Dia Leoghann
New member
מצריים בתקופה הדינסטית הקדומה
מאמר זה הוא המשכו של המאמר הקודם בסדרה. מצריים בתקופה הדינסטית הקדומה מעט לאחר 3000 לפנה"ס מצריים הפרהדינסטית של תקופת נקדה מתחילה לקבל צורה ברורה יותר. בפעם הראשונה אנו נתקלים בכתב של השושלות הראשונה והשנייה, ומתחילים לזהות שמות של פרעונים כמו נערמר, מלך עקרב ומלך קרוקודיל. החלק האחרון של התקופה הפרהיסטורית במצריים נקרא נקדה III, וכבר דברתי עליו במאמרי האחרון. אולם, למרות שתקופה זו היא סוף הפרהיסטוריה, אנו כבר מוצאים בה חפצים רבים ועליהם כתובות המראות לנו שהכתב ההירוגליפי החל כבר להתפתח ומצריים מתקדמת לעבר היותה מדינה מסודרת ומאורגנת. בסוף תקופת נקדה אנו כבר מזהים כתובות הירוגליפים היכולות להתפרש כשמות מלכים שמלכו עוד לפני השושלת הראשונה. כזה הוא המלך Iry-Hor שקברו נמצא באבידוס (נספח מס' 1), המלך "הורוס קרוקודיל" שחותמות שלו נמצאו בשלושה קברים בטרחאן (נספח מס' 2) והמלך קא שנקבר באבידוס ושמו נמצא על כלי חרס בקבר בטרחאן (נספח מס' 3). התקופה הדינסטית הקדומה מתייחסת לתקופה בה שלטו במצריים שושלות 1 ו-2. בתקופה הדינסטית הקדומה התרבות המצרית החלה להתפתח ולהיתפס כמה שנחשב היום לשלבים המעצבים הראשונים של הציוויליזציה המצרית הפרעונית. המקורות המאוחרים שמגיעים אלינו מתקופות כמו הממלכה החדשה או התקופה היוונית מציינים דווקא מלך בשם מנס (Menes) בתור מלכה הראשון של מצריים המאוחדת. אולם בכל הקברים והממצאים הארכיאולוגיים לא נמצאה כתובת המזכירה אותו, ולכן עדיין קיים וויכוח מי הוא אותו מנס. התיאוריות הבולטות אומרות שהוא או המלך נערמר או המלך אחא. בחלק הדרומי ביותר בבית הקברות של נקדה נמצאה המסטבה (בית קבורה מלכותי) הקדומה ביותר במצריים ויש המייחסים אותה לנמס. על המסטבה, שהיא מבנה קבורה מיוחד במינו נדבר בהמשך. המלך נערמר על המלך נערמר כבר דברתי במאמרי הקודם, אבל כאן אולי יש מקום להרחיב מעט. כמה מלומדים מחשיבים את נערמר כחלק משושלת 0, כלומר מלכים שקודמים למלכים המופיעים בתעודות מצריות ויווניות המציינות רק את שמות המלכים משושלת 1 והלאה. אולם ישנם מלומדים המחשיבים אותו כמלך ראשון בשושלת 1, כלומר המלך האגדי מנס מייסד מצריים המופיע ראשון בתעודות המצריות והיווניות המאוחרות. בקברים בטרחאן נמצאה חותמת שלו, חריטה של שמו על כד, וכמובן פלטת נערמר מבור הגניזה באבידוס (נספחים מס' 4, 5). כתובות המציינות את שמו של נערמר נמצאו גם בדרומה של ארץ ישראל – עין הבשור, תל ערני ערד ועוד. האם נערמר שלט בארץ ישראל או רק סחר עמה, אנחנו לא יודעים. המלך אחא המלך אחא היה המלך השני של שושלת 1, או אולי המלך הראשון, ואז הוא יהיה המלך נמס האגדי ולא נערמר. קברו של המלך אחא נמצא באבידוס (נספח 6) – בתמונה שבנספח ניתן לראות שלושה מבנים גדולים שהם קבר המלך עצמו ועוד מבנים קטנים רבים בהם נקברו משרתים ובע"ח שהיו כנראה שייכים לו. בנספח מס' 7 נראה שבר של סלע קריסטל (סלע חסר צבע שנפוץ במדבריות מצריים) ובו חריטה של שמו של אחא בתוך סרך (חזית מקדש). בתקופה הדינסטית הקדומה ראתה מצריים התקדמות והתפתחות כמעט בכל דבר: עיבוד מתכות ליצירת כלי נחושת שיש אומרים שניסו לעצב אותם בצורת צדפים (נספח 8), כלי נשק מנחושת כמו קרדומות (נספח 9) ופגיונות (נספח 10), כלים מכסף (נספח 11 – קרדום כסף) וכלים ותכשיטים ממתכות, צדפים ואבנים (נספח 12 – שימו לב לחרוז מזהב) וכן כלים ותכשיטים מפאיאנס שהוא חומר הדומה לזכוכית (נספח 13). יש לנו גם עדויות רבות להתפתחות ארכיטקטונית ובנית מבני קבורה מפוארים בבית הקברות של שושלות 1 ו-2 באבידוס. כמו כן אנו מתחילים לראות סטנדרטיזציה של הכתב והאומנות, התפתחות של הפקידות והבירוקרטיה, והנהגתו של לוח שנה מצרי. על כל אלו נדבר בהמשך.
