יש משהו במה שאת אומרת
אני אישית מאוד שונאת כשאני קוראת בפורומים על אנשים שאמרו שהם ראו סרט/סדרה/שמעו אלבום שאמור להיחשב ליצירת מופת ולא התחברו ואז מישהו אומר להם, אתה חייב לתת עוד צ'אנס, חייב לראות/לשמוע עוד פעם, כי כנראה שלא הבנת את זה בפעם הראשונה.
אני לא כזאת. ידיד שלי פה מהפורום (טוב נו, מיכאל, זה אתה) אמר לי פעם שנמאס לו מסקארבס אחרי העונה הראשונה. יש אנשים שאומרים לי שהם לא הפכו לסמרטוט מייבב ושבור אחרי רקוויאם לחלום ושהם חושבים שזה סרט גרוע (ושיהיה ברור, זה דברי כפירה חמורים בעיני, כי רקוויאם לחלום זה לדעתי הדבר המושלם ביותר שנוצר) . יבוא לי אמנם רצון להרביץ להם לשטוף להם את המוח להושיב אותם 24 שעות מול הסרט עד שהם יודו שאני צודקת. אבל אני נגד זה. אני שונאת שאומרים לאנשים, תכריחו את עצמכם לראות את זה, לא הבנתם פעם ראשונה, תראו עוד פעם אתם בטוח תראו מה שאני רואה בזה. אני אומרת- אם זה זה, אז זה זה. אם לא אז זה לא.
having said that, את בטח שואלת את עצמך, למה אמרתי שאני אתן לסמויה הזדמנות נוספת? לא יודעת, שריטה שלי. יש דברים שהדעה שלי עליהם כ"כ רחוקה מהקונצנזוס שאני חייבת לעצמי להגיד שניסיתי את זה עוד פעם לפני שאני מחליטה באופן סופי שלא אהבתי. או שאני פשוט חייבת לנסות פחות להבין מה אנשים חושבים שכ"כ גאוני בזה.
הסופרנוס ומד מן, למשל, לא יצירות המופת שעשו מהם, לדעתי (הם לא עמוק באדמה, לא קרובים במיליגרם). אבל נהנתי לראות אותם, ואני הצלחתי להבין למה הם נחשבות למה שהם נחשבות. גם אם אני עצמי לא חושבת ככה, אני חושבת שהצלחתי להבין למה אחרים כן חושבים ככה.
או שזה פשוט בגלל הסיבה האינפנטילית והמפגרת שבפעם הבאה שמישהו יגיד לי כמה שהסמויה מדהימה אני אוכל להגיד לו בלב שלם- לא, זה פאקינג סדרה משעממת תחת ואוברייטד. אבל להגיד באמת בלב שם
למשל בפעם הראשונה שראיתי "ארץ קשוחה", חשבתי שזה סרט משעמם ופלצני. לא להצלחתי להבין למה עשו ממנו את מה שעשו, וזה עוד יותר הציק לי כי אני חולה על האחים כהן ואוהבת משהו כמו 90% מהסרטים שלהם. אז קראתי ביקורות ופרשנויות על הסרט, וראיתי עוד פעם עם כל התובנות החדשות שקראתי בפעם השניה, שוב חשבתי שזה סרט פלצני ומשעמם. אבל לפחות עכשיו, שמישהו יגיד לי שארץ קשוחה זה יצירת מופת, אני אגיד לו בלב שלם- לא זה פאקינג סרט פלצני ואוברייטד. בוגר? לא. כייף? מאוד