מקריות

Zadig

Well-known member
נכנסתי לפארק אחרי שבוע של מזג אויר מחורבן.
יש שם אוהלים של חוגגי היום, כל הלילה היו בקור.
איך שנכנסתי אוהל אחד השמיע מוזיקה טורקית-עברית,
קריוקי, אז הצרחות מכל הסוגים נשמעו מכל עבר פול ווליום.
הצלילים השתלטו על כל הרדיוס של הפארק.
לא ויתרתי וישבתי על הספסל שלי לסיגריה.
התפוצצו לי האוזניים, למדט לא הצלחתי,
אחרי 15 דקות כבר פסעתי ליציאה.
איך שיצאתי פסקה המוסיקה.

דיי דומה למקרה של מסך המחשב הגוסס שלי.
לא יודע מה קרה אבל כשהתעוררתי
וניגשתי אליו אוטומטית,
נקודות מרצדות רצות עליו לכל כיוון.
שחקתי בכבלים, אבל זה לא עזר.
זה מסך בן חצי שנה ומישהו הרג אותו כנראה.

דיי דומה לבלדרים אנושיים למסרים לא מובנים לי.
אחד שמחפש רגל של פרה פונה אלי,
הוא אוכל כשר אבל רוצה טיב טעם,
"מה הקשר אלי ?"
הוא צוחק. הוא זקן.
אולי מבולבל כבר.
בחורונת מקומית שנראית מיוחדת, נדחפה לתור לפני,
היא מתייעצת עם הזבן על כדאיות חיסון קורונה,
הוא מפטפת איתה, אז דחפתי את מוצרי לפניו,
היא שחררה אויר ויצאה.
מאז כואב לי הראש.
אסור להתעסק איתה, אומרים שאמא שלה מכשפה.
זאת השמועה. נכנסתי ליום השני של כאב ראש.
גברבר חוזר בתשובה שלח בי מבטים,
הוא אף פעם לא מדבר,
רק נועץ מבטים,
לכן מה שהכי חשוב איתו, זה איפה אתה פוגש אותו.
פעמיים השבוע היה אצלינו בבנין,
נדיר מאוד,
מה הוא רוצה ?
אלוהים יודע.
 
נערך לאחרונה ב:

אבח"י

Well-known member
לדעתי אתה יודע, אבל לא החלטת בינך לבינך איך להתמודד עם זה.
להיות מנומס ואדיב או להיות תוקפן וגס רוח.איזה מזל לי שכאבי הראש שלי קשורים לשתיה, יובש, רמות סוכר.
חג שמח
 

Zadig

Well-known member
לדעתי אתה יודע, אבל לא החלטת בינך לבינך איך להתמודד עם זה.
להיות מנומס ואדיב או להיות תוקפן וגס רוח.איזה מזל לי שכאבי הראש שלי קשורים לשתיה, יובש, רמות סוכר.
חג שמח
הכי טוב להתעלם כי ברואים יש בלי סוף. אני גם מתעלם ממדדים בצורה ילדותית למדי. לפחות מנסה להקפיד על תפריט רזה.
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
מה הוא רוצה ?
אלוהים יודע.
לדעתי הוא רוצה לתקן לך את הצג.
איך הוא יודע עליו ? פשוט מאד, המכשפה, האמא של זותי מהתור שלחה לו מסר.

אגב בנושא הצג התקלה יכולה להיות גם בכבלים וגם בכרטיס התצוגה של המחשב אבל מקווה בשבילך שהיא בצג שכן הוא אמור להיות עדיין באחריות.

חג שמייח.
 

Zadig

Well-known member
לדעתי הוא רוצה לתקן לך את הצג.
איך הוא יודע עליו ? פשוט מאד, המכשפה, האמא של זותי מהתור שלחה לו מסר.

אגב בנושא הצג התקלה יכולה להיות גם בכבלים וגם בכרטיס התצוגה של המחשב אבל מקווה בשבילך שהיא בצג שכן הוא אמור להיות עדיין באחריות.

חג שמייח.
הצג: ריסט עזר קצת, ושוב השקעתי בכבלים ונראה שהבעיה היא באידפטור למסך שרגיש לכל תזוזה
 

צליליתה1

Well-known member
איך שנכנסתי אוהל אחד השמיע מוזיקה טורקית-עברית,
קריוקי, אז הצרחות מכל הסוגים נשמעו מכל עבר פול ווליום.
כאן העירייה ברוב אדיבותה הרימה הופעות למחוסנים בלבד, ואני זכיתי מהפרטיות של ביתי והנוחות של ספתי לשמוע כאילו הזמר ממש ליד האוזן שלי. זה בזמן שילדים, שאולי אוהבים דברים כאלה, שוטטו ברחובות.

