משהו מדליק שקיבלתי במייל

[רוח מדבר]

משהו מדליק שקיבלתי במייל

מצליחנים מכניסים כישלון למסגרת חדשה. הם מגדירים אותו במונחים יותר חיוביים. מאמן הטניס בובי ליין ידע איך להכניס כישלון למסגרת של מונחים חיוביים יותר. הוא אמר שמעולם לא הפסיד משחק, אלא פשוט "נגמר הזמן. " את המסגרת נתן רוברט שולר בספרו "לחיות חיובי יום יום : " כישלון אין משמעותו שאתה כישלון - משמעותו שעדיין לא הצלחת . כישלון אין משמעותו שלא השגת כלום - משמעותו שלמדת משהו . כישלון אין משמעותו שאתה טיפש- משמעותו שיש בך אמונה עזה. כישלון אין משמעותו שהתבזית - משמעותו שמימשת רצונך לנסות .. כישלון אין משמעותו שלא תשיג זאת - משמעותו שאתה צריך לעשות זאת אחרת כישלון אין משמעותו שאתה נחות- משמעותו שאתה לא מושלם. כישלון אין משמעותו שבזבזת חייך - משמעותו שאתה יכול להתחיל מחדש. כישלון אין משמעותו שאתה צריך לוותר - משמעותו שאתה צריך להשתדל יותר. כישלון אין משמעותו שלעולם לא תצליח - משמעותו שאתה צריך יותר זמן. והוספה מעולם ה NLP (אחת מהנחות היסוד של ה NLP אומרת אין כזה דבר כישלון יש רק משוב. בברכה רוח מדבר

 

[ש איילת]

יפה..תודה!

ובהצלחה עם הסדנא

 

[אישה אורחת]

אז

כישלון זה פוטנציאל להצלחה ? חחחחח אני מבינה את המייל....לראות בכישלון סוג של בניה אבל מעל הכל כישלון זה אכזבה

דרך אגב הטלפון באתר שם מתנתק כל פעם מחדש....איך תמכור ככה את הסדנא? בכל מקרה שיהיה לך

מודלים בNLP מאוד מענין לי.....אם תוכל לתת קישור לאתר או המלצה לספר טוב....או הרצאה מעניינת במרכז. תודה

 

[Deerest]

עניין של נקודת מבט.

האם האכזבה מהווה את סוף הדרך? האם תחושת האכזבה מונעת ממך להמשיך לנסות? האם תתאכזבי אם לא תצפי? האם חוסר ציפיה מונעת כשלון? לא התכוונתי אבל ככה יצא לי, הלוגיקה.

 

[אישה אורחת]

עניין של הרגשה

1- לא ב-לא ג-כן ד- לא הבנתי (המשדר! זכור, זה אחריות שלך חחחחחח) חוסר ציפיה זה אי עשיה?...אם כן...אז כן...או לפחות מי שעושה פחות מתאכזב פחות. אני אעשה את מה שאני רוצה לעשות,כי כשאני רוצה אני הכי מאושרת. כישלון זו אופציה שהיא תמיד קיימת וזה לא ימנע ממני לעשות. יחד עם זה אני אעבוד קשה כדי שלא יהיה כישלון. והלוגיקה בסדר גמור

 

[רוח מדבר]

התיחסות

א. אי אפשר שלא לצפות. ב. כשמצפים יש סיכוי סביר ביותר להתאכזב. ג. כשמודעים שכישלון זו אופציה, הרבה יותר קל לקבל אותו. ד. כמבטלים את המילה כישלון ובמקומה שמים את המלה משוב. - הרבה יותר קל להתמודד עם זה וללמוד ולצמוח מזה. ה. יש אנשים שמפחדים מכישלון כי אז זה יכול לומר עליהם שהם: "אפס,כלום, כישלון, שום-דבר, בלון נפוך" וכו'.. וזהו הפחד האמיתי שלהם, שהם הכי מנסים להסתיר - גם אם הם יודעים באופן לוגי שזה לא נכון.. ו. יש אנשים שמפחדים דווקא מהצלחה, כי זה (באמונתם) יחייב אותם להצליח שוב ושוב ושוב.. ואז בעצם אסור להם להכשל (ואז בעצם הם מפחדים מהכישלון ולא באמת מההצלחה, אבל זה לופ חוזר) ז. זו אות שמצחיקה ילדים בכיתות נמוכות. ח. מה דעתך על ז? בברכת המשך שבוע נפאל רוח מדבר

 

[אישה אורחת]

לא"בלון נפוח" ../images/Emo12.gif

וגם לא תעודת הצטיינות.אין לי ספק שכשלונות חוזרים מקטינים את הבטחון העצמי....אז כן,כישלון מדאיג,מלחיץ וגם מפחיד.טבעי לא? מותר לפחד העיקר לא להשתתק. ו"ז" אות מצחיקה...גם כן, מצאה לה שם

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

התיחסות להתיחסות

עם רוב הדברים שכתבת אני לא מסכימה... הדברים שאתה כותב נראים לכאורה מאוד ברורים ומובנים... בין השורות יש בלבול ואי שקט.

