סוגי לכה לצביעה

[yoavliberman]

וורניש המשך....

שלום מקס, * יתכן ואתה יודע מהו ההרכב הכימי של וורנית, ואתה בטוח שהיא מכילה שרף אלקידי בלבד. אני לעומת זאת יודע שרוב הוורנישים המיוצרים בעולם מכילים שרפים משרפים שונים: וורנישים טהורים מכילים שרפים מפולמרים משמן פשתן או טנג; קיימים וורנישים מבובססים שרפים אלקידיים וישנם מבוססי שרפי פוליאוריטן; ישנם וורנישים המכילים תערובות של כמה שרפים. ואגב גם השרפים האלקידיים נוצרים ברוב המקרים מפילמור של שמנים צמחיים כמו שמן סויה למשל. * אתה צודק לגבי רכותם של וורנישים על בסיס אלקדי. במקרים בהם דרושה הגנה טובה יותר כנגד שחיקה מומלץ להשתמש בלכה המכילה/מתוגברת בשרף פוליאוריטן. אך וורנישים על בסיס פוליאוריטן נוטים להפגע יותר מקרינה אולטרה סגולה מאשר וורנישים המכילים שרפים אלקדיים או המבוססים שמנים ממקור כמו שמן פשתן או טנג. * Spar Varnish או יכט ווריש: אני חושב שאתה טועה בנקודה זו. הלכה המכונה יכט וורניש או באנגלית Spar Varnish מורכבת ברוב המקרים מתערובת של שרפים פנולייים ושרפים שפולמרו משמן אגוז הTang. אגב האגוז הזה שמוצאו בסין ושם הומצא הוורניש הקרוי על שמו, כבר גדל שנים רבות בארה"ב וממנו ממוצה רוב השמן לתעשיית הSpar Varnish האמריקנית. * ריסוס לכה הוא תהליך בזבזני בחומר ומזיק לסביבה. לחובב וגם לנגר המבקש לחסוך בחומר היתי ממליץ לישם את ציפוי הגמר בהברשה, או על פי הטכניקה שהסברתי קודם -- סמרטוט כותנה נקי וזוג כפפות ניטריל. * טרפטין מנרלי הוא הטרפנטין המצוי בחנויות הטמבור וברוב מרכזי ה DIY בארץ. טרפנטין המופק משרף האורן (הטרפנטין הטבעי) הוא אמנם מוצר נדיר אך ניתן לרוכשו אצל סהר צבעים ברח' יפו ת"א, משה נקל בפלורנטין כמו גם בחנויות לצרכי אמנות. אני רכשתי אותו אצל סהר צבעים והוא הטרפנטין בו השתמשתי בתערובת. יש לו ריח מקסים אבל חבר המצייר בשמן סיפר לי שעלולות להיות לו השפעות מזיקות לבריאות - כמו לכל מסיס אורגני; אנני יודע מי מבין שני הטרפנטינים מזיק יותר? בארה"ב קיים גם טרפנטין עץ נטול ריח. * דיון בצבעי יסוד הוא מיותר בהקשר של שימוש בלכות שקופות - הלא כן? הרי אם נישם צבע יסוד לא נוכל לראות את מראה העץ ואז מדוע שנתרח בכלל על ישום לכה שקופה מעל? בברכה, יואב ליברמן

 

[yulevi]

../images/Emo51.gif יואב

על התשובות המעמיקות והמקצועיות וזה רק קצה ממה שמחכה לנו במפגש ביום שישי הקרוב

 

[בני הרשקוביץ]

דבריך מאוד מעניינים ומלומדים

גורם לי לשאול שאלות נוספות 1. האם יש הבדל בציפוי בין סוגי עצים עצים קשים בוק, זית לבין עצים רכים יותר כמו אורן? 2. האם יש שיקול בציפוי ליצירה בפנים הבית או חיצוני שיש סיכוי ללחות או שמש, למשל מזוזה דקורטיבית מעץ. 3. לגבי רעילות, חלק מאיתנו יוצרים צעצועים לילדים, כידוע תינוק נושך צעצוע, מה מומלץ לגבי הציפוי?

