מתי זה הגיל שאפשר להתחיל

[ebony]

מתי זה הגיל שאפשר להתחיל../images/Emo35.gif

מהי דעתכם האישית על נישואין בגיל צעיר(22)

כן או לא ולמה

והאם זה שונה אצל גבר מאשר אצל אישה

 

[טוש טוש-בת]

דעתי האישית..

לא למהר להתחתן..למה?? כל החיים לפניי.. לפי דעתי.. חתונה בגיל צעיר <ויש הרבה בנות מהשכבה שלי <בנות 21> או שהן נשואות+ או שהן רק עם ילדים..> לדעתי הן פשוט דפקו לעצמם ת'חיים.. עוד דור של עוני.. למה..? כי ההורים ללא השכלה, הילדים חיים על חשבון הסבא והסבתא.. לא נראה לי הגיוני בכלל.. הרי בגיל 22 <אפילו 25> מה כבר הספקת לעשות בחיים..? יופי אז יש לך תעודת בגרות.. אז אתה עובד ומרוויח <נגיד 4,000 ש"ח לחודש-כי אין לך תואר או משהו כזה ככה שאתה לא יכול להרוויח הרבה יותר משכר מינימום> בתור איש משפחה.. מה זה 4,000 לחודש?? כלום! הרי יש הוצאות.. אם זה כלכלת הבית ואם זה חשבונות למיניהם..<ואין חתונה בלי ילדים שבאים שנה אח"כ-גג!> אז צריך כסף להוצאות שטופות של התינוק.. קיצר אני בטוחה שהבנת את הכוונה שלי.. אני לא רואה דבר חיובי אחד בלהתחתן בגיל צעיר <ד.א. גם יותר סביר שבנישואם כאלה יהיו בגידות.. כי בשלב מסויים אתה תרצה להכיר דברים חדשים, להפתח לעולם חדש.. >

יום טוף!

 

[ebony]

רגע רגע נתון ששכחתי

בת הזוג עם תואר ראשון ברפואה ובן הזוג עם עבודה קבועה ובכלל בן קיבוץ האם זה משנה?

 

[הזהב הלבן]

באמת, נראה לך שזה משנה? ../images/Emo12.gif

את חושבת, שהלב עושה "ראיון עבודה" ודורש תעודות ורק אז מחליט אם לאהוב או לא?

 

[בלתי צפויה]

אין דבר כזה

תואר ראשון ברפואה. ברפואה עושים דוקטורט או שלא עושים כלום.

 

[שדוןלילה]

יש. אולי אין הרבה מה לעשות עם זה..

אבל יש. מצד שני, זה שווה לא פחות מכל תואר ראשון אחר שאין הרבה מה לעשות איתו (פילוסופיה למשל).

 

[אבי יחיאל]

שמעתם פעם על...

פאראמדיקים אני מכיר כמה עם תואר ראשון ברפואה

 

[ילדת הכוכבים]

אני חושבת שזה תלוי באופי

יש אנשים שבאמת זה לא מתאים להם , ויש כאלו שזה תפור עליהם. וכמובן שזה גם תלוי אם מצאת את האחד שאת יודעת שאיתו את רוצה לחיות. הרי אם הוא אהבת חייך, ואיתו את רוצה להתחתן. מה זה משנה אם תחכי עוד 3 או 4 שנים? בשמן הזה הרי לא תיהיה עם אחרים בכל מקרה כי איתו את רוצה להיות. כך שאם יהיה לך צורך בגיל מבוגר יותר לראות מה הפסדת הוא יבוא בכל מקרה. ולגבי ילדים, בהחלט אפשרי להתחתן בלי ילדים! הם לא מגיעים עם שעון עצר מתוזמן זה תלוי בבני הזוג. יש לי כמה חברים שהתחתנו בגיל 21 והביאו ילדים בגיל 25.

 

[טוש טוש-בת]

את מסכימה איתי אבל.

שלא כולם ככה.. <לפחות לא הרוב> אני גם מכירה זוג בגילי שהם נשואים עם ילד והם מאושרים עד השמיים וטוב להם.. אבל אצל הרוב זה פשוט לא מסתדר.. ואיך בגיל 21 את יכולה לדעת אם זה אהבת חייך?! גם אני חשבתי בעבר על מישהו שהוא אהבת חיי.. אבל אז מצאתי את החבר הנוכחי שלי <ואנחנו 3 שנים ביחד..

