נתניהו וסמרטוטיו מתלהבים מטום קוטון הטיפש שתקף את רונן בר ולעומתו , חוקרת הדיקטטורות מסבירה איך נדע שעברנו את נקודת האל חזור.
- פותח הנושא Cranio
- פורסם בתאריך
מומחה לקנונית הסדר העולמי
Well-known member
שטויות.
רונן בר עוד מעט "מחוסל" ומוחלף בעוד בובה של השלטון,אז מה יצא מזה?
דיבורים זה מה שיצא.
הדבר היחיד שיעזור זה לא להתגייס.
ההפך זה עושה דה מורליזציה לחובבי הדמוקרטיה בטווח הארוך,אם רונן בר לא החזיק מעמד(מה שצפוי לקרות ככל הנראה),
איך אני האזרח הפשוט יכול להתגונן?
כאשר התשובה היא מול העיניים - לא להתגייס ולשכנע אחרים שלא יתגייסו.
אצלך הכל שטויות חוץ מהשטויות שלך.
אתה מזכיר לי את הבדיחה של אבא שלי שהדרך הטובה ביותר לגרום לכאב שיניים לחלוף זה לשפוך מים רותחים באוזניים. כלומר להעלים כאב בכאב הרבה יותר גדול, אתה אומר בעצם שהדרך היחידה לגרום לשלטון לשנות מדיניות זה לשבור את הכלים ולפרק את המדינה, כי זו המשמעות של סרבנות.
מומחה לקנונית הסדר העולמי
Well-known member
גבר,זה הרבה יותר פשוט ממה שאתה חושב.
כל הכוח של השלטון מבוסס על הסכמת העם.
השלטון נראה חזק,אבל הוא דמוקרטיה אז זה לא שיקחו אנשים בכוח לצבא.
אומרים לא והשלטון נאלץ לחשב מסלול מחדש
"המלחמה היא גיים צ'יינג'ר עבור נתניהו.
היא מאפשרת לו להיאחז בשלטון".
www.facebook.com
היא מאפשרת לו להיאחז בשלטון".
Bei Facebook anmelden
Melde dich bei Facebook an, um dich mit deinen Freunden, deiner Familie und Personen, die du kennst, zu verbinden und Inhalte zu teilen.
www.facebook.com
certified.woke
Well-known member
חוקרת דיקטטורות מסבירה איך נדע שעברנו את נקודת האל-חזור - I
צילום: Rebecca Eldridge
פרופ' אריקה פרנז מהאוניברסיטה של מדינת מישיגן אומרת שהיציאה של רונן בר בפומבי נגד נתניהו היא נקודת אור בתהליך של הידרדרות
איילת שני
לעקוב
09 באפריל 2025
פרופ' פרנז היקרה, מקוה ששלומך טוב. תחילה נציין בפני הקוראים שהראיון הזה מתקיים בהתכתבות. ביולי 2023 שוחחנו על מנהיגים "חזקים" שנבחרים בבחירות דמוקרטיות, ואז מנצלים את כהונתם על מנת להרוס את הדמוקרטיה. מאז עברנו טבח, משבר חטופים ומלחמה עקובה מדם. האיום על הדמוקרטיה בישראל רק התעצם, משום שבחסות המלחמה נתניהו דוהר קדימה עם ההפיכה. למרות הסכנה המתעצמת המחאה נחלשת.
חשוב להבין — המלחמה היא גיים צ'יינג'ר עבור נתניהו. היא מאפשרת לו להיאחז בשלטון ולשמר את כוחו. בחסות המלחמה הוא גם מצליח לדחות ולמסמס את האישומים שלו בשחיתות. מנהיגים שמשמרים את שלטונם באמצעות מלחמה, לא מאבדים את כוחם ואת השלטון כאשר המלחמה נמשכת. זה נדיר ביותר. לכן, מבחינת נתניהו, ככל שהמלחמה מתארכת ומתמשכת, כך הוא מוגן יותר. יש הרבה סיבות טובות לסיים את המלחמה ולהשיב את החטופים הביתה. עד שזה יקרה, זה יהיה מאתגר וככל הנראה גם בלתי אפשרי לתבוע מנתניהו אחריות על מעשיו. למרבה הצער, זה בדיוק מה שנותן לו את המוטיבציה להמשיך ולהאריך את המשבר.
