נו? רצתם לקנות דיסקים של יהורם גאון

[נינטייב]

פרס מטעם ועדה- גם כחיזוק נגד

זרם הרפש הפוסט מודרניסטי. כי כשועדה קובעת, זאת אמירה בעד טעם, בעד כללים, בעד הגדרה של מושגים מופשטים. נכון, אני חותרת כאן גם כנגד עצמי. "פרס" הוא בדיוק ההיפך מתרבות ה-SMS ההמונית (שזכתה אותי בתהילה בקיץ האחרון, ומאז נותרנו אני והשדיים לבד עם ים של דמעות). פרס, הוא מעשה אליטיסטי, לא עממי, לא חתרני. גם בפוליצר ובנובל יש פוליטיקות (אגב, ואנונו ראוי לא רק לפרס נובל לשלום, אלא לפרס ביטחון ישראל, תחשבו על זה טוב), אבל הן נעשות במחשכים, כדי לשמר לפחות על מראית עין של אמות מידה "אובייקטיביות".

 

[קפת]

לא התייחסנו להבדלים

בין Prize לבין Reward. פוליצר ונובל הם Prize. בדומה לפרסי ספורט הניתנים על הישג מסויים, גם פה נתנים פרסים על הישג מקצועי (גילוי הרדיום) או פוליטי/חברתי (הבאת שלום) שנימדד וכומת על פי קרטריונים סגורים, מקצועיים. פרס ישראל, כמו האוסקר, הוא Reward. כלומר, ג'סטת הוקרה. גמול. זה הביטוי המדוייק. גמול. ועל כן, חלוקת פרס ישראל היא חלוקת גמול. מדינת ישראל גומלת ליהורם גאון וגיל אלדמע. בואו, מותקים שלנו, וניתן לכם איזן סוכריה קטנה וממלכתית, בגלל שהייתם כאלה מותקים כל השנים. לא בעטתם בממסד. דיברתם לכולנו, מדן ועד דימונה. לזהוב ולשחורה. המצאתם את קול הקונצנזוס, ייצרתם את הסאונד הממלכתי, הבאתם טון רגוע, בינוני, שווה לכולם. אני עומדת על דעתי, זהו אקט שמטרתו יצירת אתוס באופן מלאכותי. ובניגוד אליך נינטוש, אני לא מוצאת שReward נוגד את תרבות הSMS. נהפוכו. פרס ישראל הוא ענף, בן דוד, קרוב-קרוב, של תרבות ההמונים. אבל את דווקא זכית ב Prize. אמנם הכללים לא היו לגמרי ברורים, אבל התחרות היתה הוגנת והגונה, את צילקת את ישבניך בקרבות פנים מול פנים עם הגבסו והמימון, את השקעת והזעת, והגעת ראשונה לקו הסיום. הגיע לך הפרס הזה. גם אם כתכנית ריאליטי "לא נפסיק לשיר" היתה בעייתית.

 

[נינטייב]

הבנתי. פרופסור יוסף דן, למשל

לא השקיע והזיע כל חייו בחקר תנועות משיחיות, בחקר החסידות וכדו'. שולה אלוני לא השקיעה את כל חייה בקדום זכויות האזרח (ובשל כך זכתה בפרס, על מה שמכונה "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה") ועוד רבים וטובים. אני אצרף כאן קישור לרשימה המלאה של מקבלי הפרס. אולי פה ושם תורם גבה, אך מרבית השמות, מה לעשות, אכן תרמו לגבושו של אותו קאנון מפורסם.

 

[נינטייב]

סליחה, הקישור פה

 

[קפת]

תגידי, את לא מבינה מה אני כותבת?

שולמית אלוני תרמה לקאנון. לא בגלל שהיא קיבלה פרס, אלא משום שעבודתה היתה ראויה. אבל מה עם אלה שלא קיבלו פרס? זה אומר שעבודתם ותרומתם ראויה פחות? מרים זוהר, שחקנית שאני סובלת, קיבלה פרס ישראל על משחקה בתיאטרון. ג'יטה מונטה, שחקנית שעולה עליה בכמה דרגות - לא קיבלה. הממסד מתגמל את זוהר ומתעלם ממונטה. למה? האם זה הופך את זוהר לחשובה וטובה יותר? האם זה מגמד את תרומתה של מונטה? איכות עבודתו של אדם נמדדת בקרטריונים מקצועיים. אני מעריכה או לא אומן, אמנית, איש רוח, מנהיגה - על פי תרומתם, ולא על פי הפרסים שהם מקבלים. הפרס הוא גושפנקא, ובתור שכזה, הוא שמעורר בי רתיעה. אין שום קשר בין קבלת הפרס ובין הערכתי להישגיו של אדם או אשה.

 

[נינטייב]

הגושפנקא היא במוח המתבונן.