 

[yoavliberman]

על ציפויים בטוחים לכלי מזון ולילדים

1. בני, עד כמה שאני יודע אין הבדלים בין סוגי הציפוי לעץ רך ובין אילו המתאמים לעץ קשה; כל סוגי הציפויים מתאימים פחות או יותר לכולם. באחת מעבודותי רציתי לקבל מראה "קריר" לעץ בירץ' ולעמודי וונגה בשידת מגירות שבניתי, לכן השתמשתי בציפוי אקרילי (בסיס מים). ברהיטי תאום בו רציתי "לחמם" את עץ האורן השתמשתי בלכה בבסיס שמן. http://www.fas.harvard.edu/~liberm/Six_pack.htm במקרים מסוימם בעצים בהם כמות השמן הטבעי גדולה (מדובר בעצים טרופיים כמו טיק למשל) יש הממליצים למרוח תחילה שיכבה של "סילר" המורכבת משלק שממנו הוצאה השעווה. שלק טבעי מכיל גם כמה אחוזים של דונג או שעווה שאותה מפיקים החרקים. הוצאה הדונג מהתערובת אינה קשה במיוחד והשלק שנותר מהווה שיכבה מצויינת לאטימת פני שטח -- במפתיע לא כדי למנוע חדירה של נוזלים מהחוץ פנימה, אלא למניעת עליה או פעפוע של שמנים מלב העץ אל פני השטח. 2. ציפוי שקוף על חלקי עץ חיצוניים יתקף על ידי הקרינה העל סגולית הרבה יותר מאשר ציפוי הנמצא על חפצים בתוך הבית. שימוש ביכט וורניש הוא הפתרון האמין ביותר אבל גם יכט וורניש זקוק לתחזוקה ולתוספת שיכבת ציפוי נוספת מפעם לפעם. ביכט וורניש איכותי תמצא כמות רבה יחסית של שרף טנג tang שלו עמידות גבוה בUV. היצרינים גם מוסיפים חומרים מחזירי קרינה וככל שכמות הרכיבים הללו גבוה יותר כך יהיה המוצר יקר יותר. לגבי מזוזה: היתי מנסה להשתמש ביכט וורניש מדולל בטרפנטין (או במדלל שהומלץ ע"י היצרן) ומורח כ5 שכבות כאילו. דילול הוורניש יקל על ישומו - אם בעזרת מברשת או בעזרת פקעת בד - וימתן את הניראות של סמני המברשת. 3. הדיון על רעילות הציפויים מפרנס עמודי אינטרנט רבים. אחד המומחים: אולי הבחיר שבהם, בוב פלקסנר, מספר לנו שלאחר שציפוי מתייבש -- כל ציפויי שקוף -- הוא הופך בלתי רעיל לחלוטין. הוא מספר לנו שאכן זה נכון שבציפויים רבים נמצאם מסיסים אורגניים ומתכות כבדות אבל ברגע שהציפוי יבש המסיסים כבר התנדפו והמתכות הכבדות לכודות בקרום שהתקשה. גם אם הציפוי יפגם ותוך כדי שימוש במוצר יתקלף, קשקשיו הם פולימר, מעין פלסטי, שלא יתפרקו במערכת העיכול ומכאן גם שלא יגרמו נזק. אני סבור שהציפויים הבטוחים ביותר לשימוש על כלי אוכל הם שמן פשטן טבעי -- לא מבושל -- כזה שקונים בחנות לאוכל טבעי. או שמן אגוזים. אילו שמנים, שבניגוד לשמן פרפין או סויה, מתקשים לקרום גמיש לאחר זמן. אם אתה בונה כלי אוכל לשימוש יום יומי ציפוי בשמן פשתן או אגוזים הוא הציפוי הטוב ביותר. הציפי הזה נספג ומגן, ולאחר שבועיים + גם מתקשה; אך על תצפה שיהיה עמיד כמו וורניש וכו'. הערה קטנה לגבי שמן אגוזי מלך: אל תמרח את הציפוי אם ידוע לך שהמוצר עלול להגיע לאדם האלרגי לאגוזים. הערה נוספת: אל תצפה כלי אוכל בציפי וורניש, שלק או ניטרוצלולוזה עם אתה חושב שיש סיכוי שהם ישמשו בבישול הכולל חום. חום עלול להמיס את הציפיים הללו.

