ניסיתי להקפיץ אבל זה לא הלך..

[ברונטית גאה]

ניסיתי להקפיץ אבל זה לא הלך..

אז אני שוב חוזרת מחדש. למי שזוכר,לפני כמה ימים התלבטתי אם לקחת תפקיד כשכירה כי עוד לא הצלחתי להתכנס לעיסוק כעצמאית. בינתיים התהליך לגבי התפקיד ההוא מתקדם במהירות ונראה לי שתוך ימים ספורים אצטרך לתת תשובה. רק רציתי לשתף שאני לא מצליחה לקבל החלטה. תחושת הבטן אומרת לי "לא, לא בא לי להיות שוב שכירה בחברה תובענית (ובשכר די נמוך). לא בא לי שוב שיהיו לי בוסים ולא בא לי לעסוק בתחומים אדמיניסטרטיבים שלא מעניינים אותי בטווח הארוך". אבל איך אפשר לאמר היום לא לעבודה? איך תראה אותי הסביבה? עוד אין לי מסלול עצמאי ברור ואני בחיפושים, בבדידות ובהרבה ריקנות. אני יודעת שכבר עניתם לי, אבל חוסר היכולת שלי לקבל החלטה בנושא מביאה אותי לשפוך את הלב כאן שוב. מקווה שאני לא משעממת אותכן. אני פשוט נקרעת בין הרצון לנהל חיים לפי הקצב שלי תוך בחינת הנטיות והיכולות שלי, לבין הלחץ להיכנס למסגרת קבועה שממלאת את היום כשכירה.

 

[י יעל י]

אני אומרת - תלכי איך שהלב מרגיש

ולא איך שהשכל אומר. אני בתהליך של לעשות את הסוויץ' משכירה לעצמאית ומשהו אחד שגיליתי מאוד חזק הוא - שהתהליך הזה מצריך זמן. זמן לחשוב, לגלגל את הדברים, להתרגל לסטטוס לגמרי אחר, לחלום קצת, לטעום מהחופש החדש ואחר-כך לטבול בו, לפחד קצת, לפחד הרבה, להתחיל לעשות צעדים מהוססים, להירתע, אחר-כך לעשות צעד יותר בטוח - זה דורש זמן, תקופה של כמה חודשים, שצריך לתת לדברים לעשות את שלהם, כדי לבדוק אם אכן זה בדיוק מה שרוצים, ואם אכן זה מתאים. זה זמן לכל מה שנמצא בפנים, להרגיש, להקשיב לניואנסים הכי דקיקים שבתוכו ואז להחליט. אי אפשר לעשות את זה מתוך עבודה של 10 שעות ביום. לכן אם את מתלבטת וחושבת ואולי רוצה לעשות משהו אחר עם החיים שלך, ואם יש לך אורך נשימה כלכלי לכמה חודשים, אז תעזבי את הרעיון של העבודה הזאת, תתחילי לעשות דברים שנעים לך איתם, לפנק את עצמך, להזין את עצמך מבתוכו ותתחילי להקשיב. ככה אני עושה כבר כמה חודשים והתוצאות מדהימות - אני מוצאת שקט נפשי שלא היה לי אף-פעם בלחץ העבודה המטורפת, אני פתאום שומעת את הקול הפנימי שלי שמכוון אותי לאט לאט למקום שאליו אני רוצה ללכת. אני מרגישה הרבה יותר ממוקדת והרבה יותר מחוברת למה שבאמת אני רוצה. אז נכון, בקרוב אני אתחיל לחפש עבודה בחצי משרה, כדי להיות מסוגלת להתקיים כלכלית, אבל אחרי כמה חודשים של פוקוס אמיתי מבתוכו, אני מרגישה שיש לי מטרה והעבודה הזאת תהיה האמצעי שיעזור לי להגשים אותה. שיהיה לך בהצלחה עם כל בחירה שלך. יעל

 

[ברונטית גאה]

יעל, הגעת בדיוק בזמן!

