נראה לי שהתחיל המירוץ - מי ישבית ראשון

22ק ו ס ם

New member
ברור שגם הסטודנטים לוקחים בה חלק

כי המעבר בין סטודנט לפרופסור הוא הדרגתי. ההשכלה הגבוהה הוא אכן מושג ערטיליאי אז בו נתרכב באוניברסיטה. מהי אותה עבודה באוניברסיטאות? אתה יכול לטעון שיש הרבה יותר אנשי בירוקרטיה מפרופסורים אבל הם לא מה שמגדירים את מה שאנחנו קוראים לו אוניברסיטה. אוניברסיטה מחקרית כשמה כן היא, מיועדת ליצור מחקרים וחוקרים, וגם להעביר את הידע שלהם לדורות הבאים. סטודנטים שמתקבלים לאוניברסיטה הם בראש ובראשונה צרכנים של אותו ידע. אחר כך הם גם הופכים לחלק שמעביר את הידע או יותר אותו בעצמו.
 

Unicorn98

New member
כוח עבודה? ../images/Emo4.gif

ממתי עובדים משלמים על עבודתם? אני מניח שהדימוי שמצאת הוא הנוח ביותר כדי לטעון שזה אינטרס של האקדמיה שיהיו יותר סטודנטים ושהם ישלמו כמה שפחות. חבל רק שזה לא מתיישב עם האינטרס המציאותי של המדינה ושל המשק. הרי אם נמשיך בקו האידיאולוגי שתואם את רוח הדברים שלך, נעסוק בכך שלאוניברסיטה ולמדינה יש אינטרס גדול מלסטודנט היחיד עצמו בלימודיו. וזה כמובן מוביל לכך שהאחריות על לימודיו של הסטודנט צריכה להיות בידי המדינה, ואז מתבקש לטעון שהחובה על ההשכלה הגבוהה מוטלת על הקולקטיב (שזה הרי האינטרס שלו), מכאן מופקעת האחריותיות מהפרט והנה הגענו לקובה מודל 84'. אני נאלץ לחלוק, כמובן. יש לחברה אינטרס שאנשים ילמדו. האינטרס הזה הוא לא "שטוח", ולא מוחלט, הוא תלוי באיכות האנשים, במספרם ובצורך הקונקרטי בזמן נתון. לכן האחריות צריכה להיות משותפת למדינה ולסטודנט, אך בראש ובראשונה הסטודנט מחויב אישית לעתידו והוא בעל האחריות והסמכות לממש ולממן ברובה את השכלתו (וכמובן לבחור בצורה נבונה את המוסד והמקצוע). העובדה שמתייחסים אל הסטודנטים כצרכנים, לא בהכרח גוזרת דבר על האידיאולוגיה הרחבה של מהות ההשכלה הגבוהה בישראל. הסטודנטים הם צרכנים כי הם צריכים את ההשכלה, והם צורכים אותה מהאקדמיה. מה לעשות שהאקדמיה מספקת את הצורך הזה, ולכן היא ספקית. העובדה שיש כאן יחסי לקוח ונותן שירות לא מכתיבה שום דבר בנוגע לאופן ניהול המערכת, או חלוקת המשאבים ובוודאי לא גורמת באופן בלעדי למסקנות אודות אידיאולוגיה כלכלית כלשהי.
 

