אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
נו? רצתם לקנות דיסקים של יהורם גאון
- פותח הנושא כּוּסוֹן
- פורסם בתאריך
לובה מותק שלי
אינני יודע מי זה עמישראל, מצטער. כל מי שמדבר אתי על "רצון העם"; "עם ישראל" ודיבורים כאלה חשוד בעיניי כאיש ימין המעדיף את הכלל על הפרט, ובאופרה של "הכלל" אני כבר הייתי, ועל כן, אני רק בעד הפרט, ולכן "עמישראל" מתאים לאנשי ההתנחלויות ולאלה החפצים באיזה "גב לאומי" נרחב , ולא אני אמרתי את "מפלטו האחרון של הנבל הוא פטריוטיזם" או משו בסגנון. עד כאן, בצורה מעודנת ותרבותית לשבת, לפני החמין, כדי שלא תהיה צרבת ללובה, שבטח לא חשבה ש"עמישראל" הוא ביטוי מסמן ומאפיין וממצב וממקם את נושאו בזרועות הימין הקיצוני, האחוז בהלם ובשיתוק בגלל ששרון החליט לפנותותו. סמלים/מיתוסים ושאר ירקות הגינה החילונית שהתגרשה מהדת ומהמונותאיזם העל-לאומי לטובת תרבות המכילה דתיות, או רצון לתחליפי דת, כמו: פרס ישראל. מה פרס ישראל הוא מיתוס מכונן כמו "מעמד סיני"? פרס ישראל תורם "לעם" איזה תחושת גאווה? זה כמו שאדביק לעצמי על החולצה מדבקה של סמיילי, כמנהג הגננות. ר"ל - הסמלים והמיתוסים המלאכותיים שנרקחים בחברה ובתרבות העברית המודרנית מעוררים גיחוך עד דמעות. זה מזכיר לי את חידון התנ"ך שהיה פעם משהו, נאמר. מי בדיוק מכיר את כל מקבלי פרס ישראל? וכאן, תרשי לי לובה יקרה לזרוק בדל הרהור ציני ופראנואידי למהדרין: היתכן שפרס ישראל ליהורם הוא מעין זריקת עצם ל"עם", כלומר למסעודה משדרות? אההההה, חשבת על זה, בטוח. ואם כך, היש התנשאות מבזה יותר מההתנשאות הזו של משרד התרבות? I rest my case או בקיצור נמרץ: Irmc
אינני יודע מי זה עמישראל, מצטער. כל מי שמדבר אתי על "רצון העם"; "עם ישראל" ודיבורים כאלה חשוד בעיניי כאיש ימין המעדיף את הכלל על הפרט, ובאופרה של "הכלל" אני כבר הייתי, ועל כן, אני רק בעד הפרט, ולכן "עמישראל" מתאים לאנשי ההתנחלויות ולאלה החפצים באיזה "גב לאומי" נרחב , ולא אני אמרתי את "מפלטו האחרון של הנבל הוא פטריוטיזם" או משו בסגנון. עד כאן, בצורה מעודנת ותרבותית לשבת, לפני החמין, כדי שלא תהיה צרבת ללובה, שבטח לא חשבה ש"עמישראל" הוא ביטוי מסמן ומאפיין וממצב וממקם את נושאו בזרועות הימין הקיצוני, האחוז בהלם ובשיתוק בגלל ששרון החליט לפנותותו. סמלים/מיתוסים ושאר ירקות הגינה החילונית שהתגרשה מהדת ומהמונותאיזם