כתבות קשורות
- "עיני כל העולם נשואות לישראל. תמשיכו ללחוץ בכל הכוח. אסור לכם למצמץ" | איילת שני
- כמו רודנים בהיסטוריה, נתניהו מפיץ שנאה ורעל לשימור שלטונו. חובה להתנגד | דני אלגרט
זו תופעה רווחת. בכל המדינות הרלוונטיות ברחבי העולם אנחנו רואים שנאמנים למנהיג מתחפרים בכל הכוח בעמדתם, ומעמיקים את התמיכה בו, לנוכח מבקריו ומתנגדיו. מעניין שאנחנו רואים במחקרים שלנו שהאנשים הללו, שתומכים ללא סייג במנהיגים שהורסים את הדמוקרטיה, מגדירים את עצמם כתומכי הדמוקרטיה ואף כשוחריה. מה שקורה זה שהם פשוט משנים לחלוטין את התפיסה שלהם לגבי אמות מידה ונורמות של התנהגות בדמוקרטיה, כך שהפעולות האנטי־דמוקרטיות של המנהיג נתפסות בעיניהם כדמוקרטיות. אחד הדברים הקריטיים בהקשר הזה הוא מה שאנחנו מכנים "אותות האליטה" (elite cues במקור — א"ש). הרעיון הוא שכאשר אליטות ובכירים במפלגתו של השליט ובמעגל הפנימי שלו מפרסמים הצהרות תמיכה בו ובפעולותיו, וקובעים שהוא לא עושה כל רע, זה שולח לאזרחים מסר ברור שהכל בסדר, הכל תקין. ראינו את זה קורה בארה"ב, כאשר רפובליקאים מהשורה הלכו בעקבות האותות של האליטה הרפובליקאית אחרי המתקפה של ינואר 2021 (אירועי הקפיטול — א"ש). היות שהדרגים הבכירים ביותר במפלגה התייצבו מאחורי טראמפ והגנו על חלקו בהתפרעות, הרפובליקאים מהשורה שינו גם הם את התפיסות שלהם לגבי האירוע. הדינמיקה הזאת מתעצמת ככל שהמנהיג מצליח לאסוף סביבו יותר ויותר אליטות שמגינות עליו בפומבי ותומכות במעשיו.
מה לגבי המחאה? בישראל היא מתרחשת בעוצמה משתנה כבר שנים. ראינו מה קורה בשבועות האחרונים בטורקיה, בגיאורגיה. האם המחאות בכלל משפיעות על סוג כזה של מנהיג או משטר? מה אפשר ללמוד מהמחקר על מחאה אפקטיבית?
עקרונית, מחאות הן שיטה אפקטיבית להתנגדות במקרה של שליט שמנצל את כהונתו כדי לחזק את כוחו באופן בלתי חוקי או לא דמוקרטי. ההצלחה, כמובן, אינה מובטחת, אבל המחקר מצביע על כך שכאשר אין כל התנגדות תהליך הקריסה הדמוקרטי יתקדם במהירות גדולה יותר. המחאה גם מעודדת מוסדות ומערכות, כמו מערכת המשפט, לפעול על מנת להגן על זכויות האזרחים. אנחנו רואים דוגמאות טובות לכך במלאווי ובמולדובה. אבל במדינות שהן כבר אוטוריטריות, כמו טורקיה, השליט המכהן כבר הספיק לצבור יותר מדי כוח, ויש לו כלים רבים לדכא את המפגינים. במצב כזה לא זו בלבד שהמחאות מסכנות את המוחים, למחאה עצמה אין כמעט סיכוי להדיח את השליט המכהן.
את חוקרת את האופן שבו שליטים אוטוריטריים משתמשים בפחד כדי לבסס את שלטונם ושליטתם. זה כמובן קורה גם כאן בישראל. זה ניכר, בעינייך, בשיח הפוליטי בישראל? מה לגבי השימוש המניפולטיבי בפטריוטיזם, כאשר כל מילת ביקורת על השלטון מתויגת כבגידה?
שליטים אוטוריטריים מפיקים ערך עצום מכך שאנשים חוששים מפניהם, ולכן הם ישתמשו באופן אסטרטגי בדיכוי, כדי לעורר פחד גם בקרב האליטות וגם בקרב ההמונים. המטרה היא להגיע לסיטואציה של צנזורה פנימית. שהאזרח הפשוט יחשוש מהדיכוי ולכן יימנע מלאתגר את השליט. אחת הדוגמאות הבוטות היא עלייתו של קים ג'ונג און לשלטון, כאשר הוא מיד חיסל את דודו (שנחשב לאיש השני החזק ביותר בצפון קוריאה — א"ש), ולפי הדיווחים עשה זאת באופן ברוטלי במיוחד. הדוגמאות המעודנות יותר הן מעצר של אזרחים מהשורה בגלל השתתפות במחאה שאיננה אלימה. שליטים אוטוריטריים נוהגים לעורר באזרחים גם פחד מפני האלטרנטיבה. "איך ייראו החיים שלכם כאשר אני, המנהיג החזק, לא אהיה בשלטון?" לכן יש להם תמיד אינטרס ליצור אויב משותף. זו יכולה להיות מדינה אחרת, כפי שממשלות איראן ורוסיה עושות עם ארה"ב, ולעתים קבוצה מסוימת, כמו מהגרים. השליט ממנף את המנטליות של "אנחנו או הם" כדי לגייס עוד תמיכה, מציג את עצמו כמנהיג היחיד שהוא חזק דיו כדי להתמודד עם האויב, ומצייר תמונה קודרת ומפחידה של מה צפוי לקרות אם ה"אויב" יצבור כוח והשפעה. זה מאפשר לו להסיט קשב מאתגרים אחרים שאיתם המדינה מתמודדת, אגב — לרוב אתגרים שהם באשמתו או באחריותו — ולהצדיק את הצורך ב"איש חזק" בשלטון. כאשר השלטון הוא אוטוריטרי, "ביטחון האומה" כבר הופך לתירוץ שבחסותו פוגעים במתנגדים ובמבקרים. המהפכה שכשלה בטורקיה ב–2016 ממחישה זאת היטב, כאשר ארדואן בסופו של דבר השתמש בה כדי להצדיק גל עצום של מעצרי מתנגדים.
