כל שלב עזר לי משהו אחר
לי עזרו כמה דברים: כל שלב והתקדמות הייתי זקוקה למשהו אחר : קודם כל, חושך... אני ממש זוכרת שכשהדליקו את האור לרגע, זה ממש הפריע לי, ממש ברמה שלא יכולתי לשאת את זה. בשלב הראשון, הלכתי לישון וניסיתי להתעלם ממנו כמה שיותר, שכבר לא יכולתי להתעלם עזר לי מאוד בקבוק חם על הגב התחתון, כשזה לא עזר התחלתי סיבובים עם נאגן כל פעם כשהגיע ציר, כשזה לא עזר,,, קמתי לי וקיפצתי על הכדור פיזיו (מול נר בחשיכה), וכשזה לא עזר, עיסוי מהבן זוג שלי, ממש לא יכולתי לעבור ציר בלי עיסוי חזק בגב תחתון, אז כבר הבנו שזה כנראה רציני. ואז, בשילוב עם העיסויים... מים, מים , מים, בשבילי זה המקום הכי בטוח. דבי, אהבתי את ההשוואה למרתון וג'יפ, וואלה זה ממש מתאים, הג'יפ ליד עושה את זה רק יותר קשה, אתה כל הזמן עסוק "מתי אני כבר יוכל לעלות על הג'יפ" וזה מסיח את דעתך ממה שצריך לעשות הרגע, לנשום, לשתות מים... סטיוויה שלחה שרשור של הפרוטוקולים שלפני שנה, ומיכל בונשטיין אמרה שם, אני חושבת שהיא, שכל הזמן אומרים שללדת זה מסוכן וכו וכו, אבל בבית חולים לוקחים אישה בריאה, תוקעים לה אפידורל והופכים אותה למטופלת של טיפול נמרץ, היא צריכה עירוי, מוניטור... זה לא מסוכן??? ממש אבסורד ככל שחושבים על זה יותר, האפידורל הזה נולד לשכך את הכאב, אבל תכל'ס הוא גורם להרבה יותר כאב. סיבוכים, טראומות ושאר ירקות.