tulkin

New member
כנראה שלא הסברתי את עצמי היטב

שכן מה שהבנת אינו מתקרב אפילו למה שהתכוונתי לומר: - לגבי כוח עבודה: ציירתי שתי נקודות דמיוניות במרחב. אחת זו שאתה נתת: סטודנטים כצרכנים. השניה, שגם הזכרת כשהשוות את פעולות הסטודנטים לזו של ועדי עובדים היא סטודנטים ככוח עבודה. כל מה שטענתי שהמצב האמיתי של הסטודנטים קרוב יותר, בעיני, לנקודה השנייה מזו הראשונה. אפילו סייגתי את דברי כדי להבהיר שמדובר בקרבה יחסית ולא אבסולוטית. - לא טענתי שזה אינטרס של האקדמיה שיהיו הרבה סטודנטים, אני לא יודע איפה חשבת שאני טוען את זה. גם מעולם לא טענתי טענות לגבי גובה שכר הלימוד. האמת היא שבאמת אין לי דעה לגבי גובה שכר הלימוד - אודה לך אם לא תכניס לי מילים לפה. - אני לא יודע איך משווים אינטרסים. אבל הייתי מאד שמח אם היה סוג של מתאם כלשהו בנוגע לאינטרסים של הצדדים השונים באופן כללי ובפרט בנוגע ללימודים של הסטודנט. אבל כאמור אפילו את זה לא טענתי ולא רמזתי. לא אמרתי שכולם צריכים ללמוד (הם לא), לא אמרתי שהאינטרס צריך להיות אחיד והומוגני (הוא לא) ובטח ובטח שלא חשבתי על אחריותיות. להזכיר לך - כל מה שניסיתי לטעון הוא שסטודנטים אינם צרכנים של השכלה, והטיעון שלי היה בנוי על הטענה שהשכלה היא מלכתחילה לא משאב, ולכן קשה מאד לצרוך אותה. אני מבין מתגובתך שמושג הצרכנות מובן באופן שונה על ידי שנינו. וזה נכון כנראה למושגים נוספים. למשל אני לא חושב שהאוניברסיטה מספקת השכלה גבוהה. בגישה הצרכנית שאתה מבטא - כל מה שהיא מספקת זה שירותי הוראה. האם הוראה זו השכלה? אני לא כל כך בטוח. לפי הגישה הזו בכלל לא צריך שהמורים יהיו חוקרים, למשל. בקיצור - לפני שאתה מעיף אותי לקובה של 84 (אני מת לבקר בקובה. אומרים שהיא מדינה מדהימה) כדאי אולי לברר על מה אנחנו מדברים והאם אנחנו בכלל מבינים אחד את טענותיו של השני.
 

22ק ו ס ם

New member
הוראה היא בהחלט השכלה

אין שום קשר למחקר. מורים בבית ספר יסודי לא משכילים את התלמידים שלהם?
 

tulkin

New member
למיטב זכרוני דיברנו על השכלה גבוהה

בכל מקום בו כתבתי השכלה, התכונתי להשכלה גבוהה. אם זה לא היה ברור, אני מתנצל.
 

Unicorn98

New member
יכול להיות שאם תבחר להיות פחות אגרסיבי

ומיליטנטי בטון שבו אתה מתבטא, יהיה ניתן לקיים איתך דיון מעניין, כי פערי העמדות בעינם נותרו בינינו. עצה ידידותית נוספת - אולי אם תדבר בצורה ברורה ופחות מעורפלת, יהיה ניתן לחלץ את עמדותיך מדבריך, ולא יהיה מקום נרחב כ"כ לפרשנותו המקרית (והמוטעית, כמסתבר) של הקורא המזדמן. יום טוב שיהיה.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
דווקא זה לא יגרום לחורבן סופי של המערכת...

אפשר גם להגיד שהשביתה בשנה החולפת כשביתה שהייתה אמורה להשמיד את המערכת, אבל הפלא ופלא היו שני סמסטרים והכל נשאר על מקומו בשלום. אני ממליץ לכל אלה שלא מענויינים בשביתה אבל פסיביים כמוני לנוח ולהרגע בבית או לצאת בחוץ ולנפוש מאשר להקשיב לרדיו או לטלויזיה.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
בשלב הלא קיים...

אולי בעתיד... מה שכן, ברור מהשביתות הקודמות שהן לא גורמות לחורבן המערכת, הן פשוט גורמות למערכת צמודה, אבל מה ש"טוב" בשביתות שאין באמת גבול עד מתי אפשר לשבות, טוב אם השביתה תמשך עד נובמבר 2009 זה כבר משהו אחר. ד"א מישהו יודע האם מישהו עשה משהו מאז אברהם גינזבורג נאם את נאומו פה: http://www.openu.ac.il/Adcan/adcan37/adcan-3.html
 
הן גורמות לגמרי למיטוט המערכת.

תאמין לי. בטווח הרחוק - בתוך 3-5 שנים אם ממשיכות השביתות - לא יהיהו תלמידים במדעי הרוח באוניברסיטאות.
 

milindapanna

New member
ולא רק מדעי הרוח

אני שומע יותר ויותר על אנשים שמחליטים ללמוד במכללות (וזה לרוב לא מדעי הרוח) במקום באוניברסיטה. אבל זה דווקא מתאים לממשלה - ככה אנשים ידעו פחות וחשוב מכך - יחשבו פחות...
 

22ק ו ס ם

New member
אני לא הייתי מכליל

יש הרבה מכללות מצוינות שמעניקות תארים ראשונים שווים, אם לא עולים, אל אלו שבאוניברסיטאות. לא כולם כאלו וזה תלוי בתחום הספציפי אבל זה רחוק מלהיות מכללות לעומת אוניברסיטאות.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
למה לא יהיו תלמידים במדעי הרוח?