נתניהו וטראמפ בבית הלבן, השבוע. "שליטים שזכו לכוח, איבדו אותו ואז הצליחו לחזור לשלטון — יכולים להיות מאוד מסוכנים"; צילום: Mark Schiefelbein/אי־פי
את מרבה לעסוק במודל הספציפי של שליטים שמנצלים את כהונתם על מנת להרוס את הדמוקרטיה מבפנים. האם המקרה של ישראל דומה למתרחש במדינות אחרות? האם יש מרכיבים שמייחדים אותו?
ישראל תחת שלטון נתניהו מציגה אותם דפוסים כמו אלו של מנהיגים אחרים שנבחרו באופן דמוקרטי ומנצלים את כהונתם כדי לחתור תחת הדמוקרטיה. התהליך הוא אטי והדרגתי. השליטים הללו נוקטים צעדים נגד כל המערכות שעשויות לרסן את כוחם ולהגביל אותו — מערכת המשפט, שירותי הביטחון, המינהל. כאשר הם משיגים רוב בחקיקה, התהליך הזה ממש דוהר קדימה בפראות. עם זאת, יש כמה מרכיבים שמבדילים ומייחדים את המקרה של ישראל, והחשוב והעיקרי שבהם הוא המלחמה. כפי שכתבתי קודם, כל עוד המלחמה נמשכת, נתניהו רק מרוויח מכך. ייתכן שהתנגדות לאופן שבו הוא מנהל את המלחמה ואת משבר החטופים עשויה להוות מכנה משותף לתנועת התנגדות מאוחדת ורחבה יותר. המחקר מלמד שכאשר המחאה והאופוזיציה מפוצלות, קל יותר לשליט להאיץ את תהליך ההקרסה הדמוקרטית.
מחקרייך עוסקים גם באופן שבו מנהיגים שחותרים תחת הדמוקרטיה משתמשים בתעמולה ובשליטה במדיה. נתניהו פיתח את מה שמכונה בישראל "מכונת הרעל". אקו־סיסטם תקשורתי רב עוצמה שמפיץ את המסרים שלו, מעצים אותו, תוקף את המתנגדים ומסמן אשמים. כיצד מערך הרעל של נתניהו עובד בהשוואה למדינות אחרות שבדקת? האם יש לו מאפיינים ייחודיים?
אלו דפוסים שחוזרים על עצמם בכל המדינות הללו. בהונגריה של אורבן, למשל, החלק המשמעותי בהשתלטות תוך כדי כהונה היה ההתמקדות שלו בתקשורת. אורבן מיזג את כל ערוצי הטלוויזיה והתקשורת הממשלתיים לארגון מדיה חדש שנוהל על ידי מפלגתו, פידס. הוא גם יצר גוף ממשלתי חדש שיפקח על פעילות ארגון המדיה, גוף שכמובן נוהל על ידי תומכיו. ב–2017, אורבן ותומכיו שלטו ב–90% מהתקשורת בהונגריה. זה היה חלק מאסטרטגיה רחבה יותר לבסס שליטה, ואכן, ב–2018, רוב המומחים התייחסו להונגריה כמדינה שהשלימה את תהליך הטרנספורמציה למשטר אוטוקרטי. זה גם מה שטראמפ עושה בארה"ב, אף שבמקרה שלו הוא מתמקד יותר בהדרת התקשורת המסורתית, לרוב באמצעות שימוש במדיה חדשה כמו רשת social truth. מאמציו להוביל לצנזורה עצמית בקרב גופי תקשורת באמצעות תביעות משפטיות מטרידים ביותר.
נערך לאחרונה ב:
חוח האחד והיחיד
Well-known member
יש בעיה. הטיפש היחיד כאן זה אתה.חוקרת דיקטטורות מסבירה איך נדע שעברנו את נקודת האל-חזור - I
צילום: Rebecca Eldridge
פרופ' אריקה פרנז מהאוניברסיטה של מדינת מישיגן אומרת שהיציאה של רונן בר בפומבי נגד נתניהו היא נקודת אור בתהליך של הידרדרות
איילת שני
לעקוב
09 באפריל 2025
פרופ' פרנז היקרה, מקוה ששלומך טוב. תחילה נציין בפני הקוראים שהראיון הזה מתקיים בהתכתבות. ביולי 2023 שוחחנו על מנהיגים "חזקים" שנבחרים בבחירות דמוקרטיות, ואז מנצלים את כהונתם על מנת להרוס את הדמוקרטיה. מאז עברנו טבח, משבר חטופים ומלחמה עקובה מדם. האיום על הדמוקרטיה בישראל רק התעצם, משום שבחסות המלחמה נתניהו דוהר קדימה עם ההפיכה. למרות הסכנה המתעצמת המחאה נחלשת.
