משהו על אמהות, לא סרטן

[אינקה]

../images/Emo20.gif הדימוי שלי ל"סרטן"

הוא אנשים סובלים מאוד...

כפי שתיארת את המקרה שלך, את "התאהבת" ב"סרטן". התאהבות כזו בדרך כלל אינה נכללת ברפרטואר התגובות של בני האדם כלפי "מחלות".

יתר על כן, מאחר וה"סרטן" הוא זכר, יתכן וכמו כל זכר מצוי נבהל מאינטימיות והתנדף...

במילים אחרות: אין ספק שההתמודדות שלך הייתה ייחודית ומוססה את הדימוי המאיים. אבל למה למוסס משהו שבמילא לא קיים? במיוחד שלאנשים אחרים התמרון הרגשי שבצעת כלל אינו פשוט? אני מבין שהצלחת, ואת רוצה ללמד אחרים ללכת בדרכך, אך זכרי שאחרים שונים ממך ודרכך הייתה ייחודית למבנה הנפשי שלך. כשאת אומרת לאנשים "תאהבו את הסרטן שלכם" הם יכולים להנהן כלפייך בהסכמה אבל תת המודע שלהם לא בהכרח יגיב כמו שלך. סביר להניח שבכלל לא.

אני מקווה שאינך רומזת כי רק מי שחלה בסרטן יכול לעסוק בריפוי/טיפול או להחוות דעה על האופן בו דימויים או העדרם משפיעיפ על המערכת האנרגטית/ביולוגית וכו´ ועל האיזון הההרמוניה הפנימיים. זאת משום שאין לי שום עניין להפסיק את הבקרה על התאים הסרטניים בגופי רק כדי להוכיח את הנקודה בדיון...

הסרטן אינו יישות נפרדת ממך. הוא אינו יישות כלל. יודעת מה? אם את טוענת שהוא יישות - תוכיחי! תראי לנו ולו סרטנון חמוד אחד!

איני טוען כי הדרך שהצעתי היא הדרך היחידה. אנשים רבים "נרפאים" ללא טיפול אלטרנטיבי כלל. אחרים נרפאים גם בעזרת טיפולים מסוגים שונים הכוללים התייחסות לשינוי הדימוי ה"סרטני" הקיים בהם. אני טוען אך כי האמת היא שאין במציאות "סרטן" כזה, ושהאמת משחררת! היא משחררת בכך שהיא מאפשרת התייחסות פתוחה וגמישה אל בעייה אישית ולא אל יישות "חיצונית" לכאורה, וכך אינה גוזלת את כוחות הנפש והאנרגייה הדרושים לאחזקה התייחסות לדימוי כזה. באהבה,

אינקה

 

[פורפורית]

../images/Emo24.gifהיי

אני בדרך למיטה אבל חייבת לכתוב מילה, ראיתי את הסרטן במו עיני גוש של בשר מעוות עי" תאים מוזרים שתופשים בחניקה את כל מה שסביבם פרזיט שחי על חשבון אחרים. אתה צודק לגבי האנשים סובלים אבל אינקה הם לא סובלים מהסרטן, הם סובלים בזמן הטיפולים האיומים, ולכן גם החרדות שלא יחזור, כי קשה לחשוב על הגהנום שעוברים בטיפולים.כי בשהוא בחוץ אז זה נגמר אבל שנה של סבל קשה לשכוח .לילה טוב יקיריי

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif מה שראית הוא חלק ממך

חלק לא נעים, חלק מעוות... אבל לא שום דבר שאינו את.

 

[יחפנית]

כל מה שראיתי הוא חלק ממני

ונוגע בהשתקפויות שונות שלי . בין אם בפנים או בחוץ רק למה אתה מגדיר אותו כחלק לא נעים ? ומה רע בעיוות ? פעם כשלא היה לי נעים להראות את האמת הפנימית שלי לאנשים אז חשבתי כמוך . וניסיתי להסתיר . אולם כשהצלחתי להתבונן על הסרטן . ולהביט על הפחד . וכן מדי פעם הפחד של אמא שלי הצליח לחדור אליי ..... אז אוקיי יש פחד . אז מה . אינקה יקירי . איני מנסה לבטל את הראייה שלך על הגוף כיחידה . וממש איני אומרת שאתה צריך סרטן כדי לעזור לאנשים עם סרטן . אולם אני רוצה לשתף אותך כאן בדבר חשוב שפעם ניסיתי להסביר לרופאים שפגשתי בבית החולים . המון הילה קרבנית מסתובבת סביב הנושא סרטן . ויש רצון עז ואדיר ללכת ולעזור לאותם מתמודדים . כשאנו באים מעמדה של מורים ויודעים . אז שם בדיוק אנו מפספסים בעיקר ובמיוחד כשמדובר בסרטן . אני בשל העובדה היחידה שכן רקדתי עם הסרטן . ועם יום מותי . ( אינקה כשאובחנתי .... על סמך הרופאים , יכולתי ליפול ולמות על כל צעד נוסף ) אז אני יכולה להבחין בדברים שאתה אינך יכול . איני אומרת שאינך יכול להקל על מתמודדי סרטן ושאין לך מה לתרום . ההפך הוא הנכון . תיראה איזה דיון מדהים פתחת כאן בפורום . אבל אם בא לך לעזור למתמודדים , אז אני הייתי ממליצה לך אישית לפתוח באותו זמן את מערך ההתבוננות והלמידה שלך . כי מה שאנשים המתמודדים עם סרטן יוכלו ללמד אותך , אתה לא תוכל לרכוש בשום בית ספר . כי מעבר לחרטא . והגדרות ומילים . יש רק דבר אחד . יש את יום הוולדנו ואת יום מותנו . מי שעומד נוכחה למול מותו שלו . בתחלס עובר את השיעור הכי חשוב של חייו . בין אם בסופו בחר להבריא או להניח לסרטן ויחד צעדו למול מותם . כל מתמודד סרטן פישר .... בין אם הוא מפחד או לווא . מביט על מקום העוצמה הגדול מכל לחיינו = מותנו . ומשם מגיעים החיים כבחירה . אז מה שניסיתי לומר ...... תתחיל להקשיב למתמודדים ..... הם יודעים המון . כי הם נוגעים בדבר האמיתי . והסרטן קיים בעיני וממה שראיתי אצל מתמודדים אחרים הוא קיים מאד . אז אם אתה רוצה לדעת אם סרטן קיים או לא ...... פשוט תישאל את המתמודד . הוא ידע יותר טוב מה קיים ומה לא אצלו . זו הבעיה העיקרית עם רופאי האליל בבית החולים , הם חושבים שהם יודעים יותר טוב אז הם מחליטים ולוקחים את האחריות של הבחירה מהמתמודדים . ואגב אפילו חוויתי באנשים שרצו ללכת . והמוות שלהם היה יפה . כי הם בחרו . איני מנסה להעלות אנשים לדרך ההבראה שלי . פעם ניסיתי עד שמתמודדי הסרטן החזירו אותי לשפיותי בנידון . אבל יש לי שאלה אליך אינקה ....... מה הקשר שלך לסרטן . למה אתה בוחר להתעסק עימו . לדבר עליו ? ולמה כל כך חשוב לך שהוא בהגדרה יהיה לא קיים . זו רק מילה ...... סרטן . אוהבת את נוכחותך כאן רבות ...... תודה חיבוק . חיוך .... אני

