זו לא הוכחה, זו מסקנה שגויה בעקבות
הנחות שגויות. עובדה: יש מיליונים (פחות) של יהודים שטוענים שאבותיהם מסרו להם שהיה מעמד בהר סיני. שאלה: האם האבות שיקרו? תשובה: לא. הם הטעו את ילדיהם כפי שהטעו אותם. לא מדובר כאן על שקר זדוני מכוון. ההנחה השגויה שלך שהסיפור חייב להיות אמת או שקר גס היא השגויה. אף אחד לא טוען כי הסיפור הוא איזושהי קנוניה שעוברת מדור לדור. אלא זהו סיפור עם שהועבר במשך הרבה דורות במחשבה שהוא אמיתי - כמו רוב סיפורי עמים אחרים. הבעיה: הסיפור איננו אמת היסטורית. ההוכחה לכך: כל ראיה שכן נמצאה מהתקופה שבה כביכול התקיימו המאורעות שמתוארות בסיפור לא תואם לסיפור + כל הראיות שהיו צריכות להיות קיימות אילו הסיפור היה אמיתי לא קיימות. מסקנה: הסיפור, כפי שהוא מופיע בתורה וכפי שמיליוני בני אדם מאמינים בו איננו אמת היסטורית אלא אגדה. קרוב לוודאי שהאגדה אכן מבוססת על משהו. הרים נחשבו למקום קדוש בעבר. ויש הרבה הרים ברחבי העולם שנחשבים למקומות קדושים. לכן קרוב לוודאי שלעבריים הקדמונים גם היה הר קדוש והר סיני האגדי הוא זיכרון של אותו הר אמיתי שפעם העבריים היו עורכים בו טקסים. מצרים היתה אימפריה גדולה ששלטה בתקופות מסויימות גם בחבל ארץ ישראל כך שגם הכנענים הקדמונים וגם העבריים הקדמונים היו איתה בקשר ולמעשה יתכן ואיפלו היו נתינים בפועל וחלקם חיו במצרים וחלק מהם אולי עם נידנו לעבדות. אבל העבריים כולם מעולם לא היו עבדים במצרים והם לא נטשו את מצרים יחד באותו זמן וגם לא בשתי קבוצות. העדויות הקיימות מראות כי אנשים מאותה תקופה כל הזמן נכנסו ויצאו ממצרים וקרוב לוודאי כי לאחר מאות של שנים, לאחר שעם ישראל התחיל להיות מבוסס "הזיכרונות" (הסיפורים) על שהות רבים מהאבות במצרים הפך לאגדת "יציאת מצרים" (מעין איחוד של כל אלפי ה"יציאות" הקטנות הללו למשהו גרדיאוזי). כאשר נצמא בפינינו סיפור שטוען להיות אמת היסטורית לא ניתן לקבוע כי הוא אכן כך ללא ראיות. ומכיוון שאין שום ראיה שתומכת בסיפור המקראי וכל הראיות שכן קיימות מעידות כי המתצואר בסיפור המקראי הינו שגוי לא ניתן לקבל את הסיפור המקראי כאמת היסטורית - רק כאגדת עם.
הנחות שגויות. עובדה: יש מיליונים (פחות) של יהודים שטוענים שאבותיהם מסרו להם שהיה מעמד בהר סיני. שאלה: האם האבות שיקרו? תשובה: לא. הם הטעו את ילדיהם כפי שהטעו אותם. לא מדובר כאן על שקר זדוני מכוון. ההנחה השגויה שלך שהסיפור חייב להיות אמת או שקר גס היא השגויה. אף אחד לא טוען כי הסיפור הוא איזושהי קנוניה שעוברת מדור לדור. אלא זהו סיפור עם שהועבר במשך הרבה דורות במחשבה שהוא אמיתי - כמו רוב סיפורי עמים אחרים. הבעיה: הסיפור איננו אמת היסטורית. ההוכחה לכך: כל ראיה שכן נמצאה מהתקופה שבה כביכול התקיימו המאורעות שמתוארות בסיפור לא תואם לסיפור + כל הראיות שהיו צריכות להיות קיימות אילו הסיפור היה אמיתי לא קיימות. מסקנה: הסיפור, כפי שהוא מופיע בתורה וכפי שמיליוני בני אדם מאמינים בו איננו אמת היסטורית אלא אגדה. קרוב לוודאי שהאגדה אכן מבוססת על משהו. הרים נחשבו למקום קדוש בעבר. ויש הרבה הרים ברחבי העולם שנחשבים למקומות קדושים. לכן קרוב לוודאי שלעבריים הקדמונים גם היה הר קדוש והר סיני האגדי הוא זיכרון של אותו הר אמיתי שפעם העבריים היו עורכים בו טקסים. מצרים היתה אימפריה גדולה ששלטה בתקופות מסויימות גם בחבל ארץ ישראל כך שגם הכנענים הקדמונים וגם העבריים הקדמונים היו איתה בקשר ולמעשה יתכן ואיפלו היו נתינים בפועל וחלקם חיו במצרים וחלק מהם אולי עם נידנו לעבדות. אבל העבריים כולם מעולם לא היו עבדים במצרים והם לא נטשו את מצרים יחד באותו זמן וגם לא בשתי קבוצות. העדויות הקיימות מראות כי אנשים מאותה תקופה כל הזמן נכנסו ויצאו ממצרים וקרוב לוודאי כי לאחר מאות של שנים, לאחר שעם ישראל התחיל להיות מבוסס "הזיכרונות" (הסיפורים) על שהות רבים מהאבות במצרים הפך לאגדת "יציאת מצרים" (מעין איחוד של כל אלפי ה"יציאות" הקטנות הללו למשהו גרדיאוזי). כאשר נצמא בפינינו סיפור שטוען להיות אמת היסטורית לא ניתן לקבוע כי הוא אכן כך ללא ראיות. ומכיוון שאין שום ראיה שתומכת בסיפור המקראי וכל הראיות שכן קיימות מעידות כי המתצואר בסיפור המקראי הינו שגוי לא ניתן לקבל את הסיפור המקראי כאמת היסטורית - רק כאגדת עם.