העל-לאומי לטובת תרבות המכילה דתיות, או רצון לתחליפי דת, כמו: פרס ישראל. מה פרס ישראל הוא מיתוס מכונן כמו "מעמד סיני"? פרס ישראל תורם "לעם" איזה תחושת גאווה? זה כמו שאדביק לעצמי על החולצה מדבקה של סמיילי, כמנהג הגננות. ר"ל - הסמלים והמיתוסים המלאכותיים שנרקחים בחברה ובתרבות העברית המודרנית מעוררים גיחוך עד דמעות. זה מזכיר לי את חידון התנ"ך שהיה פעם משהו, נאמר. מי בדיוק מכיר את כל מקבלי פרס ישראל? וכאן, תרשי לי לובה יקרה לזרוק בדל הרהור ציני ופראנואידי למהדרין: היתכן שפרס ישראל ליהורם הוא מעין זריקת עצם ל"עם", כלומר למסעודה משדרות? אההההה, חשבת על זה, בטוח. ואם כך, היש התנשאות מבזה יותר מההתנשאות הזו של משרד התרבות? I rest my case או בקיצור נמרץ: Irmc
|קסדהכשאתה קורא לי מותק, אני מודאגת
רגע, מה בדיוק נושא השרשור הזה? האם יש ערך כלשהו לפרס ישראל או האם יהורם גאון ראוי לפרס? תשובתי לשני הנושאים הנ"ל היא חיובית. 1. פרס ישראל (או כל פרס אחר בארץ ובעולם) הוא כלי להבעת הערכה, הוקרה ותודה לאנשים אשר תרמו משמעותית במהלך חייהם, לטובת החברה ולעיתים אף לטובת האנושות, כל אחד בתחומו. אני חוזרת על מה שכתבתי קודם. אני מכירה מספר אנשים לא קטן, שזכו לקבל את פרס ישראל, רוטשילד, בלוך ואחרים. ראיתי את תגובתם ואת תגובת הסביבה מהארץ ומהעולם. התרגשות גדולה מלווה בהערכות רבות ובפירגון עצום. זה בהחלט לא אירוע שמזלזלים בו. איני מבינה על מה הזעקה העקרונית פה. איזה נזק תרבותי/חברתי אתם רואים בהענקת פרסים הניתנים מהסיבות שהזכרתי לעיל? 2. יהורם גאון - (עזבו אותי עם הביטוי "עם ישראל" ימינה או שמאלה). לי אין ספק, שיהורם גאון תרם משמעותית לתרבות הישראלית, במשך עשרות שנים. איני חושבת שמרבית מאזיניו היו ממשפחה של מסעודה משדרות. כל אחד רשאי לחוות דעה אם הוא ראוי לפרס או לא. לדעתי כן. לדעת הועדה הבוחרת, גם כן. לפני שנים רבות על רבות, יהורם היה עבורי "אליל". עם השנים הופיעו זמרים אחרים, בסגנונות אחרים וחדשים, שהעדפתי יותר להאזין להם. זה עדיין לא פוסל את ערכו של יהורם. אולי בזכות תרומתו לזמר העברי, נסללה הדרך לאחרים. הפרס ליהורם, אבסולוטלי אינו זריקת עצם ליוצאי עדות המזרח. בשנה הבאה, כשזוהר ארגוב יקבל את הפרס (וגם הוא לדעתי תרם לא מעט לתרבות הזמר בארץ), אז נדבר גם על מסעודה. באכקוש, רק אל תשכח להזמינני לטקס בו אתה תקבל את הפרס.
