והמשך ......
כתבת ....."ואני שואל שוב את מה שכבר העלית: מדוע את מתנגדת כל כך לרעיון אי-התיוג? מדוע את נאחזת בו חזק כל כך? מדוע כל כך חשוב לך לקרוא בשם לילד שלא נולד ולעולם לא ייולד? " איני מתנגדת כל כך האמת . אם תירצה לקרוא לזה ציפציף אז אסכים מיד ואפילו אוהב . המילים אינם מתייגות . הדעה הקולקטיבית שלנו חברתית על המילה היא המתייגת . מלבד התיוגים האישיים שאנו עושים באופן אישי . יענו ...... אם נניח אתה מחפש להתחתן או להכיר את אהבת חייך , פתאם דברים פשוטים כמו היא מאד נשית , או היא מטופחת , או היא עורכת דין , או היא מסטולית כל היום , פתאם ייצרו בך תיוגים אישיים של טוב או רע שדרכו תעשה שיפוט שאינו נכון בלווא הכי . אז מה נהייה ? בגלל שאנו טיבעית למדנו לתייג , אז נשלול את המילים ? או ניצור שפה חדשה ? זה טוב למי שיש לו זמן הרבה לפני שהוא ימות . בינתיים , בוא נתחיל לעבוד כי עד שנמצא את המילה הנכונה המוסכמת , יעבור חודשים . כי ישנה תופעה שנקראת תא סרטני פיזי בגוף . אז איך אתה מעדיף שאתבטא כשאתאר אותו ? בוא נשתמש בשפה המוכרת , ונעבוד במגביל כל אחד על התיוגים שלו בכל מילה . בוא לא נהרוס את השפה , כי אנו חולים במחלת התיוגים . אני איני חולה בה באופן נואש . אני פשוט מתחילה לשחק עם המילה במחשבה ומשנה לה את הדימוי . אז אינקה אולי פה יחד אנו נוכל להעביר את הדיון או ה"ויכוח " חזרה לנושא של דימויים ותיוגים שאנו עושים אצלנו בפנים , זה נשמע לי כלי נהדר לשחק עימו כשיש תאים מופרעים וחמודים באלימותם . תיראה גם מה עשיתי בכוונה תחילה במשפט האחרון . אמרתי את האמת . אך כשהוספתי חמודים הכוח של המופרעים והאלימים איך שהוא קיבל צבעים יותר נעימים . לא באתי כאן לשנות חוקי חברה אלא לעזור לאנשים לשנות את הדימויים . ========== ושאלת . "ניצחת" את הסרטן על ידי התייצבות מולו ושליחת אהבה רבה אליו. ואני שואל: האם שלחת אהבה (כ)זו אל עצמך? ראשית . לא ניצחתי אף אחד . בדרך כלל לנצח , אומר שאנו עמדתי כנגדו . ואני אף פעם לא עמדתי כנגדו . מה אני משוגעת ? הוא היה אלים ומופרע , אם אי פעם אני אוציא בביטוי חיצוני את הכעס הפנימי שבי אז אני מתחננת שלא יעמדו למולי , זה רק יגביר זאת . את האלימות בי הכוונה . ואני די עוצמתית , באהבה או בכעס . לא ניצחתי כלום , רק הבנתי שאני יצרתי זאת ..... או חלק מסויים בי החל את האפקט ותגובה שיכול היה להביא את גופי לתת מחסה לתאים בעלי עיוות עם מחשבת התאבדות סרטנית . האם הכתי בו ???? וודאי . אני בהתחלה בחרתי ללכת לרופאי האליל כדי לקבל כימו . ( אגב אני קוראת לו כימו אקסטאזי - אחלה סמים נותנים רופאי האליל .....חחח ) אך בעוד רופאי האליל ניסו להשמידו . אני רק רציתי לקנות זמן כדי לסדר את היחסים בין החלקים המתפקדים שבי . לכן פיטרתי את הרופאים בשלבים שונים , ולכן הפסקתי טיפולים לפני הסוף . כי היה בתא אלימות טרוריסטית סרטנית כזו שבאמת היוותה איום על כל המערכת . אז קניתי זמן . תוך כדי עבודה על מילוי האנרגיה של החיים . פורפורית , בלי להתפלסף על כך כמוני , אמרה אותו דבר , לפני הסרטן היא כעסה , כשהגיע הסרטן מה זה מבסוטית . היא מרפאה עצמה באותה צורה רק בלי פלסף . במודע או שלא .... אבל אנו מבורכים באינטואיציה . ======== ולגבי האם שלחתי אהבה לעצמי ........חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ניצלתי כל פריוולגיה בממלכת הקרבניות הסרטנית הקיימת , כי הבנתי שאני כה בחוסר ביטוי שאני חייבת להעמיד עצמי כרגע בראש . אלה היו 4 וחצי חודשים של הנאה צרופה , הסרטן ברח כה מהר , שזה השאיר בי געגועים רבים לימים שבו הוא נוכח , על משקל מה שמיכלי כתבה על הפחד של איך החיים יראו בלעדיו . קרוב לאיום , הגוף מוציא אדרנלין , וזו הנאה מופלאה . עכשו תגיד לי . יהההההה הוליסטי שכמוך . איך אני יכולתי לאהוב דבר אלים כזה בי . בלי לאהוב תחילה את עצמי ? מי שמכבד עצמו , מכבד אחרים , מי שאוהב עצמו יש לו סיכויים טובים לאהוב סרטנונים ............