נושא לדיון - פנימיה כן או לא?
- פותח הנושא Jen74
- פורסם בתאריך
התפיסה האחרת
New member
בגלל זה אמרתי
שרצוי לחשוב על זה בגיל האל יסודי.
שרצוי לחשוב על זה בגיל האל יסודי.
../images/Emo45.gifברור שאם זה יעשה זה יהיה לאחר
שיחה עם הילדה ובירור מעמיק איתה. בסופו של דבר, אנחנו ההורים שלה נחליט עבורה מה טוב בשבילה אבל לא לפני שנבדוק איתה איך היא מרגישה לגבי זה. ולכל ה"תוקפים" לגבי "הילדות המסכנות" - שום דבר לא הוחלט עדיין. הייתה הצעה, ישנה התלבטות אבל הנטייה היא כרגע לשלול את רעיון הפנימיה בעיקר בגלל הגיל הצעיר של הילדה ורצון לנסיון נוסף מהבית. אני ממש לא בעד "לזרוק" את האחריות ההורית על גורם מקצועי ממוסד, אני די נגד זה.
שיחה עם הילדה ובירור מעמיק איתה. בסופו של דבר, אנחנו ההורים שלה נחליט עבורה מה טוב בשבילה אבל לא לפני שנבדוק איתה איך היא מרגישה לגבי זה. ולכל ה"תוקפים" לגבי "הילדות המסכנות" - שום דבר לא הוחלט עדיין. הייתה הצעה, ישנה התלבטות אבל הנטייה היא כרגע לשלול את רעיון הפנימיה בעיקר בגלל הגיל הצעיר של הילדה ורצון לנסיון נוסף מהבית. אני ממש לא בעד "לזרוק" את האחריות ההורית על גורם מקצועי ממוסד, אני די נגד זה.
התפיסה האחרת
New member
ויתרה על כך,
אני יכולה לומר לך, מניסיון שבפנימיה שאני לומדת בה יש יחס אישי מהמדריכים, אמהות הבית ואף המורים! ובינינו בכל בית ספר תיכון רגיל, המורים רואים את הילדים כמספר. יש תשומת לב להתנהגות חריגה וילד שהולך `עם הפנים באדמה` תמיד יעורר יחס והתענינות בנוגע למצבו. בהתחלה היה לי קשה אבל אני יכולה לומר בוודאות שאימא שלי יכולה לסמוך עלי שאני אסתדר בחיים, גם אם היא לא תהיה שם לידי.
אני יכולה לומר לך, מניסיון שבפנימיה שאני לומדת בה יש יחס אישי מהמדריכים, אמהות הבית ואף המורים! ובינינו בכל בית ספר תיכון רגיל, המורים רואים את הילדים כמספר. יש תשומת לב להתנהגות חריגה וילד שהולך `עם הפנים באדמה` תמיד יעורר יחס והתענינות בנוגע למצבו. בהתחלה היה לי קשה אבל אני יכולה לומר בוודאות שאימא שלי יכולה לסמוך עלי שאני אסתדר בחיים, גם אם היא לא תהיה שם לידי.
SupermanZW
Well-known member
ילדות מסכנות...
כנראה הבאת יותר ילדים מהכמות עמה את מסוגלת להתמודד, את רוצה לשלוח את בנותייך לפנימיה כדי ללמדן משמעת סדר וארגון? את לא יכולה לעשות את זה בעצמך אז את מעדיפה להרחיקן ממך? מזעזע...
כנראה הבאת יותר ילדים מהכמות עמה את מסוגלת להתמודד, את רוצה לשלוח את בנותייך לפנימיה כדי ללמדן משמעת סדר וארגון? את לא יכולה לעשות את זה בעצמך אז את מעדיפה להרחיקן ממך? מזעזע...
SupermanZW
Well-known member
הכרחית לא, אפקטיבית כן.
אחותו של שקספיר
New member
אימל'ה!