בהזדמנויות אחרות היו כל מיני הופעות ואירועים באותו המקום, אף פעם לא ביום העצמאות (המקום לא מאוד גדול) ואף פעם לא בכזה ווליום. אני מרחמת על עורות התוף של החוגגים.

(הופעה לגמרי פח. לפחות הפס קול)
 

Zadig

Well-known member
כאן העירייה ברוב אדיבותה הרימה הופעות למחוסנים בלבד, ואני זכיתי מהפרטיות של ביתי והנוחות של ספתי לשמוע כאילו הזמר ממש ליד האוזן שלי. זה בזמן שילדים, שאולי אוהבים דברים כאלה, שוטטו ברחובות.

בהזדמנויות אחרות היו כל מיני הופעות ואירועים באותו המקום, אף פעם לא ביום העצמאות (המקום לא מאוד גדול) ואף פעם לא בכזה ווליום. אני מרחמת על עורות התוף של החוגגים.

(הופעה לגמרי פח. לפחות הפס קול)
עוצמת הווליום כנראה נועדה לאפשר בריחה נוחה לחוגגים על שהם לא בת"א :)
 

צליליתה1

Well-known member
עוצמת הווליום כנראה נועדה לאפשר בריחה נוחה לחוגגים על שהם לא בת"א :)
פגשתי הבוקר מישהי שנכחה, ממש, באותה הופעה.
אמרה שהיה זוועה, ובנוסף, קפא להם התחת.
לא מבינה את מי שיוצא לאירועים האלה, אפילו לא בתל אביב.
 

קלייטון.ש

Well-known member
אנחנו עלינו לצפון בעיקר כדי לבקר ביער ולבדוק שהעצים עוד צומחים.
לא תכננו ארוחת עצמאות ישראלית טיפוסית אבל בהמשך הבוקר ראיתי שהשכנים בבית, לא נסעו. אמרתי לאשה תתכונני, בטוח יזמינו אותנו לצהרים וסביר שיהיה על האש.
ואכן באחת וחצי קראו לנו בדיוק כפי שצפיתי. היינו בחוג מצומצם, רק הבעל והאשה והבת הגדולה עם ריבוא ילדיה, אבל בלי בעלה.
יתר הילדים נסעו לבילויים אחרים.
שאלתי איפה הבן?
אומרים לי: נסע לתל אביב עם האשה לעתיד, לעשות שם על האש.
אמרתי איפה יש בת"א מקום לזה, ענו לי "בפארק".
אמרתי להם תראו איזה עולם. התל אביבים נוהרים צפונה ואילו אלה בצפון, שמרוב שהם מעבירים את כל חייהם במקום יפהפה, שקט ונקי, כבר אין להם כוח לזה, והם נוהרים לפארק המיוזע של ת"א.
גם הבת הקטנה שלהם, בת 21, שגדלה בוילה מרווחת מול רכסים מיוערים, ביישוב בלי אף רמזור, החלום שלה לעבור לגור בדירת שיכון בנהריה.
 

צליליתה1

Well-known member
אנחנו עלינו לצפון בעיקר כדי לבקר ביער ולבדוק שהעצים עוד צומחים.
לא תכננו ארוחת עצמאות ישראלית טיפוסית אבל בהמשך הבוקר ראיתי שהשכנים בבית, לא נסעו. אמרתי לאשה תתכונני, בטוח יזמינו אותנו לצהרים וסביר שיהיה על האש.
ואכן באחת וחצי קראו לנו בדיוק כפי שצפיתי. היינו בחוג מצומצם, רק הבעל והאשה והבת הגדולה עם ריבוא ילדיה, אבל בלי בעלה.
יתר הילדים נסעו לבילויים אחרים.
שאלתי איפה הבן?
אומרים לי: נסע לתל אביב עם האשה לעתיד, לעשות שם על האש.
אמרתי איפה יש בת"א מקום לזה, ענו לי "בפארק".
אמרתי להם תראו איזה עולם. התל אביבים נוהרים צפונה ואילו אלה בצפון, שמרוב שהם מעבירים את כל חייהם במקום יפהפה, שקט ונקי, כבר אין להם כוח לזה, והם נוהרים לפארק המיוזע של ת"א.
גם הבת הקטנה שלהם, בת 21, שגדלה בוילה מרווחת מול רכסים מיוערים, ביישוב בלי אף רמזור, החלום שלה לעבור לגור בדירת שיכון בנהריה.
הדשא של השכן תמיד ירוק יותר, לא רק בשבתות וחגים.

