הפוך,
לא תקפתי, ישבתי לידך בצורה הכי חברית, על כוס קפה בשולחן, ודיברתי. אני באמת חושבת שזה ממש לא ענייני מה או למה קורה משהו אצל מישהו אחר. כולל הקרובים ביותר אלי.אם מתאים לי להמצא איתם, אני נמצאת. אם לא אז לא. זהו. תיקון קטן לגבי המשפט האחרון, כל אחד רשאי לעמוד על דעתו איך שהוא מוצא לנכון, ומתאים לו. ולא כפי שציינת את. אם כרגע זה לא בהחלטיות ולא ברכות, זו זכותו, וזה מה שהוא כרגע. מי שזה מפריע לו יכול או לא להיות לידו, או להיות וללמוד מזה הרבה מאוד גם על עצמו וגם על האחר. אני חושבת שהצגת הרכות העולמית, השיחה הנעימה, והדרישה מכל העולם לדבר ברכות כשכואב ומרגיז, או כשלא בא...זה התחפושת. באדם נמצאים כל הגוונים, ברגע שמישהו קרוב מבקש ממנו להיות "החלטי ורך", הוא חייב לשים תחפושת כל פעם שזה לא כך. אם זה מה שאת רוצה, זו זכותך, אני לא הייתי רוצה לחיות עם מישהו שכל הזמן חושב איך לדבר איתי, להיפך, כשמישהו מסביבי מתעצבן,ורוצה להוציא קיטור, הוא יודע שאני המקום הכי נעים וקשוב דווקא למילים הקשות, והלא נעימות שבא לו להוציא.וזה כולל גם את כל מה שהוא חושב עלי. אני כבר לא מתרגשת מזה.כשאני מקשיבה, אני לומדת הרבה מאוד על עצמי וגם עליו/ה שלא היה קורה אם הדיבור היה רך והחלטי. ולעיתים קרובות, גם מאוד מעריכה מישהו שהיה מספיק אמיץ כדי לא להיות רך כשלא בא לו. ולסיום, כשמבקשים ממני לדבר או להגיב כמו שבא להם, אני לא מגיבה יותר. כנ"ל להיפך. מקבלת כל אחד שחושב שאני מכושפת, או לא מבינה או השד יודע מה... יום נעים