> את לא יכולה לדעת מאיפה זה יבוא לך.. נכון שזה יכול לקרות גם בגיל מאוחר יותר.. אבל כמו שאמרתי.. זוהי דעתי האישית.. <לדעתי גם רוב האנשים בתקופה האחרונה נורא ממהרים לגדול, אם זה מבחינת לבוש, הריון,חתונה,אהבות וכו'.. לפי דעתי זה מאוד חבל.. לכל גיל יש את היתרונות שלו.. וחבל ככה למהר מפספסים בצורה כזאת הרבה דברים בחיים>

 

[בלתי צפויה]

"אם הוא אהבת חייך":

יכול להיות (רק יכול להיות!), שהוא לא אהבת חייך, והיא/הוא צעיר/ה מדי וחסר/ת ניסיון מדי כדי לדעת את זה.

 

[ילדת הכוכבים]

מסכימה במאה אחוז, השאלה היא..

מתי כן יודעים? האם בגיל 25 יודעים יותר מאשר בגיל 22? האם אז יותר בטוחים ברגשות שלנו? אני את "אהבת חיי" לא מצאתי, אבל היתה לי אהבה בגיל 22, ועד כמה שהיא היתה עמוקה אני ידעתי שעם האדם הזה אני לא אתחתן. אז יכול להיות שאם זה היה הפוך גם הייתי יודעת. הנקודה שלי היא שהגבול כאן הוא מאוד מטושטש. אנחנו יודעים בוודאות שגיל 14 למשל הוא מוקדם מדי, ובגיל 30 אנחנו בוגרים מספיק לעשות החלטה כזו (לפחות רובינו). איפה נופל גיל 22? לדעתי בתחום האפור, ולכן זה תלוי בבגרות הנפשית של שני בני הזוג. (ותודה לאבוני שהביאה לנו באמצעות השרשור אורחת בלתי צפויה

)

 

[בלתי צפויה]

מסכימה אתך!

אכן הגבול מטושטש, אכן הגיל אינו הפונקציה העיקרית. אבל, ויש כאן אבל גדול - עם הניסיון באות אבחנות טובות יותר. אני זוכרת את עצמי בגילאים צעירים יותר, כשהייתי די נחרצת בהחלטות שלי לגבי הקשר, ואני רואה גם בפורומים אנשים צעירים (כמעט אף פעם לא אנשים בגילי), שאחרי שבועיים מצהירים על אהבה, אחרי חודשיים מבינים שמצאו את האחד/ת, ואם זורקים אותם אחרי 4 חודשים - משוכנעים שליבם שבור לנצח. הרבה אנשים, אחרי שהם חווים שלוש - ארבע מערכות יחסים, יודעים להבחין, שהתלהבות ההתחלה אינה בהכרח אהבת נצחים; שריגוש מהסקס הראשון אינו האינדיקציה ש"זהו זה", ושלא מספיק פרפרים של ארבעה חודשים כדי לעשות התחייבויות ל - 50 שנה מראש. נכון שהגיל אינו תעודת ביטוח לכלום. אבל כשלא קופצים לנישואי בזק עם חבר ראשון או שני - ממזערים לדעתי את הסיכוי לעגמת הנפש. אביא לך את הדוגמא האישית שלי. אני יודעת שיש תרחישים רבים, אבל כאן מדובר בתבנית נפוצה ומתבקשת מאוד. בגיל 18 הכרתי בחור בן 27 (כן, בד"כ אני לא אוהבת מבוגרים אבל זה היה בתקופה בה הגיל המבוגר עוד קסם לי). תוך שלושה חודשים הייתי משוכנעת שזהו זה, מצאתי את הגבר של חיי. אחרי שנה מצאתי את עצמי בוגדת בו על ימין ועל שמאל, ולא ידעתי אפילו למה. אחרי שנתיים וחצי מצאתי את עצמי עם ילד ועם גבר זר בדירה, שאין לי על מה לדבר אתו. התפתחתי, והוא נשאר בינתיים אותו דבר (או שהתפתח באופן שונה). מזל שהיו לי כוחות ליזום פרידה, לבנות את עצמי לבד ולא לדפוק לעצמי את העתיד. אם קצת פחות מזל וקצת פחות כוחות יכולתי להיות היום נשואה בוגדנית וממורמרת, או חד הורית הנתמכת על ידי מנגנוני הרווחה.