(באתי מהעמוד הראשי של תפוז) מה שהקפיץ אותי זה המשפט של "מטעמים של חינוך למשמעת סדר וארגון"? אימל'ה! קודם כל מה זה חינוך למשמעת סדר וארגון זה נשמע כמו רס"ר בצבא כמעט שנית- למה זה חשוב לך בכלל "משטר ומשמעת"? שלישית-למה את מרגישה שאת לא מסוגלת לתת את התמיכה לחנוך הזה בבית שלכם? האם את מרגישה "כשלון" בתחום הורי מסויים(שנראה לך חשוב כנראה) וחושבת שמישהו אחר יוכל ל"תקן" את הלקוי ? בלי קשר למשטר ומשמעת- לא הייתי חושבת לשלוח את הילדים שלי לפנימיה גם אם היו מאיימים עליי באקדח לרקה. חלק מהרצון שלי להיות הורה, הוא לגדל,לחנך לתמוך להעשיר את הילדים שלי בכל מה שאני יכולה לתת להם. אני מבינה שיש מצבים שאין ברירה, שהבית לא מתפקד שאין משפחה ,שיש מצוקות-ואז פנימיה היא פתרון אפשרי. אני גם מבינה (בקושי רב) מצבים שמערכת החנוך היישובית כל כך דלה וגרועה ויש הצעה לפנימיה מאד איכותית שתתרום לילד יותר מאשר החנוך הקרוב לבית -ועדיין הייתי מתלבטת קשות לפני שהייתי נותנת לילד ללכת ללמוד ולחיות בפנימיה, בגיל תיכון על אחת כמה וכמה בגילאי יסודי. ב'קיצור- שישארו ליד הסינור של אימא נראה לי הכי נכון,טבעי זורם ,חם -יותר טוב מכל פנימיית איכות שתהיה.
(באתי מהעמוד הראשי של תפוז) מה שהקפיץ אותי זה המשפט של "מטעמים של חינוך למשמעת סדר וארגון"? אימל'ה! קודם כל מה זה חינוך למשמעת סדר וארגון זה נשמע כמו רס"ר בצבא כמעט שנית- למה זה חשוב לך בכלל "משטר ומשמעת"? שלישית-למה את מרגישה שאת לא מסוגלת לתת את התמיכה לחנוך הזה בבית שלכם? האם את מרגישה "כשלון" בתחום הורי מסויים(שנראה לך חשוב כנראה) וחושבת שמישהו אחר יוכל ל"תקן" את הלקוי ? בלי קשר למשטר ומשמעת- לא הייתי חושבת לשלוח את הילדים שלי לפנימיה גם אם היו מאיימים עליי באקדח לרקה. חלק מהרצון שלי להיות הורה, הוא לגדל,לחנך לתמוך להעשיר את הילדים שלי בכל מה שאני יכולה לתת להם. אני מבינה שיש מצבים שאין ברירה, שהבית לא מתפקד שאין משפחה ,שיש מצוקות-ואז פנימיה היא פתרון אפשרי. אני גם מבינה (בקושי רב) מצבים שמערכת החנוך היישובית כל כך דלה וגרועה ויש הצעה לפנימיה מאד איכותית שתתרום לילד יותר מאשר החנוך הקרוב לבית -ועדיין הייתי מתלבטת קשות לפני שהייתי נותנת לילד ללכת ללמוד ולחיות בפנימיה, בגיל תיכון על אחת כמה וכמה בגילאי יסודי. ב'קיצור- שישארו ליד הסינור של אימא נראה לי הכי נכון,טבעי זורם ,חם -יותר טוב מכל פנימיית איכות שתהיה.