רגע, מה בדיוק נושא השרשור הזה? האם יש ערך כלשהו לפרס ישראל או האם יהורם גאון ראוי לפרס? תשובתי לשני הנושאים הנ"ל היא חיובית. 1. פרס ישראל (או כל פרס אחר בארץ ובעולם) הוא כלי להבעת הערכה, הוקרה ותודה לאנשים אשר תרמו משמעותית במהלך חייהם, לטובת החברה ולעיתים אף לטובת האנושות, כל אחד בתחומו. אני חוזרת על מה שכתבתי קודם. אני מכירה מספר אנשים לא קטן, שזכו לקבל את פרס ישראל, רוטשילד, בלוך ואחרים. ראיתי את תגובתם ואת תגובת הסביבה מהארץ ומהעולם. התרגשות גדולה מלווה בהערכות רבות ובפירגון עצום. זה בהחלט לא אירוע שמזלזלים בו. איני מבינה על מה הזעקה העקרונית פה. איזה נזק תרבותי/חברתי אתם רואים בהענקת פרסים הניתנים מהסיבות שהזכרתי לעיל? 2. יהורם גאון - (עזבו אותי עם הביטוי "עם ישראל" ימינה או שמאלה). לי אין ספק, שיהורם גאון תרם משמעותית לתרבות הישראלית, במשך עשרות שנים. איני חושבת שמרבית מאזיניו היו ממשפחה של מסעודה משדרות. כל אחד רשאי לחוות דעה אם הוא ראוי לפרס או לא. לדעתי כן. לדעת הועדה הבוחרת, גם כן. לפני שנים רבות על רבות, יהורם היה עבורי "אליל". עם השנים הופיעו זמרים אחרים, בסגנונות אחרים וחדשים, שהעדפתי יותר להאזין להם. זה עדיין לא פוסל את ערכו של יהורם. אולי בזכות תרומתו לזמר העברי, נסללה הדרך לאחרים. הפרס ליהורם, אבסולוטלי אינו זריקת עצם ליוצאי עדות המזרח. בשנה הבאה, כשזוהר ארגוב יקבל את הפרס (וגם הוא לדעתי תרם לא מעט לתרבות הזמר בארץ), אז נדבר גם על מסעודה. באכקוש, רק אל תשכח להזמינני לטקס בו אתה תקבל את הפרס.
לובוש
שלושה פרסים כבר קיבלתי - בפעם הבאה את מוזמנת, וחסר לך לא תבואי. תראי, אני חניך של רולאן בארת', אדם שביקש לקרוא כל טקסט ציבורי-ראוותני בשלושים עיניים ובספק ובחוסר אמון בסיסי. ולכן, שימי לב שאת מדברת על אלה שקיבלו ותגובתם, ואח"כ את תעשי משאל עם, אצל עמישראל ותבררי מי מעמישראל בכלל מכיר את האנשים שקיבלו ת'פרס. אחרי שהבנו, שאין לבלבל בין מתן הפרס לבין עמישראל אומר לך, שטענת כינון תרבות, ערכים משותפים, שפה משותפת וכו' אסור לה שתהיה בבסיס טענות בעד "פרס ישראל". שיגידו שפרס ישראל הוא כמו הנובל, שיגידו שזה פרס לא יודע מה.. אבל לא לזבל ת'מוח עם ערכים כליים. באשר ליהורם גאון - נו, כן? במה הוא תרם יותר מאלכסנדר יהלומי, למשל? מאריק סיני, למשל או מאביב גפן למשל? את מבינה - הפרס הזה הוא פרס לאנשים ש"עשו את זה" ולא ש"יעשו את זה". ומה בדיוק תרם מר גאון לזמר העברי למעט את קולו וביצועיו השמרניים המתקתקים נוסח "מייןסטרים" משעמם, עלה תאנה וכו'? את מבינה - יש ענין פוליטי בבחירת הגאון, כמו שהיה ענין פוליטי שהתנפץ בפרצוף השרה עם תומרקין וגרשוני. אני לא שייך למייןסטרים, למרות שאני מתפרנס ממנו היטב, פרס ישראל הוא בהחלט צומת חשוב לדיון בו, לריסוקו, להיות ציני לגביו, לשאול עליו שאלות אינסופיות.. מדוע לא?