אני עוד מעט צריכה לצאת לפגישה שם ואני כל-כך לא רוצה ללכת. אני ממש מסכימה עם מה שאת כותבת. צריך להיות מאוד אמיצה כדי לעבור את מה שעברת. אני מרגישה דברים דומים. אני רק מקווה שאצליח ללכת עם זה עד הסוף. אני כולי משקשקת מכל העניין, מקבלת ההחלטה, מלאמר לא לעבודה. אולי אני אוותר על הפגישה היום וזהו. התייעצתי עם בעלי אתמול והוא אמר לי שלפי הניתוח שלנו לא כדאי שאעבוד שם. אתמול חברה מובטלת שלי אמרה לי שאני חייבת לקחת את העבודה כי אין היום כלום בשוק. היא עצמה מיואשת. כל-כך קשה לי!

 

[י יעל י]

אני יודעת בדיוק על איזה פחד

את מדברת. וגם אני נמצאת בתוכו, כל החלטה בכל שלב מפחידה. ובמיוחד החלטה לדחות עבודה, שזאת החלטה שנוגדת כל יצר פולניות שיש בנו. אבל אם את באמת רוצה לנסות אפשרות אחרת - לא תוכלי לעשות את זה אחרי שעות ארוכות של עבודה. מה גם שאני מבינה שהעבודה הזאת ממש לא מכניסה יחסית להשקעה. זו כמובן בחירה שלך ואל תקשיבי לאף אחד חוץ מלעצמך בעניין הזה. תקחי לך 10 דקות לפני שאת יוצאת לפגישה, תשבי במקום שקט, רק את עם עצמך ותמצאי את התשובה. את יודעת אותה הכי טוב. בהצלחה, יעל

 

[ברונטית גאה]

איך לאמר?

לדעתך אני יכוטלה להתקשר ולהודיע את זה או שאני צריכה לבוא לפגישה הנוספת ורק אז לאמר? כמובן שלי לא בא לבוא. מה את אומרת? הפגישה ב-16:00

 

[י יעל י]

אם את סגורה על זה שאת לא רוצה את

העבודה, ורק אם זה בטוח - אז כדי לא לבזבז את זמנך ואת זמנם תודיעי להם. אם את רוצה עוד שהות לחשוב על העניין, אז תלכי לפגישה ותראי איך זה מרגיש לך, ואז תחליטי. ביי, יעל

 

[ברונטית גאה]

בינתיים הודעתי להם.

הם לא היו מרוצים ואמרו לי שחבל שאני מודיעה בשלב כל-כך מתקדם והם גם שילמו לגרפולוג. אמרתי שעדיף עכשו מאשר עוד חודש והתנצלתי. איזו הקלה! תודה על התמיכה! עכשו אני אמשיך הלאה. באיזה תחום את? (אם לא איכפת לך לספר)

 

[י יעל י]

אם את מרגישה הקלה

זה אומר משהו, לא? אני עובדת מהבית על ארגון אירוע ממלכתי למען ילדים נפגעי טרור, ומקימה עסק עצמאי בתחום ניהול קשרי לקוחות ותקשורת שיווקית. ומהשבוע האחרון, יש לי לקוחה משלמת, כך שזה כבר ממש רשמי. אם את חושבת איך להמשיך הלאה, אז הנה המלצה שעזרה לי מאוד: אני כותבת כל יום כשאני מתעוררת, על כוס קפה במרפסת, שלושה דפים של המחשבות שרצות אצלי בראש. בשקט, במקום שאני אוהבת, רחוק מהמולה של בני משפחה אחרים, נכנסת לתוך המחשבות ורושמת אותן. לאט לאט מתגבשים שם דברים שנותנים לי חומר למחשבה ועשייה. יעל

 

[ברונטית גאה]

נשמע מעניין וחשוב

אני אנסה את ההצעה שלך. אני לא יודעת אם תמיד יהיה לי כל-כך הרבה לכתוב, אבל מה שיצא, יצא. אני גם חושבת שתחושת ההקלה בהחלט מצביעה על משהו במקרה שלי. דרך אגב אני מאוד אוהבת את השם יעל. ככה קוראים לחתולה, האהובה שלי.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

יעל וברונטית,אהבתי את הדיאלוגביניכן

ויעל, הצעת יופי של עצות לברונטית. את שקולה ונבונה. תענוג לקרוא את ההודעות שלך. לומדים מהן המון. בהצלחה עם העסק שלך, נראה לי שזה תפור עלייך.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

איזה שרשור!!! כל הכבוד לכן ../images/Emo142.gif

 

[מיאו מיאו 123]

זה באמת היה מוצלח! ../images/Emo42.gif

 

[י יעל י]

תודה תודה!!

