תודה תמר!! ../images/Emo13.gif
אני ממש שמחה לקרוא את המילים שלך, עושה לי חם בלב ואני באמת עושה את זה מכל הלב. את בהחלט צודקת, "אי אפשר לזייף או לשחק דברים כאלה".
הדרך בה הגעתי לניהול הפורום היא בעצם סיפור קצר (אולי קצת ארוך בעצם
): הרעיון המחשבתי עלה בראשי כשהייתי עם אמא שלי שלושה שבועות בבית החולים תל השומר, לצורך אישפוז שיקום. אני רואה באישפוז הזה נקודת מפנה והתבגרות מבחינתי, כי משם לא יצאתי כפי שהייתי. בגלל שאנחנו מאילת, לא היה לי איפה להישאר וישנתי ליד אמא שלי לאורך כל האישפוז. אבא שלי לא יכל בגלל ענייני עבודה לבוא לבקר אותנו והיינו רק שתינו שם. בהתחלה היה לי מאוד קשה, נכנסתי למן הלם ריגשי ובכיתי המון. כשראיתי את מצבה של אמא שלי, שהיתה כל כך שבירה ורגישה, קלטתי שבעצם תורי להיות החזקה ולהגן עליה (גם מפני הרגישות שלי). בשלושה שבועות אפשר לראות המון אנשים ואכן יצא לי לדבר עם בחורות צעירות ונשים מבוגרות יותר ואפילו יצא לי ללוות בחור צעיר עד למכוניתו, כי הוא טיפה הסתחרר... ותוך כדי, סיפר לי את סיפורו. וכך התחיל להתגבש אצלי הרעיון - חשבתי לעצמי - יש כל כך הרבה אנשים שאפשר ללמוד מהניסיון שלהם ואף לתרום להם משלנו. אבל לא היה לי מושג איך זה יכול לצאת לפועל. בחודשים שאחרי האישפוז, ראיתי כמה התמיכה והאהבה שלנו עוזרת לאמא שלי - ופשוט נדהמתי!!! לא האמנתי שאמא שלי תצא מהמצב בו היתה, כי הרופאים שללו כל סיכוי... מאוחר יותר, אחרי כמה חודשים, עברתי ניתוח קיצור קיבה וממש יומיים לפני הניתוח "גיליתי" פורום, כאן בתפוז. התחלתי לכתוב שם ולקבל תשובות ותגובות וראיתי כמה תמיכה ועזרה וחברות יש ונוצרת בפורום. ואז התגבש לו הרעיון הסופי - לפתוח פורום משלי, בנושא טרשת נפוצה, שיאחד אנשים שיש להם קשר לנושא (משפחה, חברים, חולים עצמם) וליצור סביבה תומכת ואוהבת. שלחתי מיילים למנהלת הפורומים, טסתי לפגישה - והפורום נפתח!!
בהתחלה לא רציתי לנהל אותו, רציתי שמנהלת הפורומים "תשיג" מומחה שינהל את הפורום, אבל לא היה מי, אז החלטנו לקרוא לו "תמיכה" שלא יהיו ציפיות לגבי מידע רפואי שאולי לא יהיה לו מענה. לגבי פורומים אחרים, אני לפעמים קוראת פורומים שמעניינים אותי, אבל לא כל כך כותבת, מלבד בקיצורי קיבה, כי אני מעדיפה להשקיע את מיטב האנרגיות שלי כאן.
אבל יש המון פורומים - מומלץ לחפש לפי תחומי עניין!!
לגבי אמא שלי, היא חולה משנת 97 אך אובחנה רק בשנת 2000 . מצבה הלך והדרדר לאורך תקופות, אך אחרי שפוטרה מעבודתה (היא פיזיוטרפיסטית במקצועה) במהלך שנה בלבד, מצבה החמיר בצורה שלא תאמן. היו המון ירידות ומעט עליות אך עכשיו אנחנו בתקופה של עלייה, אחרי התקף גדול שהיה בחודש מאי האחרון. היום היא בכיסא גלגלים, אך עובדים מאוד קשה על ההליכה שלה והיא לאט לאט מתקדמת!!!
מצב הרוח שלה נהדר - וזה אחד הדברים שהכי חשובים. יש לה גם בעיות ראיה מאז המחלה וחולשה בידיים, אבל בסך הכל עכשיו מצבה יציב ובמגמת עלייה. זה היה ממש ארוך - מקווה שלא שיעממתי אף אחד...
לילה טוב לך תמר יקרה, ולכולם!!! נשיקות, רומי
אני ממש שמחה לקרוא את המילים שלך, עושה לי חם בלב ואני באמת עושה את זה מכל הלב. את בהחלט צודקת, "אי אפשר לזייף או לשחק דברים כאלה".