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif חייב לך תשובה

והאמת שכבר נשאלתי כאן את השאלה הזו (לגבי הקשר שלי אל ה"סרטן"...) הנה הקישור לתשובה שעניתי לblg:

 

[יחפנית]

וואוו אינקה יקר אחד .נראה דיון מרתק

הדימוי שלך ...... אנשים סובלים מאד . צודק . אצלי אגב זה לא דימוי . אלא זו תמונה העומדת למול עיני . - כשהייתי מסתובבת בבתי המבריאים .... או אצל המכשפי החברה , אלילי הרפואה של החברה המערבית ( אני מגדירה רופאים = סוחרי סמים .... אבל זה ביננו ....חחח ) כשהייתי הולכת לקבל את מנות הסם שהם סיפקו לי ..... הייתי מכניסה עצמי לתוך בועה נפלאה של אהבה . כשהייתי מציצה החוצה , הייתי רואה אותם יושבים שם בחדר ההמתנה ממתינים לטיפולים המומלצים . וכן הם סבלו מאד . רציתי לומר להם משהו ולעזור להם , ואפילו לנער אותם ולומר היי . ככה אתם עוזרים לסרטן שלכם . אך לא היה לי זמן . כי הסרטן האישי שלי היה קרוב מאד לחנוק אותי . ולא היה לי זמן שנייה לצאת מהבועה ולסכן עצמי בהכנסת המסכנות פנימה אלי . אבל אז הגיעה ההבטחה שנתתי לעצמי שכשאבריא אני אבוא לעזור להם . וזה מה שאני עושה כאן ובמקומות אחרים . אגב לא מוססתי את הדימוי המאיים . אני בתחלס מוססתי תאי סרטן . והם היו מאד משמעותיים וקיימים . הם היו מסה שהתנדנדה לי על העורק הראשי בסמוך ללב . וחסמה גישה של דם למוח . הגוש עצמו אינו התאים של הגוף שלי . התא הראשוני של הגוש היה תא של הגוף שלי שעבר מוטצייה או עיוות . אך מרגע שהוא עבר מוטצייה . הוא הצליח לחתום חוזה הגנה על ידי אחד מאבריי . ולא סתם הוא בחר איבר להתיישב עליו וליצור לו את הקולונייה שלו . הוא בחר איבר שמבחינת תת המודע שלי היה לי שם בעיה שאותה הדחקתי . אגב זה היה הרמז הראשון שקלטתי כשהתבוננתי בסרטן שלי שאגב היה מאד קיים תישאל את אמא שלי ........חחחחחחחח הסרטן שלי קיבל חסות במקום אסטרטגי בין הלב לראש . לא סתם . אחת הבעיות הגדולות שלי בטרם הסרטן , היה שעמדתי בטווח לא מסוגלת להחליט אם ללכת אחר קול ההגיון החזק בי . או לעקוב אחר הלב . אז איך התחיל הסרטן ? או החלק שהוא שלי בסרטן . היה תא עבר מוטצייה . ועתה הסתובב ברחבי גופי . באופן רגיל מערכת החיסון קולטת אותו , ממיסה אותו . והוא נעלם . אולם מערכת החיסון שלי חיה על תקציבים דלים ביותר . ידוע שצחוק מעלה את מערכת החיסון ואילו דיכדוך ..... מוריד את המערכת . במה זה ממתבטא . ..... זה אומר שאם אתה מאושר .... דהיינו מערכת החיסון תיצור נניח 6 מלייארד תאים לבנים בכל פעם שמוח העצם מתפקר ומייצר אותם . אם אתה מדוכא . או בייאוש במשך תקופה ארוכה בחייך . אז על אותה דוגמא מערכת החיסון שלך או מוח העצם ייצרו הרבה פחות תאי מערכת חיסון . נניח 3 וחצי מלייארד תאים לבנים כל איזה 6 שעות כמדומני אנו מייצרים ממוח העצם תאים לבנים . עכשו לא כל התאים הינם אותו דבר כל תא יש לו הרכב ויכולות כימיות שונות . יש כאלו המאספים אינפורמציה ויש כאלו בעל מטרת חיסול ברורה של תא בעל מוטצייה . ובכלל המערכת החיסונית פועלת בכה הרבה מישורים שלדעתי אפילו המדע אינו מכיר האופן מלא את התיפקוד שלו