כל מה שכתבתי היה ממש מתוך דברים אמיתיים שקורים אצלי. זה תהליך שאני מרגישה שהוא נכון ומוביל לדרכים חדשות לגמרי. לפני שנתיים בערך הייתי באותו מצב, בלי עבודה ונורא רציתי להקים משהו עצמאי, אבל אז הופעתי לראיון ולקחתי את העבודה שהציעו לי. לא הייתי מספיק אמיצה, פחדתי מדי. בדיעבד אני לא מצטערת על כך, צברתי נסיון חשוב מאוד שיעזור לי מאוד בעסק העצמאי, והנה, החיים זימנו לי במועד מאוחר יותר את האתגר ואני מקווה לעמוד בו הפעם וסוף-סוף להגשים את החלום שלי. באמת חשוב לעשות מה שהלב מרגיש, בדיוק כמו שכתבתי לברונטית. וברונטית, פשוט תכתבי, גם כשאין לך מה לכתוב. היום הגעתי למצב שאם יוצא מצב שאני לא כותבת יום אחד, אז זה חסר לי נורא. וגם גיליתי שבימים שאני כותבת אני הרבה יותר מרוכזת וממוקדת ומסוגלת לעשות דברים שמקדמים אותי. שיהיה לך המון בהצלחה, ותודה לכל ההערות האחרות, יעל

 

[monicala]

גם לי בא להוסיף משהו

לפני 13 שנה בערך, כשהגדולה היתה קטנה, לקחתי בלית ברירה עבודה ששנאתי מהרגע הראשון. כעבור חודש, לקיתי במחלה מסתורית שאף רופא לא הצליח לאבחן. וכך שכבתי לי קודחת ומעולפת כמעט שבועיים. כשקצת התאוששתי התקשרתי לעבודה והודעתי שאני עדיין חולה. הבוס שלי אמר לי שזה "לא בסדר", ובאותו רגע החלטתי שכשאחלים, הדבר הראשון שאעשה יהיה להתפטר. וכך היה. ומה הנמשל? אי אפשר ללכת נגד הלב. האינטואיציה שלנו יודעת בדיוק מה אנחנו צריכים לעשות, ולפעמים הקונפליקט בין "אני מוכרחה למצוא עבודה" לבין "העבודה הזו מדכאת אותי" הוא בלתי פתיר. מאז עבדתי תמיד בעבודות שאהבתי, ביקשתי עבורן כמה שיותר כסף, ונהניתי מכל רגע. עכשיו אני עושה עם עצמי ניסוי שהופך מוזר מיום ליום. אין לי מושג לאן הוא יוביל, אבל משהו באינטואיציה אומר לי שאני לומדת באופן מואץ משהו שכבר חשבתי שלעולם לא אלמד. ליל מנוחה, מוניקה

 

[ברונטית גאה]

../images/Emo13.gifבוקר טוב (ורגוע, עבורי)!

אני באמת מרוצה מתהליך קבלת ההחלטות שעשיתי אתמול, כאשר יעל תרמה לזה רבות. זו הפעם הראשונה שלא קפצתי למשהו מתוך "קולות חיצוניים" ובאמת הקשבתי לעצמי. אני שלמה לגמרי עם ההחלטה וזה מדרבן אותי להמשיך ולקדם את המטרות שלי. זו כביכול היתה בחינה שאיפשרה לי לבחון עד כמה אני רוצה לשנות דברים. עכשו כשיש לי את התשובה אני מתכוננת לצעוד קדימה במרץ.

