נפרדים למרות שאוהבים

[hobitit26]

נפרדים למרות שאוהבים

היי.אני נועה-בת 29.בשנה וחצי האחרונה אני נמצאת בזוגיות עם בחור בן גילי .אנו גרים יחדיו.הזוגיות מדהימה מכל הבחינות .כמו באגדות.חברות.דאגה.איכפתיות.תשוקה.נתינה עצומה . אבל היום החלטתי להפרד ממנו. הוא רק התחיל ללמוד השנה ,חסר כל אמצעים ,בקושי סוגר את החודש.וכך גם אני.גרים בדירה מעופשת עם עוד שותפה כי לא יכולים לאפשר לעצמנו לגור לבד.חיים מהיד לפה בצמצום מציק .מעבודה זמנית ללימודים באוניברסיטה. והגיל מדגדג.ואיתו הרצון להתחתן.להביא ילד לעולם עוד שנה .שנתים.לחיות עם אהובי תחת קורת גג נאה. הוא אמר לי שהוא היה כל כך רוצה שנהיה במקום הזה -שנינו-ביחד-אך הוא לא יכול להבטיח לי שזה יקרה בחמש השנים הקרובות.רק אחרי שהוא יסיים ללמוד -ואז הוא יוכל לחסוך כסף-וגם אני-ונוכל לאפשר לעצמנו לחיות חיים יותר מרשימים . אז החלטתי להפרד.ואני כל כך עצובה ומרגישה כאילו איבר מגופי נכרת.כל כך אוהבת אותו. האם אני עושה טעות? האם לוותר על אהבה כל כך גדולה -שספק אם אמצא כזו אי פעם? האם לוותר על הצרכים שלי החומריים והביולוגיים?

 

[אילת לבנון1]

הי יקירה,

את אכן נמצאת במצב מאד מתסכל. את אוהבת את בן זוגך ויש לכם זוגיות מדהימה אך התנאים הפיזיים וכלכליים מפריעים לך לראות את המשך חייכם יחד. איזה פתרון, אם הייתם מוצאים, היה כן מאפשר לך להחליט להישאר עם בן זוגך למרות שכרגע המצב לא נעים בברכה אילת לבנון

 

[הזוייה]

תגידי באיזו פלטנה את חיה.

