סליחה שאני מתערב כן...
א. מי ש'נפגע' מאמירות כאלה או אחרות, זו בעיה שלו כי הוא בחר להיפגע מהן. כל עוד אין אלימות, תמשיך הלאה, אתה תיתקל בהמון אנשים מעצבנים בחיים. ב. הדיון האינסופי על אלוהים הוא... אין סופי, מיותר לנסות לשכנע אחד את השני בצדקת דרכו. ג. אלוהים לפי דעתי נמצא גם במוסיקה, אז אין צורך לזלזל. ד. פינק פלויד "שם בשבילך", אתה מתכוון האלבום שם בשבילך, קשה לי להאמין שרוג'ר מחכה לך בחדר כל לילה כדי להעביר לך את היום בסבבה. זה מה שקורה בסוף שמעריצים בנאדם כל כך, ובסוף נאמר פוגשים אותו, מתאכזבים ומקבלים כאפה רצינית. קח עניינים בפרופורציה. מוסיקה גאונית, מטורפת, אין מילים לתאר את ההרגשה שאתה שומע אותה, אבל בכל זאת, הם לא ההורים שלך, לא גידלו אותך ולא ניגבו לך בגיל 3. לא יודע מה טווח הגילאים פה, אבל אני מציע לכם לעסוק בנושא הזה שוב שתעברו את התיכון, מדהים מה ההתבגרות עושה לתפיסה. ואני לא אומר את זה בציניות בכלל.