 

[יחפנית]

ונחזור לתא

מה היה החוזה ההגנה של התא שלי העל המוטצייה שאיך שהוא בינתיים חמק ממערכת החיסון המאד דלילה שלי . התא בעל המוטציה היה חייב להתחיל לקבל אספקה אנרגטית . הגוף עצמו אינו מספק באופן רגיל אספקה שכזו לתא שעבר מוטצייה . ועל כן ושם הוא הפך בעל יכולת טפילית . היה לי בעיה בין המוח ללב . בין דבר ההגיון או דבר הלב . לא חקרתי את הנושא עד תומו .. אולם אני יכולה לומר לך בביטחה שבין אם מבחינה סימבולית הלב שמנאס לו מהמאבק התמידי חתם חוזה עם התא שהבטיח לו חסות . לבטח התא בעל המוטצייה הגיע ושיכנע את אחד האיברים באיזור . ואמר תישמעו יש לכם פה בעייה . אז אין בעיה , אני רק אשב כאן בשקט ואגדל ואני אחסום את התיקשורת הלקוייה בין החלקים השונים . אז אולי זה היה בכלל העורק הראשי שהסכים . ועכשו כשאני כותבת . אולי בכלל הוא רצה לחדור ללב ולהתיישב שם , אבל בלוטת הלימפה הקרובה ללב אמרה לו . רגע בוא תיתיישב פה רגע אני אשמור עליך עד שהמערכת החיסונית תיתפנה היא גם ככה בקושי עובדת בימים אלו . היא כה עסוקה . וכך התא בעל המוטצייה התיישב והחל לגדול . הוא קיבל הגנה . והחל לשלוח וורידונים ולהתחבר ישירות לזרם הדם והחל למצוץ אנרגיה שתעזור לו לגדול . אני בימים אלו ..... אז .... פעם .... הייתי עסוקה מדי בדיכי שלי , לא אהבתי להתעסק עם הנושארים הקשים שלי אז ה"אני " המודע ברחתי לעיסוקים אחרים . עד שעמדתי למות . ואז התפניתי לעסוק בבפנים . כשאתה אומר הסרטן לא קיים . זה נוגע לי אישית . כי אתה אומר שיצירה שאני יצרתי בעצם לא היתה קיימת . אני יצרתי את הסרטן . אני אני ? לא . כאן אני חוזרת לאיחוד של כולי ואומרת חלקים בי יצרו את הסרטן . שאומר שאני כולי יצרתי את הסרטן . וכל חלק בי היה לו את הסיבה שלו . אז הסרטן קיים מאד קיים ואם תכיר אנשים שיש להם סרטן אתה תבין עד כמה הוא קיים . אתה עומד על ההגדרה ואומר . הסרטן לא קיים כי אני רוצה בכך להחזיר את הכוח לעצמך . ליחידה הכוללת . ואתה אומר שהפחד מפריע . ובכן כשיש פחד אז לא אומרים שהוא אינו קיים . אלא מתבוננים בו . באמת שלו . וכך אוספים אנרגיה . כמו שאתה חש שהמילה סרטן מאיימת ולכן אתה מנסה לומר היא אינה קיימת . אני חשה בול ההפך . המילה סרטן קיימת . מאד קיימת . רק בואו נראה מה זה אומר . בואו נקבל זאת ונתחיל להתבונן ...... ככה לא בורחים מהפחד . אלא עומדים ונוגעים בו עד שמגלים שהמפלצת הפכה לסרטנון .

 

[deep ocean]

יחפנית, אני ממש מסכימה איתך

"הסרטן היה ישות שונה ממני . הוא גייס לעצמו את תאי גופי ומצא מחסה על העורק הראשי שלי . אך הסרטן אינו אני . ממש לא" אני יצרתי את "הסרטן", אבל הוא לא "אני". אם אחשוב שהסרטן הוא אני, הריפוי לעולם לא יגיע, כי אני אאמץ אותו בחום, כי הוא זה אני. יש הבדל בין להבין שאני יצרתי אותו (שזה נהיר לי), לבין לראות את שנינו כישות אחת זהה (שזה לא נראה לי בכלל). בכל אופן, הבנתי למה אינקה מתכוון, אבל אני פועלת בדרך אחרת.

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif סדר בבלגן...

ה"סרטן" אינו את. אם תחשבי שהוא את באמת לא תשחררי אותו. הצעתי היא לא לחשוב על סרטנים בכלל! הם אינם. גם אף פעם לא היו. הייתה רק בעייה של תפקוד ביולוגי/אנרגטי/נפשי...

אל תגידי לעצמך "אין לי סרטן". עצם האמירה מניחה כי יש כזה דבר סרטן, ולכן אינה נכונה ואינה מאפשרת התמודדות.

אל תגידי "יש לי סרטן אבל אני אנצח אותו" כי אז את עוסקת בלחימה במקום בהרמוניה.

אל תגידי "איני הסרטן", כי מבחינות רבות אין זה נכון. אל תגידי "אני הסרטן" כי גם זה אינו נכון.