 

[monicala]

היי ברונטית

האם אפשר לשאול באיזה תחום את עוסקת? אולי יהיו כאן אנשים שיוכלו לתרום לך רעיונות שיעזרו לך להתמקד. גם הרעיונות הלא מתאימים יכולים לסייע לך להבין מה את לא רוצה. אני מצרפת לעצת הכתיבה של יעל את עצת הדיבור. יש דברים שצריך לומר בקול ובפומבי כדי שיתחילו להתגלגל. יש לזה הרבה מאוד כוח. יאללה ביי.

 

[ברונטית גאה]

בעבר עסקתי במשאבי אנוש בתחום

ההי-טק. עבדתי בבית תוכנה ותפקידי היה לגייס עובדים לפרוייקטים שונים. הייתי אחראית על השיווק כלפי הלקוחות ועל גיוס העובדים. ככל שהמצב בענף נעשה קשה יותר, עבודה מסוג זה הופכת למלחיצה יותר. היום אני לא רוצה לחזור לעולם הזה. המשרה שהציעו לי היתה לתפקיד כזה. כמו כן הרציתי ואני עדיין מתרגלת בכמה מיכללות בקורסים במינהל עסקים. אני בעלת תואר שני במינהל עסקים. כיום אני גם לא רואה את עצמי מרצה במיכללות. היה לי קשה עם המרכיב של ניהול הכתה. אני אוהבת ללמד אבל אני מקרינה משהו די עדין ולא סמכותי וזה הקשה עלי לנהל כתה. אני לא פוסלת את זה לעתיד, אבל אני מרגישה שאני צריכה ללמד תחום שאני ממש אתמקצע ואוהב ואולי גם במסגרות קלות יותר מבחינת משמעת ומוטיבציה ללמוד. הרציתי במסגרות שידועות כקשות מבחינה זאת. היום אני בשלבים מאוד ראשוניים של כתיבת דוקטורט בתחום קצת שונה- האיחוד האירופי. זה קשור ללימודי התואר הראשון ועבודות שביצעתי בעבר במשרד התעשיה והמסחר. בעבר גם עסקתי בתירגומים ואני שוקלת לחזור לזה ואולי גם לקחת קורס בעריכת טקסט. זה בטח כבר נשמע מורכב. בנוסף לכל אלה למדתי כבר הרבה תחומים בעבר כמו טיפול באמצעות בעלי חיים (אני משוגעת על בעלי חיים), ניתוח מערכות מידע (לא ממש בשבילי) והדרכת פילאטיס (אני מאוד אוהבת ספורט). בימים אלה קרובת משפחה שלי ואני חשבנו על פתיחת עסק בתחום שנושק להפקות אירועים. מדוברבנישה ספציפית. חשבנו על המון סוגי עסקים, כמו בתי קפה, מזנונים באיזורי עסקים, חנויות למוצרי צריכה שונים, מה לא?.. לבסוף הגענו למסקנה שעסקים שדורשים שכירת חנות, גדולים עלינו מבחינת ההשקעה הראשונית, הסיכון והמחוייבות. היא אם לתינוק וילד ואני רק התחתנתי ומקווה להיכנס לסטטוס בקרוב. את רואה monicala, שאלת במה אני עוסקת ותראי איזו מגילה קיבלת?? החיים שלי לא פשוטים, נכון?

 

[י יעל י]

זה מעיד רק על דברים טובים -

על תחומי התעניינות רבים, על פתיחות לנסות דברים חדשים ויכולות שונות ומגוונות. ודווקא המורכבות הזאת יכולה להביא אותך להמון מקומות שבכלל לא חשבת עליהם. בקיצור, יש לך הרבה על מה לחשוב. יעל

 

[ברונטית גאה]

תודה על העידוד!

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

לפעמים ריבוי כישורים עוצר את

ההתקדמות. זה מה שנראה לי שיש כאן, ברונטית. כדאי שתעשי עבודה עצמית מאוד עמוקה על עצמך, ועוד לפני שאת נכנסת לאיזה שהיא שותפות עם מישהו... אני רואה במה שכתבת נקודה שממנה אין כל כך אפשרות להתקדם מכייון שעדיין לא הגדרת לעצמך מה את רוצה לעשות. היכולת לעשות הרבה דברים לא תמיד תורמת ובמיוחד כשצריך לקבל החלטה כמו המצב שאת נמצאת בו היום...