חשוב להבין — המלחמה היא גיים צ'יינג'ר עבור נתניהו. היא מאפשרת לו להיאחז בשלטון ולשמר את כוחו. בחסות המלחמה הוא גם מצליח לדחות ולמסמס את האישומים שלו בשחיתות. מנהיגים שמשמרים את שלטונם באמצעות מלחמה, לא מאבדים את כוחם ואת השלטון כאשר המלחמה נמשכת. זה נדיר ביותר. לכן, מבחינת נתניהו, ככל שהמלחמה מתארכת ומתמשכת, כך הוא מוגן יותר. יש הרבה סיבות טובות לסיים את המלחמה ולהשיב את החטופים הביתה. עד שזה יקרה, זה יהיה מאתגר וככל הנראה גם בלתי אפשרי לתבוע מנתניהו אחריות על מעשיו. למרבה הצער, זה בדיוק מה שנותן לו את המוטיבציה להמשיך ולהאריך את המשבר.
כתבות קשורות
מאז הטבח, בסיס התמיכה של נתניהו נותר יציב. ככל שנאספות ראיות להזנחה ולהפקרה שהובילה למתקפה, ולמרות שעולים גם חשדות חמורים נגד עובדי לשכתו — תומכיו ממשיכים להגן עליו בחירוף נפש. כולם אשמים, חוץ ממנו. הם תוקפים את הצבא, את השב"כ, את בתי המשפט. הוא לא קשור. אני חושבת שאני מבינה איך זה עובד, פסיכולוגית, אבל מה יש למדעי המדינה לומר על זה?
- "עיני כל העולם נשואות לישראל. תמשיכו ללחוץ בכל הכוח. אסור לכם למצמץ" | איילת שני
- כמו רודנים בהיסטוריה, נתניהו מפיץ שנאה ורעל לשימור שלטונו. חובה להתנגד | דני אלגרט
זו תופעה רווחת. בכל המדינות הרלוונטיות ברחבי העולם אנחנו רואים שנאמנים למנהיג מתחפרים בכל הכוח בעמדתם, ומעמיקים את התמיכה בו, לנוכח מבקריו ומתנגדיו. מעניין שאנחנו רואים במחקרים שלנו שהאנשים הללו, שתומכים ללא סייג במנהיגים שהורסים את הדמוקרטיה, מגדירים את עצמם כתומכי הדמוקרטיה ואף כשוחריה. מה שקורה זה שהם פשוט משנים לחלוטין את התפיסה שלהם לגבי אמות מידה ונורמות של התנהגות בדמוקרטיה, כך שהפעולות האנטי־דמוקרטיות של המנהיג נתפסות בעיניהם כדמוקרטיות. אחד הדברים הקריטיים בהקשר הזה הוא מה שאנחנו מכנים "אותות האליטה" (elite cues במקור — א"ש). הרעיון הוא שכאשר אליטות ובכירים במפלגתו של השליט ובמעגל הפנימי שלו מפרסמים הצהרות תמיכה בו ובפעולותיו, וקובעים שהוא לא עושה כל רע, זה שולח לאזרחים מסר ברור שהכל בסדר, הכל תקין. ראינו את זה קורה בארה"ב, כאשר רפובליקאים מהשורה הלכו בעקבות האותות של האליטה הרפובליקאית אחרי המתקפה של ינואר 2021 (אירועי הקפיטול — א"ש). היות שהדרגים הבכירים ביותר במפלגה התייצבו מאחורי טראמפ והגנו על חלקו בהתפרעות, הרפובליקאים מהשורה שינו גם הם את התפיסות שלהם לגבי האירוע. הדינמיקה הזאת מתעצמת ככל שהמנהיג מצליח לאסוף סביבו יותר ויותר אליטות שמגינות עליו בפומבי ותומכות במעשיו.
מה לגבי המחאה? בישראל היא מתרחשת בעוצמה משתנה כבר שנים. ראינו מה קורה בשבועות האחרונים בטורקיה, בגיאורגיה. האם המחאות בכלל משפיעות על סוג כזה של מנהיג או משטר? מה אפשר ללמוד מהמחקר על מחאה אפקטיבית?
