נקודת ציון

חחחח.. נראה לי נפתח שירשור יומולדת של הילדים

מזל טוב מתי יש לשרוליק יומולדת..? או שאם נפתח פה שרשור יומולדת לילדים יהיה פה כל יום אירוע.. למי יש זמן לאפות כ"כ הרבה עוגות
חחחח.. (אמנם זה לא השרשור המתאים כאן) בכל אופן כל הכבוד לך על היוזמה שהלכת לחברתך ה"חסידת גור" לשבת.. לכי תדעי אם ההזדהות והסולידאריות הזו שהפגנת כלפיה לא הצילה עוד בת ישראל ממצב של יאוש טוטאלי..
 
איזה יופי - גם לי זה קרה השבת!!

לשמחתי, עברתי את המחסום הזה לאחר חודשיים בלבד שהוא לא גר בבית. בשבת בבוקר הוזמנו לחברים, אבל בערב שבת נשארנו בבית, אנחנו, בלי אורחים, מבחירה מלאה (כי היינו מוזמנים גם לארוחה הזאת, אבל כולנו העדפנו להישאר בבית - הילדים ואני). וזה היה פשוט נפלא! הארוחה הכי חגיגית, הכי טעימה, הכי שמחה והכי ביתית שהיתה לנו מזה זמן רב!! רציתי לשתף אתכם ברעיון שעזר לי להעביר את הארוחה בצורה שמחה ונינוחה והכניס גם תוכן ואווירה של שבת: החשש הכי כבד שלי היה מאיבוד שליטה עליהם (שלושה בנים שיכולים להחליט פתאום שהם בהתקפת צחוק, או מילים גסות או שתיהן יחד...) ושכל שלחן השבת יהרס. לכן הבנתי שאני צריכה לעשות משהו שישאיר אותם סביב השלחן בכיף. כבר בצהריים שמתי מפה לבנה על השלחן, והנחתי עליה קופסת מתנה גדולה
(קופסת קרטון שעטפתי בניירות צבעוניים כמו מתנה). הילדים שאלו "מה זה?", "מה יש בפנים?" ואני אמרתי שזאת הפתעה ואני מגלה רק בארוחת השבת. היה להם קשה להתאפק, אבל שמחתי שזה משאיר אותם סקרניים וערניים לקראת הארוחה. אחרי המרק דיברנו בכיף על פרשת השבוע, הדמויות, הסיפור, מכירת הבכורה, יצחק שהפך עיוור והשתמש בחושיו האחרים בכדי להבין מי עומד מולו וכו'. ואז הגיע החלק של הקופסא. הסברתי לילדים, שבכל פעם שנעשה ארוחה בבית רק אנחנו, אשים בקופסא הזאת משהו ששייך לפרשת השבוע - משחק או חפץ שיעזרו לנו להמחיש בכיף חלק מהפרשה. אמרתי להם שהיום, הם ינסו להיות יצחק אבינו ולראות איך הוא הרגיש ללא חוש הראיה
. שמתי בקופסא שקית של דברים אותם היו צריכים לנחש על פי ריח בלבד
, ושקית של דברים שהיו צריכים לנחש על פי מישוש
. כיסיתי להם בתורות את העיניים עם מטפחת והם ניחשו. אחר כך ניסינו לנחש דברים על פי טעם ועל פי קול - המשחק היה נהדר, הם שיתפו פעולה, נהנו, למדו, והפנימו את סיפור הפרשה בדרך חווייתית ומהנה! בעזרת השם מקווה לישם את הרעיון הזה בכל פעם שנהיה רק אנחנו. חשוב לי להגיד, שגם אחר כך המשך הארוחה היה נעים וזורם. אכלנו, קצת ירדנו לשחק בשטיח בסלון, חזרנו, שרנו זמירת שבת, ברכנו ברכת המזון - כולם היו נינוחים ורגועים. באתי מראש לארוחה הזאת בידיעה שיכול להיות שהם יהיו עצבניים, עצובים, מבולבלים, ושאני פשוט זורמת איתם איך שלא יהיה ולא מצפה שהכל היה מושלם. ו... הפלא ופלא! דווקא כששחררתי - הכל היה מושלם! היה לי חשוב שתהיה לכולנו חוויה חיובית מהשבת הזאת ומהארוחה, ושלא נפחד לחזור על זה (במיוחד אני...). וכך היה!! ממליצה לכולכם - עם קצת יצירתיות והשקעה מינימלית אפשר לעשות דברים מקסימים שמרתקים את הילדים ועושים שינוי מדהים באווירה של השבת. בהצלחה ושבוע טוב!!
 
תשמעי את ענקית!! מרשה לי לגנוב ת'רעיון?