את יכולה לומר לעצמך "אין כזה דבר סרטן" וזה יהיה נכון, כי ה"סרטן" הוא הסכמה בלבד. אין שני אנשים שיש להם אותו הדבר בדיוק, לכן ההסכמה הזו שרירותית בלבד ואינה משרתת אותי.

פשוט אל תגידי כלום. כואב לך? הרגישי את הכאב. כשמתמקדים בו הוא הולך ומעורר כאבים במקומות אחרים בנשמה... הרגישי גם אותם. עד שבכל יתנקה - איננו צריכים ליותר מלהרגיש את הכאב כדי שהמשאבים שלנו יתמודדו עם הגורמים לו באופן טבעי. מודעות היא המפתח.

בדרך זו המחלה אינה מתעוררת על כן זו הדרך הטובה ביותר להרפא ממנה...

 

[deep ocean]

לי דווקא עוזר להגיד סרטן

הבנתי את גישתך ואת מה שכתבת ליחפנית, אבל אני פועלת כפי שאני מרגישה שנכון לי לפעול

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif../images/Emo13.gif../images/Emo45.gif

 

[יחפנית]

אינקה כנראה נגעת לי בנקודה חשובה

כי אני עדיין חשה צורך אדיר לענות לך ......... אז אתן דרור למחשבותיי . ונתחיל : כתבת : "אין כזה דבר סרטן." יש כזה דבר שנקרא סרטן . כן יש . "מישהו ראה פעם "סרטן"?!" ..... וודאי אינקה .... אני ראיתי אותו בהרבה רמות . ראשית ברמה התאית . שנית ברמה הגושית . שלישית ביכולות שלו להתפשט על עוד חלקים . היכולות שלו להתחבר לוורידים ולמצוץ ישירות את אנרגייה הגוף . ובעוד רמות . ראיתי את הסרטן כי ישבתי איתו לשיחה . מה נראה לך שסתם אתאהב בדבר שאין לו קיום חלקי אפילו במציאות שלי ? ולא רק תאי סרטן ראיתי . הייתי מבורכת להיות חברה טובה של רופא בכיר שבעבר עשה מחקר על המערכת החיסונית . ואפילו ראיתי שקופיות של צילומים של תאי מערכת החיסון המשתלחים וחודרים ללא בעיה רצינית בכל מרחבי הגוף נדחקים פנימה והחוצה מוורידים ועוד ועוד . ואפילו ראיתי תמונות של החיבוק שאותו תא של מערכת החיסון מחבקת בתוכו תא סרטני . וממיס אליו את החומר הממוסס ויחד הם נשטפים בדרכי השתן הרחק מהגוף . וודאי שראיתי את הסרטן . הלכתי בהתחלה להכיר את אוייבי . ומצאתי דבר מדהים . ונעבור לנושא נוסף .......חשוב . כתבת על הכשל של מערכת החיסון . ובכן שוב זה לא המקור של הסרטן . זה שוב רק הסימפטום . כי בתחלס . אין כשל של המערכת החיסונית . המערכת החיסונית נראית כאילו היא מתעלמת מהסרטן בשל סיבות אחרות . זה משום בעיניי - כי היא מקבלת הוראה מהקודקוד להתעלם , או אולי נכון יותר לא מקבלת הוראה רק מקבלת תקציב אנרגטי מועט מכדי להיות מסוגלת להשתלט של המסה של התאים הסרטניים . שבכל מקרה ככל שהם מוצצים יותר אנרגייה גופנית הם הרבה יותר מהירים בהתפצלות . דהיינו . אם היה לנו מליון תאים . בהתפצלות אחת נהייה פתאום 2 מליון . בבאה הם הופכים ל-4 מליון , ואחר כך ל- 8 מליון . אם לגוף לא היה אספקה אנרגטית לחסל את המיליון המוטציות הראשון , אז יש לו לוחמה אנרגטית רצינית . זה עדיין לא אומר שהמשחק נגמר . וסרטן ממש אינו מחלה סופנית . זו מחלה שניתן להרפא ממנה לחלוטין . ובמידה שאין רצון או אמונה לגבי ריפוי שלם , ולמי שכן עוקב אחר ההגדרות הרפואיות ורואה מצב של חוסר תאים סרטניים כרמיסייה ולא כהבראה . אז אנשים כאלו בדרך כלל מוצאים דרכים רבות לחיות עם הסרטן בשלום או לא למשך שנים רבות . לפני שיגמר המקום למילים בהודעה ..... אשלח ואוסיף הלאה ......

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif מה שראית זו תופעה

המבוססת על הגוף שלך. כל התאים הללו הם את. הבחירה שלך איך להתייחס לעצמך - כאוסף של חלקים (גם לא נעימים לפעמים...) או כשלמות. אני מאמין בשלמות, ואני מאמין כי השלמות מתקנת את עצמה מעצם היותה שלמות. אחרת לא הייתי מטפל הוליסטי.

דוגמה לתהליכים בשלמות: סערה היא תופעת טבע, היא נראית שונה מהמצב הרגיל שלו, אך היא אינה שונה מן האיזון הכולל של האטמוספירה. לכן מי שינסה למנוע תופעות טבע בדרכים אלו ואחרות עלול להשפיע על מזג האויר בדרכים בלתי ידועות ולגרום בסופו של דבר נזק גדול יותר. סכרים מתפרצים הם דוגמה טובה לכך... המערכת האקולוגית של כדור הארץ היא שלמות. היא מאזנת את עצמה. לפעמים יש תופעות מקומיות הנראות כהרס - כמו יערות עד נישרפים, אך על השטחים הללו יצמחו יערות חדשים עם צמחייה חדשה. גם לשריפה הזו יש תפקיד באיזון הכולל של המערכת האקולוגית. אם תמנע שריפת יער, מי יודע איזה נזק אתה גורם? מי יודע אילו תהליכים אתה משנה? מי קבע שתופעה בודדת היא שלילית?

