הקניידלאך שלי (כמו תמיד לא לעניין)
וכך כמידי שנה ושנה זה מכה בי "כברק -קניידלאך" ואז באה אני נזכר. ובכן מהי אותה "קניידלאך", היתה זו הגננת שלי בגיל4-5 שנים, אישה קטנת קומה ושמנמנה- טוב'לה היה שמה, והיא גלמודה ללא משפחה, היתי אומר אפילו קצת מוזרה (סגרה אותי ליום שלם בשרותיים כי רציתי הביתה). וכך ללא סיבה קראנו "קניידלאך" עברו מקצת שנים גדלנו אנו הילדים גם וכבר אנו בביה"ס ועדין לא שוכחים, שהינו רואים אותה עוד ממרחקים הינו צוחקים ועורכים "קבלת פנים" קניידאלך.. קניידלאלך.. הינו במקהלה צועקים וצוהלים, אוי איזה עם רשע הם לפעמים ילדים, והיא היתה ממשיכה ללכת, לא מנידה עפעף ממשיכה לצעוד ישר לביתה כאילו כלום, ונעלמת דמותה הקטנה אי שם בקצה הרחוב. אז קניידלאך שלי, אולי בשבילך זה מאוחר,אבל אני חייב לפחות פעם אחת לבקש ממך מחילה וסליחהואתם חברי תשמשו עדים לכך, ואולי קניידלך שלי כבר מזמן מלאך בגן עדן,מפני שאת הגהינום בזכתנו הילדים היא עברה כאן על פני האדמה לפני קרוב לחמשים השנים.