תגובה שלי כללית לרוב התגובות כאן
אני קוראת את התגובות השונות ובעיקר בגלל ההיכרות שלי עם עולם הפורומים אני יודעת לקבל את התגובות שלכם לנושא בשלוות נפש מסויימת, בלי לקבל את הדעות הנחרצות של האנשים באופן אישי. רובכם כאן לא מכירים אותי, את הילדות שלי ואת הנסיבות שהביאו להעלאת הדיון. הסיבה שבחרתי להביא את הנושא לדיון דווקא בשער תפוז הייתה לראות מה יחס הסביבה לפנימיות, לילדים הלומדים בפנימיות ולמשפחות ששולחות את הילדים ללמוד בפנימיות. עצוב לראות שיש אנשים שממש אין להם מושג מה המשמעות של לימודים בפנימיה. אמנם לא יודעת מניסיון אישי שלי אבל מכירה מספיק אנשים שלמדו בתקופות שונות בפנימיות ובפנימיות שונות. לכל מי שציין כמה הילדות שלי מסכנות - הסירו דאגה מלבכם, לילדות שלי לא חסר דבר הן בתחום החומרי והן בתחום הרגשי, למרות שהוריהם גרושים והמצב הכלכלי לא הכי טוב. הסיבה שהדגשתי את העניין של מטעמים של חינוך למשמעת, סדר וארגון היא כי ההצעה להשמה בפנימיה באה מהצורך להכניס את הילדה למסגרת וללמד אותה להתארגן, דבר שדי קשה כרגע ליישם בבית אבל לא בלתי אפשרי. זהו רעיון שנלקח בחשבון אבל לעת עתה הושם בצד מאחר ואנחנו נחושים לתת לבתנו את כל מה שהיא צריכה במסגרת הבית, החום והאהבה של ההורים בפרט והמשפחה בכלל ולשתף את כל בני הבית וכל המשפחה המורחבת (סבים, דודים וכן הלאה). לגולש SupermanZW אני רוצה לומר: אל תמהר לשפוט אנשים בטרם תהיה בנעליהם. קל להסתכל מהצד על מישהו, במקרה הזה על אשה גרושה שלה 4 ילדים ולהטיף לה על כך שהביאה יותר מדי ילדים וכעת לא יכולה לגדל אותם בעצמה. בסך הכל הבאתי נושא לדיון ואתה, שלא מכיר אותי ואת סיפור חיי יוצא בהכרזה שהילדות שלי מסכנות ומסיק מתוכן ההודעה שלי שאני מנסה להרחיק אותן ממני... אין דבר יותר כואב לאם להרחיק מעליה את ילדיה, גם אם זה לטובתם. עשיתי זאת כאשר התגרשתי, השארתי את הבנות שלי במשמורת אביהן אך ורק למענן. ויתרתי על זכותי לנשקן כל ערב לפני השינה אך אני משתדלת להיות שם לצידן כל ערב ולהעניק להן חום, אהבה, אוזן קשבת ועצה טובה. ויתרתי על זכותי להעיר אותן בבוקר ולהכין אותן לבית הספר אבל אני שם כל יום שישי, מנדנדת ומנג'סת כמו כל אם טיפוסית משעה רבע לשבע ועד שבע ודקה, שיקומו, יתלבשו... מסרקת, מכינה כריכים. לא ויתרתי על המעורבות שלי בחייהן ובלימודיהן ואני פעילה בשני בתי הספר, הן בחטיבה של הגדולות והן ביסודי של הקטנות. לא צריכה להסביר את עצמי לאף אחד ולא להצטדק בפני אף אחד אלא רק בפני עצמי. אבל מאחר וכבר הבאתי את הנושא לשער תפוז הרגשתי צורך לתת קצת יותר רקע.
