משמרות עירנות

[dariayaari]

הבנתי?

האם בזאת את מבקשת ממני לא להתייעץ איתך? אמרי לי באופן ברור כדי שאדע אם לפנות אליך או שלא.

 

[יונה1]

לא, בזאת רק צחקתי על עצמי

שכאשר אני יושבת מול המחשב על מנת לעבוד, דווקא אז אני מוצאת לעצמי מספיק גורמים להסחת הדעת...

 

[Shira Esther]

אולי `עם שלם מחכה לגלעד`?

 

[יונה1]

צר לי שירה

אבל ראית אפילו פה בפורום, שממש לא כל "העם" מחכה לו. אישית, יש לי גם קצת בעיה סמנטית עם מי שמדבר בשם עמישראל (-: לא אוהבת את השמוש במילה "עם". למה לא סתם "יוחזר גלעד לאלתר !" או משהו בסגנון הזה.... (אני כתבתי שני שלטים פשוטים: "גלעד תחילה !", אבל זה היה לפני כמה שבועות, כשהיה מו"מ אם קודם רגיעה ומעברים, או קודם גלעד). בקיצור, כיתוב שלטים הוא הבעייה הכי קטנה ובעיקר משעה שמתגברים על ההרגל לקרוא להם חטופים וילדים.

 

[dariayaari]

את משהו....

ושוב מסכימה עם כל מילה.

 

[צלף קוצני]

שבויים ופצועים לא מפקירים בשדה הקרב

 

[קמנצינד]

כל הכבוד לך !

גם לי יש כמה רעיונות : קודם כל אולי צריך לנסות לשכנע את המשפחות שבכל משמרת תהיה להם נציגות. דבר זה יביא תקשורת. רצוי להדגיש בפניהם שזוהי הפעילות היחידה (לפחות עד כמה שידוע לי), שפועלת באופן קבוע ומוחאת מול רוה"מ. בכלל היה נהדר לראות בהפגנה ביום שלישי שעבר כיצד עמותת הבנים, מטה החברים, ערים בלילה, ו'סתם אזרחים' מתאחדים. אולי אפשר לנסות לדבר איתם שתהיה נציגות נכבדת של כל אחד מהם גם באופן קבוע במשמרות. אולי במקום שהעמותה תוציא כסף על בלונים אפשר שהיא תוציא כסף על הסעות ממספר מקומות בארץ להפגנה ובחזרה, על מנת להגדיל את מספר המשתתפים. עוד משהו- לא רק שזה לא מוסרי שלא מזכירים את שאר השבויים והנעדרים, אלא זה גם פוגע באודי אלדד וגלעד. כמו שכתב מישהו מערים בלילה- חלק מהסיבה שהשלושה עדיין בשבי היא שהציבור שכח ושוכח שיש עוד שבויים ונעדרים. אם תסכימי עם מה שאמרתי, או עם חלק מזה, תהיי איתי בקשר במסר פרטי. בחלק מהדברים אולי אוכל לעזור לך.

 

[dariayaari]

איך אפשר שלא להסכים עם מה שאמרת...

נציג מהמשפחה זה רעיון מעולה, אנסה להתקשר אליהם. אני חושבת שכרגע כדאי להתמקד בגלעד שליט מאחר ולאולמרט יש המון זמן, כך אמר. {אמר שהנושא של גלעד לא יהיה פשוט וייקח הרבה זמן}. צריך לתקוף אותו על המסר הזה, על הגישה שלו, כי זה מלמד על דרכי החשיבה וההתנהלות שלו. ייתכן שאולמרט חושב שהבאתם של אודי ואלדד תרגיע את העם, תיתן לו את הקרדיט, ועכשיו הוא יוכל לנוח. האם נראה לך לפנות גם אל המשפחות של שאר השבויים והנעדרים? או שרצוי לעשות את זה בנפרד? כי גם ככה אהוד אולמרט לא מתפקד, וזה יבלבל אותו לגמרי. ואגב, למה עצם זה שלא מזכירים את שאר הנעדרים פוגע באודי ואלדד? מאד אשמח לעזרה. בשלב זה הפצתי את הנושא בקהילת "בשותף" אם אתה מכיר, ומקווה להיענות. תודה לך, דינה. אפנה אליך במסר פרטי בהמשך.

 

[קמנצינד]

מה שהתכוונתי...

