ודעתי בנושא
בענין ההמנון,אני יותר ממבינה את מי שאינו יהודי ומרגיש ניכור עם המשפט "נפש יהודי הומיה" כחלק מהמנון לאומי.
כן הייתי רוצה לשנות מעט את מלות השיר.
נדמה לי שבזמנו דובר גם על אפשרות השיר ירושלים כזהב כהמנון(או שאני סתם מדמיינת)ועד כמה שידוע לי בשיר ירושלים של זהב,הוסיפה המשוררת נעמי שמר ז'ל מס' מלים בקטע המצורף:
חָזַרְנוּ אֶל בּוֹרוֹת הַמַּיִם
לַשּׁוּק וְלַכִּכָּר
שׁוֹפָר קוֹרֵא בְּהַר הַבַּיִת
בָּעִיר הָעַתִּיקָה.
וּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּסֶּלַע
אַלְפֵי שְׁמָשׁוֹת זוֹרְחוֹת
נָשׁוּב נֵרֵד אֶל יָם הַמֶּלַח
בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹ.
לגבי הנושא השני אני מעט חצויה:נכון,המדינה הוקמה כמדינת היהודים וכדי לתת מענה ליהודים בגלות בעיקר לאחר זוועות השואה,יחד עם זאת בנפש פנימה קשה לי עם הפרדה על בסיס של לאום,בחלומי הייתי רוצה שזו תהיה מדינת כלל אזרחיה,שכולם יחושו שייכים(כמובן שאין הכוונה למי שבא מכוונות זדון).
מצד שני,אם אני מתייחסת למדינה כאל מדינת כלל אזרחיה,כך גם אחזק את רעיון "זכות השיבה" ואיני מעוניינת בכך-חצויה,כבר ציינתי.
בנושא הדגל,אני מרגישה שלמה לגמרי עם המגן דוד ובענין ההשוואה אל הדרוזים שבאמת לרוב מאד מסורים לישראל,כבר היו תקופות שהדרוזים באיזור רמת הגולן ביקשו רק לראות לאן נושבת הרוח ובהתאם היתה נאמנותם למדינתנו,או לסוריה.
מזכירה למי שמעוניין להיזכר שגם בין הבדואים יש רבים שמשרתים בצה'ל במסירות רבה,למיטב הבנתי לרוב כגששים ותוך סיכון בטחונם האישי ורבים מהבדויים ומהדרוזים אף נפלו על הגנת המדינה,כך שגם נפש הלאום האחר,פעמים רבות הומיה.