אני קוראת את התגובות השונות ובעיקר בגלל ההיכרות שלי עם עולם הפורומים אני יודעת לקבל את התגובות שלכם לנושא בשלוות נפש מסויימת, בלי לקבל את הדעות הנחרצות של האנשים באופן אישי. רובכם כאן לא מכירים אותי, את הילדות שלי ואת הנסיבות שהביאו להעלאת הדיון. הסיבה שבחרתי להביא את הנושא לדיון דווקא בשער תפוז הייתה לראות מה יחס הסביבה לפנימיות, לילדים הלומדים בפנימיות ולמשפחות ששולחות את הילדים ללמוד בפנימיות. עצוב לראות שיש אנשים שממש אין להם מושג מה המשמעות של לימודים בפנימיה. אמנם לא יודעת מניסיון אישי שלי אבל מכירה מספיק אנשים שלמדו בתקופות שונות בפנימיות ובפנימיות שונות. לכל מי שציין כמה הילדות שלי מסכנות - הסירו דאגה מלבכם, לילדות שלי לא חסר דבר הן בתחום החומרי והן בתחום הרגשי, למרות שהוריהם גרושים והמצב הכלכלי לא הכי טוב. הסיבה שהדגשתי את העניין של מטעמים של חינוך למשמעת, סדר וארגון היא כי ההצעה להשמה בפנימיה באה מהצורך להכניס את הילדה למסגרת וללמד אותה להתארגן, דבר שדי קשה כרגע ליישם בבית אבל לא בלתי אפשרי. זהו רעיון שנלקח בחשבון אבל לעת עתה הושם בצד מאחר ואנחנו נחושים לתת לבתנו את כל מה שהיא צריכה במסגרת הבית, החום והאהבה של ההורים בפרט והמשפחה בכלל ולשתף את כל בני הבית וכל המשפחה המורחבת (סבים, דודים וכן הלאה). לגולש SupermanZW אני רוצה לומר: אל תמהר לשפוט אנשים בטרם תהיה בנעליהם. קל להסתכל מהצד על מישהו, במקרה הזה על אשה גרושה שלה 4 ילדים ולהטיף לה על כך שהביאה יותר מדי ילדים וכעת לא יכולה לגדל אותם בעצמה. בסך הכל הבאתי נושא לדיון ואתה, שלא מכיר אותי ואת סיפור חיי יוצא בהכרזה שהילדות שלי מסכנות ומסיק מתוכן ההודעה שלי שאני מנסה להרחיק אותן ממני... אין דבר יותר כואב לאם להרחיק מעליה את ילדיה, גם אם זה לטובתם. עשיתי זאת כאשר התגרשתי, השארתי את הבנות שלי במשמורת אביהן אך ורק למענן. ויתרתי על זכותי לנשקן כל ערב לפני השינה אך אני משתדלת להיות שם לצידן כל ערב ולהעניק להן חום, אהבה, אוזן קשבת ועצה טובה. ויתרתי על זכותי להעיר אותן בבוקר ולהכין אותן לבית הספר אבל אני שם כל יום שישי, מנדנדת ומנג'סת כמו כל אם טיפוסית משעה רבע לשבע ועד שבע ודקה, שיקומו, יתלבשו... מסרקת, מכינה כריכים. לא ויתרתי על המעורבות שלי בחייהן ובלימודיהן ואני פעילה בשני בתי הספר, הן בחטיבה של הגדולות והן ביסודי של הקטנות. לא צריכה להסביר את עצמי לאף אחד ולא להצטדק בפני אף אחד אלא רק בפני עצמי. אבל מאחר וכבר הבאתי את הנושא לשער תפוז הרגשתי צורך לתת קצת יותר רקע.