עקרונית, מחאות הן שיטה אפקטיבית להתנגדות במקרה של שליט שמנצל את כהונתו כדי לחזק את כוחו באופן בלתי חוקי או לא דמוקרטי. ההצלחה, כמובן, אינה מובטחת, אבל המחקר מצביע על כך שכאשר אין כל התנגדות תהליך הקריסה הדמוקרטי יתקדם במהירות גדולה יותר. המחאה גם מעודדת מוסדות ומערכות, כמו מערכת המשפט, לפעול על מנת להגן על זכויות האזרחים. אנחנו רואים דוגמאות טובות לכך במלאווי ובמולדובה. אבל במדינות שהן כבר אוטוריטריות, כמו טורקיה, השליט המכהן כבר הספיק לצבור יותר מדי כוח, ויש לו כלים רבים לדכא את המפגינים. במצב כזה לא זו בלבד שהמחאות מסכנות את המוחים, למחאה עצמה אין כמעט סיכוי להדיח את השליט המכהן.
את חוקרת את האופן שבו שליטים אוטוריטריים משתמשים בפחד כדי לבסס את שלטונם ושליטתם. זה כמובן קורה גם כאן בישראל. זה ניכר, בעינייך, בשיח הפוליטי בישראל? מה לגבי השימוש המניפולטיבי בפטריוטיזם, כאשר כל מילת ביקורת על השלטון מתויגת כבגידה?
שליטים אוטוריטריים מפיקים ערך עצום מכך שאנשים חוששים מפניהם, ולכן הם ישתמשו באופן אסטרטגי בדיכוי, כדי לעורר פחד גם בקרב האליטות וגם בקרב ההמונים. המטרה היא להגיע לסיטואציה של צנזורה פנימית. שהאזרח הפשוט יחשוש מהדיכוי ולכן יימנע מלאתגר את השליט. אחת הדוגמאות הבוטות היא עלייתו של קים ג'ונג און לשלטון, כאשר הוא מיד חיסל את דודו (שנחשב לאיש השני החזק ביותר בצפון קוריאה — א"ש), ולפי הדיווחים עשה זאת באופן ברוטלי במיוחד. הדוגמאות המעודנות יותר הן מעצר של אזרחים מהשורה בגלל השתתפות במחאה שאיננה אלימה. שליטים אוטוריטריים נוהגים לעורר באזרחים גם פחד מפני האלטרנטיבה. "איך ייראו החיים שלכם כאשר אני, המנהיג החזק, לא אהיה בשלטון?" לכן יש להם תמיד אינטרס ליצור אויב משותף. זו יכולה להיות מדינה אחרת, כפי שממשלות איראן ורוסיה עושות עם ארה"ב, ולעתים קבוצה מסוימת, כמו מהגרים. השליט ממנף את המנטליות של "אנחנו או הם" כדי לגייס עוד תמיכה, מציג את עצמו כמנהיג היחיד שהוא חזק דיו כדי להתמודד עם האויב, ומצייר תמונה קודרת ומפחידה של מה צפוי לקרות אם ה"אויב" יצבור כוח והשפעה. זה מאפשר לו להסיט קשב מאתגרים אחרים שאיתם המדינה מתמודדת, אגב — לרוב אתגרים שהם באשמתו או באחריותו — ולהצדיק את הצורך ב"איש חזק" בשלטון. כאשר השלטון הוא אוטוריטרי, "ביטחון האומה" כבר הופך לתירוץ שבחסותו פוגעים במתנגדים ובמבקרים. המהפכה שכשלה בטורקיה ב–2016 ממחישה זאת היטב, כאשר ארדואן בסופו של דבר השתמש בה כדי להצדיק גל עצום של מעצרי מתנגדים.
נתניהו וטראמפ בבית הלבן, השבוע. "שליטים שזכו לכוח, איבדו אותו ואז הצליחו לחזור לשלטון — יכולים להיות מאוד מסוכנים"; צילום: Mark Schiefelbein/אי־פי
את מרבה לעסוק במודל הספציפי של שליטים שמנצלים את כהונתם על מנת להרוס את הדמוקרטיה מבפנים. האם המקרה של ישראל דומה למתרחש במדינות אחרות? האם יש מרכיבים שמייחדים אותו?
ישראל תחת שלטון נתניהו מציגה אותם דפוסים כמו אלו של מנהיגים אחרים שנבחרו באופן דמוקרטי ומנצלים את כהונתם כדי לחתור תחת הדמוקרטיה. התהליך הוא אטי והדרגתי. השליטים הללו נוקטים צעדים נגד כל המערכות שעשויות לרסן את כוחם ולהגביל אותו — מערכת המשפט, שירותי הביטחון, המינהל. כאשר הם משיגים רוב בחקיקה, התהליך הזה ממש דוהר קדימה בפראות. עם זאת, יש כמה מרכיבים שמבדילים ומייחדים את המקרה של ישראל, והחשוב והעיקרי שבהם הוא המלחמה. כפי שכתבתי קודם, כל עוד המלחמה נמשכת, נתניהו רק מרוויח מכך. ייתכן שהתנגדות לאופן שבו הוא מנהל את המלחמה ואת משבר החטופים עשויה להוות מכנה משותף לתנועת התנגדות מאוחדת ורחבה יותר. המחקר מלמד שכאשר המחאה והאופוזיציה מפוצלות, קל יותר לשליט להאיץ את תהליך ההקרסה הדמוקרטית.