כך גם האדם הוא שלמות, הוא מאזן את עצמו, וגם אם לא - יש לכך סיבה בתפקוד המכלול שהוא, ואין "לחתוך" את התופעה הזו ממנו ולייחס לה נפרדות כלשהי.

רק עכשיו המדע מבין את הקשר גוף/נפש בנוגע לסרטן, אך עדיין אינו מציג את הבעייה כמשולבת. האמת היא כי שורשי הבעייה עמוקים אף יותר ואם תנסה להכיל את כולם תחת שם אחד תגלה בסופו של דבר כי חרגת מן התחום בו ניתן בכלל לתת שמות...

ובתחום החברתי - אנו יודעים שמי ששמים עליו "תוית" קשה לו להשתחר מן ההתנהגות אשר הביאה לו שם זה. לדוגמה: אם ילד אלים אינו מוגדר ככזה אלא כילד עם בעייה - בעייתו ניתנת לפיתרון. אם הילד מוגדר כאלים - קשה מאוד להתייחס אליו אחרת והייחס אליו גורר אלימות נוספת מצידו. חלק ניכר מן הגישות החדשניות לטיפול באלימות נוגעות בדיוק בבעיית התיוג של הילד כאלים. אל תתייגי את התופעה. הגדירי אותה כבעייה בלבד. כך תוכלי לפתור אותה יותר בקלות כי אופציות פעולה רבות יותר יעמדו בפנייך- אם תתני לה שם יקשה עלייך לפתור כל בעייה, וזו עצה לחיים... לילה טוב

אינקה

 

[יחפנית]

נגעת בנקודות מרתקות ונכונות .

הבחירה האישית שלי באיך להתייחס אל עצמי . היא לראות את האמת הפנימית שלי . מכיוון שגדלתי והעתקתי התנהגויות חברתיות הדוגלות בשיפוט קשה ונוקשה של טוב ורע . אז למדתי להדחיק ולעוות את האמת . ולעוור את עיניי הפנימיות ממנה . אין מדובר כאן על אמת גלובלית . כי אם על אמת אישית פנימית . האמת דרכה אני מובילה את חיי . אין לנו ... לי ולך מחשבה שונה בנוגע לשלמות . והדוגמא שהעלית על הניסיון שלנו לשנות תהליכי טבע . הינה דוגמא טובה ונכונה . לא ניראה לי שגם יש ביננו ראייה שונה בעיקרה . אולי הייתי אומרת שיש לנו צורות אחרות להגדירה . וזה לגיטימי ובשל זה . אנו מסוגלים ליצור דיון מעניין הפותח בנו יכולות בתבוננות נוספות . כתבת הרבה דברים שבעיקרם הם נכונים . אך אין בעיני קשר לנושא בו אנו דנים . הנושא הוא האם הסרטן קיים ? או שאינו קיים . הסרטן הינו סימפטום שאומר שנוצרה כאן הזנחה פלוס אחוזי ליכלוך והדחקה ושמשהו במערכת לא מאוזן . אם על כך אנו מסכימים . אז כדי להביא את המערכת כך שתוכל לאזן ולהסיר את התאים המעוותים . כי תסכים עימי שהסרטן התא עצמו , אינו תא שהגוף באיזונו יסכים להשאיר . הוא ילך בעצמו לתקן ולהעלים ולהסיר . כי הסרטן בין אם הוא קיים או לווא . הוא מהווה איום וסכנה כוללת על הגוף ברמה התאית שלו . אז אני מסכימה עימך שאסור מידית לחתוך בבשר החי . ואני מאד מסכימה ואפילו אתה מוזמן להעלות על הבריקדות שלי כנגד ה"תבונה " המדעית . או המסקנה המדעית בתחלס . אבל כשלי היה סרטן . אז השיעור הראשון . והדבר הראשון שעזר לי בדרך היה הלקיחת אחריות על המערכת בכללותה . גם כשלא ידעתי איזה חלק בי יצר את הסרטנון . עדיין לקחתי אחריות גלובלית . מאותו רגע . נגמרת השלמות . ומתחיל עבודת נמלים של התבוננות . במצב סרטני כל המערכות השונות המרכיבות את הכולל . נכנסים למצב ירוד ביותר . זה מצב על כל הרמות בו אותות ואורות האזהרה ונגיעות בקויי האספקה האדומים מהבהבים בכל צורה . והגוף מוצא קושי רב באיזון איך שהוא התרגל אליו אחר חודשי מצור ארוכים וקשים . אז מה עושים ? כל אחד מוצא את הדרך שלו . אני אגיד לך מה אני עשיתי . אני השלב הבא היה לזמן שיחה עם כל חלקי ששיערתי שהינם מעורבים בדבר . בדבר סימפטום הסרטן . ואז הלכתי ללמוד אותם . לא להפעיל אותם , אלא להבין איך מיידית אני אוכל ליצור מצב שבו אקל על הניסיונות של הגוף כולו לאזן ולשרוד . ושוב אני חוזרת ומדגישה . לא לשלוט בהם . אלא להבין את הצורך שלהם . כשהבנתי את צרכי המערכת . וכשהבנתי את הצרכים של הסרטן . אז יכולתי לבחור התנהגויות ומחשבות ודרכי גישה שבתחלס יעודדו אנרגיה למערכת כולה להתאושש . זה הגיון צרוף מאד פשוט ביסודו . העיקרון הוא להתחיל מיידית לבחור בהתנהגויות המוסיפות אנרגיה לגוף . המותקף הראשי . ובעיקר מי שמשתמש בסמים של רופאי האליל בבתי החולים .... זה מערכת החיסון . הדבר המיידי שניתן לעשות פיזית למען עזרה ראשונה לאותה מערכת הנפגעת הכי קשה . זה הרגעות , הנאה , צחוק ועוד . זה נותן בוסט אנרגטי חזק ומיידי המשפיע בתוך מספר שעות . כל מספר שעות מועט מוח העצם מייצר תאים של מערכת החיסון . אבל למרות שהדרך הזו היא כה פשוטה כה חסכונית . צחוק הנאה והרגעות לא עולה כסף . אבל . הוא לאורך זמן מתחיל להעלות בנו את הדברים המציקים בתוכנו . עכשו מתחילים להתמודד ופותחים מערכות תיקשורת . או במילים אחרות אנו נשארים בבית ( הפנימי שלנו ) ותיבת פנדורה שושא נושא עולה ומתדפק . אז מיידית האנשים רגילים להסיר אחריות לרוץ הרחק מההרגעות ולשלם להילר או רופא שיסיר את הבעיה . אבל אנו נכנסים כבר לנושא אחר . לגבי התחום החברתי . לגבי התיוק של הילד בשמו . בוא נקרא לילד בשמו . קוראים לזה סרטן . פעם , לפני שנים סרטן היתה מילה שהיו לוחשים בחדי חדרים כדי שהילד לא ישמע . זה לא שינה את האלימות שלו . אם לא להפך רק הגביר אותה . חלק רציני מפתירת הבעייה הינה ההכרה בה . אתה בהסבר הנכון שלך התייחסת למקרה מסויים חברתי ... נניח למורה יש ילד אלים בכיתה . עצם העובדה שהיא תיקרא לו אלים . יצור תוית שהוא יצטרך להתמודד עימה במשך זמן רב . אך באם נצליח להגיע למורה ולומר לה שהיא בעצם עזרה לאלימות שלו , לא בכך שהיא קראה לו אלים , אלא בכך שהיא עודדה והוציאה בו את האלימות . האלימות קיימת היא נוכחת . ומותר לדבר עליה . ואז במקום אשמה מתחילים לקחת אחריות ואז חוזרים לאחדות . לא כשמתעלמים מהאלימות . אלא שמבינים שהאלימות הזו באה לעזור לנו להבין דבר מהותי למערכת כולה . ואחרי שנתנו לזה שם . ניתן לקחת על זה את האחריות ועימה את התיקון והאיזון . שבוע מולא .... אינקה יקר .... אני