עמיר בניון זכאי כבר היום, בעיני לפרס, סו? זה לא הנושא. פרס ישראל אינו חותמת של איכות בלבד, אלא גם תוצר של מאבקים פוליטיים גרידא (פוליטי, במובן הכוחני של המילה), אז נכון, ג'טה מונטה, ישעיהו לייבוביץ', לא קבלו. יש מי שמערער על סמכותו הפילוסופית-מוסרית של לייבוביץ בגלל שאין לו פרס? אגב, ברשימת מקבלי הפרס ישנו אחד, עובדיה יוסף, שזכה בפרס בקטגוריית "ספרות עברית תורנית". איש לא זוכר לו את הפרס, כולם מכירים את האיש.

 

[קפת]

יופי ננטוש!!!

אחרי שהתפתלת שלושה ימים סביב הזנב של עצמך, הגעת לאותן מסקנות שאיתן פתחתי אני את חלקי בדיון: הפרס חסר משמעות ב-ע-י-נ-י . ובתור שכזה, ראוי לתגובתי הצינית.

 

[יס באך]

לא נפסיק לשיר...

"אכן, זוהי תמצית הטיעון שלי. יהורם גאון הפרסונה, הפך ל"יהורם גאון" המושג. ודי בכך כדי להפכו לזכאי לפרס. " - ובניסוח אחר - יהורם גאון האדם חדל להיות האדם והפך למושג, ודי בכך לתת לו פרס. נותנים פרס ל-מושג? האם רק אני קראתי את לאקאן ו"מות הדבר עת הוא הופך למילה,למסמן, למושג"? באמת רולאן בארת' צדק, בחיי חנה נווה צודקת, ויש טעם לבדוק מהן הסיבות הנינטיות להצדקת מתן הפרס ליהורם. האם נינט חושבת על העתיד? פרס ישראל אמור, אני מניח, לסמן את האינפראסטרוקטורה של התרבות הישראלית [היהודית?] העכשווית, או המתפתחת במהלך 56 שנות עצמאותנו. אם כך הם הדברים, מדוע לא נעשית פעולה משלימה בתחום השיח הציבורי המעמיק, בתחום החינוך סביב מוסדי ארץ תרבותיים אלה שזוכים בפרס? ביקורתי לא עסקה ב"טעם" אלא ניסתה להצביע על כך שאינני מוצא סיבה ולו מינימאלית להענקת הפרס ליהורם דווקא. לי אין בעיה עם הענקת הפרס לשתי הדיוות- יפשושה- נהפוך הוא, לשם שינוי הפרס הפך למשהו עליז, קוקטי, מלא חיים. לשם שינוי הפרס הפך מעט צבעוני ופחות חמור סבר, כמו במקרה גרשוני שבעצם התנגדותו הפך את הפרס העבש ליותר ממה שהוא. הלאה, "המדינה", המדינה מעניקה חותמת? ומי בחר עבור המדינה את וועדת הפרס? [בראש הוועדה כלת פרס ישראל הגב' נעמי שמר-ימנית קיצונית במיוחד] זה כמו הפרס שנתנו ל-סבטו, כדי להוכיח שיש יצירה ימנית אינטלקטואלית ראויה, לא פחות. המדינה, שנציגתהּ היא צרת החינוך, שעמדותיה הפוליטיות ברורות וידועות לא העניקה שום חותמת, אלא ניסתה להציג דמות קונצנזוסיאלית, שסביבה לא יהיה רעש כמעט. כמה פאטתי ונלעג. פרס ישראל ל"זמר העברי" - אני כבר לא מדבר על מופרכות המושג "זמר עברי" - שיהיה. אגב, זה מזכיר לי ויכוח בשלהי שנות השמונים עת אנטון שמאס פרסם את הערבסקות שלו [משעמם רצח הספר, אגב] מהי יצירה ישראלית? מהי ספרות עברית? האם סופר יהודי כותב ברוסית בישראל הוא "ספרות עברית"? האם אנטון שמאס הוא ספרות עברית - א-ל-ו-ה-י-ם. אני מוכן לתת ליהורם סרט צד כמו למלכת היופי.

 

[יס באך]

וכדי שלא אאושם בסתירה פנימית

פרס ישראל מצחיק אותי, אבל אם כבר נותנים פרס, שיתנו פרס לראויים באמת. אני חושב ששתי הדיוות העבריות, יפוש ושושנקוש ראויות היו לפרס, ולו רק בגלל קלות הדעת שבמתן פרס להן, החתרנות העצמית במתן פרס להן. לכן, אם מעניקים פרס ל"זמר העברי", שיתנו למישהו שיעורר גיחוך, שיתנו למישהו שיש מאחוריו מספיק עבר מעורר סימני שאלה, גיחוך ומרדנות. לתת ליהורם זה כמו לתת לפקיד שעון זהב לקראת פרישתו לפנסיה, בחיאאאאאאאתתתתתת.