לכאן ולכאן
הגעתי משער ראשי דעתי היא שאם שולחים ילד לפנימיה הסיבה צריכה להיות בעיית התמודדות. למשל: - ילד/ה שמסרבת ללכת לבי"ס והם בגיל חינוך חובה. במקום למנות קב"ס עדיף לנסות אופציית פנימיה. או אם כמו שמנית - יש בעיית סדר וארגון שבאמת לא ניתן להתמודד איתה. או קשיי לימוד ובתנאי שבפנימיה יש תנאים לקידום הילד/ה. - בחירה של הילד ונכונות מלאה שלו לנסות חיי פנימיה. בנים בנות - אותן סכנות בדיוק, אין הבדל. חשוב שתישמר פתיחות בבית ליידע את ההורים על כל תקלה שקורית במסגרת הפנימיה. בכל מקרה בלי הסכמה של הילד - לא הייתי חושבת על זה אפילו! חשוב מאוד להגיע עם הילד לבקר בביה"ס ובנימיה עצמה לפני קבלת החלטה, לפגוש את הצוות וכו' - הכל הכל לפני הרשמה ובשלב של איסוף מידע! וסיפור מהכרות אישית: כשבתי עלתה לחטיבה למדה איתה חברה ממש טובה, אך מה לעשות? לא עמדה בקצב של כיתת המחוננים, לאט לאט היא נשרה ממקצועות ריאלים ובסוף, במחצית השניה של כיתה ז' ברחה עם חברה אחרת מבי"ס לאילת. אחרי 4 חודשים כשמיצתה את אילת ביקשה לחזור לביה"ס אולם ביה"ס לא הסכים לקבלה. מה גם שכבר היה ממש סוף שנה. (דעתי היא שביה"ס נהג בנבזות.. אבל זה לדיון אחר). לשנה שלאחר מכן היא החלה לברר על בתי"ס אופציונלים אחרים, מכל האזור קיבלו אותה רק לנימיה אחת, בתנאי פנימיה בלבד. היא החלה ללמוד שם, ניתנו לה שם כלים להצלחה. בסוף י"א היא ניגשה לבחינות פסיכומטריות והוציאה ציון גבוה במיוחד (720), והתקבלה ללימודי משפטים דרך הצבא בעתודה. היא אמנם ויתרה על הזכות כי בחרה ללכת לתפקיד פיקודי, אבל הוכיחה לעולם שגם מפנימיות אפשר לצאת מוצלחים והכל עניין של רצון, מוטיבציה ועידוד. הדגש הוא על הסכמה מלאה ללמוד בפנימיה, אחרת זה מתכון לכישלון. ילד שלא טוב לא בפנימיה סביר שלא ילמד ולא יצליח. מאחלת לכן הצלחה בבחירות, ובעיני שווה לנסות פנימיה, אם הבת רוצה, עם אופציה לשנות במידה ולא מצליח.
הגעתי משער ראשי דעתי היא שאם שולחים ילד לפנימיה הסיבה צריכה להיות בעיית התמודדות. למשל: - ילד/ה שמסרבת ללכת לבי"ס והם בגיל חינוך חובה. במקום למנות קב"ס עדיף לנסות אופציית פנימיה. או אם כמו שמנית - יש בעיית סדר וארגון שבאמת לא ניתן להתמודד איתה. או קשיי לימוד ובתנאי שבפנימיה יש תנאים לקידום הילד/ה. - בחירה של הילד ונכונות מלאה שלו לנסות חיי פנימיה. בנים בנות - אותן סכנות בדיוק, אין הבדל. חשוב שתישמר פתיחות בבית ליידע את ההורים על כל תקלה שקורית במסגרת הפנימיה. בכל מקרה בלי הסכמה של הילד - לא הייתי חושבת על זה אפילו! חשוב מאוד להגיע עם הילד לבקר בביה"ס ובנימיה עצמה לפני קבלת החלטה, לפגוש את הצוות וכו' - הכל הכל לפני הרשמה ובשלב של איסוף מידע! וסיפור מהכרות אישית: כשבתי עלתה לחטיבה למדה איתה חברה ממש טובה, אך מה לעשות? לא עמדה בקצב של כיתת המחוננים, לאט לאט היא נשרה ממקצועות ריאלים ובסוף, במחצית השניה של כיתה ז' ברחה עם חברה אחרת מבי"ס לאילת. אחרי 4 חודשים כשמיצתה את אילת ביקשה לחזור לביה"ס אולם ביה"ס לא הסכים לקבלה. מה גם שכבר היה ממש סוף שנה. (דעתי היא שביה"ס נהג בנבזות.. אבל זה לדיון אחר). לשנה שלאחר מכן היא החלה לברר על בתי"ס אופציונלים אחרים, מכל האזור קיבלו אותה רק לנימיה אחת, בתנאי פנימיה בלבד. היא החלה ללמוד שם, ניתנו לה שם כלים להצלחה. בסוף י"א היא ניגשה לבחינות פסיכומטריות והוציאה ציון גבוה במיוחד (720), והתקבלה ללימודי משפטים דרך הצבא בעתודה. היא אמנם ויתרה על הזכות כי בחרה ללכת לתפקיד פיקודי, אבל הוכיחה לעולם שגם מפנימיות אפשר לצאת מוצלחים והכל עניין של רצון, מוטיבציה ועידוד. הדגש הוא על הסכמה מלאה ללמוד בפנימיה, אחרת זה מתכון לכישלון. ילד שלא טוב לא בפנימיה סביר שלא ילמד ולא יצליח. מאחלת לכן הצלחה בבחירות, ובעיני שווה לנסות פנימיה, אם הבת רוצה, עם אופציה לשנות במידה ולא מצליח.