 

[רוח מדבר]

התיחסות להתיחסות להתיחסות

היי אביבה כתבת באופן כללי לדעתי יהיה זה הרבה יותר תורם ומעצים באם תפרקי את מה שכתבתי לגורמים ותכתבי לאילו סעיפים את לא מסכימה, וגם למה? ככה גם אני אוכל בטוח ללמוד משהו, ומי יודע אולי גם ללמד משהו אחר.. ואיפה ראית את הבלבול ואי השקט או כיצד הם באו לידי ביטוי במה שכתבתי??? יום נפלא רוח

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

התיחסות ויחס...

מה אתה אומר על שתי המילים האלה? ברשותך,ובמלא הנימוס לא אענה על השאלות ששאלת. אין עדיין מקום ללימוד ביניהן... אינני מלמדת שום דבר. אוי למי שעושה זאת... תפוס קצת רוח, רוח, התאוורר... נהיה קצת מחניק...

 

[רוח מדבר]

טוב

 

[רוח מדבר]

כישלון זה אכזבה

כישלון זה אכזבה זוהי רק מסגרת חשיבה. לטעמי מסגרת חשיבה שלא רק שלא מקדמת אדם אלא גם מגבילה אותו. לעומת זאת אם מחליפים את מסגרת החשיבה הזו ל"כישלון זה משוב" או "כישלון זה למידה" אזי זאת תהיה מסגרת חשיבה מקדמת אשר תאפשר לאותו אדם המחזיק בה להתקדם בחיים ולא לפחד מכשלונות. בקרוב יעלה לאוויר אתר icnlp.co.il אשר יכיל בתוכו חומר על NLP בעברית ובינתיים ניתן למצוא חומר באתר של רטר www.retter.org.il ובמאות אלפי האתרים באנגלית. בברכה ובהצלחה רוח

 

[אישה אורחת]

ok

כישלון זה משוב כישלון זה למידה מה שאתה רוצה אין לי בעיה עם זה.....מסכימה איתך שחשוב שתהיה מסגרת חשיבה מקדמת. ויותר מזה אחד התחביבים שלי זה להפוך כישלון להצלחה. הכלללל טוב ויפה ומה עם הרגש? מה אני אמורה לשמוח ולצהול שאני נכשלת? אני מתאכזבת ,מתעצבת,חושבת ומנתחת את הכישלון...ועם התובנות החדשות יוצאת לדרך מחוזקת. זה אנושי להרגיש אכזבה....מה רע לתת מקום גם לרגש. דווקא זה נראה לי תהליך אמיתי ואני לא רוצה להתעלם ממנו. האתר של ריטר לא משהו,האתרים באנגלית רבים....כבר גלשתי בהרבה. אולי אתה יכול יותר להתייחס לעניין המודלים והמפות ואיך לומדים אותם? תודה

 

[רוח מדבר]

../images/Emo13.gif אח, הרגש, הרגש... כואב לי ברגש.