את בת עשרים ותשע, אפשר לחשוב שיש לך פצצה מתקתקת ברחם. מה המהירות הזו להתחתן, להביא ילדים. אני מתנצלת על המילים הקשות אבל החליאה אותי המחשבה שאת עוזבת אותו בגלל מצבו הכלכלי. ומה יקרה אם מחר יפטרו אותך מה תעשי. אם היית אוהבת אותו היית מפרגנת לו שהוא מנסה ומעיז למענך, הוא לומד באמצעים שיש לו כעת כדי לעשות קודם כל משהו בשביל עצמו, שאת אולי עשית לפני כמה שנים. הוא לא פרזיט שיושב בבית וחי על חשבונך. וכשאת נתלית על נקודת מבט אנוכית- אני רוצה ילד-אני רוצה להתחתן-אני רוצה בית גדול, זה מראה שהוא בכלל לא בתמונה. למה התעצבנתי כי אני גם בינונית, גם אני ענייה. זוגי שיחיה עזב את העיר שלו כדי לעבור לגור איתי בדירת חדר מעופשת. נטול עבודה. מנסה לשרוד במקום הדינאמי והנושך הזה שנקרא תל-אביב. הוא לומד, ובקושי עובד, ומסעדות ובילויים הם מותרות עבורנו. כשאנחנו יושבים בערב וצופים במי רוצה להיות מיליונר. זוגי עונה על כל התשובות בלי לטעות, לפעמים אני נדהמת מכמות הידע שיש לו ואף מתביישת שאין לי הבנה בכל כך הרבה תחומים. אני בוחנת אותו בקנאה, אי אפשר לנחש שהוא דיסלקטי וככל שלומדים לפענח את מסתורי החשיבה שלו כאילו היו כתב עתיק, מנקרת בי התחושה שהוא פשוט גאון שהחברה הוקיעה אותו. אנחנו מדברים על הפליטים מדייפור, והסודנים ואני שואלת אם הגיוני שיש יותר מוסלמים בעולם מאשר נוצרים, והוא מתחיל להסביר לי על השֵׁמִים כהי העור ועל המוסלמים הבהירים ואני מרגישה שמי שלקוי פה זו אני. המוח שלו מסוגל לצלם אירועים, מאמרים בשלמותם ולהישאר בתודעה כאילו נכנס לכלי אפסון ובלחיצת כפתור דמיוני הוא מושיט סיפורים, עובדות ותיאוריות בקלות. כשאני חולה הוא כמו אחות רחמנייה. וכשאני עצובה הוא מחבק. בכל לילה שאני נכנסת למיטה איתו אני אומרת שזכית לאדם מדהים ולרגע הזה שממיס אותי בכל פעם מחדש, הרגע הזה שהוא ממלא את כולי, שמאחד אותנו לגוף מזיע וזועק ובלתי פָּרִיד. הוא חיבק אותי ככה איזה זמן מה, כי אני תמיד נרדמת כשהראש שלי על החזה השעיר שלו, מצטנפת לתוך החיבוק ובדיוק כשהוא רוצה לזוז הוא מגלה אותי מכורבלת ומחייכת. חשבתי שפעם אחת בחיים מגיע לי שיפזרו עלי כספים, ירעיפו עלי מתנות ויענגו אותי בתעתועים חומריים. אבל האמת בגיל שלושים ושש היום אני רוצה את זה שיחבק אותי. שום הון שבעולם לא יעשה אותי מאושרת. יש בזה משהו בזוי, פלאסטי, קר. זה כמו לחתום על חוזה עם שותף וכל אחד ממלא את התחייבותו לעסקה. אבל העסקה הזו מפוקפקת. אין בה רגשות, אין בה תשוקה. הרבה נשים היום מחפשות את הגבר שיש לו כספומט בכיס, שיפרנס אותן, יקנה להן. כאילו הכסף שלו הוא ההוכחה החותכת לטיבו של האדם. וכל מי שתגיד שהיא רוצה גבר עם אופי, יופי וטופי מרמה את עצמה והיא יפת נפש. נשים פוסלות היום באתרי הכרויות גברים שאין להם תואר, משמע אין להם עבודה מכובדת ויוקרתית ופשוט אין להם סיכוי שמישהי תרצה אותם בגלל שהם נטולי ממון ונטולי רכב. וברור שאם הם הזמינו אותך לדייט וישבו בבית הקפה הגבר ישלם עליך.שזה חלק מהחן הנשי או יותר נכון מתפיסת חיים מעוותת שהחברה מנופפת בה כנורמה. הקטע המצחיק שאת בעצמך נטולת ממון. לפעמים אני לא מספיקה לחשוב מאיפה להביא עוד כסף. אני פשוט מאמינה בלהשיג אותו מתוך יושר, שיתוף לחימה במכשולים של החיים והדדיות ולא מתוך חוסר אונים, חולשה. אסור שמצב כזה יעיב על מערכת היחסים.

 

[hobitit26]

תודה על תגובתך

כבר יום שלם אני מהרהרת על תשובתך. כל מילה ומילה חדרה לי ללב כל כך עמוק . תודה שהערת והארת אותי .

 

[הזוייה]

בכייף יקירתי, אני בטוחה

שאת אדם רציונאלי שיגיע לתובנות הנכונות: ) A

 

[oneofus]

וואו- העלית לי דמעות בעינים

ואת צודקת! LONELY IS A MAN WITHOUT LOVE

 

[פרוכיאליות במיטבה]

אני גם יודע את כל התשובות במי רוצה להיות מילי

ונר. וגם לי יש חזה שעיר. לתשומת לבכן.

 

[רכה ונשית]

וכמו תמיד

אני כל כך מסכימה עם מה שכתבת

אהבתי

 

[פרוכיאליות במיטבה]

אגב,

בניגוד לזוגך שיחיה אני כן עובד ומסיים את הלימודים בעוד שנה. גם אין לי שנה עמוסה בלימודים, מה שמאפשר לי לעבוד במתכונת די מלאה. דברייך מעידים כי את אישה חכמה ונהדרת. אם מתחשק לך, נוכל לצאת למסעדות או בתי קפה מדי פעם בפעם וכשנחזור גם לצפות במי רוצה להיות מיליונר...

 

[הזוייה]

זוגי עובד ולומד

איפה קראת שהוא לא? ותודה על ההצעה איש צעיר.

