משתפת באכזבה שלי מהפינאלה
מאז הפינאלה שראיתי פעם אחת (כמו כל פרק בעונה האחרונה) לא נכנסתי לפורום עד אתמול. אפילו לא טרחתי לראות את הספיישל. עד כדי כך הייתי מאוכזבת. אתמול ניסיתי להסביר למעריץ אחר למה כל כך התאכזבתי, והחלטתי לחלוק איתכם. זה לא שציפיתי שכל השאלות יענו. ולמעט כמה שאלות שממש עצבנו אותי (כמו אהרון וולט) לא ממש כאב לי על אי אלו תשובות שלא קיבלנו. זה גם לא העונה החלשה באופן כללי שגרמה לי לצפות לפינאלה טובה במיוחד. זה אפילו לא התשובות הצפויות או המשעממות שקשורות במיתולוגיה. יכולתי למחול על כמעט הכל לכותבים בזכות תהילת עבר. באופן כללי העונה הזאת הייתה פחות לטעמי כי התרחקה מיחסים בין דמויות והבסיס המדעי לכאורה של הסדרה שבלטו במיוחד בעונות 4 ו-5 ועסקה אך ורק במיתולוגיה ובפן הרוחני יותר. הפריע לי שאחרי עיסוק קדחתני במערכות יחסים של ג'ק סוייר קייט וג'ולייט, ואחרי קפיצות בזמן וביסוס תיאוריה מדעית פיזיקלית חזקה, פתאום עברנו לטוב מול רע, לתופעות בלתי מוסברות שמתאימות יותר לסיפורי תנ"ך . אבל מספיק נאמר על העונה הזאת, כאמור יכולתי למחול עליה בקלות ולו בזכות הפלאשים הצדדיים. על אף שנורא רציתי שיזרקו לנו איזו עצם בנוגע לסוייר וקייט, הייתי יכולה להסתפק בעובדה שהם ניצלו וחזרו יחד. אפילו קיבלתי בקלות את העובדה שלא נתנו לנו שום פיסת מידע על מה קרה עם הדמויות בתוך ומחוץ לאי אחרי הנקודה בה חזרו או נישארו. סיום מרגש יכול היה להיות אוסף תמונות או סצנות קצרות של כל אחד בחיו החדשים, כשברקע מנגינה מרגשת במקום סצנת החיבוקים בכנסיה למשל שהייתה טובה כלשעצמה אבל אחרי ההסבר של כריסטיאן קיבלה טעם מר. אני חושבת שמה שהכי איכזב אותי בשורה התחתונה בפינאלה (שהייתה מותחת ומעולה לטעמי עד לשיחה עם כריסטיאן) זה שאחרי שכתבו סדרה מופלאה כזאת, עם סדר הגיוני מותח וגאוני של עונות ואירועים - יציאה מהאי חזרה לאי, קפיצות בזמן, הישארות בעבר, חזרה לעתיד, פלאשבקים, פלאש פורוורדים, סייד פלאשים, אחרי כל ההסברים המדעיים המשכנעים ששזורים כל כך טוב עם כל המדע בדיוני... אחרי כל זה... יכלו לפתור את עניין הסייד פלאשים בצורה כל כך הרבה יותר יצירתית, טובה, משכנעת, מספקת, תואמת לרוח הסדרה וכו'. כל המדע (גם אם בדיוני) מעונות קודמות עמד לרשותם לשם ההסבר, העובדה שבעצם כל הדברים הניפלאים שקרו בסייד פלאשים שריגשו אותנו לאורך העונה היו משהו לא מציאותי, פיקטיבי, אחרי כל התקווה שנטעו בנו עם דזמונד שזוכר הכל בשני העולמות כי יש לו קבוע והוא מיוחד, וג'ולייט שאמרה לפני מותה זה עבד וכו', זו ממש יריקה בפרצוף לזרוק הכל לפח ולתת הסבר מטופש ולא מספק כמו "כולם בעולם מעבר" רק לשם ההפתעה. מרוב שניסו כל כך להפתיע ולשמור על המוניטין של המתח שכחו שהסדרה נבנתה לא רק בשם המתח אלא בשם מערכות היחסים, הדמויות, הרגשות, ואולי מה שהכי חשוב שהמתח שנבנה עד כה קיבל תמיד הסבר מספק שבו מצאת את עצמך אומר "גאוני!". במקום זה, ועל אף כל הכלים שהיו ברשותם, הם בחרו הפעם להפתיע אותנו ולהשאיר אותנו בתחושה של "יצאנו טמבלים". וזו לא צורה להחזיר אהבה למליוני מעריצים אחרי שש שנים. במקרה הזה היו מיטיבים לעשות אם היו משאירים את כל ההפתעות בעבר ונותנים לנו להתרפק על מה שהיה נראה לנו ברור בעונה הזאת, שמדובר בעולמות מקבילים או תוצר של הפצצה וכו'. לפעמים הדבר הנכון לעשות הוא דווקא לתת לקהל את מה שהוא רוצה ולא לנסות להתחכם יתר על המידה, במיוחד כשאין כבר צורך במתח נבנה שישאיר אותנו לעונה הבאה שלא תגיע...
