הנפילות שלי היו הכי מטומטמות שיש../images/Emo3.gif
(ווסטרן) אין לי כח לפרט יותר מידי, כי כבר סיפרתי את זה יותר מידי פעמים... אבל בקצרה מאוד:
1. עליתי על ברקת, שבזמנו הייתה סוסה חדשה בחווה, אחרי שמלא זמן לא רכבתי על סוסים שהם לא הסוסים שלי, ובחימום הייתי מאוד לחוצה ולא מרוכזת. בדיוק בזמן הזה, נפל אוכף מהגדר (ממש כשעברתי לידה), והיא קפצה הצידה. נפלתי ועצרתי את הנפילה עם היד, אבל שברתי שתי עצמות בה. זה היה ממש בתחילת החופש הגדול, ואת כל הקיץ ביליתי עם גבס וכאבים.
אחרי הנפילה הזו לא עליתי עליה שוב, מן הסתם.
2. מלוליטה, כבר בבית אורן: באיזשהו שלב בשיעור רציתי להעלות את לולה לקאנטר, ובזמנו הייתה לה בעיה רצינית עם זה. בכל אופן, כל פעם שעברנו ליד חלק מסויים במנז', היא חתכה הצידה. ניסיתי לעבוד על לשמור אותה קרוב לגדר, אבל באיזשהו סיבוב היא פשוט חתכה בצורה כ"כ חדה שנפלתי על הגב, וחודשים אחרי זה עוד כאבה לי עצם הזנב. אחרי הנפילה הזו עליתי עליה לכמה דקות ועשיתי טיפה טרוט וקאנטר, ואחרי זה ירדתי כי לא הצלחתי לנשום יותר מידי.
הדבר שאני הכי זוכרת מזה זה את שיר "שייייר, הפלאפון!"
3. בטיול עם הפארקניקיות (לשעבר, חלקן אם לא כולן
) בבית אורן, עברנו באיזה מקום שלוליטה לא הייתה רגילה אליו, והייתי מאספת... היא פשוט קפצה הצידה ודי תקעה אותי בעץ, אז איבדתי שיווי משקל, נפלתי ונגררתי אחריה די הרבה זמן (האינסטינקט הראשוני שלי היה להרים את הראש כדי לא להתקע בהכל בערך). היא תקעה אותי בזמן הזה בענפים, אבנים וכל מיני עצים. בסוף הצלחתי להשתחרר, והמזל שלי היה שהייתי עם מעיל מ-מש גדול שדי הגן עליי. לוליטה ברחה לחווה, ואני עליתי לכמה דקות על סוסה של המדריך, עד שהגענו למקום שיכלו לאסוף אותי ממנו במכונית. אנה הייתה בשוק, אני חושבת שזו טראומה לשתינו.
טוב, זה יצא ארוך יותר ממה שחשבתי.