מחקרייך עוסקים גם באופן שבו מנהיגים שחותרים תחת הדמוקרטיה משתמשים בתעמולה ובשליטה במדיה. נתניהו פיתח את מה שמכונה בישראל "מכונת הרעל". אקו־סיסטם תקשורתי רב עוצמה שמפיץ את המסרים שלו, מעצים אותו, תוקף את המתנגדים ומסמן אשמים. כיצד מערך הרעל של נתניהו עובד בהשוואה למדינות אחרות שבדקת? האם יש לו מאפיינים ייחודיים?
אלו דפוסים שחוזרים על עצמם בכל המדינות הללו. בהונגריה של אורבן, למשל, החלק המשמעותי בהשתלטות תוך כדי כהונה היה ההתמקדות שלו בתקשורת. אורבן מיזג את כל ערוצי הטלוויזיה והתקשורת הממשלתיים לארגון מדיה חדש שנוהל על ידי מפלגתו, פידס. הוא גם יצר גוף ממשלתי חדש שיפקח על פעילות ארגון המדיה, גוף שכמובן נוהל על ידי תומכיו. ב–2017, אורבן ותומכיו שלטו ב–90% מהתקשורת בהונגריה. זה היה חלק מאסטרטגיה רחבה יותר לבסס שליטה, ואכן, ב–2018, רוב המומחים התייחסו להונגריה כמדינה שהשלימה את תהליך הטרנספורמציה למשטר אוטוקרטי. זה גם מה שטראמפ עושה בארה"ב, אף שבמקרה שלו הוא מתמקד יותר בהדרת התקשורת המסורתית, לרוב באמצעות שימוש במדיה חדשה כמו רשת social truth. מאמציו להוביל לצנזורה עצמית בקרב גופי תקשורת באמצעות תביעות משפטיות מטרידים ביותר.
מלא נתניהו שהוא מפרק שלטון ללא מצורים של בג"צ במשך 33 שנה, אז אלה ששלטו באמצעות בג"צ רואים בכך הפיכה, אפשר להבין אחרי 30 שנה שהם התרגלו שממשלת העל שלהם היא הדמוקרטיה, אבל מה השמלאנים האמריקאים מוצאים אנטי דמוקרטי במדיניות של טראמפ?
certified.woke
Well-known member
חוקרת דיקטטורות מסבירה איך נדע שעברנו את נקודת האל-חזור - II
את מרבה לכתוב על האופן שבו תנועות פרסונליסטיות מאיימות על הדמוקרטיה. הליכוד תחת נתניהו הוא מפלגה פרסונליסטית. נתניהו טיהר את שורותיה מיורשים וממתנגדים פוטנציאליים. המפלגה כיום אינה אלא חותמת גומי עבורו. כל ההחלטות מתקבלות פה אחד. מה אפשר ללמוד מהמחקר שלך על הפרסונליזציה של הפוליטיקה בישראל? כיצד היא תורמת לקיטוב?מפלגות פרסונליסטיות מהוות איום משמעותי על הדמוקרטיה. הרעיון הוא שבכירי המפלגה רואים את עתידם הפוליטי כקשור באופן הדוק לעתידו של המנהיג, ולכן כל הטלת ספק או ביקורת על המנהיג היא בבחינת התאבדות קרייריסטית. יתר על כן, למנהיגי המפלגות האלה יש חופש פעולה בכל מה שקשור למינויים. הם ממנים את נאמניהם לתפקידי מפתח ולעמדות השפעה, ומעדיפים נאמנות על פני כשירות. במבנה מפלגתי "מסורתי" כביכול, טובת המפלגה עצמה חשובה לחברים בה, ולכן הם יתנגדו — בפומבי או מאחורי דלתיים סגורות — להתנהלות שנראית להם לא תקינה, או לנזקים שהמנהיג ממיט על המפלגה כאשר הוא מתנהג כך. במפלגות פרסונליסטיות זה פשוט לא קיים. יש רק חנופה למנהיג וגיבוי מלא שלו, גם כאשר הוא מבצע פעולות אנטי־דמוקרטיות (וגם לא חכמות במיוחד). אנחנו רואים עוד ועוד מפלגות כאלו מגיעות לשלטון במדינות שונות, והנזק לדמוקרטיה הוא אדיר. המחקר מראה בדיוק איך זה קורה — רוב חקיקתי, הפחתה במגבלות של הרשות המבצעת על חשבון הרשות השופטת והמינהל התקין, וכמובן יוזמות ומאמצים להארכת הכהונה. המחקר מראה שהפעולות האנטי־דמוקרטיות הללו מקטבות את החברה ומעצימות את הפילוג. מה שמדאיג מכל הוא שפעולותיהם של השליטים הללו מגדילות את הסיכוי שתומכיהם יתמכו גם באלימות פוליטית.