מסכימה עם דבריך
הכל צריך להיעשות ביחד עם הילד, ברור שיש הכנה לפני ההרשמה כמו הביקור במקום, ראשית של ההורים לבד ואם זה נראה לנו מקום מתאים אז עם הילד והכל בטרם הרשמה. לגבי משלוח ילד לפנימיה בגיל היסודי בגלל בעיית סדר וארגון, נראה לי קצת מוגזם והילד עלול לראות זאת בתור עונש וליצור אנטי כלפי הפנימיה ולהרגיש דחוי על ידי ההורים. לגבי ילד שמפגין חוסר רצון ללכת לבית הספר (מה שקורה עם בתי האמצעית) זה יכול להיות פתרון כדי להכניס את הילד לתלם.
הכל צריך להיעשות ביחד עם הילד, ברור שיש הכנה לפני ההרשמה כמו הביקור במקום, ראשית של ההורים לבד ואם זה נראה לנו מקום מתאים אז עם הילד והכל בטרם הרשמה. לגבי משלוח ילד לפנימיה בגיל היסודי בגלל בעיית סדר וארגון, נראה לי קצת מוגזם והילד עלול לראות זאת בתור עונש וליצור אנטי כלפי הפנימיה ולהרגיש דחוי על ידי ההורים. לגבי ילד שמפגין חוסר רצון ללכת לבית הספר (מה שקורה עם בתי האמצעית) זה יכול להיות פתרון כדי להכניס את הילד לתלם.
אמא של דפנה
New member
סליחה, אני לא מוכנה לוותר על מה
שציינת בסוף ההודעה, לא מוכנה שמישהו אחר ישכיב, יקלח וכל היתר. ובאשר ללא מודעים למה שקורה בפנימיות, אני חיה עם בעל יוצא פנימיה והוא ממש לא היה מאושר לחיות שם ולגדול שם עד גיל 15 שאז חזר הביתה. אם תרצי אני מוכנה לשדך בינכם שתראי שזה לא כייף פנימיה ממש לא. ולא חושבת כי מישהו כאן ביקש שתסבירי את עצמך. זה שיש לנו דעות שונות לא אומר כלום על להסביר ולהצטדק כל אחד יעשה מה שטוב לו.
שציינת בסוף ההודעה, לא מוכנה שמישהו אחר ישכיב, יקלח וכל היתר. ובאשר ללא מודעים למה שקורה בפנימיות, אני חיה עם בעל יוצא פנימיה והוא ממש לא היה מאושר לחיות שם ולגדול שם עד גיל 15 שאז חזר הביתה. אם תרצי אני מוכנה לשדך בינכם שתראי שזה לא כייף פנימיה ממש לא. ולא חושבת כי מישהו כאן ביקש שתסבירי את עצמך. זה שיש לנו דעות שונות לא אומר כלום על להסביר ולהצטדק כל אחד יעשה מה שטוב לו.