חחחחחחחחחח אהבה לא היתה בראשית הסקאלה . כי הדרך שלי להביע אהבה די תאמה לדרך בה תירגמתי את האהבה שאימי העניקה לי . אם נראה לך שסרטן זה תא מעוות , טרם פגשת את התירגום שנתתי לאהבת אימי לי . חחחחחחח לפני אהבה היו דברים אחרים חשובים הרבה יותר . כי בבסיס ביני לבין תת המודע שלי ( או הילדה הפנימית ) היתה אהבה . אבל היה חוסר אמון , אי אמון מוחלט יותר כדאי להגיד . היה אלימות שליטה עונשים , הרבה מהאוטוריטה המחנכת , ובקלות הייתי אומרת שאני הייתי לעצמי כמו המורה שהדביקה תוית על הילדה האלימה והמפגרת בתוכי . כשהגעתי לשדה הקרב , ככה זה היה נראה בהתחלה . חוסר ברירה האמת הוביל אותי לדרכי האהבה . אם לא היינו .... אני והילדה מוצאים את הדרך לחיות אחת עם השנייה באותה טרטוריית גוף , אז באמת חבלז בזבז היה עדיף לסגור הבסטה אז אהבה לא היתה המניע הראשוני . היה קודם הבנה בחוסר הברירה . ואז החל התהליך הקשה של קבלת המצב כפי שהוא ....... זה הכי קשה לא מן הסתם אומרים שקבלה זה הכי קשה . מה שעזר הכי ..... זה היה נוכחות הסרטן . כי הוא יצר חוסר ברירה . ומטרה משותפת . לפני שהגיעה האהבה , היינו צריכות לעבוד יחד . ולי היה את העבודה לקבל אותה . ועוד הרבה דברים בתוכי , ככל שהתקרבתי לקבל ולראות , אהבתי . אהבה זו מילה הנישאת בקלות יחסית על שיפתותינו . מה זו אהבה ? אף לא אחד מאיתנו באמת יודע . ואם נדע להבחין בתחושה שלנו המתמלאת באהבה , זה עדיין לא אומר שאנו יודעים לאהוב . האם לעזור לאדם אהוב זו אהבה ? ואם כן עד כמה ? האם אהבה זה אומר לניח לתינוק ליפול וללמוד לבד ? האם חברתית זה לא יראה לנו אקט מופרע של אהבה ? למדנו בבית ספר ואוניברסיטה , על נפוליאון בואנ´ה חרטא , על הקיסרים המופרעים והאלימים של העבר ההיסטורי של המין האנושי , אפילו למדנו על איך נשים הרעילו את בעליהם . קראנו סיפורי אהבה , ושמענו סיפורי אגדות על נסיכים שיודעים לספק נסיכות ( חברה שלי בסוף שבוע שעבר אמרה החיים שלי נראים ככה בגלל סינדרלה ...... והיא לא עשתה פרצוף כועס בצחוק ) חוסך שיבטו שונא בנו ..... האם זה אומר תכה את ילדיך ? וזו אהבה ? אמא שלי חשבה שאני לא אחראית . והפכני לכזו , לא יכולתי לשבור לה את המילה .......חחחחחחח כולם מדברים על אהבה . אני אגיד לך מה אני חשה כלפי . האם אני אוהבת את עצמי ? כן בבסיס כן . האם כל הפעולות שלי כלפי מגיעים מאהבה . לא . כי טרם הבנתי בגדול מה זו אהבה . אבל בהחלט קיימת בי קבלה עצמית , ( כשהיא אינה נסתרת על ידי צרכים אחרים שלי לעיתים ) למדתי לאהוב את העיוותים שבי ולמצוא בהם המון דברים טובים . למדתי להכיר את עצמי , יותר מבעבר , אך לא באופן מושלם . אז למה איני אוהבת עצמי בשלמות ? כי הגעתי לחיים כדי להבין מה זו אהבה ואני עדיין בדרך כמו כולנו . והסרטן , היה דיטור קטן והכרחי לי אישית . כי אילוי הוא הייתי לבטח הולכת יותר לאיבוד . הוא עזר לי למקד ולקבל , וכשחבר בא ללמד אותך כה הרבה על עצמך , אפילו אם הוא תוצר של כעס אלימות וטרור , אז כל שנשאר לך זה לשמר לו רגשות של אהבה . אז כשאתה אומר לי סרטן ... אני אגיד לך מה אני שומעת בתוכי . בפנים אני נמלאית אור ואהבה ....... כמו שיזכירו בפני את שמו של חבר וותיק שאני אוהבת . הסרטן ברח , כי בבסיס הוא מחשבה טפילית , וטפיל יכול לדור רק בגוף הקרוע ומופרד בריבים , כשיש קבלה .... זה מוביל לאהבה . אז בוא נדבר על קבלה . מקבלת אותך ואת דעתך באשר היא כולה ....... אני
אם תרצי ללמוד, אני מלמד מדיטציה ומודעות, אבל יש ודאי גם אחרים שיודעים ומלמדים לא פחות טוב ממני. בכל אופן חשבי על השאלות שהעלתי, לא העלתי אותן כדי להתנצח - אלו הם "חורים שחורים" נוספים שיש לנו ואיננו מקדישים לכך תשומת לב ראוייה.