מאמר זה הוא המשכו של המאמר הקודם בסדרה. מצריים בתקופה הדינסטית הקדומה מעט לאחר 3000 לפנה"ס מצריים הפרהדינסטית של תקופת נקדה מתחילה לקבל צורה ברורה יותר. בפעם הראשונה אנו נתקלים בכתב של השושלות הראשונה והשנייה, ומתחילים לזהות שמות של פרעונים כמו נערמר, מלך עקרב ומלך קרוקודיל. החלק האחרון של התקופה הפרהיסטורית במצריים נקרא נקדה III, וכבר דברתי עליו במאמרי האחרון. אולם, למרות שתקופה זו היא סוף הפרהיסטוריה, אנו כבר מוצאים בה חפצים רבים ועליהם כתובות המראות לנו שהכתב ההירוגליפי החל כבר להתפתח ומצריים מתקדמת לעבר היותה מדינה מסודרת ומאורגנת. בסוף תקופת נקדה אנו כבר מזהים כתובות הירוגליפים היכולות להתפרש כשמות מלכים שמלכו עוד לפני השושלת הראשונה. כזה הוא המלך Iry-Hor שקברו נמצא באבידוס (נספח מס' 1), המלך "הורוס קרוקודיל" שחותמות שלו נמצאו בשלושה קברים בטרחאן (נספח מס' 2) והמלך קא שנקבר באבידוס ושמו נמצא על כלי חרס בקבר בטרחאן (נספח מס' 3). התקופה הדינסטית הקדומה מתייחסת לתקופה בה שלטו במצריים שושלות 1 ו-2. בתקופה הדינסטית הקדומה התרבות המצרית החלה להתפתח ולהיתפס כמה שנחשב היום לשלבים המעצבים הראשונים של הציוויליזציה המצרית הפרעונית. המקורות המאוחרים שמגיעים אלינו מתקופות כמו הממלכה החדשה או התקופה היוונית מציינים דווקא מלך בשם מנס (Menes) בתור מלכה הראשון של מצריים המאוחדת. אולם בכל הקברים והממצאים הארכיאולוגיים לא נמצאה כתובת המזכירה אותו, ולכן עדיין קיים וויכוח מי הוא אותו מנס. התיאוריות הבולטות אומרות שהוא או המלך נערמר או המלך אחא. בחלק הדרומי ביותר בבית הקברות של נקדה נמצאה המסטבה (בית קבורה מלכותי) הקדומה ביותר במצריים ויש המייחסים אותה לנמס. על המסטבה, שהיא מבנה קבורה מיוחד במינו נדבר בהמשך. המלך נערמר על המלך נערמר כבר דברתי במאמרי הקודם, אבל כאן אולי יש מקום להרחיב מעט. כמה מלומדים מחשיבים את נערמר כחלק משושלת 0, כלומר מלכים שקודמים למלכים המופיעים בתעודות מצריות ויווניות המציינות רק את שמות המלכים משושלת 1 והלאה. אולם ישנם מלומדים המחשיבים אותו כמלך ראשון בשושלת 1, כלומר המלך האגדי מנס מייסד מצריים המופיע ראשון בתעודות המצריות והיווניות המאוחרות. בקברים בטרחאן נמצאה חותמת שלו, חריטה של שמו על כד, וכמובן פלטת נערמר מבור הגניזה באבידוס (נספחים מס' 4, 5). כתובות המציינות את שמו של נערמר נמצאו גם בדרומה של ארץ ישראל – עין הבשור, תל ערני ערד ועוד. האם נערמר שלט בארץ ישראל או רק סחר עמה, אנחנו לא יודעים. המלך אחא המלך אחא היה המלך השני של שושלת 1, או אולי המלך הראשון, ואז הוא יהיה המלך נמס האגדי ולא נערמר. קברו של המלך אחא נמצא באבידוס (נספח 6) – בתמונה שבנספח ניתן לראות שלושה מבנים גדולים שהם קבר המלך עצמו ועוד מבנים קטנים רבים בהם נקברו משרתים ובע"ח שהיו כנראה שייכים לו. בנספח מס' 7 נראה שבר של סלע קריסטל (סלע חסר צבע שנפוץ במדבריות מצריים) ובו חריטה של שמו של אחא בתוך סרך (חזית מקדש). בתקופה הדינסטית הקדומה ראתה מצריים התקדמות והתפתחות כמעט בכל דבר: עיבוד מתכות ליצירת כלי נחושת שיש אומרים שניסו לעצב אותם בצורת צדפים (נספח 8), כלי נשק מנחושת כמו קרדומות (נספח 9) ופגיונות (נספח 10), כלים מכסף (נספח 11 – קרדום כסף) וכלים ותכשיטים ממתכות, צדפים ואבנים (נספח 12 – שימו לב לחרוז מזהב) וכן כלים ותכשיטים מפאיאנס שהוא חומר הדומה לזכוכית (נספח 13). יש לנו גם עדויות רבות להתפתחות ארכיטקטונית ובנית מבני קבורה מפוארים בבית הקברות של שושלות 1 ו-2 באבידוס. כמו כן אנו מתחילים לראות סטנדרטיזציה של הכתב והאומנות, התפתחות של הפקידות והבירוקרטיה, והנהגתו של לוח שנה מצרי. על כל אלו נדבר בהמשך.