נסיעה לבית מלון

[זהב טה ו ר]

לא רצו לנסוע יותר

כי הכל היה לפי הקטנטן:
קמו מוקדם בבוקר
רצו לאכול בחדר האוכל לפי הלו"ז שלו
לא יצאו לשום פעילות שלא התאימה לקטנטן
וישבו בערב במלון לפי שעת השינה שלו.

עצתי - תשחררו אותה. הנערה בת 17, אין ספק שניתן לתת לה להסתובב לבד, לשבת על החוף לבד וכו'
כך לכם יהיה זמן משלכם ולה יהיה זמן משלה.
אפשר גם ערב אחד שאחד מכם יצא איתה לפעילות בעוד השני נשאר עם התינוקת (הבנות שלי מעדיפות בד"כ לבלות עם החורגת ולא עם אבא שלהן)
וערב אחר לבקש ממנה שהיא תישאר בזמן שאתם יוצאים לפעילות לבד, אפילו קצרה, אפילו ארוחת ערב זוגית במלון. הקטנה שלך לא תסבול טראומה לכל החיים אם תשאירו אותה לבד שעתיים גם עם מישהו שאדיש אליה, כדברייך, וזה עלול אפילו לקרב ביניהן, רחמנא ליצלן, כשאין אמא חרדתית שמסתכלת כל הזמן...

 

[עיניים רואות]

יחס גורר יחס

את מצפה ממנה משהו שאינך רוצה לתת בעצמך. כשאת לא אוהבת אותה איך את מצפה שאצלה יוכלו להתפתח רגשות של אהבה?

 

[זהב טה ו ר]

ואם היא לא תקום

תצבטי אותה?

את מפספסת את הנקודה שכולם מעירים ומאירים לך עליה -
אין לך שום זכות להיכנס בין אב וביתו.
והנערה הזו היא ביתו ב-ד-י-ו-ק כמו שהבת שלך היא ביתו
ברגע שתעכלי את זה, השאר יהיה לך יותר קל.

נראה לי שלא סתם בעלך לא התייעץ איתך לפני שהזמין את ביתו - הוא הזמין אותה כי רצה שהיא תבוא, ובוודאי ידע מה תהיה תגובתך.
נראה לי שאתם צריכים לקיים שיחה רצינית לגבי מקומה של ביתו בחייכם!

 

[רפסודיה]

אי אפשר להכריח אותך להבחין במה שאינך רוצה

איש פה לא נגדך ואת יכולה חופשי להביע את דעתך על דברים רק שקשה לה עם התגובה שאנשים, שכלל אינם מכירים אותך אישית, מגיבים לדברייך. וכשמישהו מולך מביע דעה אחרת משלך, שמנסה להראות לך את החלק שלך בתמונת המצב, את משליכה על זה שממולך את הרגשות הקשים שלך ו"הופכת" את זה כאילו כל העולם נגדך. העיקר לא להתמודד עם הגישה השלילית והשוללת את האחר, שלך.
כך גם לגבי הבת שלו, את לא אוהבת אותה אז משליכה עליה שהיא זו שלא אוהבת.
כך גם לגבי ההמנעות שלך מפתיחות עם בעלך. את מפחדת להביע בגלוי את דעתך בפניו ומנסה להסתיר את ה"לא" שלך מחשש שאם לא תסתירי, תאלצי להתמודד עם מצב בו מונח גלוי ביניכם מה שהוא באמת חושב ומה שאת באמת חושבת.
הגישה הזו לא תביא אותך למקומות טובים.

 

[mother cat]

בהחלט ניתן לפרוק פה ולהגיד מה שחושבים...

ואם תקראי את אחת מתגובותי למעלה תראי שגם אני שתפתי בקיטור על דברים דומים. בהחלט יש פה מקום לקטר, לפרוק, לשתף. רובינו כאן כי קשה לנו, או כי היה לנו קשה בשלב כלשהו. להיות הורה חורג זה לא פשוט, ורב המשפחות המורכבות אינן בריידי באנץ'...

אבל כשאת משתפת בפלטפורמה אנטרנטית פתוחה את גם חשופה לדעות שונות משלך - שזה מה שקיבלת פה. את יכולה לקבל אותן, או שלא. את יכולה לקחת מהן חומר למחשבה, או שלא. אבל אם את כועסת ונעלבת מאתנו שהבענו דעות שונות - חבל... בעיקר בשבילך.