בסביבתי הממש קרובה לא הריח לי היום שעשו על האש, זה אחרי שבמימונה, ערב המימונה, שכל מרוקאי טוב בולס מופלטות, בבית ליד עשו על האש, והדליקו איזה חומר , לא פחמים, משהו מסריח וחונק, וכבר הייתי בדרך להזמין את התורן של הגז, אבל אז הבנתי.

מניחה שהיום הים, היערות והואדיות עמוסות ומסריחות.
יום מצוין להכריז על חמישי בלי בשר
 

סופהו 1

Well-known member
מניחה שהיום הים, היערות והואדיות עמוסות ומסריחות.
יום מצוין להכריז על חמישי בלי בשר
מניחה?
המנגלים של יוהע"צ ולא שום גורמים אחרים, היוצרים תנאי 'אפס ראות', הם אלו שהביאו את אלביט ואחרות, לפיתוח מכשירי ניווט חדשניים במטוסים.

באיזורי לא היו ריחות ולא עשן.
יכולנו לצפות במטס חיל האויר שעבר לנו מעל הראש, בלי להתאמץ ומזל שגיא בן השלוש, זה שגר בבניין שלידנו, "הינחה" את המטס.
תראה, אבא, הנה F-35!!
כבוד!!
 
נערך לאחרונה ב:

Zadig

Well-known member
אנחנו עלינו לצפון בעיקר כדי לבקר ביער ולבדוק שהעצים עוד צומחים.
לא תכננו ארוחת עצמאות ישראלית טיפוסית אבל בהמשך הבוקר ראיתי שהשכנים בבית, לא נסעו. אמרתי לאשה תתכונני, בטוח יזמינו אותנו לצהרים וסביר שיהיה על האש.
ואכן באחת וחצי קראו לנו בדיוק כפי שצפיתי. היינו בחוג מצומצם, רק הבעל והאשה והבת הגדולה עם ריבוא ילדיה, אבל בלי בעלה.
יתר הילדים נסעו לבילויים אחרים.
שאלתי איפה הבן?
אומרים לי: נסע לתל אביב עם האשה לעתיד, לעשות שם על האש.
אמרתי איפה יש בת"א מקום לזה, ענו לי "בפארק".
אמרתי להם תראו איזה עולם. התל אביבים נוהרים צפונה ואילו אלה בצפון, שמרוב שהם מעבירים את כל חייהם במקום יפהפה, שקט ונקי, כבר אין להם כוח לזה, והם נוהרים לפארק המיוזע של ת"א.
גם הבת הקטנה שלהם, בת 21, שגדלה בוילה מרווחת מול רכסים מיוערים, ביישוב בלי אף רמזור, החלום שלה לעבור לגור בדירת שיכון בנהריה.
אכן רוב תושבי המדינה באים לת"א אפילו לא לנקודות מרכזיות אלא סתם להיות בתחום השיפוט המוניצפאלי שלי ת"א כדי לומר "היינו בת"א" בגאווה גדולה אני מניח. זה לא מובן לי, אבל התופעה קיימת ונראה שמתעצמת בכל שנה.
אתה עם זוגתך מוגן מהאמת שאפשר להשתגע מפסטורליה. בסביבה עירונית יש הרבה יותר גירויים שחיוניים לתקשורת אנושית.
 

קלייטון.ש

Well-known member
אכן רוב תושבי המדינה באים לת"א אפילו לא לנקודות מרכזיות אלא סתם להיות בתחום השיפוט המוניצפאלי שלי ת"א כדי לומר "היינו בת"א" בגאווה גדולה אני מניח. זה לא מובן לי, אבל התופעה קיימת ונראה שמתעצמת בכל שנה.
אתה עם זוגתך מוגן מהאמת שאפשר להשתגע מפסטורליה. בסביבה עירונית יש הרבה יותר גירויים שחיוניים לתקשורת אנושית.
זה כנראה נכון. בת ה-21 שהזכרתי כל פעם שואלת אותנו "איך זה לגור בת"א?" אני אומר לה שיש המון רעש וצפיפות ולכלוך ושהעיר מסריחה, ושממש לא כדאי לה. אשתי אומרת לה שאין כמו ת"א, עיר מדהימה, שכיף לחיות בה. גם אמרה לה שהיא מוזמנת להתארח אצלנו, אפילו עם חברה או שתיים (היא ילדה חברותית), כדי לסייר בעיר ולהרגיש אותה שבוע שבועיים. אני חושב שבמאבק על דעתה של הילדה הזו, אשתי מנצחת אותי בגדול.
 

