חח למען האמת יש משהו בדברים של אלפיני,
www.tapuz.co.il
אני באופן אישי גם הייתי חוסם את הסגול,
לידו מח"פ זה זהב.
חצוף! אני זהב בלי קשר!
הרי מה זה "פז"?
לא פעם אחת, לא פעמיים, ואפילו לא שלוש, אלא ארבע פעמים, כשמי כן אני.
כשמי כן אני בפעם הראשונה בכך ששמי הפרטי הוא "מאור", ו"מאור" משמעו אור, או יותר מדויק, שמש, ובכך שאני מביא אור, שמש, צחוק ושמחה בכל פעם שבו אני בא.
כשמי כן אני בפעם השנייה, בכך ששמי השני הוא "חיים", ו"חיים" משמעם, ניחשת נכון, חיים, ואני אכן החיים של כל מקום שבו אני מופיע, גם במציאות וגם באינטרנט ובאתר תפוז, כאשר כל פורום שומם שאני מגיע אליו מתמלא אנשים, שמחה, חיים ושיח רק בעקבות נוכחותי ובעקבות האור והשמש שאני מביא איתי.
כשמי כן אני בפעם השלישית, כאשר שמי השני הוא "חיים, דווקא לאחר ששמי הראשון הוא "מאור", מה שיוצר משמעות נוספת לשני השמות בגלל הצורה שבה הם מופיעים זה אחרי זה ועוד בסדר הזה, מכיוון שבעוד ש"מאור" משמעו "אור" או "שמש", ו"חיים" משמעו חיים, שני השמות יחדיו, ובסדר הזה, יוצרים משמעות חדשה ונוספת, ולפיה אני "אור החיים" או "שמש החיים", שכפי מה שניתן לראות בשתי הנקודות הקודמות, זה בהחלט נכון.
ולבסוף, כשמי כן אני בפעם הרביעית והאחרונה, כאשר שם משפחתי הוא "פז", ו"פז", משמעו "זהב", ואם אני, שבכל אשר אני הולך אני מביא איתי אושר ושמחה, תום וצחוק, אור וחיים, אני אינני אדם זהב, אז מה זה אדם זהב?
השם שלי הוא מאור חיים פז.
אני אור. אני אהבה.
אני חיבוק. אני נשיקה.
אני תקווה. אני נחמה.
אני צחוק החיים, אני שמש העמים.
וזאת הטעות שלו. והנה למה:
זה לא בעיה בשביל משה לחסום את מח"פ - למחפ לוקח 10 דקות להרים יוזר,ולמשה חצי דקה לחסום
אז מי מוביל במשחק הזה?
כהרגלך אתה טועה בכל אשר אתה אומר.
יוזר, לפחות בשבילי, זה 4 דקות. שעה עבודה זה 15 חשבונות. לכן מי שמוביל במשחק הזה זה אני, כפי מה שהוכח כבר לפני חודשים עם "כניעתו" של משה וחדילתו מחסימותיו אותי, וזאת לאחר שחוץ מאשר לחזור שוב ושוב הגדלתי לעשות ונתתי לו בומבות על הראש אחת אחרי השנייה.
משה יותר מתוחכם ממה שאתה חושב
לא.
בסוף מח"פ גם נכנס לתקופה הקצרה שלו ודי צמצם את המגילות וכותב שטויות בסגנון "... סוף נקודה" וכד'.
המעיין היצירתי שהיה ילד הולך ומתייבש באופן טבעי.
ראיתי את השתי שורות האלו והלכתי לכתוב לסבא טקסט של אלף מילה:
יש לי זוג שכנים בשנות ה-60 של חייהם. | תפוז פורומים (tapuz.co.il)
מקווה שלמדת את הלקח
התקופה הקצרה שלי עלאק. התייבש המעיין היצירתי עלאק. חצוף
השיטה של משה לתת לו לכתוב בפורום שלו וככה להחליש את ההתנגדות שלו לדיקטטורה של משה.
משה מעולם לא נתן לי או לא נתן לי לכתוב בפורום שלו מכיוון שאין לו שליטה על זה והוא לא פקטור. ראינו כמה לא כתבתי בפורום שלו בתקופה שהוא "לא נתן לי לכתוב בפורום שלו", הכול בסדר
מח"פ אומר שהוא מתנגד לדיקטטורה של משה.
אבל שנינו יודעים שמח"פ לא מעניין אותו פוליטיקה ודיקטטורה אלא רק הוא עצמו - כל עוד
שהוא יכול לכתוב שם הוא מרוצה ולא ממש מפריע לו אם משה מחוסל או לא,למרות שההצהרות שלו לוחמניות...
אף-פעם לא נגמרות לך השטויות להגיד, הא?
במקרה שלכם אבל במקרה של משה ועדנה הם חיפשו מקום משל עצמם בעולם הוירטואלי.
אל תגיד את השם הזה
יתכן שאני משתחצן לשווא אבל אני מאמין שגם לי הייתה יד בלשכנע את משה לעזוב את מח"פ,
לעזוב אותי? אתה צוחק? נראה לך שהייתי צריך שהוא יעזוב אותי? עם מיליון חשבונות בצד וארבע חברים מנהלים בקושי הרגשתי אותו ואת החסימות שלו. כל התועלת שבהן היו התגרות שרק האיצה בי להפיל עליו עוד ועוד מכות.
והצלחתי אחרי שניכשלתי עם סיתוונית וזאת בגלל שהוא סתם מקשקש
הטקסטים שלי גאוניים. הם לא "קשקושים". אם כבר יש פה מישהו שההודעות שלו הן קשקושים, זה אתה.
אבל מקלל רק לעיתים נדירות.
לא. אני אף-פעם לא מקלל. גם כשמישהו מתעסק איתי כי הוא דפוק (כי אי-אפשר להתעסק איתי מבלי להיות דפוק. אני אף-פעם לא עושה שום דבר לאף-אחד, בטח שאני לא הראשון, ולכן כל מי שבא עליי, בא עליי בגלל בעיות שלו עם עצמו) ואני נאלץ לטפל בו, אני תמיד עושה זאת עם חיוך, במתק שפתיים ובטעם טוב.
ככה זה כשאתה כל-כך חכם שהמוח שלך חד יותר מחרב קטאנה, והצלפתה של לשונך גרועה מהצלפת שוט, כך שאתה יכול לקטול מילולית, במילים יפות וממרחק שש מטרים בן-אדם אחר, כך שאתה לא נזקק לקללות ברמה של ילד בגן כמו אלו שקיבלתי כאן מאנשים שמבוגרים ממני בשלושים, ארבעים וחמישים שנה אך שמשקל בינתם הוא כמשקלה של נוצה
הוא פשוט רואה שאין פידבק חיובי למגילות אז הוא עזב אותם.
לא. פשוט צמצמתי את הכמות כי לא תמיד באמת יש לי כזה הרבה מה להגיד בניגוד לתדמית "החופר הגדול" שיצאה לי.
