שינוי
את מזכירה לי באמת תקופות בהן אני קם בבוקר ומרגיש טבעת סביב החזה, כזו שמגבילה את הנשימה, לעוד יום של עבודה שגרתית, חזרה הביתה (מאוחר) וחוזר חלילה. איני זוכר מתי ולמה אבל היה תהליך קצר יחסית שבו החלטתי שאני לא מוכן יותר להיות עבד לנסיבות, להיות תלוי במצבים ובסביבה, לא לחכות לפסגות ולא לזיקוקים. זה לקח לי כמעט שנתיים לשנות הרגלי חשיבה, להסתכל על הדברים באבחנה גבוהה יותר, ואם נקצין את הדברים - להינות מזה שעיני נפקחו בבקר, לנשום עמוק את האויר בצאתי מהבית, להנות בארוחת הצהריים מכל פרור של אורז, להתאהב כל יום מחדש באותם אנשים. לא רוצה שהחיים יחלפו לידי בזמן שאני מצפה למשהו שישבור בשבילי את השגרה והשעמום. זה גם הציטוט שבחרתי בכרטיס.