שימי לב שבין התגובות פה היו כמה הצעות פרקטיות להתמודדות עם המצב הנתון. כבר קבעתם את החופשה, כבר הזמנתם את הנערה. את לא ממש יכולה לבטל. אז אולי תנסי לחשוב על מה שאני ואחרים הצענו ברמה הפרקטית?

 

[רפסודיה]

את נשארת תקועה בתוך עצמך ועם עצמך

זה שאינך מרגישה אהבה אליה, זו את. נקודת המוצא שלך היא קושי לקבל ולאהוב את ילד שאינו שלך, ואת מנסה ל"סדר" לעצמך את העולם שייראה לך יפה יותר ולהיתלות בהכללה שיש הרבה כמוך שרק מעמידים פנים. זה שאת בטוחה שהרוב לא מרגישים אהבה כלפי ילדים שאינם שלהם זה שוב, רק את והגישה שלך. אם באופן בסיסי יש לך את היכולת לאהוב תוכלי למצוא סיבות טובות לאהוב אותה, אם רק תרצי.

 

[אורית2011]

אני חייבת לתת לך נקודת מבט אחרת על מה שאמרת

הילדים שלי (הביולוגים, אצלנו אין ילדים מצד בנזוגי), שאוהבים אותי אהבת נפש, וגם אחרים, לא היו חושבים לבקש לבקר בבית החולים מישהי שילדה. זה גיל כזה, וחוסר בשלות, ולא צריך לקבל את זה. היה זה תפקיד בעלך לחנך אותה, ממש כך, ולהגיד לה בעדינות, שהיא מוזמנת ומצופה להגיע לפגוש את אחותה הקטנה בבית החולים.
דוקא משום שהוא לא גר איתה, הוא כנראה לא עושה את הדברים המאד רגילים האלה, כמו להזכיר להגיד תודה לדודה המבוגרת, ולהתקשר בחג לסבתא, וכל מיני דברים כאלה. מבחינתה את קרובת משפחה, והיא היתה צריכה להתיחס אליך בצורה מנומסת וסבירה. אבל, אם תמשיכו לחכות שזה יגיע ממנה, אתם נכונים לאכזבות. היא לא מבוגרת, למרות שהיא נראית לך כך, והיא לא יודעת את כללי הנימוס שבין מבוגרים, ובטח אצל אימה, זו האם שמנהלת את מערכת היחסים של הילדה עם המשפחה המורחבת. אתם למעשה מפילים אותה בפח, אם אתם לא מציבים גבולות ומחנכים להתנהגות שאתם מצפים ממנה. תהליך החינוך לא נגמר עדיין, ואם אתם לא מרוצים מהצורה שבה היא נוהגת, זו בהחלט אחריותכם להתמודד עם ההתנהגות ולנווט אותה, בטבעיות, למקום שרצוי לכם.
גם את לא צריכה לאהוב אותה, אבל לטוב או לרע, היא קרובת המשפחה הקרובה ביותר לבת שלך, אחריך ואחרי בעלך. אני חושבת שצריך לתאם ציפיות עם הנערה, וגם האבא יכול וצריך לנווט את הזמן בין שתי הבנות, בדיוק כמו במשפחה "רגילה". את חושבת שבין ילדיי אני לא נאלצת לעשות כך? לעתים קרובות אחד מהם "משתלט" על הסיטואציה ואני אומרת בשיא הטבעיות, שאני רוצה להתיחס גם ל- X עכשיו.
תשאלו אותה מראש מה לעשות בבוקר כשהתינוקת מתעוררת מוקדם, ללכת לאכול בלעדיה ולתת לה לישון או להעיר אותה שתהיה אתכם? תספרו לה על התוכניות שלכם ותשאלו אם מתאים לה להצטרף, ומה היא היתה רוצה לעשות, ותתכננו מראש את הדברים כך שכולם יקבלו זמן משלהם, בצורה פתוחה ובלי להתבייש.
אני אישית הייתי שולחת את בעלך עם שתי הבנות, כדי לגבש אותם בינם לבין עצמם, ויושבת לקרוא ספר או נחה.
אני חושבת, שאתם עושים משהו בסדר, אם הילדה רוצה להצטרף אליכם. קחי את זה כמחמאה. את לא מתה עליה, אבל את מספיק נעימה לה שתרצה לבוא. אני הייתי הורגת בשביל זה

, בטח בגיל של הנערה. זה לא אומר שתשנו את כל החופשה למענה.
ועוד משהו, להבא, באמת אל תציעו אם אתם לא מתכוונים. כדאי לתכנן איתה חופשה (מסתבר שאתם מאד אטרקטיביים בזה! ואני לא צינית), ולתכנן גם לעצמכם. זה לחלוטין תקין לומר לילדה מה שאמרת פה: יש לכם תינוקת והיא הרבה פחות מפריעה לחופשה רומנטית. לפעמים גם זה מגיע לכם.

