נו, מתי תתבגר/י? (נושא בשאיפה)

טום גיא

New member


אני שמח לראות שיש כאן כמה אנשים שכן הבינו למה התכוונתי.


אני מקבל את ההערה שלך, וגם את מה שכתבת בפסקה הראשונה. כנראה שלא הייתי מספיק מובן לכולם, ויכול להיות שזו היתה דרך יותר ברורה להתנסח...
 


צריך להחזיר לך את האדום


בו נגיד ככה
במודעה יש אנשים שלא מבינים זאת
נדרשת מודעות עצמית פנימית כדי להבין את מה שאתה כתבת.

למעשה לא להבין אלא ללמוד
כי זה ידע חדש להם

להבין=ידע ישן וסכמות ישנות שמתיישבות עם ההבנה.

ואני מסוג האנשים שחושבים שכל האנשים נחמדים וטובי לב מטבעם
 
האמת שלא קראתי את כל השרשור

אבל אני ממש לא רואה קשר בין "אינפנטיליות" ל"נון-קונפורמיזם".

"נו, מתי תתבגרי?" היא אמירה שרבים משתמשים בה בכדי לדחוף אנשים ללכת בתלם. אני לא יכולה להעיד שאני חסינה לחלוטין להשפעות הסביבה, אבל האימרה "מתי תתבגרי" בהקשרים האלה ממש לא עובדת עליי. הליכה עיוורת בתלם פשוט לא מסמלת בגרות בעיניי. בגרות היא מודעות עצמית שנרכשה מתוך נסיון חיים והתפתחות רגשית, ויכולת להשתמש במודעות הזו בכדי לקבל החלטות מושכלות, בין אם במקרה הן נופלות תחת מה שמקובל בחברה או לא.
 

מנומשת27

New member
כשפתחתי את השרשור

לא הערכתי שזה הכיוון שאליו יתפתח. אבל כנראה שהקושי לתמרן בין המוסכמה החברתית לאמת שלי הוא דבר שמאפיין ומעסיק אותי (ולפעמים גם בא לידיי ביטוי בצורה די אינפנטילית), ולכן הדיון נגרר לשם.

אין ספק שיש מרחק גדול מאוד בין נונקונפורמיזם ואינפנטיליות. אני גם מסכימה אתך שהרבה פעמים "נו, מתי תתבגרי?" הוא ביטוי ממשמע. אבל, לפחות ממבט על, אני חושבת שלא מעט קשיים שאני וגם אחרים מתנסים בהם נובעים כתוצאה מהכורח להכפיף את עצמנו לנסיבות נתונות מראש. לפשר בין מה שנוח, נעים, כיפי ורצוי, לבין מה שצריך, חייבים, מתבקש, שאולי לא מתבקש אבל יביא לתוצאות הטובות ביותר, וכן הלאה.

אני בהחלט מסכימה להגדרה שספקת לבגרות. אני לכל היותר מוסיפה, אולי כקונטרה להאלהת הנעורים שממנה סובלת החברה שלנו, שחלק יחסית נשכח (לטעמי) מהיכולת לקבל החלטות מושכלות, נובע גם מהיכולת להתמודד עם דברים לא נעימים ולא נוחים: לא רק למרוד נגד המערכת, אלא גם לשחות עם הזרם.
 
אם יש כורח להכפיף את עצמך לנסיבות נתונות

אני לא רואה בזה "שחיה עם הזרם", אלא השלמה עם המציאות.
שחיה עם הזרם היא לא השלמה עם כורח, אלא בחירה בדרך שתעורר כמה שפחות התנגדות מהסביבה. להרבה אנשים זה נתפס כדבר הנעים והנח.

אני בהחלט לא רואה במרדנות לשם מרדנות ערך בפני עצמו. והאמת, אני לא בטוחה שבני הנעורים מרדנים יותר מהמבוגרים. הם נוטים לכוון את המרדנות שלהם כלפי המבוגרים, אבל הרבה פחות כלפי הערכים המקובלים בין בני גילם. אני לפחות מרגישה הרבה יותר חופשיה מלחץ חברתי בחיי הבוגרים.
 
למעלה