נגיד,

[אלדד26]

אין קשר לעצבות.

אם אתה לא קובע מה יקרה לך, ברמה כזו או אחרת, אז אין טעם לעשות שום דבר, כי דברים כביכול יקרו מאליהם. מה הטעם בהחלטות או בתהליך ההגעה אליהן?

 

[shkool]

אתה כן קובע מה יקרה לך, אבל מה שאתה

תקבע כבר קבוע. הבנת

תגיד, לחיידק אין בחירה חופשית, למה הוא חי? shkool

 

[nissimhania]

זה מזכיר לי את הרעיון של

"הקב"ה יודע הכל ורשות נתונה"... skhool, אתה בכיוון שלי, או שרק נדמה לי?

 

[shkool]

לא ממש

אצלי זה: הכל ידוע והרשות לא נתונה.

 

[nissimhania]

אני לא רוצה להיתפס על סמנטיקה, אבל

אתה זה שאמרת - "אתה כן קובע מה יקרה לך"....

 

[shkool]

אתה צודק.

יותר נכון להגיד, אתה חושב שאתה קובע מה יקרה לך. ישנה אשלייה של בחירה חופשית, אך בעצם מהמפץ הגדול שהתרחש לפני כ-15 מליארד שנה ניתן, תאורטית, לחשב מה אתה תעשה בעוד 2 דקות מעכשיו. shkool

 

[lucidity]

מ....

לדעתי, אין טעם או חוסר טעם לחיות. אתה פשוט חי כי אין ברירה אחרת.אינסטינקט. לזה תוכנתנו במליוני שנות אבולוציה, ואף מסקנה שנגיע אליה לא תשנה. אלא אם נדפקו לך כל החיים, האשה עזבה, הכלב התאבד...

 

[shkool]

הכלב התאבד ../images/Emo13.gif

 

[אלדד26]

ואם הכלב התאבד, אז מה לי ולחיים?...

 

[shkool]

מאיפה אתה מכיר את חיים????

 

[femme_fatal]

תאוריית העולמות המרובים

תאורייה זו מתיחסת לאינסוף יקומים ולא רק לשני יקומים. בעיקרון היא גורסת שכל חלקיק שניה מתפלג ל-2 עולמות שבאחד מהם הפעולה קרתה ובשני הפעולה לא קרתה. והם מתחלקים לעוד 2 עולמות בחלקיק שניה הבא וכן הלאה.. עד שנוצרת מטריצת עולמות שגדלים כל שניה בערך הריבועי. לפיכך כל עולם הסתברותי קיים, אפילו העולם המופרך ביותר. התאוריה עומדת בבסיסה על המסקנה שהעולם הוא בכל זאת דטרמיניסטי ואפילו אטום בסופרפוזיציה שקורס כביכול באופן רנדומלי הוא בכל זאת כפוף לחוקי הוודאות. אם אתה מאמין בעולמות המרובים אז כן ,יש כרגע עוד שקול אחד שכותב הודעה כמעט אותו הדבר כמו שלך. ויש שקול אחר בעולם אחר שהחליט ברגע האחרון לא לכתוב את ההודעה. ויש שקול אחר שהחליט בכלל לא להכנס היום לנט ויש עולם שבו שקול בכלל לא נולד וכו...

 

[shkool]

עם ניקח את החתול של שרידגר למשל

אז היקום יתפצל ל-2 יקומים - יקום אחד בו החתול מת ויקום אחד בו החתול חי. למה ביקום שלי החתול מת למשל וביקום ה"משוכפל" החתול חי? למה לא להפך? גם כאן יש תוצאה של רנדומליות. הלא כן? shkool

 

[melindo]

אתה אומר דברים שנוגדים את האמונה...

שלך... הרי אתה מאמין שאי אפשר לשלוט החיים שלך... אבל אם חתול אחד מת הכל משתנה בסופו של דבר אפילו הנמלה הכי קטנה תיהיה מושפעת רק מזה שהיא עשתה צעד אחד פחות... אין לי כוח להסביר את כל התאוריה המוכרת אז פשוט נזכיר את הסרט דלתות מסתובבות שמראה את הסיטואציה הזאת

 

[nissimhania]

מאיפה אתה יודע שזה היקום "שלך"?