 

[שזמ]

את צודקת

תעזבי אותו, יש כל כך הרבה בחורים טובים, נחמדים, עם כסף ועתיד שבכלל אין בעיה למצוא (בטחחחחח) אל תדאגי לו, הוא ימצא מהר מאוד מישהי אחרת עם יותר שכל ואנושיות מה הוא לומד? 5 שנים סביר שהוא לומד הנדסה או מקצוע טוב אחר אבל אין סבלנות, נכון? יללה ביי.

 

[Dona28]

הייתי בדיוק כמוך ,,,ואיך זה נגמר?

חיינו יחד היתה לי אהבה ענקית אליו אהבה גדולה,,,,חיינו בקיבוץ, קיבוצניק תפרן עזבתי את ת"א למען האהבה לחיות בצימצום חיינו יחד כמעט 4 שנים בהם עודדתי אותו ללכת ללמוד תואר שני והקפאתי את עצמי לעמנו. נכנסתי להריון, המשכתי לעבוד כמו סוסה על מנת לעזור לו בלימודיו..מכרתי את נשמתי להצלחתו. ואז בהיותי בחודש רביעי הוא הלך לחתונה של חבר ובין המוזמנים היתה שם בחורה לא משכילה יותר מזה עובדת בעיסוק קצת זול שלא אציין מהו, נוצר בין השניים קליק ולי צמחו קרניים. לא תאמיני, הוא סילק אותי מהבית בעודי נושאתי ברחמי את בתו. בחודש שישי החלטתי שאני חייבת לתת לילדה שלי את העתיד כמו שאת אומרת בת נאה וחיים טובים, התחלתי ללמוד הריון!!!! הצלחתי, היום אני עובדת בכירה בחברת הייטק, הבת שלי בת 3 מתחנכת בגן יוקרתי ואני חיה חיים נהדרים. הוא נמצא באותו מקום , הוא נכשל שנת לימודים עדיין מקרטע עם הבחורה הזאת שלרוע מזלו לא מתה עליו לא רוצה לגור איתו ואף מוצא את עצמו סולח לה על בגידות חוזרות ונישנות...יתרה מכך היא גרמה לנתק של בתנו עימו. זה היה אדם שהערצתי ואהבתי ואפילו אם לחשוב אחורה , כשהיינו שומעים סיפורים מסוג זה הוא היה נחרד אלו גברים יכולים לנהוג כך בושה וחרפה... השכלתי לדעת, שלאהוב צריך לאהוב במידה ולא לתת ולהקריב את כולך ולוותר על תיכנוני החיים,,, ילדתי את בתי בגיל 29 היום בגיל 32 אני יודעת שמזל שילדתי אותה אז ולא חיכיתי כי לנו נשים השעון מתקתק. מזמן הפסקתי לעבוד עם הלב, הראש מוביל אותי קדימה ואני עמיזה לנפנף בחורים שאני מרגישה שאין להם מה להציע. אני לא אומרת שמליונר זה בחור טוב. אבל בהחלט זה סיכון גדול ללוות מישהו בדרך ארוכה של לבנות את עצמו ולהמתין לו. כי לצערי ההמתנה וההקרבה שלי לא הוערכו כראוי. אני היום מביטה בו בבוז גדול, אבל את לא צריכה להיות קיצונית כי את לא עברת את המ שאני עברתי אבל קחי בחשבון שהל יכול להיות. אין תעודת ביטוח באהבה. המון הצלחה תודה

 

[אילת לבנון1]

מה שאומר שאין תשובה אחת

וכל אחד יעשה את מה שנראה לו הכי נכון עבורו. יש אנשים שמוכנים בשביל בן הזוג שלהם להיות המפרנס העיקרי לתקופה,יש אחרים שלא. לכל החלטה שאנו עושים יש מחיר ורווח. אני אשאל שוב את נעה את השאלה ששאלתי בהודעתי הראשונה: איזה פתרון אם הייתם מוצאים היה מאפשר לך כן להישאר עם בן זוגך? בברכה אילת לבנון

 

[ל ו מ ד ת ל ע ו ף]

