אומנם איני מומחית לענייני זוגיות, אבל שמעתי על אנשים
שזקוקים בחייהם לסוגי מגע שונים כדי לבטא אינטימיות. למשל, כאלה שפחות מתחברים דווקא לנשיקות צרפתיות ויותר לנשיקות באיברים אחרים (למשל, באוזן או בצוואר) או לליטופים או לחיבוקים או מסאז'ים. יש גם אנשים עם כל מיני רגישויות חושיות שעשויות להשפיע על ההעדפות שלהם במגע פיזי. ככה שכעיקרון אני נגד הכללות. יש גם אנשים שבאופן טבעי זקוקים למגע פיזי פחות מאחרים, ואי אפשר מלכתחילה לשפוט את הזוגיות שלהם באותה צורה כמו ששופטים זוגיות של אנשים שמטבעם זקוקים להרבה מגע פיזי.
אני מסכימה שכשמגע פיזי (שוב, לדעתי פחות עקרוני מאיזה סוג) הוא חלק בלתי נפרד מהזוגיות, זה כנראה מעיד על כך שהיא חזקה (אם כי בהחלט ייתכן גם שמישהו מרבה לגעת באשתו וגם בוגד בה מאחורי הגב, אין כאן חוקים), אך לא הייתי אומרת שלהיפך - שמיעוט מגע כזה בהכרח מעיד על כך שהזוגיות נגמרה או לא הייתה קיימת מלכתחילה. הכול יחסי לצרכים האינדיבידואליים של האנשים הנמצאם בזוגיות המדוברת. בהחלט יייתכן שתהיה זוגיות חזקה שתהיה בנויה יותר על קרבה נפשית מאשר פיזית.
אך אני מניחה שמבחינה סטטיסטית עבור מרבית האנשים שנמצאים בזוגיות, יש צורך בשילוב של קשר פיזי וקשר נפשי כדי לשמור על זוגיות טובה. האם זה דווקא ובהכרח נשיקות צרפיתות? אני לא חושבת.