Zadig

Well-known member
זה כנראה נכון. בת ה-21 שהזכרתי כל פעם שואלת אותנו "איך זה לגור בת"א?" אני אומר לה שיש המון רעש וצפיפות ולכלוך ושהעיר מסריחה, ושממש לא כדאי לה. אשתי אומרת לה שאין כמו ת"א, עיר מדהימה, שכיף לחיות בה. גם אמרה לה שהיא מוזמנת להתארח אצלנו, אפילו עם חברה או שתיים (היא ילדה חברותית), כדי לסייר בעיר ולהרגיש אותה שבוע שבועיים. אני חושב שבמאבק על דעתה של הילדה הזו, אשתי מנצחת אותי בגדול.
דעתך חשובה או דאגתך לאשה הצעירה הזאת ? תצייר את ת"א יותר אמיתי (ראליסטי) מבחינת ה"מחיר" האישי.
זכור לי חבר ירושלמי שהגיע לת"א והוקסם מכל מיני דברים שאני כת"א הייתי אדיש אליהם. תמיד נהג לחזור על השאלה "מה אתה מוכר ?". הוא הגיע מירושלים מצוייד בעצות מטפלים שהנחו אותו שבתקשורת עם אנשים אתה מוכר משהו כדי להגיע למה שאתה רוצה.
אני כת"א לא הרגשתי צורך ולא חונכתי למכור, אז, לא הבנתי אותו. יש מה יש. רחמיו עלי רק גברו והוא היה חבר טוב....אבל כך זה למי שמגיע מבחוץ, לפיתויים שהציב לו הדמיון שיוכלו להתממש רק ב...ת"א. וזאת גם, הטרגדיה של העיר.
 

אבח"י

Well-known member
אחח תל א-בלוף, כפי שקרא לה הטורקי הזקן, אללה ירחמהו.
הגעתי לבד לתל אביב כשהייתי בן 20 בערך
די מהר צורפתי ל"סצנה" מה שקוראים היום ביצה
וחיי הפכו למסע ארוך ומסוייט של קימה בזמן לצבא
חיי לילה פרועים
נסיון להטביע כל עצב ויגון ואנחה
ממש דמוי רסטיניאק, אבל לא רסטיניאק, גרוע ממנו
בסוף נטשתי
וחזרתי אחרי כמה שנים לגבעתיים
תל אביב היא במרחק חצית כביש, כידוע.
היא כבר לא "מטרה" ולא סמל לכלום
וכמו שכתבת @קלייטון.ש אפילו מצחינה במקומות מסוימים, או כלכך אורבנית ומנוכרת [ ראה שׂרונה], אפילו בית ביאליק נראה כמו שחזור בסרט.
 

קלייטון.ש

Well-known member
אחח תל א-בלוף, כפי שקרא לה הטורקי הזקן, אללה ירחמהו.
הגעתי לבד לתל אביב כשהייתי בן 20 בערך
די מהר צורפתי ל"סצנה" מה שקוראים היום ביצה
וחיי הפכו למסע ארוך ומסוייט של קימה בזמן לצבא
חיי לילה פרועים
נסיון להטביע כל עצב ויגון ואנחה
ממש דמוי רסטיניאק, אבל לא רסטיניאק, גרוע ממנו
בסוף נטשתי
וחזרתי אחרי כמה שנים לגבעתיים
תל אביב היא במרחק חצית כביש, כידוע.
היא כבר לא "מטרה" ולא סמל לכלום
וכמו שכתבת @קלייטון.ש אפילו מצחינה במקומות מסוימים, או כלכך אורבנית ומנוכרת [ ראה שׂרונה], אפילו בית ביאליק נראה כמו שחזור בסרט.
את שרונה אני דווקא מחבב. יורד הרבה פעמים והולך לשבת שם, לצפות באימהות צעירות שבאות עם התינוק או התינוקת לתפוס שמש ואויר על הדשא. אוהב את המראה הזה במיוחד. כשגרתי בזמנו בדיזנגוף הייתי הולך לשבת בגן מאיר. גם שם אהבתי לראות אימהות צעירות עם ילדים קטנים. על גן מאיר יש כידוע שיר. אלתרמן בכלל השפיע הרבה על הדרך בה אני תופס את ת"א. אני נולדתי בת"א וכילד הייתי מסתובב בה שעות על שעות, אבל אף פעם לא למדתי את שמות הרחובות וגם היום אני לא אדע לכוון מישהו שישאל אותי איך מגיעים.
 