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif הסיפור שלך מופלא

והאופן בו התגייסת ושינית את המערך הפנימי שלך מעורר השראה, ואכן קטונתי מלענות לכל מה שכתבת כאן...

ה"ויכוח" ביננו אינו האם צריך או לא צריך להכיר בבעייה. צריך ועוד איך צריך! ה"ויכוח" ביננו הוא האם יש צורך לתת לתופעה שם, או להשאירה תחת ניסוח הבעייה בלבד. ולכל אדם יש "ניסוח בעייה" משלו אשר נכון לו בלבד...

נחזור אל המורה בבית הספר: אם היא "תכיר בבעייה" ששמה "ילד אלים" בכיתה, הפתרון להעיף אותו לכל הרוחות הוא פיתרון לגיטימי, שכן אז לא יהיה לה ילד אלים בכיתה = הבעייה נפתרה! אבל אם המורה "תכיר בבעיה" שיש לה בכיתה "ילד בעל מצוקה גדולה שקריאת העזרה שלו מביאה אותו לידי אלימות" - הפתרון המובן מאליו הוא טיפול במצוקתו של הילד ובעיית האלימות תיפתר בדרך זו.

מה ההבדל בין "ילד אלים" לבין "ילד הקורא לעזרה על ידי אלימות"? שמים וארץ! הרס חיי הילד והוריו או מציאת רפואה לבעייתם והבעיות בכיתה שאיפשרו לאלימות להתעורר!

לא לתת תויות! להשאיר את הגדרת הבעייה בתור "שם הבעייה" משאיר מרחב תמרון עצום ורב לפתרון הבעיות וממקד את התהליכים הפנימיים ישירות בפתרון הבעייה - אחרת המשאבים הפנימיים עלולים להתגייס להתמודדות עם התוית ולא עם הבעייה.

את ורבים אחרים הצלחתם גם ללא עצתי זו. אין זו אומרת כי אמת זו לא יכלה לסייע לכם רבות בדרככם.

ואני שואל שוב את מה שכבר העלית: מדוע את מתנגדת כל כך לרעיון אי-התיוג? מדוע את נאחזת בו חזק כל כך? מדוע כל כך חשוב לך לקרוא בשם לילד שלא נולד ולעולם לא ייולד?

יחפנית יקרה, "ניצחת" את הסרטן על ידי התייצבות מולו ושליחת אהבה רבה אליו. ואני שואל: האם שלחת אהבה (כ)זו אל עצמך?