 

[max63]

שמנים טבעיים

השימוש בשמנים טבעיים על כלי אוכל מעץ הינו טעות נפוצה מאד. כל השמנים שמקורם בעולם החי מתחמצנים, מי לאט ומי מהר יותר. התחמצנות זו גורמת להתכהות של השמן אבל גרוע מכך לחמיצות. בנוסף, כל שטיפה של הכלי בסון מסירה חלק מהשמן. למרות היותו "לא טבעי" שמן מינרלי עדיף מבחינה זו ורבים מעדיפים עץ נטול שמן לחלוטין. לכן חשוב לבחור בעץ צפוף, קשה ונטול נקבוביות ככל הניתן. מקס

 

[yoavliberman]

הבהרות, ביסוס עובדות ודוגמאות מוצרים.

בני, כל המומחים לעניני ציפויים בארה"ב ובקנדה הבקיאים בתחום, כל הכותבים במגזינים (מדי פעם מופיעה כתבה על ציפויים לכלי אוכל, כיוון שהנושא מעניין את כולם) וגם עבדך הנאמן שפירסם מאמר על יצור קרשי חיתוך בAmerican Woodworker לפני שנה, תמימי דעים: השמנים הטבעים המופקים מאגוזים או מפשתן, הם היחידים שיתקשו בפרק זמן סביר, יצרו קרום יבש (לא קשה במיוחד אבל יבש) על פני השטח והם לחלטין בראים. אגב ההתקשות היא תולדה של התחמצנות השמן לאחר שקלט חמצן מהאוויר והתפלמר. מכאן שאם אדם מבקש לקבל פני שטח לא שמנוניים, ומעוניין לישם את הציפיי באופן קל ולהמנע מתזקיקי נפט כציפוי לעץ שעליו הוא אוכל, עדיף שיישם את השמנים שהזכרתי. שמן פרפין Mineral Oil גם אם הוא מותר לשימוש רפואי והוכרז כאינרטי הוא אחרי הכל שמן המופק ממקור פוסילי (נפט) ובנוסף מגרעתו הנוספת היא שהוא ישאר לח ולא יתייבש; לאורך זמן פני השטח יראו עיסתיים ודביקים. יתרונו היחיד הוא שהוא חודר/מפעפע אל תוך העץ ומונע ממים לחדור, אבל כמו שכתבתי קודם הוא תמיד שמנוני והרבה אנשים אינם אוהבים אותו בגלל סיבה זו. אחד מתלמידי בארה"ב בנה קרש חיתוך והשתמש בשמן פרפין. התוצאה יפה. ראו תמונה בהמשך. שמן טאנג יכול להיות אופציה נוספת אבל אליה וקוץ בה: קשה למצא שמן טאנג שלא עבר בישול והוספת מתכות שונות לזירוז התקשותו. אם תוכל להשיג שמן טאנג אורגני הוא יוכל להיות הציפוי החזק מכל הציפויים הטבעיים שהזכרתי. אני אוהב את שמן האגוזים והפשתן כי אני אוהב שפני השטח לא יהיו דביקים או שמנוניים. לשמנים הללו לוקח זמן להתחמצן ולהתקשות אבל בסוף זה קורה. נושא החמיצות הוא זניח לגמרי. המקטרגים כנגד שמן פשתן או אגוזים סוברים שטעם הפשתן או האגוזים הוא שעלול להתערב באוכל המוגש בכלי, ולכן אם מבקשים לצפות במשהו את הכלי ולהמנה מטעמים -- שמן פרפין הוא היחיד הנטול טעם וריח. אף אחד שאני מכיר לא ממליץ להשתמש בשמן צמחי כמו סויה או תירס כיוון שאילו מתחמצנים לקרום דביק ודוחה (ראה וחוש את איזור פיית בקבוקי השמן במטבח - השמן שם התחמצן והפך לעיסה דביקה). התכהות העץ עקב שימוש בשמן גם היא זניחה ושולית. רוב העצים מתכהים כתוצאה מחשיפה לאוויר או לקרינת השמש. תוספת דרגת כהות זניחה ביותר מתקבלת כאשר משמנים את פני השטח. אני מצרף לינק למאמר בסיסי על הנושא: http://www.finewoodworking.com/SkillsAndTechniques/SkillsAndTechniquesArticle.aspx?id=26893 והמאמר הממצא ביותר בתחום (צריך להיות מנוי של FineWoodworking לצורך צפיה בו) אני מצרף תמונות של כמה מקרשי החיתוך שבניתי ושצופה בשמן אגוזים. כמו כן הנה קישור לקרשי חיתוך שיצרתי ושנמכרים בחנות דידריקס DidRiks בארה"ב http://www.didriks.com/Cutting-serv...a72e9ea7c3b19255.e3eSc34OaxmTe34Pa38Ta38Sc3j0