שלושה פרסים כבר קיבלתי - בפעם הבאה את מוזמנת, וחסר לך לא תבואי. תראי, אני חניך של רולאן בארת', אדם שביקש לקרוא כל טקסט ציבורי-ראוותני בשלושים עיניים ובספק ובחוסר אמון בסיסי. ולכן, שימי לב שאת מדברת על אלה שקיבלו ותגובתם, ואח"כ את תעשי משאל עם, אצל עמישראל ותבררי מי מעמישראל בכלל מכיר את האנשים שקיבלו ת'פרס. אחרי שהבנו, שאין לבלבל בין מתן הפרס לבין עמישראל אומר לך, שטענת כינון תרבות, ערכים משותפים, שפה משותפת וכו' אסור לה שתהיה בבסיס טענות בעד "פרס ישראל". שיגידו שפרס ישראל הוא כמו הנובל, שיגידו שזה פרס לא יודע מה.. אבל לא לזבל ת'מוח עם ערכים כליים. באשר ליהורם גאון - נו, כן? במה הוא תרם יותר מאלכסנדר יהלומי, למשל? מאריק סיני, למשל או מאביב גפן למשל? את מבינה - הפרס הזה הוא פרס לאנשים ש"עשו את זה" ולא ש"יעשו את זה". ומה בדיוק תרם מר גאון לזמר העברי למעט את קולו וביצועיו השמרניים המתקתקים נוסח "מייןסטרים" משעמם, עלה תאנה וכו'? את מבינה - יש ענין פוליטי בבחירת הגאון, כמו שהיה ענין פוליטי שהתנפץ בפרצוף השרה עם תומרקין וגרשוני. אני לא שייך למייןסטרים, למרות שאני מתפרנס ממנו היטב, פרס ישראל הוא בהחלט צומת חשוב לדיון בו, לריסוקו, להיות ציני לגביו, לשאול עליו שאלות אינסופיות.. מדוע לא?
פתאום קמה אשה בבוקר
ומוצאת את עצמה הרבה פחות חתרנית, הרבה יותר שמרנית, הרבה מאוד מסכימה עם לובה. הפעם, אני מרגיש שבקרב המתנגדים ישנה מין חדוות שחיטת פרות לשם שחיטה. זה לא קפת שאמרה שפרס ישראל הוא בסיס ליצירת קנון לאומי? ולמבחן האולטימטיבי: שיקום מי מממשתתפי הפורום הזה שיציעו לו את פרס ישראל, ויכריז בגאון, לא, זה לא בשבילי.
ומוצאת את עצמה הרבה פחות חתרנית, הרבה יותר שמרנית, הרבה מאוד מסכימה עם לובה. הפעם, אני מרגיש שבקרב המתנגדים ישנה מין חדוות שחיטת פרות לשם שחיטה. זה לא קפת שאמרה שפרס ישראל הוא בסיס ליצירת קנון לאומי? ולמבחן האולטימטיבי: שיקום מי מממשתתפי הפורום הזה שיציעו לו את פרס ישראל, ויכריז בגאון, לא, זה לא בשבילי.
נינט - האישה המושלמת
או שאת בכוונה לועגת לי, או שאת מפעילה עליי תרגיל סוקראטי משהו- בדברייך על מר אלדמע את מוכיחה את טענתי ללובה בענין פרס מכונן - תרבות וכו' לא טרחת בכלל להגיב לביקורת שלי על יהורם, האם מפני שאת חושבת שזה לא רלוונטי? תגידי, מה זה הקטע השמרני הזה דווקא בעניני יהורם, אילולא ידעתי שאת מהדרום הפרוע הייתי טוען שיש כאן איזה לוקאל-פטריוטיות מוזרה. יהורם, פרס ישראל לזמר עברי? על מה? מדוע? איך? על ער4ימות הקיטש? על "בלדה לחובש" - עאלק? על קזבלן? גשר הירקון? התרנגולים? או בגלל שכמו טוביה צפיר הוא המייצג של תפיסת הלאומיות "הרכה", כנראה של צרת התרבות. אוףףף
