נסיעה לבית מלון

[לילי301]

נראה שאת בתחרות עם הבת שלו, את מקנאה ממנה ואת לא חפה מגחמות,

גם בתך הקטנה שלך תגדל מתישהו, גם היא תגיע (בע"ה) לגיל המופלג 17..
האם בגיל 17 תפסיקי להתייחס אליה? תפסיקי לתת לה "תשומי"? תתייחסי אליה אחרת? תאהבי אותה אחרת??

ילדה זו ילדה, והיא תמיד תשאר תחת כנפיי הוריה, כך תהיה גם בתך!! צר לי שאת חושבת שיש לך זכות לבקש מבעלך לסנן את אהבה שלו אליה,
צר לי שאת מרגישה שאת יכולה להחליט עבורו ועבורו שבגיל הזה צריך להיות פחות ילדה ופחות הורה.

אני בהחלט מסכימה שאין זה אידיאלי לישון באותו החדר בבית המלון - בטח כשזה גורם לאחד מכם סבל,

אבל לא מדובר פה במלון, או בנופש או באיזה טיולון משפחתי, מדובר בחייכם, היא בתו ותשאר כך לנצח - אל תפגעי בזה.

זכרי שמה שיקרה עם בתו עכשיו עלול לקרות עם בתך בעוד כמה שנים - מי מבטיח לך שתשארי עם האיש הזה לעד??

 

[רפסודיה]

הגישה שלך כלפיה מאוד עויינת, למה?

היא הילדה של אבא שלה, עוד לפני שהכיר אותך. והיא נשארת הילדה של אבא שלה, גם כעת כשאת אשתו. חבל שאת מצידך רואה אותה כמתחרה שלך על תשומת ליבו. היא לא לוקחת מאום ממך. הקשר שלה עם אבא שלה לא צריך להיפגע רק כי את נכנסת לחייו ומקווה שהוא יהיה נבון מספיק כדי לא לצמצם את מקומה אצלו בהשפעתך.
עוד יותר חבל שאת לא גלויה עם בעלך. אם לא היית שלמה עם הרעיון של להזמין אותה מדוע הסכמת לכך. עדיף שהייתם יוצאים לנסיעה הזו בלעדיה. או שמוותרים לגמרי אם לא נוח לכם להיות רק שניכם עם התינוקת, הנערה בכל מקרה לא צריכה להיות הפתרון שלכם להקלת העול שהוא לגמרי שלכם. מה גם שאת לא עושה לה שום טובה ב"הזמנה" מסוג זה שהוזמנה, להפך. היא בתמימותה עוד עשויה לחשוב שזו הזמנה שמגיעה מהלב בשעה שאת בינך לבינך (וכאן) נוטרת לה.

 

[כוכב74]

אני לא חושבת שאמרתי משהו לא במקום

לאח של בעלי יש ילדים בגיל שלה והם מזמן כבר לא נוסעים איתם לבית מלון רק אם זה בחגים עם כל המשפחה אבל הילדה של בעלי בקושי מוצאת זמן לבוא אלינוכשנוסעים לאנשהו פתאום היא מגיעה או כשצריכה כסף וזה ממש מעצבן , להיפך בעלי מדבר אעתה כל יום ומעולם לא אמרתי לו להתרחק ממנה, הוא עושה איתה המון דברים לבד פשוט אני חושבת שאין לה מה לעשות איתנו בגיל כזה, איך היא מרגישה בנוח להיות תקועה איתנו בחדר אחד?אפילו ד=גיסתו של בעלי אמרה לי שזה מוזר שהיא באה איתנווממש לא הזמנו אותה להיות בייביסיטר לא אפקי את ביתי בידיה זה בטוח

 

[רפסודיה]

אז למה הלכתם עם זה רחוק ממה שרצית?

לפחות תהיי שלמה עם עצמך ועם מציאות חייך. כמו שאי אפשר להיות חצי בהריון, אי אפשר גם להיות הורים לתינוקת וגם לצאת לחופשה ללא התינוקת, כשהמציאות היא שאין לכם עם מי להשאיר אותה.
נכון שהיית מעדיפה לצאת איתו לבד, אבל מאחר והמציאות היא כזו שאין לכם עם מי להשאיר את התינוקת הבחירה היא בין לא לנסוע ובין לנסוע עם התינוקת. והרעיון להזמין את בתו כשאת לא מעוניינת בחברתה הוא גרוע מאוד.
בשביל מה להזמין מישהי/מישהו, וכלל לא משנה אם זו הבת שלו, הבת שלך, אחותו, אחותך או כל אחד אחר, תחת כותרת של "חופשה מהנה יחד", אם בעצם מה שאת חושבת על ה"הנאה" המשותפת, זה שתהיו תקועים יחד. עדיף להיות ישרה עם עצמך ועם אחרים בנוגע לכוונותייך. אם לא מתאים לך שהיא תבוא לפחות שתהיי שלמה עם עצמך שזה מה שאת מרגישה, אבל באותו זמן תהיי גם הגונה מספיק כלפי הנערה, שלא להזמין אותה סתם כשבעצם היא ממש לא רצויה שם בעיניך.
ואם רק את זו שלא רצית שהיא תבוא בעוד בעלך כן רוצה, יש לך כאן עניין אחר שאינך מתמודדת איתו, שאינו קשור לבת שלו אלא ליחסים בינך לבינו ולכנות שם שכנראה אינה מספקת.

 

[זהב טה ו ר]

וואוו - אני ממש מתקשה עם הגישה שלך

לבנות שלי יש אח קטן מאבא שלהן.
אחרי השנה הראשונה שנסעו יחד לאילת, ולמרות שהיה להן חדר חצי-נפרד בתוך סוויטה, הן החליטו לא להצטרף יותר, מיוזמתן. למרות זאת, הוא עדיין מזמין אותן, כי הן בנותיו ומגיע להן לנפוש עם אבא שלהן ואחיהן הקטן. מה שכן, עוד כשהיו צעירות הטלתי וטו על לינה משותפת בחדר עימו ועם זוגתו, וגם זה אחרי נסיון אחד, בו הן חזרו ואמרו שהיה להן לא נעים.

ואכן, זה אחיהן. ואין להן בעיה לשמור עליו כשהן מבקרות, ולשחרר את ההורים לכמה שעות של שקט. כך יש להן זמן נטו עם אחיהן (אותו הן בקושי רואות, גרים רחוק וכו'), הוא לומד להכיר את אחיותיו, למרות שהן גדולות ממנו ב"הרבה-עשרה" שנים. למה את לא מוכנה להפקיד את בתכם (בתכם, כן? לא ביתך!) בידי אחותו?

 

[רפסודיה]

את כועסת עליה על שהיא רוצה לבוא איתכם? למה?

יש כל כך הרבה הסברים אפשריים ללמה היא רוצה להצטרף אליכם, ולמה דווקא לנסיעות ולא ביומיום שההשוואה לילדים של אחרים ממש לא תתרום לך לפתרון המצב, וגם לא אם ההיא או הזו אומרת לך שזה מוזר. עדיין יש אותך, ויש אותה. ואתן מי שאתן בתנאים הנתונים שלכן ולא אחרת.

המוקד כאן הוא שאת לא מרגישה בנוח להיות תקועה איתה בחדר אחד, ולא הבעת את דעתך הזו אלא העדפת להעמיד פנים שזו הזמנה מתוך תקווה שהיא זו שתגיד את ה"לא" ותסרב לבוא. רק שלא זה מה שקרה, וכעת את כועסת עליה על כך שהסכימה.