באהבה,

אינקה

 

[יחפנית]

אינקה יקר ..... בוקר מופלא

האופן בו התגייסתי . היה פשוט ביותר . הסיבה משום שהתחכחתי במוות תרתי משמע . ואני האישיות שלי מתאימה בול להכנס לעשתונות בשנייה האחרונה . המוות הינו המעצים לחיים , ולא שום דבר אחר . כל התיאוריות כל המילים לא ישתוו לאותו מקום עוצמה כשנעמדים פנים לפנים למול המוות האישי שלך עצמך . פתאם מבינים הכל . חחחחחחח או ככה לי זה קרה . to be or not to be /to pee or not 2 pee - ונעבור ל"ויכוח" הסמנטי שנותן לנו כאן אפשרות להעביר חומרים נוספים יותר חשובים .כתבת ...." ה"ויכוח" ביננו הוא האם יש צורך לתת לתופעה שם, או להשאירה תחת ניסוח הבעייה בלבד. ולכל אדם יש "ניסוח בעייה" משלו אשר נכון לו בלבד" מה זה שם ..... שם זה בעצם קוד . קוד מילולי חברתי תוויתי ועוד ועוד . השם עצמו אין בו הרבה מלבד רמזים דימויים . המילה עצמה זה הטריגר שמעלה תחושות מסויימות . בו ונעסוק בסמנטיקה לשנייה . בו וניקח ביטוי קיצוני .... נניח קללה . נניח ..... בן ...אמא שלך ....... אם אנו רבים או במצב רוח רציני . אותה מילה תעלה בך דימוי קשה שיפתח לך טריגר של הגנה . ואילו ..... באם הרגע שיחקנו . ואתה עשית לי טריק משעשע , ואני גיליתי זאת . אז כשאקרא לך .... בן .... של אמאש´ך..... אז אני בטוחה שהפעם תחייך . אותה מילה 2 תגובות . כשעומד למולי בן אדם שקיים בגופו סרטן פעיל . אז ממש לא מעניין אותי סמנטיקה . מצידי אני אעזור לו להביט בעצמו אפילו בשפת התנועות באם זה יעזור . אם תדפדף בדפי הפורום הראשונים . תגלה שהיה פה דיון או משחקי שמות . היו שקראו לו לובסטר . היו שקראו לו גידי . זיגי . שמיקי וכדומה . כל אחד מוצא את הדרך שלו לשנות את התגובה שלו לאותו כינוי שניתן לו . מי מוצא לו שמות .... כולנו . סרטנון ... זה השם שלי . למה סרטנון ? חחחח כי הוא כזה חמודי וקטנטן . כי זה מה שגיליתי מעבר לטרור שלו . תא טרוריסט חמוד ומופרע .........חחחחחחח כשאני אומרת התאהבתי בו . אם אנסה לדייק בהעברת התחושה שלי כלפיו . זה כשהתחלתי להבין למה הוא בא , וככל שהבנתי את שאיפות הגדלות הטרוריסטיות המופרעות שלו ...... זה הזכיר לי כמו בדוגמא שהבאת ילד אלים . חחחחחחח אני אוהבת ילדים אלימים . הם בדרך כלל ילדים רגישים הנמצאים כמעט על גבולי הגאונות . האלימות שלהם מגיעה כשהם מסרבים להכנע לחוקים שאינם מובנים להם . התאהבתי בו . לא כשהיבטתי עליו על הסרטנון , אלא כשמה שהוא הראה לי הזכיר לי את האלימות הפנימית שבי כילדה שכה קשה לה להשמע לחוקים . וודאי שהסרטן הזה היה שלי . הוא כה דמה לאלימות הניסתרת בתוכי . של הילדה הפנימית שלי . או במילים אחרות של תת המודע שלי . ואני לא עבדתי פרונטאלית עם הסרטנון ישירות . כי כשזימנתי אותו לשיחה הראשונית הוא בכלל לא הגיע הוא היה עסוק בלגדול , והוא היה חמום מוח גם . חחחחחחחחחחח מי שכן הגיע לשיחה הראשונית ..... הייתי אני עם אלימות שלא היתה מביישת סרטנונים פעילים . והגיע העורק הראשי והגיע הלב והגיע המוח .... והילדה הקטנה היתה מבויישת ישבה בפינה . אז שאלתי מי אחראי וכולם החלו לצעוק ולהאשים . אז צעקתי שקט והסברתי שעד שנימצא את האשם כבר בלווא הכי נמות . אז הסברתי להם את המצב והתחלנו לעבוד יחד . בלי למצוא את האשם אלא את הפיתרון . ואז התפנה לי זמן להתחיל להבין את הצרכים של כולם כולל הסרטן . ככל שהכרתי את הילדה הפנימית והתאהבתי בה , התאהבתי גם בסרטן שהיא יצרה . פתאם האלימות היתה מצחיקה . כמו שילד יסביר לך בפנטומימה על הריב שהיה בגן . והוא יכעס נורא . וזה יהיה מאד מצחיק . כשלא מקשיבים לאלימות לכעסים הקיימים לילדים בין הפנימיים או החיצוניים . מה שנהייה זה שמתי שהוא הכעס כה אלים שזה כאילו מקבל חיים נפרדים ההולכים בול הפוך לחוקים הקודמים . או של אלו שהם הולכים נגדם . או במילים אחרות ...... תמות נפשי עם פלישתים ..... המוכנות למות = התאבדות = בתת המודע ........ סרטן . תאים טרוריסטים . אלימים בעלי יצר השתלטות בלתי נגמר .