 

[yoavliberman]

גימור מוצרי עץ ותמונות

לכל המתעניינים בגימור מוצרי עץ בשמן פשתן או בשמן אגוזים והרוצים לראות כיצד המוצרים יכולים להראות, הנה הקישור הבא לאלבום התמונות שלי: http://www.tapuz.co.il/Albums/publicAlbum.asp?u=3225307&ao=1 את השמן אני מורח על עץ שעבר שיוף בנייר אחרון מס' 220 או 280. אני מוזג אותו על פני השטח ובעזרת נייר שיוף עמיד מים מס' 400 או 360 אני מעסה ומשייף את הקרש. נוצרת עיסה עדינה של סיבי עץ ושמן. אני נותן לשמן להספג כעשר דקות ואז מנקה וסופג את שאריותיו בעזרת נייר ספיגה (נייר מטבח). אחרי שבועיים שלשה פני השטח יבשים ומתקבל ברק עמום ומקסים. לפעמים בעיקר בעץ מסוג בובינגה אני לחזור על הפעולה פעמים שלש.

 

[yulevi]

תמונה נוספת של יואב

מריחה של השמן ושיוף "רטוב" בנייר מס´´ 400

 

[זה האיש]

מעוניין לנסות ו-2 שאלות..-

א- היכן אני מוצא שמן אגוזים בארץ..? ב- האם אתה מתכוון שמן פשתן מורתח או ללא הרתחה..?

 

[yoavliberman]

מוצרי עץ ומזון: קניית שמן אגוזים ופשתן לגימור

לצורך גימור כערות, כפות וקרשי חיתוך למזון אני משתמש בשמן אגוזים או פשתן (הרגישים לאגוזים יעדיפו שמן פשתן) שמן אגוזים ניתן לקנות במרכולים בהם יש מבחר רב של שמנים או בבתי טבע. פעם קניתי שמן אגוזים במגה. אחפש ואם אמצא אדווח. שמן פשתן לגימור מוצרי עץ למזון הוא שמן פשתן טבעי לא מבושל או מחומם (מורתח) ניתן לקנות אתו בחנויות הטבע. שמן פשתן "מבושל" (שמן פשתן חיפה) הוא שמן פשתן לו הוספו חומרים מסוימים לזירוז יבושו אחרי הישום - לדידי הוא מתאים פחות לכלי מזון. משמן "פשתן" תעשייתי -- בקבוקים זולים המכילים נוזל חום-שחור בעל ריח רע במיוחד -- יש להתרחק. זה אינו שמן פשתן ואינני יודע מה מוחדר לבקבוקים.

 

[yoavliberman]

קישור לקניית שמן אגוזי מלך בארץ

איני מכיר את היצרן או את השמן הספציפי הזה אבל המודעה מספרת שהוא תוצר כבישה קרה, שזה טוב, ושהוא מגיע מצרפת. אני מניח שהוא די טוב. http://www.vitaminglobal.co.il/walnut-oil-for-dressing-500-ml-beaufor-p-2052-c-55_128.html

 

[yoavliberman]

שמן פשתן

ואותו אתר גם מוכר שמן פשתן http://www.vitaminglobal.co.il/flax-oil-250-ml-bd-p-780-c-55_128.html

 

[yulevi]

שמן אגוזים

ניתן לקנות גם בחנויות תבלינים איכותיות,

 

[arsar]