הרי ישנם שבויים ונעדרים עוד יותר 'ותיקים', כגון רון ארד ונעדרי סולטן יעקב. עצם העובדה שלא מזכירים אותם כלל, רק אומרת שכבר עבר זמנם. ועוד מעט, כאשר יעבור מספיק זמן, או כאשר יילקח חייל נוסף בשבי, נוכל לשכוח גם את אודי, אלדד, וגלעד. לגבי אודי ואלדד- עד שאני לא רואה אותם בארץ אני לא מאמין לכלום. וגם לאחר שיחזרו, הדבר שאמרתי יחול על גלעד. ישנו גם עיניין מוסרי. אני לא יודע כלום על מצבו של אף אחד מהשבויים והנעדרים. גם אין לי שום קשר משפחתי, הכרותי, או כל קשר אחר לאף אחד מהם. אמנם נכון שעל סמך מה שידוע לנו גלעד שליט הוא בעל הסיכוי הגבוה ביותר להיות בין החיים, אך עדיין -אם עושים פעילות למען השבויים- לדעתי זה יותר נכון ויותר הוגן להזכיר את כולם.

 

[dariayaari]

ברור,

אתה יודע, אף פעם לא הבנתי למה את רון ארד למשל מזכירים, מחפשים וכו', ואת שאר הנעדרים לא מזכירים כלל. כל כך נורא מה שקורה פה בעניין הזה. מה קורה להם למנהיגים שלנו? הרי אולי לו לא היו אצלינו שבויים, אולי הם לא היו חוטפים כלל? כמו שכפי שנאמר את אודי ואלדד שבו כדי להחזיר את סמיר קונטר. דבר נוסף שמקומם אותי הוא זה שהמשפחות אמורות לטפל בנושא. ומה אם המשפחות אינן מסוגלות מסיבות של מנטליות, אישיות, וכו'? אז בניהן "הלך עליהם"? בכל מקרה, כרגע צריך להתרכז במאמץ לשיחרור גלעד לדעתי. נכון שאודי ואלדד עדיין לא כאן, אבל הנושא בהילוך גבוה, ובמקרה שלהם נראה לי נכון להוריד פרופיל לפחות לשבוע שבועיים. צריך להיכנס לנעליו של אולמרט, ולשם כך לא נכון להיות צודק, אלא להיות חכם. אם נדבר עכשיו על שלושתם, אולמרט יגיד: "מה הם רוצים?! הרי הסכמתי לעיסקה והיא כבר יצאה לדרך?!". לכן צריך עכשיו להתייחס רק לגלעד. אני ממש מקווה שאתה יורד לסוף דעתי. כי אני חושבת בדיוק כמוך, רק מאחר ומתחילה להבין את הדמות הזאת ששמה אולמרט, אני מבינה שאנחנו צריכים למצוא את הדרך הנכונה, זו שתזיז אותו לפעול איך שאנחנו רוצים שיפעל.

 

[קמנצינד]

עוד משהו...

אני מסכים במאה אחוז עם מה שאמרת לגבי ההתמקדות בגלעד והסיבות. אך עדיין- בלי להתעלם מכל שאר השבויים והנעדרים.

 

[dariayaari]

אז צריך למצוא את הדרך להזכיר אותם.

ולאחר שגלעד אלדד ואודי יחזרו, נהייה חייבים להמשיך הלאה למענם של נעדרי סולטן יעקב ורון ארד. בנוסף, ובמיוחד לאור העובדה שהממשלה מתכוונת להחליט על נהלים קבועים בנושא זה, ומאחר ואני סומכת עליהם שלא ערכים עליוניים ינחו אותם, יהייה עלינו למצוא את הדרך להשפיע על החלטתם.

 

[יונה1]

קמנצינד

במקומך לא הייתי מטרידה את בני המשפחה, (וגם אל תבנה על תקשורת שתבוא, כי היא לא תבוא....). הכוח שלכם הוא דווקא באי השתייכותכם לשום גוף "בעל עניין" (משפחה, חברים, שכנים וכו'). אתם היחידים שמייצגים דווקא את "הציבור" ובזה בדיוק טמון הערך המוסף המוסרי שלכם. מוטב לעבוד על הגדלת והגברת המשמרות מול ביתו של אולמרט (עם כל הכבוד כמובן למשמרות נהריה, אילת וזרנוגה עילית), מאשר לצפות לבן משפחה זה או אחר. הרי אתה היית מי שהשתכנע מהטענה שהעלתי כבר לפני שנתיים - ומה יקרה אם החייל השבוי הבא יהיה יתום?

 

[קמנצינד]

לרגע אחד לא טענתי שזו בעיה של המשפחות.

לא היה צורך לשכנע אותי. אמרתי כך עוד לפני שהכרתי אותך. תקשורת כבר הגיעה בעבר, במיוחד בפעמים הבודדות שבני אחת המשפחות הגיעו. אך ייתכן שבאמת אין צורך. פשוט נראה לי שאם חס וחלילה הבן שלי היה בשבי הייתי עושה את מירב המאמצים להצטרף להפגנת מחאה מול בית ראש הממשלה, ומנסה לארגן הסעה הלוך- חזור מזנגורה עילית (וגם מזנגורה תחתית) לירושלים. אבל, כמו שכבר נאמר, מי יודע ? אולי לא הייתי יכול לתפקד במקרה כזה...