 

[זהב טה ו ר]

יפה אמרת!!

 

[כוכב74]

סוף סוף מישהי הבינה אותי

ממש הזדהיתי עם מה שאמרת נהניתי לקרוא את מילותייך

 

[רפסודיה]

אורית- מתחברת מאוד למה שכתבת

 

[כוכב74]

נסיעה לבית מלון

עד איזה גיל לוקחים ילדים לבית מלון? לבעלי בת בת 17.5 ולנו ילדה משותפת בת שנה, אנחנו אמורים ליסוע לבית מלון עם הקטנה בגלל שאין מי שישמור עליה ואז בעלי הציע גם לביתו הגדולה לבוא ואני לא יודעת איך זה ילך ביחד ילדה בת שנה עם ילדה מתבגרת ועוד כולנו בחלל אחד ללא פרטיות מה דעתכם?

 

[אורית2011]

תודה, אבל אני חושבת שכולם הבינו אותך...

אולי אני ניסחתי את זה כך שאת הבנת אותנו. אנחנו מנסים לומר לך שהשינוי בכל הרגשות מסביב צריך לבוא ממך ומבעלך. את צריכה להיות יותר ברורה, להעמיד גבולות נעימים (שמתאימים לגיל הילדה בלי קשר לעובדה שזו הבת שלו, ולשים לב האם גם בבתך שלך תנהגי כך בגיל 18), וגם לקבל את העובדה שמדובר בנערונת שצריך לחנך ולא צריך לצפות ממנה שתנהג בך כמו גיסה או קרובת משפחה אחרת שהגיעה עם המשפחה של בעלך. לא לצפות ממנה לומר לא לנסיעה לבית מלון אלא להחליט בשבילה מהי חופשה משפחתית ומה זוגית.
בעלך, לעומת זאת, צריך לעשות עבודה יותר רצינית. הוא צריך ללמוד לנווט בין הבנות, בלי שאת תהיי מעורבת. הוא צריך ללמוד לחנך את הבת שלו, גם על ידי דוגמה אישית וגם על ידי מילים שחודרות ללב, כי בגיל הזה צריך לדבר אליהם ולא להורות להם. הוא צריך ללמוד להגיד לילדה במילים ובמעשים שהוא אוהב אותה, וגם את אחותה, ומקומה נשמר, וחופשה משפחתית משמעה שכולם מוותרים (כן, גם את!!) ולכולם מקשיבים.
הבעיה היא בציפיות שלך, את רצית חופשה רומנטית ובעלך הפך אותה לחופשה משפחתית, בגלל רגשות האשמה שלו. אבל עכשיו, בהנתן המצב, יש לך הזדמנות לעשות את הדברים נעימים ולצאת נשכרת. בסך הכל, המצב לא גרוע, זה מה שרציתי לומר לך - זה שהילדה רוצה לבוא אומר שהיא רוצה להיות איתכם. את יודעת, היחסים עם האחים הם הארוכים ביותר בחיים, ההורים מתים הרבה לפנינו. אם הבת שלך תרויח אחות בעקבות חופשות כאלה, הייתי שמה בצד את החופשה הרומנטית.
אתם בסך הכל צריכים קצת תקשורת גלויה (אני חושבת שזה מה שניסו לומר לך אבל את התכנסת לעצמך ואמרת כמה מילים שנשמעו כאילו יש בך משקעים בנוגע לילדה הזו, וזה משהו שאת צריכה לעבוד עליו בלי קשר).

תהנו, ספרי איך היה

 

[רפסודיה]

