s h o o s h a
New member
נפרדת מטרי
חצי שעה לפני שנודע כי נמצאה גופתה של טרי, דיברתי עם חברה. אמרתי שאני מקווה מאד שגם אם מדובר באחוז אחד של סיכוי, אני מבקשת להאמין בו. בסיכוי הקלוש ביותר שטרי בחיים, שתחזור הביתה. ולא חלף לו יותר מידי זמן והתבשרתי את בשורת האיוב. נמצאה גופתה של הילדה המקסימה הזו. ובטלויזיה לא מפסיקים להקרין תמונות של טרי. מעין בן-חורין, כך הם קוראים לה, אבל אנחנו מכירים אותה כטרי. טרי, הנערה המקסימה, בעלת החיוך המתוק והילדותי משהו, המראה הזרוק הזה. טרי- שאם לא היו דורשים ממנה לגרוב גרביים וללבוש סוודר יכולה היתה לצאת יחפה מהבית גם כשבחוץ קור אימים. [וכך גם נראתה לאחרונה, כך דווח, יחפה]. קשה לי לדבר על טרי בלשון עבר. היא כאן ובינינו. "אמא, תנתקי, טרי צריכה להתקשר כל רגע", כך אמרה לי בתי כשדיברתי אתה בטלפון הערב, כשהיא בדרכה הביתה. שעות, שעות הן יכלו לשוחח. ועכשיו, מי ישוחח עם טרי? מי ישוחח עם קרן? "חשבתי שקרן עובדת עלי" אמרה לי חברה נוספת של הבנות. "טרי מתה" זה מה שהיא אמרה. קרן. ואיך אפשר להאמין לאמירה כזו? איך אפשר להאמין בו בזמן שרק בשבת הן ישבו וריכלו כהרגלן? איך אפשר להאמין כשרק במוצ"ש טרי עוד כתבה לקרן בבלוג שלה כמה היא אוהבת אותה. ועכשיו היא איננה. מתה. כי מישהו, לא בן אדם, אלא חיה נתעבת ובזויה, רצחה אותה! הדמעות שוטפות את הפנים ואת הנשמה ואין שום דרך לנחם ולהתנחם. טרי אהובה, היית בביתי כמו בת נוספת, כמו אחות לקרן. נוכחותך בבית היתה נעימה ומהנה. לעולם נזכור אותך. כולנו. לעולם אזכור אותך ילדה יפה ועדינה, מוכשרת ויצירתית. לא נפרדת ממך, כי פשוט בלתי אפשרי לי להיפרד. את צעירה מידי מכדי ללכת מאיתנו. את בלבי, כמו אם שנוצרת את ילדתה. שוש
חצי שעה לפני שנודע כי נמצאה גופתה של טרי, דיברתי עם חברה. אמרתי שאני מקווה מאד שגם אם מדובר באחוז אחד של סיכוי, אני מבקשת להאמין בו. בסיכוי הקלוש ביותר שטרי בחיים, שתחזור הביתה. ולא חלף לו יותר מידי זמן והתבשרתי את בשורת האיוב. נמצאה גופתה של הילדה המקסימה הזו. ובטלויזיה לא מפסיקים להקרין תמונות של טרי. מעין בן-חורין, כך הם קוראים לה, אבל אנחנו מכירים אותה כטרי. טרי, הנערה המקסימה, בעלת החיוך המתוק והילדותי משהו, המראה הזרוק הזה. טרי- שאם לא היו דורשים ממנה לגרוב גרביים וללבוש סוודר יכולה היתה לצאת יחפה מהבית גם כשבחוץ קור אימים. [וכך גם נראתה לאחרונה, כך דווח, יחפה]. קשה לי לדבר על טרי בלשון עבר. היא כאן ובינינו. "אמא, תנתקי, טרי צריכה להתקשר כל רגע", כך אמרה לי בתי כשדיברתי אתה בטלפון הערב, כשהיא בדרכה הביתה. שעות, שעות הן יכלו לשוחח. ועכשיו, מי ישוחח עם טרי? מי ישוחח עם קרן? "חשבתי שקרן עובדת עלי" אמרה לי חברה נוספת של הבנות. "טרי מתה" זה מה שהיא אמרה. קרן. ואיך אפשר להאמין לאמירה כזו? איך אפשר להאמין בו בזמן שרק בשבת הן ישבו וריכלו כהרגלן? איך אפשר להאמין כשרק במוצ"ש טרי עוד כתבה לקרן בבלוג שלה כמה היא אוהבת אותה. ועכשיו היא איננה. מתה. כי מישהו, לא בן אדם, אלא חיה נתעבת ובזויה, רצחה אותה! הדמעות שוטפות את הפנים ואת הנשמה ואין שום דרך לנחם ולהתנחם. טרי אהובה, היית בביתי כמו בת נוספת, כמו אחות לקרן. נוכחותך בבית היתה נעימה ומהנה. לעולם נזכור אותך. כולנו. לעולם אזכור אותך ילדה יפה ועדינה, מוכשרת ויצירתית. לא נפרדת ממך, כי פשוט בלתי אפשרי לי להיפרד. את צעירה מידי מכדי ללכת מאיתנו. את בלבי, כמו אם שנוצרת את ילדתה. שוש
.