 

[אורזמן]

../images/Emo39.gifמזל טוב טוש טוש....../images/Emo65.gif../images/Emo42.gif

יום הולדת שמח

 

[טוש טוש-בת]

תודה תודה!!!! ../images/Emo65.gif../images/Emo151.gif../images/Emo65.gif

נה נה בננה

לי יש מיולדת ולכם אין!!!! חחחחחחחח

 

[ילדת הכוכבים]

מזל"טטטטטטטט ../images/Emo65.gif

מי ייתן ועד שנה הבאה תגלי ותקבלי את כל מה שאת רוצה

 

[טוש טוש-בת]

למה לא..

כבר השנה הזאת!?!?

למה שאני אחכה עד שנה הבאה!??!?! זה עוד מלאן של זמנים!!!!!!!! עכשיוווווווו! נ.ב תודה מותק!!!

 

[נעמה ע.]

אני בת אהיה בת 19 כשאתחתן.

(עוד 4 חודשים). צעיר צעיר, אני יודעת. גם אני לא חשבתי אף פעם שאתחתן בגיל כזה.. אבל החיים הקדימו אותי..

בכל אופן, מה פתאום שנחיה על חשבון ההורים?! אני הולכת ללמוד מקצוע (וגם הוא ילמד, כשיסיים את המסלול של ההסדר) ולעבוד תוך כדי, ונתקיים בכוחות עצמנו בע"ה (אולי לא בשיא הרווח, ולא כמו שהייתי רגילה עד עכשיו, אבל בכבוד..).

 

[taxi37]

ניסיון אישי../images/Emo99.gif

טוש טוש היקרה

ובכן ככה אני גם היתחתנתי בגיל 21 דהיינו צבא וישר חתונה אחרי חודשיים,אהבת ילדות ללא גבולות. אבל............אחרי 5 שנים פיתאום מגלים שקצת רק קצת מיתבגרים כל אחד רוצה דברים אחרים,יש כבר 2 ילדים ואז מתחיל המחנק,בלשון המעטה,לא היו ריבים גדולים ולא פיצוצים פשוט שיחה,מיתברר שמה שמעניין אותי לא מעניין אותה ומה שאני רוצה בחיים זה לא בדיוק מתאים לאורח חיים שהיא רוצה(לימודים תואר וכו...)צימצומים קשה אבל אפשרי לא מתאים ,ןאז ללא מילים מבינים שביחד בלי לתת הסברים ובלי להיכנס לפרטים לא מתאים. שלב הבא יש שני ילדים קטנים 5 ו 3.5 מה עושים??. ובכל זאת עם הרבה אומץ מיתגרשים......מתחיל מילחמות גוג ומגוג ללא סיבה רק מיצר נקמנות(ותאמיני לי זה לא נעים בכלל סוחבים את זה כל החיים) היום אני בן 50 כימעט עם שני ילדים בוגרים אשר היה להם אבא רק בהלוואה,כי כמה שלא עושים את זה נחמד זה לא כמו להיות ביחד(זה גם מחיר שצריך לקחת בחשבון) לכן אם אני מיסתכל אאחורה אהבה הייתה ללא גבולות רק הגיל הבגרות לא היו ואין יוצאים מהכלל. חכי קצת תיראי מה את רוצה בחיים וזה מישתנה דווקא בגיל הזה,תני לעצמך צ'אנס קצת עצמאות כלכלית קצת קחי אויר עמוק לריאות ואם אז מתאים יופי אם לא לפחות לא עשית טעות שמשלמים בישבילה כל החיים. חכם לומד מינסיונם של אחרים !!!!!!!!!!!! שיהיה לך המון הצלחה בחיים עם כל הלב

 

[Multik]

U know the practice in russia

1. See a girl 2. U make love with her 3.she makes an abortion (condoms and pills are not common in russia) 4. U marry her 5. U trinig to understand her 6. U separate her. all of this procedure takes less then a year! I know girl has one child (boy) and 4 abortions in age of 21

 

[אורזמן]

אפשרי

"ילדת... וטוש טוש..." בערך סיכמו את הנושא לא ממהרים להביא ילדים לעולם ומקסימום מתגרשים, לא סוף העולם