 

[קפת]

../images/Emo32.gifאסוציאציה חופשית:

קראתי מה שכתב יס באך, פה מעלי, ומיד צפה ועלתה תמונת הסיום של "השוטר אזולאי", ובעקבותיה - הדמעות. (לא משנה כמה פעמים אני אראה את הסרט הזה, אני תמיד אבכה בסיום של השוטר אזולאי. כנראה שזה הפאנטום של הלב שלי, שהוצא ונמסר לאימוץ אי אז).

 

[בחבח]

ומה עם גיל אלדמע ? למה אותו מזניחים

מה ? הוא לא מקבל פרס ישראל ? הוא לא אושיית תרבות ענתיקה חשובה ? הוא לא ארץ ישראל הישנה והטובה ? הוא לא ישראלי ? זה שיהורם גאון זוכה - באמת מגיע לו על עשייה רבת שנים, כולל רגעים נהדרים כמו המערכונים שלו עם אבנר חזקיהו וכמובון התוכנית לוס בבליקוס מונדוס הידוע בשמו העברי קרובים-קרובים.

 

[יס באך]

מה אגידה

ברחוב בגבעתיים, 'תה הולך פתאום שלט מודיע לך - כאן נמצא הסליק של אלדמע. אלדמע זה לשכנוזים גאון זה לספרדים. ככה זה

 

[gidi ahronovich]

שתסלח לי האחות נחמה

אבל יורם גאון הוא לא ממש כפית הקפה האהובה עלי בכל אופן לפני כמה שנים הוא הקליט מחדש את רוב להיטיו במדיה דירקט וזה האסון הכי גדול שקרה למדינת ישראל מאז שריטה ימח שמה שרה את ההימנון בטקס ה50 למדינת ישראל טוב שלא נתנו את זה לנינט בכל אופן יורם גאון הוא לא ממש מוסיקאי והוא לא מבין כלום מהחיים שלו בהפקה ועיבוד והוא כמו בובה לוחצים על כפתור והוא שר לוחצים על כפתור אחר והוא חוזר על אותם טקסטים בתוכנית הטלויזיה שלו סליחה אפשר לשבת לידך? בימקום לתת את הפרס למוסיקאים שבאמת עסו כמו שלום חנוך או אריק אינשטיין או אורי זהר השם יקום דמו נותנים אותו לאינדציל דפוק שהיה לו קול מדהים בשנות ה70 מעניין איך היה נשמע יורם גאון אם הוא היה מנסה לעשות רוק מיתקדם טוב אני הולך להיתעורר

 

[נינטייב]

ככה העליבו אותי והעולם שותק?

"טוב שלא נתנו את זה לנינט". על המשפט הזה, אחות נחמה תחקן אותך 24 שעות רצוף, כש"ים של דמעות" מתנגן בלופ אין סופי, כי אתה אולי עיוור, אבל בטח לא חרש. לטענתך, המבצע, אינו אמן, כי אם מעין קבלן. מעניין מה דעתך על פאברוטי, מריה קאלס ואלה פיצג'רלד. הם אמנים? ושחקני תיאטרון שמדקלמים את שייקספיר הם אמנים? בטח שהם אמנים. כמו שיהורם, אריק ונינט הם אמנים. האמנות של פאברוטי, קווין ספייסי ומייקל ברישניקוב היא בפרשנות האישית שלהם לטקסט, למוסיקה, לכוריאוגרפיה. זו אמנות שוות ערך לכל אמנות אחרת, ועל כן היא צריכה להמדד באותם כלים. אתה לא אוהב את יהורם גאון? עניינך האישי (הוא גם לא הכוס תה שלי) אבל מכאן ולטעון שמבצעים אינם אמנים, הדרך רחוקה.

 

[בוגונביליה]

זה לא ממש שייך לויכוח,

אבל הייתי חייבת להגיד - נינט טייב, עם כל הכבוד שלי אליה, פשוט לא שרה טוב. אין לה קול, וזה שהיא מצליחה להוריד או להעלות לעצמה את הווליום, בהתאמה מסויימת לגרסת המקור ממנה נגזל הקאבר, עוד לא עושה אותה אלה פיצ'גרלד. מה שמותר ליוצרים, החל בשירה המרוסקת של לאה שבת וכלה במילמולים של ברוס ספרינגסטין, לא תמיד מומלץ לזמרים מסוגה של נינט. זה מוזר, כי יש איזו תאוריה שקושרת ממדי חזה עם יכולות ווקליות. דרך אגב - הייתי נורא שמחה אם נינט היתה שרה טוב, כי דווקא בא לי לפרגן לה, היא חיננית למדי.