בשבועות האחרונים התפתח עימות בין נתניהו לבין ראש השב"כ, רונן בר. נתניהו ניסה לפטר אותו בתואנה של אובדן אמון. בר השיב במכתב חריף שבו גילה, בין היתר, כי נתניהו ניסה להשתמש בשירותי הביטחון לצרכיו האישיים. מהי המשמעות הרחבה של התנגשות בין שליט לבין גורמי ביטחון בכירים, מעבר לניסיון לנטרל התנגדות ולרכז כוח?
מנקודת מבט של מומחה לדמוקרטיה, ראש שירות ביטחון שיוצא בפומבי נגד שליט תאב כוח זו התפתחות חיובית. אתה רוצה לראות את האליטות ואת הדרגים הבכירים חושפים את השליט ואת פעולותיו. לרוב לא רואים סוג כזה של יושרה כאשר השליט נתמך על ידי מפלגה פרסונליסטית. להפך. הבכירים למיניהם הופכים ליס־מנים, חנפנים, משתפי פעולה. במובן הזה, זה מאוד "בריא", שרונן בר עירער על נתניהו מול הציבור. אנחנו רואים גם מה קורה, למשל, עם טראמפ ומאמציו לטהר את שירותי הביטחון מכל מי שעלול לחלוק על דעתו. השאלה היא מה יקרה עכשיו. אם נתניהו אכן יצליח לפטר את רונן בר, זו תהיה התפתחות שלילית ביותר שתסכן גם את הביטחון הלאומי, משום ששליטים כאלו מחליפים את מי שהם מצליחים לפטר בנאמנים חסרי ניסיון רלוונטי או כשירות לתפקיד.
נתניהו מבקר בימים אלו בהונגריה. הוא נפגש עם ויקטור אורבן ומשם מתעתד להמשיך לפגישה עם טראמפ בוושינגטון. טראמפ ואורבן הם שני מנהיגים שחקרת בהרחבה. איך נתניהו משתלב בתוך המגמה הגלובלית של מנהיגים אוטוריטריים? מה אפשר ללמוד מהבחירה שלו להתקרב אליהם?
זה ממש לא מפתיע שנתניהו מעוניין לחזק את יחסיו עם אורבן, אנחנו רואים את זה קורה גם עם טראמפ, שטרח להתקרב ולחמם את יחסיו עם אורבן, בוקלה ומילאיי — רשימה חלקית — הוא מבין שהיחסים הללו יועילו לשני הצדדים. שליטים תאבי כוח אוהבים לטפח יחסים ידידותיים עם מנהיגים כמוהם, משום שהם גורמים להתנהלות שלהם להיראות נורמלית ותקינה. חשוב לזכור שאורבן הרס את הדמוקרטיה ההונגרית לאחר שעלה לשלטון בפעם השנייה. שליטים שזכו לכוח, איבדו אותו ואז הצליחו לחזור לשלטון — יכולים להיות מאוד מסוכנים, משום שההפסד שלהם לימד אותם לקחים חשובים, והם מתארגנים מחדש כדי לא לחזור על הטעויות של הכהונה הראשונה. יותר מזה, המצביעים אינם חושדים בכוונותיהם, משום שהדמוקרטיה שרדה את הכהונה הראשונה ללא פגע. אנחנו שומעים את זה הרבה מרפובליקאים בארה"ב כעת. העניין הוא שכאשר טראמפ לא היה בשלטון, הוא פעל בחזיתות ובדרכים רבות כדי להשיג שליטה מלאה במפלגה הרפובליקאית. כעת, בסיבוב השני שלו כנשיא, הוא נמצא בזהות מוחלטת עם המפלגה. דבר המאפשר לו לממש, ביתר שאת וביתר כוח, את האג'נדה האנטי־דמוקרטית שלו.
מתי מרימים ידיים ומבינים שהדמוקרטיה עברה את נקודת האל חזור? אילו סממנים כאלו את רואה בישראל כיום?
בסופו של דבר דמוקרטיה מתגלמת בבחירות חופשיות והוגנות למנהיגות. נקודת האל חזור היא כאשר הבחירות כבר אינן כאלו. יש שלל דרכים לעשות זאת. אורבן, בהונגריה, שינה את החוקים לטובת המפלגה שלו. בוקלה, באל סלוודור, דאג לאקלים תקשורתי שפגע באופן משמעותי במתמודדים מולו. מזווית זו ישראל עדיין נחשבת לדמוקרטיה. כאשר נראה פגיעה ביכולתם של מתנגדי נתניהו להתמודד על השלטון באופן הוגן, או נזהה שיטות שנועדו לפגוע בתהליך החופשי וההוגן, נחשיב זאת כקץ הדמוקרטיה הישראלית. זה אינו המצב כרגע, אבל חשוב מאוד להבין שכל הטקטיקות שמשמשות את השליטים הללו כדי לבצר את שלטונם ושליטתם, נגד בתי המשפט, התקשורת, המינהל התקין, שירותי הביטחון — סוללות עבורם את הדרך להתערבות בבחירות ולפגיעה בטוהרן.