מאז הפינאלה שראיתי פעם אחת (כמו כל פרק בעונה האחרונה) לא נכנסתי לפורום עד אתמול. אפילו לא טרחתי לראות את הספיישל. עד כדי כך הייתי מאוכזבת. אתמול ניסיתי להסביר למעריץ אחר למה כל כך התאכזבתי, והחלטתי לחלוק איתכם. זה לא שציפיתי שכל השאלות יענו. ולמעט כמה שאלות שממש עצבנו אותי (כמו אהרון וולט) לא ממש כאב לי על אי אלו תשובות שלא קיבלנו. זה גם לא העונה החלשה באופן כללי שגרמה לי לצפות לפינאלה טובה במיוחד. זה אפילו לא התשובות הצפויות או המשעממות שקשורות במיתולוגיה. יכולתי למחול על כמעט הכל לכותבים בזכות תהילת עבר. באופן כללי העונה הזאת הייתה פחות לטעמי כי התרחקה מיחסים בין דמויות והבסיס המדעי לכאורה של הסדרה שבלטו במיוחד בעונות 4 ו-5 ועסקה אך ורק במיתולוגיה ובפן הרוחני יותר. הפריע לי שאחרי עיסוק קדחתני במערכות יחסים של ג'ק סוייר קייט וג'ולייט, ואחרי קפיצות בזמן וביסוס תיאוריה מדעית פיזיקלית חזקה, פתאום עברנו לטוב מול רע, לתופעות בלתי מוסברות שמתאימות יותר לסיפורי תנ"ך . אבל מספיק נאמר על העונה הזאת, כאמור יכולתי למחול עליה בקלות ולו בזכות הפלאשים הצדדיים. על אף שנורא רציתי שיזרקו לנו איזו עצם בנוגע לסוייר וקייט, הייתי יכולה להסתפק בעובדה שהם ניצלו וחזרו יחד. אפילו קיבלתי בקלות את העובדה שלא נתנו לנו שום פיסת מידע על מה קרה עם הדמויות בתוך ומחוץ לאי אחרי הנקודה בה חזרו או נישארו. סיום מרגש יכול היה להיות אוסף תמונות או סצנות קצרות של כל אחד בחיו החדשים, כשברקע מנגינה מרגשת במקום סצנת החיבוקים בכנסיה למשל שהייתה טובה כלשעצמה אבל אחרי ההסבר של כריסטיאן קיבלה טעם מר. אני חושבת שמה שהכי איכזב אותי בשורה התחתונה בפינאלה (שהייתה מותחת ומעולה לטעמי עד לשיחה עם כריסטיאן) זה שאחרי שכתבו סדרה מופלאה כזאת, עם סדר הגיוני מותח וגאוני של עונות ואירועים - יציאה מהאי חזרה לאי, קפיצות בזמן, הישארות בעבר, חזרה לעתיד, פלאשבקים, פלאש פורוורדים, סייד פלאשים, אחרי כל ההסברים המדעיים המשכנעים ששזורים כל כך טוב עם כל המדע בדיוני... אחרי כל זה... יכלו לפתור את עניין הסייד פלאשים בצורה כל כך הרבה יותר יצירתית, טובה, משכנעת, מספקת, תואמת לרוח הסדרה וכו'. כל המדע (גם אם בדיוני) מעונות קודמות עמד לרשותם לשם ההסבר, העובדה שבעצם כל הדברים הניפלאים שקרו בסייד פלאשים שריגשו אותנו לאורך העונה היו משהו לא מציאותי, פיקטיבי, אחרי כל התקווה שנטעו בנו עם דזמונד שזוכר הכל בשני העולמות כי יש לו קבוע והוא מיוחד, וג'ולייט שאמרה לפני מותה זה עבד וכו', זו ממש יריקה בפרצוף לזרוק הכל לפח ולתת הסבר מטופש ולא מספק כמו "כולם בעולם מעבר" רק לשם ההפתעה. מרוב שניסו כל כך להפתיע ולשמור על המוניטין של המתח שכחו שהסדרה נבנתה לא רק בשם המתח אלא בשם מערכות היחסים, הדמויות, הרגשות, ואולי מה שהכי חשוב שהמתח שנבנה עד כה קיבל תמיד הסבר מספק שבו מצאת את עצמך אומר "גאוני!". במקום זה, ועל אף כל הכלים שהיו ברשותם, הם בחרו הפעם להפתיע אותנו ולהשאיר אותנו בתחושה של "יצאנו טמבלים". וזו לא צורה להחזיר אהבה למליוני מעריצים אחרי שש שנים. במקרה הזה היו מיטיבים לעשות אם היו משאירים את כל ההפתעות בעבר ונותנים לנו להתרפק על מה שהיה נראה לנו ברור בעונה הזאת, שמדובר בעולמות מקבילים או תוצר של הפצצה וכו'. לפעמים הדבר הנכון לעשות הוא דווקא לתת לקהל את מה שהוא רוצה ולא לנסות להתחכם יתר על המידה, במיוחד כשאין כבר צורך במתח נבנה שישאיר אותנו לעונה הבאה שלא תגיע...