"לפני כל רגש באה מחשבה" לא תמיד היא מודעת, אך תמיד באה לפני הרגש.. כדי שהמוח ידע איזה כימיכלים להפריש בגוף, כדי שהגוף ירגיש משהו, כדי שהמוח יקלוט את ההרגשה הזו ויעביר להכרה "או. עכשיו אני מרגיש אכזבה". משנים את המחשבה (ובד"כ זה אמונה, דפוס, הרגל, גישה לחיים ועוד כל מני שמות) משתנה הרגש. מסכים שכאשר רגש עולה יש לתת לו מקום. אך אם זהו רגש שלילי, כגון אכזבה, כעס, תסכול, כאב או כל רגש אחר שאם תרגישי אותו שוב ושוב ושוב הוא רק יוריד לך את הביטחון מפעם לפעם (ובגלל זה אני קורא לו שלילי ד"א) אז מבחינתי הוא לא מקדם אותי אלא מגביל אותי. והוא בעצם נורת הארה: הוא מאיר ואומר "היי, מיקי, שים לב, יש לך פה איזו מחשבה סוררת, איזו אמונה שלא מקדמת אותך, שים לב, יש לך הזדמנות נפלאה ללמוד משהו חדש.. תתעורר" ואז אחרי שנתתי לרגש שעלה את מקום הכבוד שלו, אני אדאג לעשות עבודה עם עצמי ולגלות מהי אותה מחשבה/אמונה אשר גרמו לאותו הרגש לעלות. או אז, בשיטות של NLP ואחרות אני אדאג לשנות את המחשבה/אמונה למשהו אחר. לדוגמה. אם המחשבה/אמונה ה"מתוכנתת" לי בתת-מודע היא: "כישלון זה אכזבה" הרי בכל פעם שאני אפגוש כישלון אני אתאכזב (ועם זה כל קשת הרגשות אשר מתלוות לאכזבה יעלו) ואני יכול לומר באופן לוגי מאה, אולי מאתיים פעם, ביום. "כישלון זה רק משוב" אך כל עוד זה לא ממש הוטמע פנימה, אל תוך התת-מודע והחליף את המחשבה/אמונה ה"מתוכנתת" "כישלון זה אכזבה" - זה לא ממש יעבוד. זוהי דוגמה קלאסית, למה לימוד מספרים שנותנים תובנות לא תמיד מקדם אותנו. וגם דוגמה נפלאה עבור הדיון עם דירסט בנושא הבנה אל מול למידה. "כישלון זה לא אכזבה, כישלון זה רק משוב" זו תובנה נפלאה, אני יכול להבין את זה, להנהן, לומר את זה בקול, ממש ממש לקלוט עד כמה המשפט הזה יכול לקדם לי את החיים. ועדיין אם התת-מודע שלי לא למד את זה, זה שווה את קליפת השום. ולכן, (דירסט) למידה שבאה אל התת-מודע קודם ואח"כ למודע ("הבנה") תהיה בעלת משקל גבוה יותר, (ומבחינתי גם עדיפות גבוהה יותר). בהצלחה בהעברת המידע הזה מהבנה להטמעה

רוח

 

[אישה אורחת]

אתה מורה מעולה ../images/Emo47.gif ואני תלמידה

טובה

אז אל תתייאש אני ממש שומעת אותך מדבר חחחחחחחחחחחחח תת מודע = למידה

מודע =הבנה

מי קודם למי

אנחנו מבינים ואח"כ לומדים

או לומדים ואח"כ מבינים

האם זו בחירה שלנו

ואם לא אז באילו מקרים המוח יבחר להבין ואח"כ ללמוד ולהיפך

בתת מודע שלי "כישלון זה גם אכזבה" ואני מרגישה אכזבה כתוצאה מזה....ובתת מודע של מיקי "כישלון זה רק משוב" איזה סוג של רגש יש לך בעת כישלון

בקשר לרגש אין יותר פשוט ממה שכתבת וזה מה שאני כל כך אוהבת בהסברים שלך....אתה מפשט ולא מסבך

""לפני כל רגש באה מחשבה" לא תמיד היא מודעת, אך תמיד באה לפני הרגש.. כדי שהמוח ידע איזה כימיכלים להפריש בגוף, כדי שהגוף ירגיש משהו, כדי שהמוח יקלוט את ההרגשה הזו ויעביר להכרה "או. עכשיו אני מרגיש אכזבה". משנים את המחשבה (ובד"כ זה אמונה, דפוס, הרגל, גישה לחיים ועוד כל מני שמות) משתנה הרגש. " הבנתי והשתכנעתי ואני בטוחה שבכשלון הבא אני אראה אותך שם עם שלט ענק

עוד בשלב החשיבה "כישלון זה רק משוב" חחחחחחחחחח

ok תעזור לי

"כישלון זה רק משוב" "מוות זה רק.....

" מה אז תלמד את התת מודע

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

מה שלומך מיקי?

שלום לך מיקי,מה שלומך? אני לא מבין כיצד למידה מגיעה קודם אל התת מודע,התוכל להסביר לי? התת מודע,זורק למודע בכל מיני מצבים,כל מיני אזהרות,וזכרונות,אך אני לא מבין למה התכוונת..... תודה לך מיקי.

 

[רוח מדבר]

יש דברים..

אני לא יודע אם אני אוכל להסביר לך ככה על רגל אחת, חצי מקלדת, שתי אצבעות, וחצי עין רדומה..