אבח"י

Well-known member
בטח אתה גם זוכר את "רחובות ברזל ריקים וארוכים " מפגישה לאין קץ. מגרש החניה תחת שרונה נקרא רחוב לובה אליאב, אם צריך דוגמה, בנוסף לדרך בגין, רחוב ארלוזורוב, רחוב ש"י עגנון לתל אביב הזו, שנחזתה ככזו כבר בשנות השלושים של המאה ה- 20.
 

Zadig

Well-known member
את שרונה אני דווקא מחבב. יורד הרבה פעמים והולך לשבת שם, לצפות באימהות צעירות שבאות עם התינוק או התינוקת לתפוס שמש ואויר על הדשא. אוהב את המראה הזה במיוחד. כשגרתי בזמנו בדיזנגוף הייתי הולך לשבת בגן מאיר. גם שם אהבתי לראות אימהות צעירות עם ילדים קטנים. על גן מאיר יש כידוע שיר. אלתרמן בכלל השפיע הרבה על הדרך בה אני תופס את ת"א. אני נולדתי בת"א וכילד הייתי מסתובב בה שעות על שעות, אבל אף פעם לא למדתי את שמות הרחובות וגם היום אני לא אדע לכוון מישהו שישאל אותי איך מגיעים.
יש בעיר רחובות בלי שמות, זה משאיר מקום לדמיון העצמאי, או לחיטוט, כי, גרים בהם אנשים...
 

סופהו 1

Well-known member
יש בעיר רחובות בלי שמות, זה משאיר מקום לדמיון העצמאי, או לחיטוט, כי, גרים בהם אנשים...

בנוסף לרחובות שנשארו עם המספרים, יש (ולא רק בתל אביב) רחובות עם שמות כל כך משונים ומיוחדים, שאי אפשר להתעלם מהם ויש גם כפילויות משונות.
רחוב לאן ברמת גן.
במפת תל-אביב, באחת האפקות, ללא ניקוד, נתקלתי ברחוב אֲנָכִי? אֶנְכִּי? במציאות רח' אֲנֹכִי (היה סופר ומחזאי).
ברמת אביב נתקלתי בצמחי היהודים (קובץ ספרים עם ריכוז כל הצמחים הנזכרים במקורות).
פעם פעם כשצריך היה להשחיז או לקנות סכינים ברחוב המלך ג'ורג', היו (וכנראה עדין ניצבים) עמודי הענק ופסלי האריות בסמטאות פלונית ואלמונית.
בפקק בשכונת התקווה ברחוב האצ"ל, גיליתי את רחוב וילון וגם רחוב וָתִיק.
בעיר רחובות, במרחק הליכה, רחוב הנשיא הראשון ורחוב ויצמן. לא אותו אחד?

ולפעמים, השם פשוט ומובן, אבל המלחמות והויכוחים מאחורי השמות (רחוב הגידם שהפך לטרומפלדור האם בט' או בת', שמות אישים עבריים ביפו וכד').
לא משעמם ברחובות הערים.
 

קלייטון.ש

Well-known member
ברחוב המלך ג'ורג'
קודם כל נא לדייק בשם הרחוב - "רחוב המלך קינג ג'ורג סטריט"
שנית אני אוהב רחובות שמשנים להם את השם וכולם ממשיכים עוד עשרות שנים אחרי לקרוא להם בשם הישן.
הדוגמה החביבה עלי ביותר היא דרך חיפה בת"א. בראשית דרכנו גרנו הראשונה ואני בדרך חיפה 23, אף שאז כבר היינו אמורים לקרוא לרחוב "דרך נמיר". עד היום אנחנו מתייחסים אליו כדרך חיפה.
אגב אנחנו אמרנו שאנחנו גרים ברחוב דפנה 34 שהוא רחוב אינטימי ויפה, ולא בדרך חיפה הסואנת. ברחוב דפנה צמחו כמה מהעצים הכי יפים בת"א, לטעמי. הייתי צועד כל ערב שעה ויותר ברחוב דפנה והסביבה, נושא את התינוקת על הידיים במאמץ להרדים אותה, ומכיון שסירבה בתוקף להירדם, לימדתי אותה את השמות של כל דבר שפגשנו. הנה אוטו, הנה עץ, הנה ציפור, תראי איזה יופי - הנה ירח. ערב אחד הלכנו, היתה בת 9 חודשים בערך, ופתאום מרימה ראש, מניפה אצבע למעלה, ואומרת "יח". זו היתה המילה הראשונה שלה.
היום זה כבר די מקולקל שם. גם הגן היפה והמסכן בצד של דרך חיפה איננו. הרסו אותו קודם חסרי הדיור והמוחים עם האוהלים ועכשיו הבניה שם. הכל הרוס שם כבר וכל האיזור מדכא לגמרי.
 
למעלה