או שאת בכוונה לועגת לי, או שאת מפעילה עליי תרגיל סוקראטי משהו- בדברייך על מר אלדמע את מוכיחה את טענתי ללובה בענין פרס מכונן - תרבות וכו' לא טרחת בכלל להגיב לביקורת שלי על יהורם, האם מפני שאת חושבת שזה לא רלוונטי? תגידי, מה זה הקטע השמרני הזה דווקא בעניני יהורם, אילולא ידעתי שאת מהדרום הפרוע הייתי טוען שיש כאן איזה לוקאל-פטריוטיות מוזרה. יהורם, פרס ישראל לזמר עברי? על מה? מדוע? איך? על ער4ימות הקיטש? על "בלדה לחובש" - עאלק? על קזבלן? גשר הירקון? התרנגולים? או בגלל שכמו טוביה צפיר הוא המייצג של תפיסת הלאומיות "הרכה", כנראה של צרת התרבות. אוףףף
בוא יקירי, נפתח את הנושא
אני פותחת בהנחת היסוד, על פי קפת, שפרס ישראל נועד ליצור קאנון תרבותי לאומי. אם אתה דוחה את ההנחה הזאת, אל תמשיך לקרוא. מי זכאי לפרס? מהו קאנון לאומי? מתי הופך יוצר מ"עוד" אמן, לאחד שנוגע ב"נפש הלאומית"? התשובה אינה ברורה. אבל יש שלב, שבו הצבר של עשייה, ולצורך העניין, גם קול קטיפתי זך כשמן נחשב ליצירה, הופך להיות משהו יותר מסך פרטיו. כך הפכה היצירה הכוללת של הגשש למסמנת הישראליות של שלושה עשורים לפחות (60-70-80), כך הייתה מכלול יצירתו של אהוד מנור במישור דומה, כך גם יצירתו של יוסי בנאי, כך היום יהורם גאון, ובעתיד, קרוב לוודאי גם מכלול יצירתו של אריק איינשטיין (יו, שכחתי את הדיוות היריבות, דמריאת ירקוני). ביקורתך עסקה בענייני טעם. קיטש, שמאלץ, מה שזה לא יהיה. זה ממש לא חשוב. יהורם היה באמת מהקולות המובילים של המדינה לפחות עד לפני עשור, והמדינה מעניקה חותמת. זכור, המדינה זה לא אני, אתה או צרת החינוך, המדינה היא גם מושג ערטילאי, כמו הקאנון שהיא מנסה לייצר. וכמו רבים וטובים כאן, אין, ולא יהיה לי דיסק של גאון בארון. זה לא הפריע לרובינו לדעת במה ובמי מדובר. אכן, זוהי תמצית הטיעון שלי. יהורם גאון הפרסונה, הפך ל"יהורם גאון" המושג. ודי בכך כדי להפכו לזכאי לפרס.
אני פותחת בהנחת היסוד, על פי קפת, שפרס ישראל נועד ליצור קאנון תרבותי לאומי. אם אתה דוחה את ההנחה הזאת, אל תמשיך לקרוא. מי זכאי לפרס? מהו קאנון לאומי? מתי הופך יוצר מ"עוד" אמן, לאחד שנוגע ב"נפש הלאומית"? התשובה אינה ברורה. אבל יש שלב, שבו הצבר של עשייה, ולצורך העניין, גם קול קטיפתי זך כשמן נחשב ליצירה, הופך להיות משהו יותר מסך פרטיו. כך הפכה היצירה הכוללת של הגשש למסמנת הישראליות של שלושה עשורים לפחות (60-70-80), כך הייתה מכלול יצירתו של אהוד מנור במישור דומה, כך גם יצירתו של יוסי בנאי, כך היום יהורם גאון, ובעתיד, קרוב לוודאי גם מכלול יצירתו של אריק איינשטיין (יו, שכחתי את הדיוות היריבות, דמריאת ירקוני). ביקורתך עסקה בענייני טעם. קיטש, שמאלץ, מה שזה לא יהיה. זה ממש לא חשוב. יהורם היה באמת מהקולות המובילים של המדינה לפחות עד לפני עשור, והמדינה מעניקה חותמת. זכור, המדינה זה לא אני, אתה או צרת החינוך, המדינה היא גם מושג ערטילאי, כמו הקאנון שהיא מנסה לייצר. וכמו רבים וטובים כאן, אין, ולא יהיה לי דיסק של גאון בארון. זה לא הפריע לרובינו לדעת במה ובמי מדובר. אכן, זוהי תמצית הטיעון שלי. יהורם גאון הפרסונה, הפך ל"יהורם גאון" המושג. ודי בכך כדי להפכו לזכאי לפרס.
