איך היה מיתופיה שלי?
עד להקרנת מחסום כתיבה- לחץלחץלחץ. אחרי ההקרנה- תחושת "היי" והקלה מטורפת הגעתי לכנס בסביבות 13:00 ישר מביתה של ענבל (העורכת של "מחסום כתיבה"), שם עבדנו על הליטושים הסופיים של העריכה וישנו בערך שעה בלילה. כשהגעתי היה לי מספיק זמן כדי לאכול משהו קטן, לקנות כרטיסים לכל המשפחה והחברים ל"מחסום כתיבה" ולעבור על ההרצאה שלי. למרות שהרגשתי שיכולתי להיות יותר מוכן להרצאה ממה שהייתי, ידעתי מה אני הולך להגיד ומה אני רוצה להעביר, ובאמת לפי התחושה שלי ולפי התגובות שלכם היא הלכה טוב מאוד. אני רוצה להודות כאן לקהל הקשוב, הידידותי, המתעניין והמשתתף שהיה לי בהרצאה, אני מקווה שנהנתם. דיבורים בעניין נושא ההרצאה- בפתיל שחלי פתחה (אני כבר ניגש להגיב). וכאן אני אתן ציטוט מדוייק מהתיאור שלי לכנס מיתופיה 2007- "לאחר שסיימתי להיות לחוץ בגלל ההרצאה, התחלתי להיות לחוץ בגלל הסרט". כאז, כן עכשיו, זה מה שקרה בדיוק. כפי שיעיד כל מי שמכיר אותי, אני מטבעי אדם לחוץ, וכשזה נוגע למשהו יקר לי כמו הסרט הזה אני בכלל מתחיל להשתגע. אז ישבתי קצת איתכם במפגש הפורום עד שהייתי צריך לפרוש על מנת לסדר את ענייני הסרט, ואז ישבתי קצת בחדר של אילן על כוס תה יחד עם חנה ועם חברי הטוב טל, מנסה להירגע. לאחר מכן הלכתי להחליף ללבוש חגיגי יותר לרגל ההקרנה, ואז כבר התחילו להגיע כל האנשים... ואז היה עיכוב בהקרנה ואני כל כך חששתי שהולך לחזור המקרה של חומריו הבהירים... אבל לא, בסופו של דבר נכנסנו לאולם, והסרט עבד. זו היתה חוויה מדהימה עבורי, לראות את הסרט הזה שעמלנו עליו שנה שלמה על מסך גדול באולם עם עוד 200 איש... והכל עובד חלק ובלי תקלות ואתה שומע מחיאות כפיים, תשואות וצחוקים במקומות הנכונים... ואחר כך כל המחמאות והפידבקים החיוביים שקיבלנו... הייתי ממש בעננים. אחרי הקרנת הסרט התכנסנו כל חברי הצוות והשחקנים + אורחים להרמת כוסית חגיגית ומרגשת, נשארנו שם עוד קצת ולאחר מכן חלק התפזרו וחלק, ואני ביניהם, נשארנו בכנס. המשכנו קצת לשבת ולדבר ולאחר מכן הלכתי עם אודי להרצאה של יעל סלע-שפירו על מתרגמים ועורכים. נושא ההרצאה היה מעניין אך מה שנהנתי ממנו היה בעיקר האווירה הרגועה, הקלילה והמשפחתית שבה הועברה ההרצאה, שהיתה בדיוק מה שהייתי צריך על מנת להירגע מהיום הזה. לאחר מכן הגעתי לסוף ה"עמרי ואמינוב בדרכים", ואז התפזרנו איש לביתו. לסיכום, בכנס הזה הייתי מאוד ממוקד לשתי המטרות שלי- ההרצאה והסרט, ולא ממש יצא לי להתרכז ב"מסביב", שהוא מה שעושה את מיתופיה. ובכל זאת נהנתי מאוד. אני רוצה להודות לאודי האחד והיחיד על כל מה שעשה למען מיתופיה ולמען הסרט, ולכל צוות "מחסום כתיבה" 2008! להתראות בכנס הבא, אור