נסיעה לבית מלון

דעתי שקודם כל תהיי ברורה עם עצמך עד כמה את בכלל רוצה את הנסיעה הזו ובאיזה פורמט. מה זה אמורים, מישהו מכריח אותך לנסוע?
את מספרת שאתם תיסעו יחד עם התינוקת. זוג + תינוקת, מכתיב לכם חופשה אחרת שאינה יכולה להיות חופשה זוגית רומנטית שרק לפי הכיף שלכם.
אשר לשאלת הגיל. לדעתי זה לא עניין של גיל, ובוודאי שאין הגבלת גיל, להפך, האפשרויות לטייל יחד מתרחבות יותר ככל שהם גדלים. הכול תלוי בדינמיקה של היחסים וביכולת של כל אחד מבני המשפחה, ושל ההרכב שלכם כמשפחה להנות יחד בחופשה משפחתית (גם מורכבת...).
שימי לב טוב רק לכוונות שלכם מאחורי ההזמנה שלכם את המתבגרת להצטרף.
האם ההזמנה נעשתה מתוך כוונה כנה ונעימה לבלות יחד משותפת שאתם מתכננים שתהיה מהנה גם עבורה?
או שמא זה רק כדי לסנגר אותה כבייבי סיטר, ואם המניע הוא שתשמש בייבי סיטר לאפסון הקטנה ולשחרר אותכם לבלות, האם בעלך יידע את הבת הגדולה שלו שזה מה שנמצא מאחורי ההזמנה?

 

[כוכב74]

מה פתאום בייביסיטר?

בעלי הזמין אותה כדי שאהנה הבעיה היא שאם היא תבוא בעלי יצטרך להיות איתה ולתת לה תשומת לב ואני זאת שאצטרך להתמודד עם ילדתנו הקטנה, עד לפני שנתיים היינו לוקחים את ביתו כל שנה לחופשה באילת אבל פתאום נראה לי מוזר להיות בחדר אחד עם ילדה מתבגרת אני לא מבינה איך היא מרגישה בנוח ,כל מי ששמע אמר לי שבגיל כזה אין לה מה לעשות איתנו

 

[כוכב74]

תיקון הזמין אותה שתהנה גם אין לה בטחון להשאר

עם הילדה לבד

 

[רפסודיה]

לא פתאום אלא כי זה מה שהבנתי מהניסוח שלך

כתבת: "אנחנו אמורים ליסוע לבית מלון עם הקטנה בגלל שאין מי שישמור עליה ואז בעלי הציע גם לביתו הגדולה לבוא".

 

[כוכב74]

את הבנת מה שרצית להבין ונשמע שיש לך משהו נגדי

 

[רפסודיה]

איני מכירה אותך כך שאיני בעדך וגם לא נגדך

התגובה שלי היא נטו לסיפור שאת הבאת, תוך התייחסות למילים שאת בוחרת בהן. הבחירה שלך בהתנסחות מסויימת ובשילוב מילים מסוימות יחד, איננה מקרית (גם אם אינך מודעת לכך), המילים שלך מוציאות לאור ומשקפות את מה שמתחולל בנפשך, אפילו את מה שנסתר מעינייך שלך.

 

[mother cat]

עד לגיל שמתאים לכם ולה...

אין גיל שעד אותו גיל לוקחים ילד לחופשה. הכל תלוי במה מתאים לכולכם.
מן הסתם חופשה רומנטית זו לא תהיה גם בלעדיה - כי התינוקת אתכם. כולכם בחלל אחד גם אומר שאין פרטיות - לא לנערה ולא לכם (אני מניחה שלתינוקת עוד לא אכפת...), אבל כיוון שהכוונה אינה לחופשה רומנטית זוגית, עד כמה זה חשוב?

אפשר בהחלט להנות עם תינוקת ונערה בת 17, כל עוד מתכננים מראש מה הולכים לעשות, מתאמים ציפיות, וכפי שאמרו לך אם אתם רוצים שהנערה תעזור עם התינוקת, תעשה בייביסיטר, וכו' - כדאי לבדוק מראש שזה מתאים לה.

לפני שנה היינו באילת עם החתלתול והילדים של בעלי - אז בני 1.8, 10 ו-13.5. הזמנו שני חדרים במלון עם דלת מקשרת. היה מצויין - הם עזרו לי והתרוצצו אחרי החתלתול במשך היום, והחתלתול נהנה איתם. לעומת זאת הם עוד לא בגילאים שאני משאירה לבד אותם עם הקטנצ'יק, אז בערב אני הרדמתי אותו בחדר שלנו, בעלי בילה קצת לבד עם ילדיו, ואז הביא לנו כוסות יין לחדר ושחרר את הגדולים בלובי של המלון. בקיצור - צריך למצא איזון ונוסחא שמתאימה לכולם.

בהצלחה ותהנו!

 

[כוכב74]

כן את צודקת

אבל היא כבר ילדה גדולה והיא לא תרד לבד ללובי זה בטוח, היא גם לא הכי מחוברת לילדה שלנו רואה אותה אולי פעם בחודש למרות שהתינוקת מתה עליה,יש לי חששות שאולי לא נהנה