אז חיים נורמליים הם בעלות דומה למה שיש בישראל
אני מתחיל להבין כי כדי לחיות "נורמלי", כלומר כמו ישראלי צעיר שגר במרכז ת"א, שרגיל לאכול לפחות פעם בשבוע במסעדה ולצאת לפחות פעמיים בשבוע לאיזה פאב, מוניות כמעט לכל מקום ועוד שאר הוצאות נלוות. אז כדי לשמור על סגנון החיים הזה, בנגקוק היא לא מקום של חיסכון בעלויות, זאת במיוחד כי בנגקוק (כמו הרבה מדינות אסיאתיות) מציעה אפשרויות בזבוז רבות יותר למערבי. אחרי שהבנתי שרכיב הדיור "הנורמלי" מתחיל החל מ15000 באט לחודש (אלא אם כן מצאת מציאה...) ושאר ההוצאות הבסיסיות "האלמנטריות", אז המחיר לא שונה מישראל בכלל. הדבר שכן שונה זה שאפשר לחיות בשליש ממה שעולה לחיות בישראל, אבל בלי הדברים שאנחנו רגילים אליהם. בישראל נראה שאפילו האופציה הזו לא קיימת...אלא אם אתה גר בירוחם או משהו כזה ולא בבירת המדינה כמו בנגקוק או ת"א (בירת הבירה הכוונה
). עם נתונים כאלו, הסיבה הכלכלית למעבר לא ממש רלבנטית. אם כי ברור לי שיש סיבות כלכליות אחרות למה להיות בתאילנד, אבל זה לא נוגע אלי בתור אחד שלא מתכוון לעבוד (או להעסיק עובדים), ולא ממש מתכוון להרוויח משכורות מערביות בזמן הזה באופן קבוע ועקבי.
אני מתחיל להבין כי כדי לחיות "נורמלי", כלומר כמו ישראלי צעיר שגר במרכז ת"א, שרגיל לאכול לפחות פעם בשבוע במסעדה ולצאת לפחות פעמיים בשבוע לאיזה פאב, מוניות כמעט לכל מקום ועוד שאר הוצאות נלוות. אז כדי לשמור על סגנון החיים הזה, בנגקוק היא לא מקום של חיסכון בעלויות, זאת במיוחד כי בנגקוק (כמו הרבה מדינות אסיאתיות) מציעה אפשרויות בזבוז רבות יותר למערבי. אחרי שהבנתי שרכיב הדיור "הנורמלי" מתחיל החל מ15000 באט לחודש (אלא אם כן מצאת מציאה...) ושאר ההוצאות הבסיסיות "האלמנטריות", אז המחיר לא שונה מישראל בכלל. הדבר שכן שונה זה שאפשר לחיות בשליש ממה שעולה לחיות בישראל, אבל בלי הדברים שאנחנו רגילים אליהם. בישראל נראה שאפילו האופציה הזו לא קיימת...אלא אם אתה גר בירוחם או משהו כזה ולא בבירת המדינה כמו בנגקוק או ת"א (בירת הבירה הכוונה