נינטקוש, חזרתי מחופשתי
וזה קשה, קשה - לחזור. הנה, באמת אמרתי שהפרס הוא יצירת קאנון. אבל על דרך השלילה, זה מה שטענתי, וזה הפספוס שלך ושל באבאלובה. כי אם יורם גאון הוא אושייה - והוא אושייה, את זה איפשר לקחת ממנו, בגלל התרנגולים, וגשר הירקון, וקרובים קרובים, ואחאחאחרוזהרוזהרוזה ומרכבת השר מונטיפיורי, וקזבלן וקול הטנור המשובח - אז למה צריך לחלוק לו פרס? למה צריך לתת גושפנקט, חותמת שילטונית ולהכריז עליו כעל עוף מוכשר, תרתי משמע. זה מה שמרתיע אותי, זה מה שמגביר את תפקודי בלוטות הציניות שלי. דודנה שמארי קיבלה או לא קיבלה פרס ישראל? למי אכפת? מי זוכר? היא היא וזהו זה. את מה שיש בה, את מה שתרמה לפנתאון התרבותי, היא תרמה בזכות קולה, עגיליה ויחסיה עם וילנסקי. בזכות הכלניות ולא בזכות משואה זו. אני מתנגדת לחותמת, לא למוצר. החותמת לא עושה את המוצר טעים יותר, כשם שתעודת הכשר לא הופכת מסעדה לאיכותית יותר. פרסים הם דבר מלאכותי, והקאנון שהם מייצרים מלאכותי. הגשש החיוור קיבלו פרס ישראל? ניסים אלוני? יוסי בנאי? זה הופך אותם למרצפת פחות חשובה בדרך האבנים הצהובות הלאומיות? קרובים קרובים היא לא יותר או פחות מהמכונית המגוייסת. ושום פרס לא יגרום לי להכריז על אמן או אומן כאייכותי ומלא השראה יותר או פחות. אני נגד טקסים, אני נגד פרסים ואני נגד זה שמוסד שילטוני כזה או אחר יאמר לי את מי לכבד יותר או פחות. אני רוצה עוד חופש. עכשיו.
וזה קשה, קשה - לחזור. הנה, באמת אמרתי שהפרס הוא יצירת קאנון. אבל על דרך השלילה, זה מה שטענתי, וזה הפספוס שלך ושל באבאלובה. כי אם יורם גאון הוא אושייה - והוא אושייה, את זה איפשר לקחת ממנו, בגלל התרנגולים, וגשר הירקון, וקרובים קרובים, ואחאחאחרוזהרוזהרוזה ומרכבת השר מונטיפיורי, וקזבלן וקול הטנור המשובח - אז למה צריך לחלוק לו פרס? למה צריך לתת גושפנקט, חותמת שילטונית ולהכריז עליו כעל עוף מוכשר, תרתי משמע. זה מה שמרתיע אותי, זה מה שמגביר את תפקודי בלוטות הציניות שלי. דודנה שמארי קיבלה או לא קיבלה פרס ישראל? למי אכפת? מי זוכר? היא היא וזהו זה. את מה שיש בה, את מה שתרמה לפנתאון התרבותי, היא תרמה בזכות קולה, עגיליה ויחסיה עם וילנסקי. בזכות הכלניות ולא בזכות משואה זו. אני מתנגדת לחותמת, לא למוצר. החותמת לא עושה את המוצר טעים יותר, כשם שתעודת הכשר לא הופכת מסעדה לאיכותית יותר. פרסים הם דבר מלאכותי, והקאנון שהם מייצרים מלאכותי. הגשש החיוור קיבלו פרס ישראל? ניסים אלוני? יוסי בנאי? זה הופך אותם למרצפת פחות חשובה בדרך האבנים הצהובות הלאומיות? קרובים קרובים היא לא יותר או פחות מהמכונית המגוייסת. ושום פרס לא יגרום לי להכריז על אמן או אומן כאייכותי ומלא השראה יותר או פחות. אני נגד טקסים, אני נגד פרסים ואני נגד זה שמוסד שילטוני כזה או אחר יאמר לי את מי לכבד יותר או פחות. אני רוצה עוד חופש. עכשיו.