אם יסגרו את הפקולטה אז ברור שלא יהיו תלמידים במדעי הרוח, אחרת זה לא יקרה. אבל נראה לך שהפקולטה תסגר, אוניברסיטה בלי פילוסופיה?!
 
שומעת עכשיו את החדשות- ואני בשוק!

ואללה, שוב מאוניברסיטת תל אביב יוצאת "בשורת" ההשבתה... לא מבינה את זה . תאמינו לי. אם נעשה לרגע את הבדיקה סטיסטית, הרי נגלה היטב - שהסטודנטים הבאים לתל-אביב הם דווקא אלה שהם יותר בעלי אמצעים מאשר רוב האני' בארץ . ודווקא הם מתקומיים ועולים על בריקדות רק כש.... מעלים שכר לימוד. הם לא התקוממו כשנסגרו חוגים לא התקוממו כשהחמירו את תנאי ההעסקה של עוזרי ההוראה (שהם אמורים לייצג גם אותם, כי הם גם סטודנטים) לא התקוממו כשהודיעו על הקטנת מלגות הקיום של תלמידי התארים הראשון -השלישי. אבל - האוצר מתכוון להעלות ב1000 ש"ח את שכר הלימוד (נדמה לי שמישהו כבר ערך את החישוב והביא אותו כאן, וזה 83 ש"ח לחודש) - והם יוצאים לרחובות. ביום שלייש כב רמתוכנתת הפגנת ענק. מהניסיון בשנים הקודמות - קודם כל - תשתדלו לא לצאת לרחובות תל-אביב ביום שלישי, אלא אם כן אתם מתכוונים להיות בין המפגינים, כי אחרת - אי ן לכם זסיכוי לעבור את העיר מצד אחר לאחר. הדבר החשוב יותר - הוא - ת'אמת, אינ ממש לא חושבת שעל זה צריך "לשרוף את המועדון". אני הייתי שמחה להיות שותפת לדיונים יותר מוסריים והרי גורל מאשר עוד 80 ש"ח לחודש. אני רוצה לראות מישהו שיפסיק ללכת לקנות לעצמו את האוכל שהוא אוהב במסעדה שלו כי העלו לו את זה ב40 ש"ח, או את יבטל את הטיסה שלו לטיול בחו"ל כי העלו את מחיר הכרטיס בסכום כזה. והדבר הפרקטי שצריך "לשים על השולחן" עכשיו הוא - אין שום כתובת להפנות אליה את כל זה עכשיו. הרי , לא ברור אם ומתי ועם מי תהיה ממשלה בעת הקרובה, אז מי בדיוק יתייחס לשביתות, דרישות והפגנות, ועוד של סטודנטים? אוף אני רואה את השנה הולכת לאיבוד...
 

Unicorn98

New member
ככה זה שאין שום הצדקה אחרת לקיום התאחדות הס'

כאשר יש זכות קיום בצורת גורם קונקרטי אחד ויחיד, היי בטוחה שהפוליטיקאים ימחזרו שוב ושוב את המאבק הזה. אבל לצערנו, לזכותם ייאמר שהבעיה היא לא בהעלאה של חמישה, שמונים או חמשת אלפים שקל בשכה"ל. נציגי הסטודנטים, ורבים מעמיתנו הסטודנטים (אפילו בפורום יש כמה כאלה), מאמינים בכל ליבם שהמדינה והמשק צריכים להכיר להם טובה על כך שהם לומדים. תמיד מביאים את הדוגמאות של הולנד וגרמניה, שם הסטודנטים מקבלים דמי מחיה על כך שהם מוכנים ברוב טובם להואיל וללמוד ולתרום למדינה בכך. אין לי ספק שנציגי הסטודנטים מחזיקים באידיאולוגיה בה הויתור של הסקטור הוא בכך שהם מוכנים לשלם 9000 ש"ח, בהשוואה ל"מצב הטבעי" בו הלימודים צריכים להיות בחינם (וכמובן בלי פסיכומטרי, ובלי תנאי קבלה בכלל, ומעונות בחינם, ואם אפשר - גם חדרי אוכל קיבוציים בקמפוסים). בקיצור, אין סיכוי שכל העלאה תעבור בשלום אצל הסטודנטים.
 

the new L

New member
לדעתי לא סביר שישבתו השנה

וזאת משום שבזמן שתתחיל שנת הלימודים - תהיה בישראל ממשלת מעבר. מול ממשלת מעבר אין ממש טעם לנהל משא ומתן (אם אין בחירות באופק, אי אפשר ללחוץ אותה כל כך), ולכן סביר להניח שהסטודנטים לא יפתחו בשביתה.
 
למעלה