חוזרת שוב ומציינת לגבי פנימיות בעבר
אין לי שום ספק שרוב הפנימיות בארץ הפנימו לקחים והשתנו עם השנים. בעבר היו סיפורים של ילדי פנימיה על קשיים רבים ועל התעללויות הן מצד הצוות והן מצד התלמידים האחרים. ברור שלכולם יש דעות שונות, הועלה פה דיון ואני רואה צורך להגיב לחלק בצורה כזו ולחלק בצורה אחרת. אין בי שום כעס או עלבון כלפי אף הודעה ותגובה שעולה כאן. כרגיל, במדיה הכתובה קשה לדעת באיזה טון נאמרים הדברים.
לגבי שעות הערב, הכנה לשינה של הילדות שלי - בחיים לפעמים אנחנו נאלצים להקריב בתחומים שונים, אם נרצה או לא. זאת ההקרבה שלי. אני יודעת שהבנות שלי בידיים טובות, בידיים של אבא שלהן. הסיפור הוא קצת מורכב ולכן לא אכנס אליו אבל בגדול, זה ויתור קשה ודי כואב אבל הוא מאוד מאוד לא אגואיסטי. אילו הייתי מתעקשת על הזכויות שלי הייתי יוצרת מצב שהוא אך ורק לטובתי והבנות שלי היו סובלות ממנו.
אין לי שום ספק שרוב הפנימיות בארץ הפנימו לקחים והשתנו עם השנים. בעבר היו סיפורים של ילדי פנימיה על קשיים רבים ועל התעללויות הן מצד הצוות והן מצד התלמידים האחרים. ברור שלכולם יש דעות שונות, הועלה פה דיון ואני רואה צורך להגיב לחלק בצורה כזו ולחלק בצורה אחרת. אין בי שום כעס או עלבון כלפי אף הודעה ותגובה שעולה כאן. כרגיל, במדיה הכתובה קשה לדעת באיזה טון נאמרים הדברים.
חייבת לחלוק על ההכללה!
מה הכוונה "פנימיות בעבר"? על איזה עבר מדובר? ובעיקר על אילו פנימיות? אני מסכימה שבמוסדות של רשויות הרווחה הייתה אולי בעיה, המון ילדים עם מעט מידי צוות. חוסר תקציב - התקליט הידוע. אבל אני למדתי בבי"ס חקלאי כאקסטרנית, עם הרבה ילדי פנימיה שלמדו עם האקסטרנים באותן כיתות, והילדים האלו ברובם היו מאושרים. אולי היו געגועים הביתה בהתחלה, אבל בהמשך הם גדלו כמשפחה אחת גדולה ויעידו על כך קשרי חברות אמיצים שקיימים גם היום כ 25 שנים אחרי סיום התיכון. במקרה הערב מתקיים שם, באותה פנימיה ממש, ערב לזכרו של מדריך שהיה דמות חינוכית ומלאת רגש עבור דורות של נערים ונערות שגדלו שם, ונפטר לפני 8 שנים ממחלה קשה. ההעינות הרבה לערב הזה מדגישה את הרצון של תלמידי הפנימיה לבוא ולהעלות זכרונות נעורים וחוויות. למיטב ידיעתי דווקא בעבר היו פנימות יוקרתיות שהוזנו בהרבה תרומות ומשאבים וגם עלו המון כסף. רוב תלמידי הפנימיה באו מבתים עשירים שאפילו היום אני לא יכולה לראות עצמי ברמתן הכלכלית, מה שכיום אין בכלל - ורוב הפנימיות (למעט צבאיות וחלק מהישיבות/אולפנות) הן פנימיות רווחה שאליהן כביכול מגיעים רק מי שבאמת נזקקים. (נועל נעל"ה, בתים הרוסים, משפחות מפורקות).