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif הוליזם

יש פער עצום בין יצירת הרמוניה בין חלקים - לבין השלמות. הפער הזה הוא כמו הפער בין סך החלקים לשלם. אין ספק שהשיטה הדרך בה הלכת מדהימה. ברצוני להציע לך דרך אחרת, אולי מדהימה עוד יותר. דרך שההרמוניה בה אינה תוצאה של פיקוח חיצוני או "פעולת" ריפוי, אלא נוצרת מעצמה מתוך התודעה לאפשרות זו. דימויים הם כלים של תפיסה. הם נוצרים כאשר אנו מפרידים את השלמות לחלקים אותם אנו יכולים להבין. אך בעצם תהליך ההפרדה הפנימית לדימויים אנו מפצלים את עצמנו ומתרחקים מן ההרמוניה והשלמות. הדרך חזרה להשיב לעצמנו את כוליותנו אכן עוברת פעמים רבות דרך בירור החלקים (הדימויים) השונים ויצית הרמוניה ביניהם... אבל ההכרה הישירה באחדות הפנימית מתעלה מעל כל סוג של "הרמוניה בין דימויים". ניתן לומר כי זוהי הרמוניה כל כך מלאה שאין יותר הפרדה כלל... כשאיננו מתייחסים אל עצמנו כאל סך "חלקים" אלא מכירים בשלמות שאנו - השלמות מאזנת את עצמה באופן מופלא מעל ומעבר למה שאנו יכולים להבין. פתחתי את השרשור על המערכת החיסונית תוך התייחסות למדיטציה, ואכן מדיטציה היא השאיפה הפנימית להכיר באחדות כזו. זהו תיקון וריפוי שהוא מעל ומעבר להתייחסות למחלה זו או אחרת אלא הריפוי לחוסר האיזון והטעות הראשונית הגורמת לנו לאבד את האושר... שלמות זו היא כל כך אדירה ומשאביה רבים עד ללא גבול, משום כך ההכרה בה, הבנתה, והשהייה בה הם כלים ריפואיים המתעלים מעל כל דרך אחרת ומוגדרים בחזקת ניסים. בסופו של דבר שלמות כה כוללת עד כי אף העצמיות מתמוססת בתוכה באושר מוחלט...

 

[יחפנית]

בשימחה אשמע את הדרך שלך

אך אשמח יותר באם תוכל לתת לי דוגמא מעשית אותה אתה חווית . איני מבטיחה שאני אהיה תלמידה ממושמעת בדרך שאותה אתה מנסה להראות לי . כי ראשית אני מכירה את הדרך שלי . שנית , אני תלמידה סיוט למורים כי נדמה לי שנתקעתי בגיל מנטאלי של 3 . זה הגיל בו אנו תקועים במילה למה ..... אבל למה ........ בסדר אבל למה . מה שאני כן מבטיחה . זה שאני אקח את דבריך ואקשיב להם בקולי הפנימי , אתרגם אותם לשפתי , כך שהילדה הפנימית תבין , ואז אני אשתמש במה שיראה לי . לבטח אשנה את השיטות שיותאמו לי . אז מה כן .... כן בוא וספר לי על המטיצייה שלך , איך הגעת אליה , מה היא נתנה לך בחייך , אילו שינויים אתה יצרת איתה . מה התובנות שלמדת דרכה . בוא נרד רגע מהתיאוריות ונרד לאישי . כי גם לך כמונו יש קטע עם מערכת חיסון כושלת . או .... מחכ" אגב , למה נראה לך שאתה נמצא בקבוצת הסיכון לסרטן ? ולגבי ניסים ...... מילה מפוצצת לדבר הקורה כל הזמן . ככל שאנו מבינים את עצמנו ואיך המערכת שלנו בנויה , אנו יותר ויותר מגלים שבעצם יש בנו יכולות של קוסמים . אנו קוסמים שגדלו בחברה של אנשים שלא מאמינים בקסמים . בערך כמו הרי פוטר . כשאנו מבינים את היכולות שלנו . אז הניסים קורים מתי שבא לנו שיקרו . רק צריך להבין איך זה פועל . אנו מבינים אבל מתכחשים שזה קורה . לגבי המשיכה שלי להפרדה מאשר לאחדות . יש לי דרך מיידית להגיע לאחדות. זה יקרה רגע אחרי שאצא מגופי הפיזי . הנשמה שלנו קיימת כרגע הרגע באחדות . אין לי שאיפה להגיע לשם כרגע , כי מה הלחץ , הנשמה הגבוהה שלי כבר שם כרגע הרגע עכשו . הבעיה שלי אף פעם לא התקיימה באחדות , אלא באשלייה ההפרדה . החיים הפיזיים שלי כאן עלי אדמות , היא באותה אשלייה . והקשר שלה לנשמה הגבוהה . אחת המתנות הכי חשובות שקיבלנו כאן , זה הבחירה החופשית . זה עיקר ומהות התרגיל . כשבחרתי לחיות . הבנתי שבחרתי את החיים כמו שהם . והשינוי הוא שמחשבת הסרטן שבי , זו היתה התמרדות כנגד הקבלה שלי לחיים כפי שהם . כשבחרתי לחיות , בחרתי לקבל את אשליית ההפרדה . כי פה בדיוק הקטע . זה החיים . והחיים כל הזמן מביאים לי את השיעור הבא , כדי ללמוד עוד במקום היחיד היכן שלא קיימת אחדות , באשלייה . אז הפסקתי להלחם באשלייה , אני בשלבים לקבל אותה . כי הדרך לאחדות שאתה מדבר עליה היא אמנות הצימצום ........ בברכה ואהבה אני

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif יופי

רק בואי נדלג מעל החוויות האישיות שלי במדיום חסר פרטיות זה... שאלה ראשונה: מה הם "דימויים", כיצד הם נוצרים, וממה הם "עשויים"? הסבר, נמק ופרט

 

[יחפנית]

הסבר נמק פרט ..... אתה ......חחחחח

אתה המצאת את הדרך , אתה תתחיל לצעוד . אין כמו הדוגמא האישית ....... חחחחחח אז מה אתה אומר על דימויים ? אגב נפתח פורום כאן על דימויים ונ.ל.פ אז מה אתה אומר