אני חולה
ולמרבה ההפתעה זה די משעשע. אני חושבת שאני אדם טוב יותר כשאני חולה, כי (משום מה) כל דבר מצחיק אותי. אתמול נהגתי הביתה והייתי ממש בסוטול מהחום, התחלתי לצחוק בלי סיבה מכל דבר ולנסוע בזיגזגים ולצעוק הערות לאנשים ברחוב, אמא שלי ישבה לידי וחצי ממנה נקרע מצחוק וחצי ממנה מת מפחד. וכל הזמן הזה אני יושבת בפינה קטנה בראש שלי וחושבת "מה את עושה לעזאזל?" אבל פשוט לא הצלחתי להפסיק. מזל שהגענו מהר הביתה. אני לא מאמינה שאשכרה עבדתי אתמול (תחת השפעת אקמול כבדה), אבל כנראה שהפחד מהבוס גובר על כל דבר אחר. בכל מקרה, דידיתי למיטה, ואז התחלתי בריטואל צמרמורות\זיעה, כאילו יש לי קדחת או משהו כזה, וניצלתי את ההזדמנות כדי לשמוע את הדיסק החדש של איירון&וויין, שהוא ממש מרדים למען האמת. והתקשרתי לכל מכריי ומוקיריי כדי שיבדרו אותי בשעת חוליי, אבל כולם היו עסוקים.
(גם כן חברים) ואז התקשרתי לבוס להגיד שאני לא אגיע מחר, שזה באמת מצחיק כי הוא קיבל בערך 15 שיחות כאלה בשבועיים האחרונים. אשכרה כ-ל הצוות בחווה חולה. זה הגיע למצב שאני עבדתי שבוע לגמרי לגמרי לבד (אוי איזה סיוט זה היה). וכל הזמן הזה אמרתי שחבל שאני לא חולה כי עדיף להיות בבית מאשר לעבוד בשביל 3 אנשים. אח, צחוק הגורל. אז עכשיו אני בבית, שומעת 88FM ואוכלת דייסה. ואני לא מתכוונת להבריא בשבוע הקרוב.
(אני יודעת שזה לא סיכום שבוע, אבל אני אף פעם לא חולה וכל העניין די חדש ומפתיע עבורי)