החיבוק הממסדי המשתק
זו הקלישאה שלך. אני לא מתקלשאת, אלא מבטאת את הרתיעה שלי מפרסים וכיבודים שילטוניים, משום שאני תוצר של בית המדרש של פרופ' חנה נווה, שאת תמציתו הגדרתי בעבר כ"חפש את האינטרס". כלומר, שיש בבחירה של מאן דהוא איזו אמירה "קונצזוסיונית" שגורמת לי להרהר תמיד מיהם העשרה שנפסלו, עד שהוחלט על האחד/ת, ומדוע. אם יוצע לי פרס, אני מניחה שאקבל אותו, כברירת מחדל, משום שסירוב לקבלת הפרס הוא אמירה חד משמעית, פרובוקטיבית, מוחצנת ופוליטית לא פחות. אסרב לקבל את הפרס רק במידה ואמצא צידוק משמעותי שאני יכולה לעמוד מאחורי הסערה שיעורר. קבלת הפרס שווה בעיני כקליפת השום. אך כמו שאני מכבדת קרובי משפחה שמזמינים אותי לחגיגה מיותרת, בעיני - חתונה, בר מצווה או ליל סדר - אכבד גם הענקת פרס. לשמחתי אני פטורה מהדילמה הזו. לעולם לא יחלקו לי שום פרס. היפ היפ הוריי.
זו הקלישאה שלך. אני לא מתקלשאת, אלא מבטאת את הרתיעה שלי מפרסים וכיבודים שילטוניים, משום שאני תוצר של בית המדרש של פרופ' חנה נווה, שאת תמציתו הגדרתי בעבר כ"חפש את האינטרס". כלומר, שיש בבחירה של מאן דהוא איזו אמירה "קונצזוסיונית" שגורמת לי להרהר תמיד מיהם העשרה שנפסלו, עד שהוחלט על האחד/ת, ומדוע. אם יוצע לי פרס, אני מניחה שאקבל אותו, כברירת מחדל, משום שסירוב לקבלת הפרס הוא אמירה חד משמעית, פרובוקטיבית, מוחצנת ופוליטית לא פחות. אסרב לקבל את הפרס רק במידה ואמצא צידוק משמעותי שאני יכולה לעמוד מאחורי הסערה שיעורר. קבלת הפרס שווה בעיני כקליפת השום. אך כמו שאני מכבדת קרובי משפחה שמזמינים אותי לחגיגה מיותרת, בעיני - חתונה, בר מצווה או ליל סדר - אכבד גם הענקת פרס. לשמחתי אני פטורה מהדילמה הזו. לעולם לא יחלקו לי שום פרס. היפ היפ הוריי.