מאיפה אתה יודע שאתה זה אתה ביקום הזה, ולא ביקום אחר? מה שאני מנסה לומר הוא שמכיוון ש"מטריצת היקומים" היא אינסופית, משקלו של עולם מסויים הוא אפס. כלומר אתה לא יכול לדבר על ה"עולם שלך" ביחס לעולם אחר (מה שמעלה שאלה אחרת- מעברים בין עולמות). אין רנדומליות, כי אין זהות לכל עולם בנפרד. אי אפשר לומר "החתול מת בעולם X, וחי בעולם Y", כי לא מתבצעת בחירה בין שני עולמות ספציפיים, מי ייקח את החתול המת ומי ייקח את החי. שני העולומות נוצרים. כל האפשרויות קורות. ברנדומליות נבחרת אפשרות מתוך מספר סופי של אפשרויות, כאן יש אינסוף אפשרויות.

 

[nissimhania]

מה זה חלקיק שנייה?

האם הזמן אינו רציף? איך התאוריה מתיישבת עם חוקי שימור למינהם? סך כל העולומות מכסות את כל האפשרויות של מה בדיוק? האם זה כולל חוקי טבע? האם קיימים עולמות בהם התאוריה לא נכונה?

 

[femme_fatal]

הזמן

אמרתי בכוונה חלקיק שניה ולא שניה אחת או חצי שניה או אלפית שניה וכו.. זאת מכיוון שהזמן יכול להתחלק לאינסוף, כך גם מספר היקומים המקבילים. לכאורה נוצר כאן פרדוקס אבל כאמור התאוריה הזו מורכבת עד מאוד ולא עומדת בקנה אחד עם ההגיון גם ככה. בקשר לשאר השאלות: בוא נגיד ככה, ראשית חוק שימור החומר זו הבעיה הקטנה ביותר בתאורייה זו. שנית, סך כל העולמות מכסים את כל האפשרויות ההסתברותיות של כל פעולה אפשרית. כל מה שנמצא בטווח החוקים הפיסיקלים מתקיים. למשל מבחינה פיסיקלית ספר לא יכול להתחיל להתעופף בחדר ולכן עולם כזה לא יכול להווצר. לעומת זאת עולם שבו אני זורקת קוביה 100 פעמים ובכל הפעמים יוצא לי אותו מספר הוא עולם אפשרי למרות שההסתברות היא אחת למאה... לא קיימים עולמות שנמצאים בטווח החוקים הפיסיקלים שלנו בהם התאורייה לא נכונה. יתכן שלפני בריאת העולם או במהלך ההיסטוריה האוניברסלית השתנו החוקים בעקבות אינטראקציות שאנחנו לא מכירים. אבל זה כבר סיפור אחר.

 

[femme_fatal]

תיקון טעות

הובא לתשומת לבי שנעשתה שגיאה מספרית בחישוב ההסתברות(מתמטיקה זה לא הצד החזק שלי) עליה הסברתי בהודעתי הקודמת . אז הנה התיקון: אם אני אזרוק קוביה 100 פעמים הסיכוי שבכל הפעמים יצא לי אותו המספר הוא (6\1)^100 כלומר ההסתברות היא אחד ל-6 בחזקת מאה (מספר מאוד גדול). זו הסתברות כמעט בלתי אפשרית.

 

[rob roy]

לשאלתו של שקול

אענה בשאלה מעצבנת: תגדיר מה זה שני יקומים בדיוק אותו דבר. אם אכן הם זהים לחלוטין, עד לרמה התת-אטומית, הרי שהם יתנהגו באותה צורה. לגבי תיאורית העולמות המרובים - זה ההיפך, לדעתי, מהשאלה המקורית: כאן האישה הגורלית (femme fatal) מדגישה שבאחד מהיקומים הפעולה קרתה, ובשני - לא. כלומר במוצהר לא מדובר בשני עולמות זהים. לגבי בחירה חופשית ואמונה - הבנתי שגמרתם לדון בזה אז אין טעם שאביע את אמונתי.

 

[lucidity]

כמובן

לכל מצב(´תנאי התחלה´) יש רק תוצאה אחת אפשרית. כדוגמת נפיחת הפרפר, לכל תהליך או ארוע שמתרחש יש השפעה על התוצאה הסופית. אם הנתונים ההתחלתיים זהים אז כל הארועים העוקבים מאז התרחשו בשני היקומים

 

[shkool]

זה גם מה שאני חושב

אך תורת הקוואנטים טוענת כי בטבע קיימת רנדומליות, ואם יש רנדומליות, אי אפשר להבטיח שאם תנאי ההתחלה של שני היקומים יהיו שווים, התוצאה הסופית תהיה שווה. shkool