליץ על הספר ארבע ההסכמות, ממש פתח לי את החשיבה בנושא הזה.

 

[I בתולת ים I]

איבה אתה מתאר דברים קשים
אני מקווה שאתה מטפל בעצמך בנושא הזה.
בימנו יש אלפי סוג טיפולים.


בקשר לקשרים שלי
שוב אומרת
שאצלי הם מצויינים
אני פשוט בוחרת להתבודד לפעמים {ולזיין לכם את השכל בזמן הזה

}

 

[קופיפה טובעת]

ברור שיש קשר

כי זה כמו צלקת שפשוט נשארת.
לא משנה כמה דברים מוצלחים נעבור בחיים, מי שחווה חיים בשולי החברה, יהיה לו זיכרון כלשהו ולו בתת מודע של זה בכל הקשרים.
קשה לבסס אמון מלא באנשים אחרי שנכוונו ונפגענו.
אצלי עיקר הקושי החברתי בתקופת העבר היה בגילאים צעירים, בגיל 5-7 וזה לא משנה שעברתי אחרי זה בי"ס ונהיו לי חברות והמצב החברתי השתפר, הפגיעות ההן עוד שם...
גם היום אני בתקופת שפל מבחינה חברתית, הבדידות עצומה.
קשה לי לראות את עצמי נכנסת לקשר זוגי, הרי כל קשר חברתי אחר פגום אצלי.

 

[אנונימוסטייל]

זה אמנם משנה

ומשפיע על העיצוב שלך כאדם, אבל אלו דברים שצריך לשים מאחור לפעמים.
אני לא יודעת איזו התעללות חברתית עברת, אבל לי גם כילדה לא היה קל חברתית, כי הייתי מטרה מאוד קלה. אז לא, כנראה שלא אשכח אף אחד מאלו שהרביצו לי ביסודי [ואני לא מדברת על סתם מכות בהפסקה] או עשו לי את המוות בחטיבה ובתיכון, אבל תמיד היה לי מעגל חברים מצומצם להתנחם בו ואני לא ממש מהרהרת באלו שפגעו בי יותר מדי כיום.
בהתחלה זה קצת רדף אותי גם כאדם בוגר, חששתי מהצל של עצמי והעדפתי לא להיראות מאשר להיראות ולהפגע. אחרי זה הבנתי שאנחנו כבר לא ילדים [שהם זן מרושע, אגב] ואין סיבה לסחוב משם דברים.
אז קשרים חברתיים פחות קשה לי ליצור ככל שעוברות השנים, זוגיים זה כבר עניין אחר.

 

[המיליונר מבל אייר]

לא אבל, יש אנשים

שקשה להם להיפתח מינית וזה לדעתי נכון, מיניות צריכה להגיע אחרי שעוברים עם הבחורה מספר שלבים כי לפי דעתי זה חשיפה מקסימלית שלא ראוי להגיע אליה עם כל אחת..

 

[iba90]

תודה לכם על התגובות...

לפי מה שאני מצליח להבין מכם יש קשר מסויים בין מצב חברתי "קשה" לבין היכולת שלנו ליצור קשרים זוגיים.לי יש בעיקר פחד "מדחייה" הסיכוי שאני אקבל תשובה שלילית או שאני אצא "מפגר" באיך שאני "מתחיל" משתק אותי עוד לפני שאני בכלל חושב לעשות צעד. אני מקווה שיהיה יותר טוב בעתיד הקרוב

 

[GalaxyVoice]

Yep

לא יודע אם זה כללי, אבל אישית אצלי: אני סובל מחרדה חברתית, שאמנם פוחתת עם השנים אבל אני זוכר שמהיסודי עד לתיכון היה לי נורא קשה לדבר עם בני גילי עד לרמה שכשמתי שדיברו איתי לא הגבתי או עשיתי את עצמי כאילו לא שמעתי.
פחדתי לדבר בשיעורים, פחדתי שיסתכלו עלי לא נכון ויותר מכל פחדתי מתשומת לב- אפילו חיובית.
אני לא חושב שאני היחיד פה שיש לו או הייתה לו פוביה חברתית .
בתולים מאוחרים הם בד"כ אחד מהסימפטומים שלה אבל זה עוד small change. יש אנשים שיש להם אגורפוביה חמורה כתוצאה מחרדה חברתית או כאלה שמתאבדים כי הם מרגישים לא קשורים לחברה סביבם.
אז כן. הייתי אומר שדיי קשה ליצור קשרים חברתיים וזוגיים עם בעיה כזאת.

 

[tull383]

הסיפור שלי דיי דומה

מעניין מה היו מרגישים אותם אנשים לו רק היו יודעים...

אני סלחתי להם כבר מזמן. השלב היותר קשה היה לסלוח לעצמי.
גם על כך שנתתי לעצמי לעבור את זה, וגם על זה שנתתי לזה לשלוט בחיים שלי ובי כ"כ הרבה זמן
היום אני יכולה להגיד אחרי הרבה זמן שסלחתי לעצמי. כמעט לחלוטין.


השנים שחלפו והאופן בו נתתי לזה לשלוט בעצמי ובההתנהגות שלי. העובדה שהפכתי את עצמי לכל סגורה, משפיעה עליי גם היום וזה דברים שמאוד קשה להשתחרר מהם.
אבל זה אפשרי. אני מאמינה שאני אצליח להביא את עצמי למקום אחר, ומאמינה שגם אתה.
בינתיים אני שמחה ששנינו הגענו לפה. אשמח להמשיך לקרוא אותך בפורום.

 

[iba90]

תודה גלקסי וטול

מקווה שיהיה לנו בסדר

 

[tull383]

יהיה בסדר

בעצם יהיה נפלא ומצויין ואדיר.
מגיע לנו וכך יהיה.

תאמין, תבצע צעד אחרי צעד, וכך יהיה.

 

[Student333]

מישהו יכול להסביר את "לסלוח לעצמך"?

מה זה אומר. הבן אדם לא עשה לעצמו שום דבר רע שהוא צריך לסלוח לעצמו.