נראה אתכם מתמודדים עם זה....

[אילנהחלפ1111]

זכור לי שיונה ועלמה היו המארחות|חלב

 

[yaeli4]

יערית, תודה, כך בעצם אנו חיים

בהמון אהבה ותמיכה זה לצד זה. מניחים את הכאב הזה בצד וממשיכים. אבל אני דואגת לעתיד. אני רוצה משפחה מלוכדת. חגים שמחים ולא מלאי דילמות איפה יהיה החג, עם מי, ולמה וכמה. זה מלחיץ אותי. אני רוצה שלבעלי יהיו פחות כאבי לב. הוא אכול מזה והוא תומך מאוד. הוא יודע שעשיתי כל כך הרבה ומעריך את זה ביותר. תודה לך על המילים שלך.

 

[*יערית]

יעלי../images/Emo24.gif

בשביל מה אנחנו כאן

נהייה כנראה גם מחר...ומחרתיים.... וכשהעתיד יגיע...מבלי שתשימי

לזמן שרץ... ב"ה לקראת הבר מצווה שלו של הנסיך שלכם תראי את מה שביקשת....כי יש מי ששומע יש מי שמקשיב....ויש מי שנענה לבקשות כמו שלך

 

[עלמה 3]

WOW יעלי, אני לא מאמינה , כל

מה שקראתי מפיך, נראה כאילו שזה אנחנו, כאילו שמדובר באותה אקסית זה מדהים, אני כל כך מבינה אותך, אני יודעת כמה זה קשה, ולראות את בעלי, עצוב שפוף ומת וצמא לקשר עם ילדיו... את יודעת, לפני כשנה בערך הבת הגדולה של בעלי צרה קשר פתאומי עם אביה לאחר ניתוק של 4 שנים.... אמרה לו שהיא אוהבת אותו , והבינה שהוא לא אשם. הם ערכו מפגש ראשוני לאחר הניתוק - והוא הלך לפגישה עם אלבום. האלבום הכיל - את כל התמונות שעקב אחריהם במשך 4 שנים היא היתה המומה. היתה המומה גם , שהבן המשותף שלנו יודע עליהם פרטים ושיש לו אחים. היא חשבה שהסתרנו את קיומם. יעלי, עם כל הקושי, אני היום לומדת להתנתק מזה , מנסה כמה שיותר לא להתעסק ב - מה יהיה איתם, לדעתי זה יהיה אותו דבר וימשיך כך ורק ניסים , אולי יצילו את המצב. וכן לבת יש חבר קבוע, שבשבת האחרונה , ניסנו לפגוש אותו אצל הסבתא, אבל נראה כי גם הוא הורעל והוסת, בעלי הגיש לו יד לשלום ולהכירות והוא סיבב את פניו... בעלי התרגל לעניין, הפסיק להתאמץ, ואומר שהוא עבורם קיים מתי שרק ירצו.. נראה שהם רוצים אבל התרגלו להיות לויאלים לאמם.. ההסתה וההרעלה כל כך מושרשת אצלם , שלדעתי, אינם מסוגלים לנסות משהו אחר שיתכן ונראה יותר טוב - " מהרעלה ". כל כך התרגשתי לקרוא אותך... כאילו זאת אני הכותבת, אפילו הב מיצוה.. הזכירה נשכחות. עלמה

 

[blonda3]

יעלי../images/Emo24.gif

נדמה לי שיש לנו אותו ראש... המחשבות שלך כלכך מזכירות לי את שלי כל מה שמטריד אותך הטריד אותי ונדמה לי שעד היום לא היה לי כלכך את מי לשתף בחששות הללו. טוב שהעלית את הנושא הזה. וגם לי יש בת קטנה, שלאביה אני לא נשואה, למעשה נפרדנו בימים אלו, מעולם לא חיינו ביחד, אבל יש לו ילדים נוספים שמעולם לא ראו את בתי ואולי גם לא יראו. הם שמעו על קיומה בעל פה וזהו. הוא לא עשה דבר בכדי להפגיש אותם, ואני-כשהבנתי שהקשר ביני לבינו עומד להסתיים-לא לחצתי עליו. אין לי מושג מה יקרה בעתיד האם הם יפגשו ואם כן-איך יגיבו אליה. צריך לנסות לפעמים בחיים לקבל גם את המצבים הקשים הללו, בהבנה-שזה מה שיש ולא להלחם בטחנות רוח או במה שאין. להנות-ממה שיש-מחצי הכוס המלאה. ולנסות לחשוב תמיד חיובי. למרות שזה קשה. בכל אופן-את הכאב שלך אני מאד מבינה ומאד מזדהה איתך.

 

[yaeli4]

בלונדה, תודה גדולה

לא כל כך רציתי להקפיץ ת'שרשור הזה, אבל חייבת להתייחס לדברייך כי כתבת אותם מתוך הלב וברגישות רבה. ממה שכתבת אני יכולה להבין את ההזדהות שלך וגם אני עייפתי מלהילחם בטחנות-רוח. אין ברירה. צריך לפעמים להניח לדברים ולנסות לחיות עם מה שיש, עם החיובי שבחיים וכך אני עושים, אני והאיש שלי. תודה על כל מה שכתבת, נשיקות,