תוספת אמביוולנטית מלבונטין
בעוד יהוא ירון מהווה תוספת אקסטרווגנטית ללהקה, ברוכה כמו הטריו הישן, יובל שפריר אינו מחזיק את התופים. אין שום סיבה לתופף כל הדרך במברשות, בקצב מונוטוני שמתאים מאד לג'אז, ולא לסוג העיבודים שנעשו בהופעה. המבט המיוסר מטשטש את הנזק, אך לא מספק. זוכרת את התאורה הכבדה של הניאון המסתובב, שהתאים את עצמו באופן מושלם לבס דראם של עומרי הנגבי. אין לתאר את הפיצוץ בבטן. דרושה רפורמה.