מה הכוונה "פנימיות בעבר"? על איזה עבר מדובר? ובעיקר על אילו פנימיות? אני מסכימה שבמוסדות של רשויות הרווחה הייתה אולי בעיה, המון ילדים עם מעט מידי צוות. חוסר תקציב - התקליט הידוע. אבל אני למדתי בבי"ס חקלאי כאקסטרנית, עם הרבה ילדי פנימיה שלמדו עם האקסטרנים באותן כיתות, והילדים האלו ברובם היו מאושרים. אולי היו געגועים הביתה בהתחלה, אבל בהמשך הם גדלו כמשפחה אחת גדולה ויעידו על כך קשרי חברות אמיצים שקיימים גם היום כ 25 שנים אחרי סיום התיכון. במקרה הערב מתקיים שם, באותה פנימיה ממש, ערב לזכרו של מדריך שהיה דמות חינוכית ומלאת רגש עבור דורות של נערים ונערות שגדלו שם, ונפטר לפני 8 שנים ממחלה קשה. ההעינות הרבה לערב הזה מדגישה את הרצון של תלמידי הפנימיה לבוא ולהעלות זכרונות נעורים וחוויות. למיטב ידיעתי דווקא בעבר היו פנימות יוקרתיות שהוזנו בהרבה תרומות ומשאבים וגם עלו המון כסף. רוב תלמידי הפנימיה באו מבתים עשירים שאפילו היום אני לא יכולה לראות עצמי ברמתן הכלכלית, מה שכיום אין בכלל - ורוב הפנימיות (למעט צבאיות וחלק מהישיבות/אולפנות) הן פנימיות רווחה שאליהן כביכול מגיעים רק מי שבאמת נזקקים. (נועל נעל"ה, בתים הרוסים, משפחות מפורקות).
לאורך השנים יש עליות וירידות
בכל מוסדות החינוך בארץ. אני מתייחסת לתקופה שאני הייתי בסוף היסודי לקראת החטיבה שאז בנות דודה שלי למדו בפנימיה שנחשב גרועה למדי, הן בצוות שפנימיה והן ברמה הלימודית בבית הספר של הפנימיה. לכל מוסד חינוכי יש תקופות טובות יותר וטובות פחות וזה מאוד תלוי בצוות שקיים במוסד ובשיתוף הפעולה עם ההורים והילדים.
בכל מוסדות החינוך בארץ. אני מתייחסת לתקופה שאני הייתי בסוף היסודי לקראת החטיבה שאז בנות דודה שלי למדו בפנימיה שנחשב גרועה למדי, הן בצוות שפנימיה והן ברמה הלימודית בבית הספר של הפנימיה. לכל מוסד חינוכי יש תקופות טובות יותר וטובות פחות וזה מאוד תלוי בצוות שקיים במוסד ובשיתוף הפעולה עם ההורים והילדים.
לא!
אל תשלחו את הילדים שלכם לפנימיה אתם תתחרטו! זה פוגע בילדים מבחינה רגשית כי הם צריכים את צומת הלב של ההורים ואת החוויות עם ההורים ואפילו את הריבים עם ההורים אז תפסיקו להיבהל כל פעם שאתם רבים על כל דבר קטן כי זה חלק מהחיים! אתם לא יודעים מזה פנימיה יש ילדים שבוכים כי הם מתגעגעים להורים יש כאלה שחושבים שההורים כבר לא אוהבים יותר וזה ממש פוגע זה יכול לפגוע בילד ואחר כך גם בהורים כי הוא ישנא אותם! אז תשמעו לי לא!
אל תשלחו את הילדים שלכם לפנימיה אתם תתחרטו! זה פוגע בילדים מבחינה רגשית כי הם צריכים את צומת הלב של ההורים ואת החוויות עם ההורים ואפילו את הריבים עם ההורים אז תפסיקו להיבהל כל פעם שאתם רבים על כל דבר קטן כי זה חלק מהחיים! אתם לא יודעים מזה פנימיה יש ילדים שבוכים כי הם מתגעגעים להורים יש כאלה שחושבים שההורים כבר לא אוהבים יותר וזה ממש פוגע זה יכול לפגוע בילד ואחר כך גם בהורים כי הוא ישנא אותם! אז תשמעו לי לא!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.