או שכל הזכויות שמורות? זה אחלה מתכונת לכיתת חינוך מיוחד, זו הדרך הכי מקורית להעביר את אירועי הפרשה בצורה חוויתית ורב חושית! בטוחני ששנים הם יזכרו את הפרשה הזאת.. את יודעת מה? אני זוכר (ממרומי גילי המופלג) עד היום.. את הרב'ה בחיידר בכיתה א' שהמחיש לנו את תיבת נח. הוא פשוט בנה תיבה, עם 3 קומות, והדביק שם חיות פלסטיק וכו' עד היום התיבה מתנוססת לה בעוז ובגאון בעיני רוחי.. 20 שנה! כאילו אתמול.. אשרייך אשת חייל! ירבו אמהות כמותך בישראל..
 
תודה רבה ../images/Emo9.gif

תראה...תמורת סכום סמלי... ועכשיו ברצינות... - שיתפתי את הפורום ברעיון כדי שכולם יוכלו להשתמש בו וליהנות יותר משלחן השבת. זאת לא גניבה... אז בכיף! תודה על המילים החמות. יום טוב, חיוך
 

touti

New member
תענוג לקרוא:)

אני סיפרתי סיפור בהמשכים, כשעצרתי בנקודת מתח בסיפור וההמשך בסעודה הבאה. גם בעריכת השולחן שמתי לכל ילד בצלחת פתק וכמה מילים אשיות. אהבתי את הרעיון שלך, האם זה מתאים לכל גיל? בני כמה היו ילדייך כשעשית את הרעיון הזה?
 
אהבתי את רעיון הפתקים בצלחת!!

זה מקסים. אפשר לכתוב לכל ילד כמה מילים על משהו טוב, חדש, מקסים, נדיב שעשה במהלך השבוע. או סתם מילה טובה מאמא/אבא. אני חושבת שהרעיון שלי מתאים לכל גיל. אפשר להתאים את מה שיש בקופסא לגילאי הילדים, ואפילו לשים לכל אחד משהו אחר בהתאם לגילו. הילדים שלי בגילאי 5-9.
 

טיטניק1

New member
בקשר לרעיון הפתקים

אני המון מפתיעה את ילדיי עם פתקים אישיים.כמו פתק המוחבא בתוך שקית ארוחת בוקר שלוקח עם כיתוב בסגנון :תאכל לבריאות ושיהיה לך כח ללמוד. או בתוך קלמר איחול ליום טוב או להצלחה במבחן, או גרמת לי להרבהנחת וכד' -אין לכם מושג מה זה עושה לילדים!! (והכי כיפ שגם הם מחזירים לי פתקים שמפתיעים לא פחות) ולגבי סעודת שבת-יש לנו מנהג קבוע,כל ילד בתורו מספר משהו טוב שקרה לו השבוע בבית הספר, בין חברים וכד'. שנית, בכל סעודת ליל שבת אנו לומדים הלכה שקשורה להלכות שבת, כל שבת תורו של ילד אחר להקריא את ההלכה.כמו"כ, אם שמורות עייני לא בוגדות בי אני משתדלת לרתק אותם עם איזה סיפור לכבוד שבת.
 
העובדה שאינך מסוגלת ....

לשהת עם ילדייך לבד שבתות וחגים,היא שלעצמה מעוררת מחשבות רבות., דעתי האישית היא,שהורה שאינו מסגל לשהות עם ילדיו ללא אנשים אחרים ברקע ולא מסוגל לשהות עימם במשך יותר מיומיים רצופים צריך לשאול את השאלה הכל כך ברורה, מדוע בכלל להביא ילדים לעולם? מדוע כל כך קשה לאדם להיות עם אנשים שהם בשר מבשרו? רק לאלוהים הפתרונים
רק הבהרה, אני לא מכיר את הסיפור של לא לבד. זו רק הבעת דעה אישית שלי(ואינה מכוונת לאיש) לנוכח חיפוש מפגשים בשבתות עם אחרים.
 
איני חושבת שזה קשור לאהבת הילדים

וזה אינבדואלי מאחד לשני אך זה ידוע שהרבה נשים מתקשות להתמודד עם הסוגיה הזו לפחות בשנה הראשונה אני אישית חשה שזה קשור גם לכך שהסוף נראה רחוק באופק מה שגורם למתח רב וחוסר יכולת להתאושש סופית עד לסיום כל הסיפור מה גם שאצלי הקושי בשבתות היה קיים עוד קודם הפחד האלימות וכל החויות הקשות שחוינו גרמו לפחד בלתי מוסבר משהייה לבד עם הילדים ובתהליך ארוך לאורך השנה כל שבת אכלנו לבדנו סעודה או שניים לבד. אך רק השבת הצלחנו להתגבר על המכשול הזה ב"ה ופנינו קדימה.... לעוד מאבקים שבדרך ושוב זה אינבדואלי כך שאל תדון את חברך...
 

odery

New member
מדהים איך

לא לבד במדבר מחלצת ממך תגובות כ``כ אנושיות,רגישות ומכמירות לב. קבל בעעעע אחד גדול.
 
למעלה