 

[אחות נחמה]

בוגונביליה, תתחילי להסביר לה

ב-רד י-רד בד-רום ספ-רד ה-ערב. אני דווקא מסמפטת את לאה שבת, היא דיווה נטולת ארמון בעיני וכל פעם מחדש מגיעה לאיכות קולית שמזכירה לי זמרות גוספל נפלאות ששמענו בבית אבא על התבור. ונינט עוד עשויה להפתיע, את החזון יש לה, וגם את הריאות. היא רק צריכה לגדול ולצאת לעצמאות. הירקן של התפוחים והתמרים, כבר מזמן ירד מגדולתו. נראה אותה משתפת פעולה עם רוקרים נוסח שלום חנוך.

 

[נינטייב]

ניסתי לטעון לגופו של עניין

והדיון התדרד לדיון על גופי. נכון, אני תוצר של תרבות טלוויזיונית קלוקלת, נכון, עשיתי גם קאוורים סכריניים. מצד שני, איש לא זוכר לי את "שרה אליך" ("מי אמר") של היהודים, ביצוע שעשה להם שרות, ששום יחצן לא היה עושה. אם תקשיבי לביצוע הזה, בוגו, אולי תשני את דעתך. כן, אני שבויה בידי באסטיונר התפוחים והתמרים, לצערי, אבל כאן אני באמת בובה בידי ענקים כלכליים, וקצרה ידי, בינתיים. אבל, החמצתם/ן את הדיון האמיתי: האם אמן מבצע שווה פחות מאמן יוצר? נ.ב פעם אחרונה שאני מנסה להגיב, כי פעמיים כבר הלכה התגובה פייפן, ימ"ש השרת של תפוז/שלי.

 

[קפת]

נו באמת, נינט

איך אפשר בכלל לשאול שאלה כזו? אמן הוא אמן הוא אמן, והוא נימדד על פי האייכויות שלו, ולא על פי הז'אנר. וחוץ מזה, יש פה איזה באג שגורם להודעות להיבלע. זה קורה לטובים ביותר. הכי כדאי לשמור את ההודעה/תגובה, לפני שאתם שולחים, וכבר דובר בזאת לא מעט. אני מבריאה לאיטי, תודה ששאלתם. כנראה שחליתי בשפעת עופות. כי על הבוקר השפעת עפה, אבל נשארה לי פלומה קטנה של נוצות נחמדות וצהבהבות על הלשון והזרועות. נראה לי אני אתחפש לביג בירד בפורים.

 

[דיסונאנסנס]

פאטתיות

נינט, נשמתית - מעניין שליהורם גאון את דווקא מפרגנת, אך בדיון אחר (זה שפתח גידי) זלזלת ב"קינג קרימזון" ובמעריציהם. רשמת שם גם אא"ט, שזאת להקה שעבר זמנה. מעניין שהמוסיקה שלהם חיה ונושמת (בלי להכנס לדיון על אסתטיקה, תחכום, אמירה וכד') ואילו להקות אחרות הצצות חדשות לבקרים, נעלמו ונמוגו כשלד דאשתקד (מצטער, לימודי הרפואה הארורים). דוגמא מעולה נוספת ליוצר שהמוסיקה שלו כנראה לעולם לא תתיישן - יס באך. באשר לנינט טייב ודומיה - עצם שידור תכניות מסוג "כוכב נולד" מעיד על כך שיש קהל לקאברים סכריניים של שירים מוכרים, אבל זה למה יושבים טובי המוחות וחושבים איך ליצור תכנית שתרקיע רייטינג. ההורים נפוחים מגאווה על נינטוש שלהם, הדודות מתקשרות ומחמיאות ועם ישרואל בולע הכל בשביעות רצון. אני בטוח שלזבל אורגאני כמו "שחי איתי ארון" גם היה רייטינג גבוה. ברצוני לנצל במה זאת ולהביע צער, שמדיום הטלוויזיה עדיין משמש אצלינו אך ורק "גומי לעיסה לעיניים" כהגדרת גראוצ'ו מארקס. מילא, אם נינט היתה עושה קאברים ל"קינג קרימזון" (כמו להקת אגרול המקומית והמשובחת). זהו, אני הולך להירגע עם איזה חוקן טוב ו"הפסנתר המושווה היטב" של מיודעינו יס

 

[אחות נחמה]

האחות נחמה לא סולחת

כשמעליבים לה את התרבות. הרבה פרות נשחטו אצלנו במסחה, לאחר עלבון תרבותי כזה או אחר. אנא שמור על כללי הטקס המקובלים ותן כבוד לעושים במלאכה, גם אם אתה לא מסמפט אותם. ואגב, גידי אהרונוביץ', אני מזמינה אותך לבדוק מה עשה יהורם גאון בתור חבר מועצת ירושלים, לפני שאתה משמיץ אדם ופועלו ללא סיבה. הוא לא דודו טופז ולא מגיע לו יחס מזלזל שכזה.