לאילת, להוביטית וגם להזויה

אילת, נראה לי שאני יודעת לאיזה מקום את מושכת, בזוגיות כמו בזוגיות צריך להגיע לפשרה. הוביטית - גם אם היית מחליטה להישאר למרות שזה מצב שהוא לא לשביעות רצונך, הקשר היה יכול להיפגע מכיוון שאחד מהצדדים לא מרוצה מהמצב שהוא נמצא בו בזוגיות שלו. הזויה, אי אפשר לחיות לנצח באגדות ובאמת לדעתי צריך למצוא פשרה כלשהיא, הם לא חייבים להתחיל לחשוב על משפחה בעוד חמש שנים! אפשר לחשוב גם על פיתרון אחר שמקובל על שניהם, כי אין טעם שהיא תהיה איתו אם בסופו של יום היא ממורמרת על המצב שהיא נמצאת בו. בן הזוג שלי הוא סטודנט ובנתיים גם אני סטודנטית ושנינו עובדים במשרה מלאה כי אנחנו לומדים באוניברסיטה הפתוחה שמאפשרת לנו זאת, שנינו שקולים בצעדינו וגם אוהבים מאוד, היו ביננו חילוקי דעות לגבי צעדים מסויימים בזוגיות שלנו ופתרנו אותם בעזרת שיחות אמיתיות על מה כל אחד רוצה ומצפה. זה אפשרי אם יש פתיחות והקשבה מצד שני הצדדים. למען האמת זה קצת לא הוגן שהוא בא אליך, הוביטית וקבע לך עובדה שרק בעוד חמש שנים תוכלו לממש משהו ששניכם רוצים. דברים כאלה לא קובעים, על דברים כאלה משוחחים ומגיעים להחלטה משותפת ואז מנסים להגיע לפשרה. אחרי זה, אם לא תצליחו, תחשבי מה את עושה הלאה. בהצלחה.

 

[wildstar76]

אצלי זה קצת הפוך...

אני ליוויתי את זוגתי עד שהיא בנתה את עצמה, כולל הריון, והיום היא עדיין מחפשת את עצמה וכל עול הפרנסה נופל עלי. שלא לדבר על המרמור שלה שהיא לא מוצאת את עצמה וההשפעה על נישואינו. לחלק שפר המזל וגורם חיצוני העיר וזעזע אותם כמו במקרה של דונה (שיצאה מהמשבר כמו גדולה - המון כבוד!) ולשאר אין את המזל הזה והם צריכים ליזום לבד שזה מאוד קשה. לא בוחרים במי להתאהב - אבל סנוור אהבה נגמר מתישהו ואז מתפכחים! אני במקום נועה עוזב ומחפש מישהו אחר. וכל מי שזה מגעיל אותו יכול להישאר עם הג'יפה ולהנות ממנה!

 

[ronnl]

אני באתי מהשער

וכל מה שיש לי להגיד לך זה: הדשא של השכן לא תמיד ירוק יותר! כשאוהבים מישהו או מישהי זה אומר שזה חייב להיות עד הסוף לטוב ולרע בזמנים טובים ויפים ובזמנים שהם קצת פחות אם תעזוב ,יש סיכוי שתתחרט אבל בדרך כלל כשאנשים מסויימים מתחרטים, זה קורה כשזה מאוחר מדיי ואז כשמאוחר מדיי קשה להחזיר את הגלגל אחורה ואז אתה חי עם זה לכל החיים זה יותר טוב?

 

[wildstar76]

לא הבנת אותי...

הנושא פה הוא לא זמנים טובים יותר או זמנים טובים פחות! נכון שהדשא של השכן לא תמיד ירוק יותר, אבל מה קורה כשאין בכלל דשא? לאהוב עד הסוף קיים רק באגדות אז כדאי שתתעורר ומהר אחרת המציאות תטפח על פניך מהר מאוד.

 

[ronnl]

../images/Emo6.gif

הצחקת אותי קיים גם קיים כנראה שלא חווית אהבה כזו עדיין(אם בכלל אתה יודע משהו על אהבה )אתה רק צריך לרצות לתת מעצמך עד הסוף אהבה וזוגיות זה משהו שצריך לטפח זה לא בא לבד וזה לא בא ביום או יומיים זה תהליך א ר ו ך ולפעמים הוא תהליך לא קל כמו גם האהבה והזוגיות

 

[moshavnikit]

../images/Emo31.gif זה שלך זה לא קרה לא אומר שזה לא קיים

* גם אני באתי מהשער

 

[שובל אור ואהבה1]

../images/Emo12.gif