השלטון הפופוליסטי־אוטוריטרי מתחזק בכל רחבי העולם. אפשר להניח שהמגמה הזאת רק תלך ותתעצם. לדמוקרטיה אין באמת דרך להתגונן בפני שליט שמכלה אותה מבפנים. אולי משטר דמוקרטי כבר לא מתאים לעידן הזה, כאשר המנהיגים הרעילים לוחשים על אוזני המצביעים באופן ישיר, משלהבים אותם, ממסגרים ומתווכים עבורם את המציאות. את חושבת שהדמוקרטיה יכולה לשרוד את עידן הרשתות ופוסט האמת?
אין ספק שזה גורם משמעותי. אמצעי התקשורת החדשים מקלים על המנהיגים הללו לעקוף את המוסדות ולתקשר ישירות עם האזרחים, והם אכן משתמשים בהם כדי לשלוט בנרטיב שהאזרחים צורכים. אנחנו רואים יותר ויותר חברות מקוטבות ומשוסעות, כאשר תומכי השליט המכהן ומתנגדיו פועלים בשתי סביבות תקשורת נפרדות לחלוטין, ולרוב גם מוטות ומוטעות. לצערי, אני חושבת שיש לנו סיבה טובה לדאוג. השילוב של אמצעי התקשורת החדשים והנסיגה ביכולת של האזרחים להבין, לנתח באופן ביקורתי ולבחון את המידע שהם נחשפים אליו, סולל את הדרך לעוד ועוד מנהיגים "חזקים" מטעם עצמם, שעולים לשלטון כשהם מגובים במפלגות חלשות ופרסונליות, ומוכרים את מסרי "האיש החזק" שלהם באופן שמשכנע את התומכים. עם זאת, ולו רק ברמת הממצאים המחקריים, אין עוררין על כך שמשטר דמוקרטי הוא הדרך היחידה לדאוג ולהבטיח את זכויות האזרח. כדי לשמר את הדמוקרטיה ולחזק את כוחה, בכל רחבי העולם, האזרחים יידרשו לחבר את הנקודות, להבין מה פוגע בדמוקרטיה ואיך נראית דמוקרטיה בריאה הלכה למעשה.
שאלה אחרונה ואישית יותר. טראמפ הכריז מלחמה על האקדמיה. תוכלי לשתף באתגרים שלך כחוקרת שעוסקת בהתפוררות הדמוקרטיה, בעודך חווה את ההשפעות של התפוררות הדמוקרטיה בסביבתך המיידית?
למזלי הרב, ברמה האישית אני ממש בסדר. לא היו לי מענקים גדולים שהושפעו ממדיניות טראמפ, וזו, כרגע, הדרך העיקרית שבה הוא מדכא את האקדמיה. אני גם לא מתרשמת שאנחנו כבר בסיטואציה שבה אקדמאים מתחילים לצנזר את עצמם או להימנע מנושאים שאינם לרוחו של טראמפ. עם זאת, אני כמובן מודאגת מאוד מהמלחמה שטראמפ הכריז על האוניברסיטאות. הוא הבהיר שמבחינתו הן מהוות איום. אם טראמפ יהיה מסוגל להמשיך במסע הלחץ שלו נגד האוניברסיטאות וחירותן, ואם בתי המשפט יאפשרו לו להתקדם — פנינו לשנים אפלות במיוחד.
certified.woke
Well-known member
מומחה לקנונית הסדר העולמי
Well-known member
לא אומר,יש הרבה אנשים שעוברים מדינה ולא טורחים להצטיין בשפה החדשה שלהם.
certified.woke
Well-known member
מומחה לקנונית הסדר העולמי
Well-known member
מי שלא איכפת לו - לא איכפת לו.
איך אתה מסביר אנשים בגיל 70 בארץ שהיו שנים כאן ולא למדו לדבר עברית?
לכל אדם יש דגשים משלו - מה חשוב יותר ופחות לצורך מימוש האינטרסים שלו.
certified.woke
Well-known member
אי-למוד שפה בארץ חדשה מאפיינת מהגרים קשישים, במיוחד אם הם חיים בשכונת מהגרים מאותה מולדת...למשל Little China, או Little Odesa.
מהגרים צעירים - משקיעים בלמוד שפה ומשתדלים להתערות...
מומחה לקנונית הסדר העולמי
Well-known member
הוא אמר שעבר לארה"ב ב 2006 בהתנתקות
ז"א לפני 19 שנה.
עכשיו מצבו הפיזי בכי רע.
אני מנחש שמדובר באדם בשנות ה 70 לחייו.
ז"א הוא היגר לאמריקה כנראה בשנות ה 50 לחייו.
בגיל הזה כבר קשה ואין חשק להרבה אנשים ללמוד שפה/לשפר שפה.
certified.woke
Well-known member
ההתנתקות היתה באוגוסט 2005...
מומחה לקנונית הסדר העולמי
Well-known member
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.