ממליץ לך לעשות חיפוש בנושא סובלימינציה (subliminal learning) ואתה תגלה עולם שלם שמאפשר ללמוד ישירות לתת מודע מבלי לעבור דרך המודע. לא קרה לך פעם שעשית משהו מבלי להבין איך עשית את זה? התת מודע בפעולה

שתי דרכים ללימוד. אחת עוברת דרך המודע אל התת-מודע (כמו שמלמדים בבתי ספר וכד') ואחת עוברת דרך התת-מודע ורק אח"כ המודע שמח לגלות ש"אה. אני יודע לעשות את זה ואני לא יודע מאיפה" וכד'.. אמצע שבוע מדליק רוח

 

[Deerest]

"יש לי חבר"

סטודנט. הוא "נרדם" בהרצאות. אם תשאל אותו "מה למדת היום בגן?" הוא לא ידע לענות. אבל הוא מעורב עמוק בדיונים על החומר שהועבר בהרצאה כאשר הוא "ישן". חבריו למדו שלא מנסים להעיר אותו בהרצאות כי אחר כך הוא לא יוכל לעזור להם.

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

ואם אתה חדל לשיר

ומנסה להסביר מעט יותר ברור למה התכוונת,תצליח בכך? אם כן,אשמח לשמוע הסבר מעט ברור יותר למה התכוונת.... אני הבנתי שיש 2 סוגים של למידה,כאשר מרוכזים,וכאשר מרוכזים פחות. זה מה שהבנתי מדבריך,ואם זו גם היתה כוונתך אז.....אולי לא הגדרת כמו שצריך? אבל איתך אין סיכוי. להשתמע.

 

[Deerest]

אז אני רוקד

מה שלומך? דיסו. היית חסר. לא, באמת. קצת שירה: מה לעשות, אני אף פעם לא האכלתי את הילדים שלי, תמיד הגשתי להם עד לשולחן והם אכלו לבד. הלך קשה בהתחלה, אבל עם הזמן הם למדו... וגם אני. וקצת ריקודים: ידוע (אני מקווה שגם לך) שיש מסלולים אל התת מודע שלנו. כן? מסלולים אלו קיימים כל הזמן ומיושמים באמצעים המוכרים לנו ושאנו משתמשים בהם יום יום באופן מודע, היינו אזניים, עיניים, אף ועור. עד כאן האמצעי. לגבי הדרך זה לא דבר שאפשר להסביר/להראות בכמה שורות. אבל אנסה. מדובר בהעברת מידע ב"תדר" שהוא מהיר יותר מהיכולת שלנו לקלוט כאשר אנחנו מודעים לתהליך הלמידה. הגורם, לאותם רעשים שמפריעים לתדר הזה להקלט, הוא בעיקר הנסיון שלנו להתרכז בחומר הנלמד, הנסיון להבין מי נגד מי, ומי אמר למי, ומה ההקשרים, ועוד אלף ואחד דברים שמונעים מהחומר פשוט להכנס. הפרדוקס - ככל שתנסה להתרכז כך תלמד פחות - הוא מאד אמיתי. דוגמאות? בבקשה, וכמה. העין שלנו קולטת תמונות ברצף של כ 18 תמונות בשניה ומעלה, כסרט. מתחת לקצב זה אנו נבחין בקפיצות, מעל קצב זה אנו לא קולטים יותר. אבל מה? אם נכניס, נניח, בכל 24 תמונות, תמונה אחת שתוכנה אחר, אנחנו (המודע שלנו) כלל לא יבחין בנוכחותה, אבל תת המודע שלנו יקלוט אותה ואף יתכן שנגיב, בהתאם לתוכן התמונות השתולות. אתה יושב בהרצאה, המרצה מכתיב טונות של חומר. (בהנחה שאתה בעל קצב כתיבה ממוצע ובהתאם לקצב ההכתבה, כן?) אם אתה לא רוצה מדי כמה דקות לקרוא: "רק רגע, מה אמרת?" לעבר המרצה, אתן לך עצה - תרפה! אל תנסה להבין את החומר, אל תנסה אפילו להבין את השפה. כך, במצב של אי מאמץ להבין, לא רק שקצב הכתיבה משוחרר וזורם יותר, תיווכח להפתעתך הרבה שאתה גם זוכר את החומר יותר טוב. (את ההבנה תשלים אחר כך, בחזרה על החומר). החבר הסטודנט שלי לא ישן. הוא בשלב הרפיה כה עמוק, כך שכל חומר, בכל תדר, פשוט נכנס. והיות ואין בכניסה "שומר" או "מכוון" או "מדריך" (המודע שלנו), החומר נכנס לאזור הלא מודע. להגיע לשלב של שליטה בדרגת ה"שינה" דורש הרבה הרבה אימונים. אוף, זה היה ארוך. חסר לך שלא הבנת.