הצידה פנה
יום אחד, בכיתה ח', אחרי שהחלקתי החוצה מבעד לסורגי החלון כהרגלי בדרך לבית-הספר, עם ילקוט על הגב והכל, עשיתי "אחורה פנה" והלכתי לצריף הנסתר שהיה בחצר ביתנו, במקום לבית-הספר.
אף אחד הגיע לצריף הזה מלבדי. לא היתה אליו גישה, למעשה. הוא היה מכוסה צמחיה מכל הכיוונים. רק אני, בהליכתי על הגגות באיזור, יכולתי להגיע אליו.
התיישבתי לי בצריף וקראתי בספר שהבאתי מהספריה. אני לא זוכר את שמו. משהו על איזשהו דב...
וכך ביליתי לי במשך שבועיים, בוקר בוקר, במקום להגיע לבית הספר הייתי קורא בצריף.
עד שאמא שלי גלתה את זה.
ו... מיד הצדיקה אותי, תמכה בי וגבתה אותי.
אל מול בית-הספר ובכלל.
ואז, היא הציעה שנחפש עבורי "בית ספר פתוח", שזהו קונספט שהיה חדש באותה תקופה.
אז התחלנו לחפש... וזאת כבר תחילתו של סיפור אחר.
יום אחד, בכיתה ח', אחרי שהחלקתי החוצה מבעד לסורגי החלון כהרגלי בדרך לבית-הספר, עם ילקוט על הגב והכל, עשיתי "אחורה פנה" והלכתי לצריף הנסתר שהיה בחצר ביתנו, במקום לבית-הספר.
אף אחד הגיע לצריף הזה מלבדי. לא היתה אליו גישה, למעשה. הוא היה מכוסה צמחיה מכל הכיוונים. רק אני, בהליכתי על הגגות באיזור, יכולתי להגיע אליו.
התיישבתי לי בצריף וקראתי בספר שהבאתי מהספריה. אני לא זוכר את שמו. משהו על איזשהו דב...
וכך ביליתי לי במשך שבועיים, בוקר בוקר, במקום להגיע לבית הספר הייתי קורא בצריף.
עד שאמא שלי גלתה את זה.
ו... מיד הצדיקה אותי, תמכה בי וגבתה אותי.
אל מול בית-הספר ובכלל.
ואז, היא הציעה שנחפש עבורי "בית ספר פתוח", שזהו קונספט שהיה חדש באותה תקופה.
אז התחלנו לחפש... וזאת כבר תחילתו של סיפור אחר.
