בשום פנים ואופן לא!!!!
פנימיה בגיל תיכון זה סיפור אחר ואם זה בא מהילד זה דבר אחר. אם נער בן 14 מבקש ללכת לטכני של חיל האויר או לפנימיה (המעולה, כפי שציינו כאן) בשדה בוקר בגלל עניין בנושאים הנלמדים וכו', אז אולי כדאי לשקול את זה. בית ספר יסודי זה אחרת לגמרי. מדובר בילדים רכים שגם ככה קשה להם מאד ההתמודדות בבית הספר, אז לפחות הידיעה שיש הורים בסביבה לרכך את הקושי מאד עוזרת. לפני שבוע, ילד מכיתה ו' נעל את האחיין שלי, בן 8, במחסן של בית הספר. זה לא נמשך הרבה זמן וילד אחר שהיה בסביבה שיחרר אותו מהר. לילד היתה טראומה, לא רצה ללכת לבית ספר וכו', מזל שהיו הורים בסביבה (אחי גרוש אבל כשזה קרה הוא הגיע בטיל, מעיר אחרת, לשיחה עם המנהלת ולטיפול בעניין כולו). תארי לך שזה קורה לילד בפנימיה? את תדעי בכלל? אפילו מהקיבוצים יש סיפורי זוועות על הלינה המשותפת וזה למרות שהילדים ראו את ההורים כל יום רק לא ישנו איתם באותו בית. בשביל מה עשית ילדים אם את רוצה שמישהו אחר יחנך אותם? בית ספר זה גם ככה עניין לא פשוט. אם יש צורך ביותר גבולות בבית, אז אפשר להתייעץ, לקבל עזרה, ללמוד איך להיות הורים טובים יותר (אני למשל הולכת לחוג הורים ומקבלת/נותנת רעיונות נהדרים להתמודדות מהמנחה ובעיקר מהורים אחרים), יש פורומים באינטרנט שאפשר להתייעץ לגבי חינוך הילדים אם קשה, ואפשר ללכת ליעוץ של מישהו שמתמחה בזה (אם קשה בדרך כלל יש דרך עיריה/מועצה בתשלום מוזל או חינם). הפיתרון הוא לא!!! להיפתר מהילדים.