פרס הוא תמורה לתחרות
ספורט הוא חלק מתרבות תחרותית. לא חושבת שייתכן ספורט ללא אלמנט תחרותי ולכן חלוקת פרסים כתמורה על השקעת מאמץ והוכחת הישגים במסגרת תחרותית - ראוייה בעיני. פרס השחקן/נית (אגב, למה מבדילים בין שחקן לשחקנית, בכלל?) למשל, בטקס האוסקר, למשל אשכולית הבדיל או הדקל הננסי, קאן, שם. לשם מה הם? מי מחלק את הפרס? מהם הקרטריונים לחלוקת הפרס? ומה זה בא לשרת, מלבד יחסי ציבור? את לא חושבת שזה מיותר? מצעדי שירים לפחות מבטאים את טעם הקהל. הם לא פרי ישיבות של ועדה כזו או אחרת. אם איקס אנשים מעדיף השנה את אלבומה של דנה ברגר, על פני אלבומה של נורית גלרון (שוב, מדוע מבחינים בין זמר השנה לזמרת השנה?) זה מבטא איזה הלך רוח, איזה בון טון עכשוי ואותנטי. זה משעממותי, אבל לפחות זה לא יומרני - מבחינת היכולת של ועדה, שרה, או כל ממסד/מוסד אחר להגדיר עבור כולנו מהו הבון טון ומי ראוי - ולכן לא פסול בעיני.
ספורט הוא חלק מתרבות תחרותית. לא חושבת שייתכן ספורט ללא אלמנט תחרותי ולכן חלוקת פרסים כתמורה על השקעת מאמץ והוכחת הישגים במסגרת תחרותית - ראוייה בעיני. פרס השחקן/נית (אגב, למה מבדילים בין שחקן לשחקנית, בכלל?) למשל, בטקס האוסקר, למשל אשכולית הבדיל או הדקל הננסי, קאן, שם. לשם מה הם? מי מחלק את הפרס? מהם הקרטריונים לחלוקת הפרס? ומה זה בא לשרת, מלבד יחסי ציבור? את לא חושבת שזה מיותר? מצעדי שירים לפחות מבטאים את טעם הקהל. הם לא פרי ישיבות של ועדה כזו או אחרת. אם איקס אנשים מעדיף השנה את אלבומה של דנה ברגר, על פני אלבומה של נורית גלרון (שוב, מדוע מבחינים בין זמר השנה לזמרת השנה?) זה מבטא איזה הלך רוח, איזה בון טון עכשוי ואותנטי. זה משעממותי, אבל לפחות זה לא יומרני - מבחינת היכולת של ועדה, שרה, או כל ממסד/מוסד אחר להגדיר עבור כולנו מהו הבון טון ומי ראוי - ולכן לא פסול בעיני.
אבל לא התייחסתי לפרסים האלה
ולא שהתעלמתי מהם במכוון, פשוט אני צריכה לחשוב עליהם ולברר את המהות שלהם. אין לי מספיק מידע או ידע על הפרסים היוקרתיים הללו. אגב, זה שואנונו הוצג כמועמד לפרס נובל לשלום, לא גורמת לך רתיעה מהפרס הזה? הרי ברור שאינטרסנטים ואינטרסים משחקים במגרש... ייתכן וזו זילות של הפרס. אבל אם לא - פרס נובל לשלום יעלה אבק על המדף הפרטי שלי ובודאי שיאבד מיוקרתו. ועכשיו תענו לי אתם: כיצד אתם חוגגים? חתונה, יום העצמאות, ערב שבת, יומולדת. ציון אירוע משמעותי. האם אתם חוגגים כי "חייבים" ועל פי הפרוטוקולים הכתובים והלא כתובים? ולמה?
ולא שהתעלמתי מהם במכוון, פשוט אני צריכה לחשוב עליהם ולברר את המהות שלהם. אין לי מספיק מידע או ידע על הפרסים היוקרתיים הללו. אגב, זה שואנונו הוצג כמועמד לפרס נובל לשלום, לא גורמת לך רתיעה מהפרס הזה? הרי ברור שאינטרסנטים ואינטרסים משחקים במגרש... ייתכן וזו זילות של הפרס. אבל אם לא - פרס נובל לשלום יעלה אבק על המדף הפרטי שלי ובודאי שיאבד מיוקרתו. ועכשיו תענו לי אתם: כיצד אתם חוגגים? חתונה, יום העצמאות, ערב שבת, יומולדת. ציון אירוע משמעותי. האם אתם חוגגים כי "חייבים" ועל פי הפרוטוקולים הכתובים והלא כתובים? ולמה?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.