 

[נגיעוT]

../images/Emo31.gif

לא ציפיתי ממך למשפטים כאלו

 

[קמנצינד]

רק עכשיו הבנתי את המשמעות של ../images/Emo31.gif

חשבתי בהתחלה שאת לוחצת את ידי... אין לי זכות לשפוט את המשפחות, משום שלא הגעתי למקומם. כמו שאמרתי, אם חס וחלילה הילד שלי היה בשבי, ייתכן שלא הייתי יכול לתפקד. אך מה שאני כן יכול להגיד זה מה ניראה לי שאני הייתי עושה במקרה כזה. ליבי עם המשפחות, אך הייתי פועל למען השבויים גם אם לא היתה להם משפחה. הדבר האחרון שאני רוצה הוא לפגוע במישהו, ואני מתנצל אם זה קרה, אך צריך לדעת להקשיב לדעות של אחרים, ולביקורות, על דרכי ההתנהלות.

 

[קמנצינד]

עוד הבהרה, אם זה עדיין לא ברור

אני לא אומר שהמשפחות לא עושות מספיק. אני בטוח שהן הדירו הרבה שינה מעיניהם בשנתיים האחרונות, ושהסיבה שהם (כמעט) לא הגיעו למשמרות בירושלים היתה שבזמן המשמרת היתה להם פעילות אחרת מסוג זה או אחר שהם עשו, שלדעתם היתה יותר חשובה. אני רק אומר שלדעתי חשוב שהם ינסו קודם כל לפנות לעצמם את יום ששי בבוקר על מנת להגיע לירושלים. זה מה שנראה לי שאני הייתי עושה. אך ייתכן שאין צורך להטריח אותם, כמו שכתבה יונה. ייתכן שאני טועה.

 

[רגב ת]

לא לקחנו אישית

לדעתי יש מקום לפעילות שלא תמיד מגיעות המשפחות הרי אתם תמיד צעקתם שהם חיילים של כולנו ולא שייכים רק למשפחות וזה נכון כי הם היו עם מדי צה"ל ברגעי החטיפה מי שראה את חזי במוצ"ש בערוץ 1 שמע דברי חוכמה

 

[Shira Esther]

החיילים מגנים על כל העם

ולכן חובה על כל העם, לא רק המשפחות, להחזיר אותם.

 

[דן בן תרצה]

החיילים מגינים קודם כל על עצמם

בעוד שבועיים יגיע תאריך השחרור של בני-מחזור הגיוס של גלעד שליט. המ"פ שלו (סרן) כבר השתחרר. חיילי-פלוגת-המילואימנקים של אלדד רגב ואהוד גולדווסר עשו מילואים לפני שנה (בג'נין) והשתחררו. הקיץ הם נקראו לתקופת שירות נוספת. גם אחריה הם ישתחררו. רק גלעד, אלדד ואודי לא ישתחררו, כי למרות הסיסמאות היפות של 'כל ישראל ערבים זה לזה' ו'אחד בעד כולם וכולם בעד אחד', ו'לא משאירים חבר בשטח' - הכל 'קלאם פאדי' (מילים ריקות. מס-שפתיים). כל אחד שומר על ה'תחת' של עצמו, ולא מוכן לשלם מחיר כלשהו - אני מתכוון למחיר אישי ולא "מחיר לאומי" קולקטיבי שעליו אנחנו מברברים כל הזמן - כדי להגן על "חברו" או כדי להחזירו הביתה אם צריך. אילו החיילים מהפלוגות של גלעד, אודי ואלדד על מפקדיהן (מהמ"כים או המט"קים והסמלים, דרךך המ"מ והמ"פ וסגניהם ועד דרגת מג"ד) היו מודיעים שאינם משתחררים, לפחות לא פורמאלית, אלא מחכים שה-3 ישתחררו איתם ביחד, כמו שהתגייסו איתם ביחד - אז הייתי יודע שיש "כיסוי" לסיסמאות ולקלישאות ולהבטחות (קראתי הבוקר 'טוקבק 'ישן מספטמבר 2006 שבו חבר לפלוגה של גלעד "מבטיח" שלא ישתחרר בלעדיו). אבל אין ! ככל שאני יודע וזוכר, לא רבים הצהירו שהם מוכנים להסגיר עצמם לשבי החמאס במקומו של גלעד, כדי שישתחרר. שנים שאני זוכר אומרים זאת היו סבא שלו ואבא שלו (האחד אב של חייל שנפל במלחמה והשני, אחיו התאום של אותו חייל...). הצרה שכולנו אגואיסטים במידה מספקת כדי להיות בטוחים ש"לנו זה לא יקרה", עד שזה קורה, ואז אנחנו מוצאים עצמנו לבד, מקסימום עם בני-משפחה דואגים.