רבותי המתנצחים בשם התועלת המקצועית -

אני אישית, אולי בשונה מאחרים, קורא רק את העניני שבהודעה ולא את האישי באם ישנו. אם למדתי משהו, זה להתיחס ללב הענין או הבעיה ולנסות להתעלם מהצרכים האישיים - החשובים לכשעצמם - של הכותבים. באשר לציפוי/מיגון לכלי אוכל: אמנם איני בקי ברזי המרכיבים השונים של כל השמנים והציפויים השונים. אבל מנסיוני אני יודע - אם אצטרך למשוח כלי עץ ממנו אני אוכל, או כלי עץ שיבוא במגע עם אוכל - תמיד תמיד אעדיף את הצעתו של יואב, דהיינו -שמן הפשתן הזך, הבריאותי! לדעתי זה הגיון פשוט. ובאשר להתחמצנות - שמן פשתן זך וטהור מתחמצן לא פחות, ואולי אף יותר מהר משמני מאכל אחרים! בכל הוראות הטיפול של שמן זה יש לאחסנו בבקבוקים חסומים לאור (יום) וסגורים היטב בפני חמצן, אם יש אפשרות כזאת בפקק הבקבוק. אני עצמי משתמש בשמן זה לצרכי מאכל וציפוי כבר למעלה מ-20 שנה - יום יום!. על אף מחירו הגבוה, יחסית ובכל זאת - קרש חיתוך אמשח בשמן פשתן זך כיוון שהוא, בהתיבשו, נותן את ההגנה הטובה ביותר לעץ ובגופנו הוא הכי פחות יפגע. אז חברי המלומדים - אני לומד רבות (מקצועית) מוויכוחים שכאלה. ולדידי הם המיטב שבהודעות הפורום - חוץ מתמונות מעשי ידי החברים או מפגשי חברים. וליואב אומר - אני ממש שמח להמצאותך בינינו ולתרומותיך המלומדות בנושאים הנידונים. גם מראי המקום שלך מוסמכים, מהנים ותועלתיים. אז אנא המשך להעניק לנו מנסיונך ומהידע שבידך. בואו ניקח את הכל בפרופורציות הנכונות. ואני מודיע כאן בפרהסיה - אני אישית מזמין ומבקש אנא התווכחו והתנצחו איתי בכל נושא שבו אתם בטוחים שהידע הנמצא ברשותכם נכון, טוב יותר ומתאים לנושא. בסופו של הוויכוח אני בכל תנאי אצא ברווח גדול מהוויכוח המקצועי ואתעשר בידע נוסף. רבותי - בואו נמשיך ליצור.... בשמחה והנאה!

 

[daliashenhav]

מסכים

עם כל מילה אריה. גם אני משתמש בשמן "חיפה" פשתן זך לציפוי כלי אוכל. לדוגמא קרש חיתוך לבשר מעץ דובדבן

 

[זה האיש]

לא פייר..!!../images/Emo8.gif

אם יתחילו להראות כאן עבודות עם אוכל עליהן..-אני אראה לכם רק מגשים עם עוגות..!

 

[daliashenhav]

אוכל

זה על מנת שתראה שיש לזה גם שימוש ..ולא הורעלתי

 

[זה האיש]

יואב, תודה גדולה..!

 

[arsar]

אין ציפוי בעולם שאינו דורש תחזוקה וחידוש!

גם ציפויי מגן לפסלי אבן ומתכת, בתנאים מוזיאליים, דורשים טיפול ומקבלים אותו כל שלושה(!!!) חודשים!

 

[max63]

המשך להמשך

* אני מכיר היטב את ההרכב של ורנית. לגבי "רוב הוורנישים בעולם", אני בספק אם מישהו מכיר את ההרכב של כולם או אפילו של רובם. * לאמר שצבע עשוי משמן זה כמו לאמר שהחולצה שאני לובש עשויה מנפט. השמן הוא חומר גלם בדרך להכנת השרף. בצבע עצמו אין שמן אף שנכון לאמר שחלק מתכונות השמן ממשיכות ותורמות לצבע. * יאכט ורנישים עשויים ברובם משרף פוליארתני, לא פנולי. הזולים עשויים מאלקיד מועשר בפוליאורתן. * ריסוס אמנם בזבזני אבל מקובל ללא עוררין כשיטת הגימור האיכותית ביותר. ריסוס נכון איננו מזיק לסביבה יותר מצביעה לא נכונה. הפסולת נאספת בשני התהליכים (ריסוס או הברשה) והשאלה היא רק לאן היא מועברת. בריסוס עם תא ריסוס תקין, המדללים נאספים ביעילות גבוהה. * כן, גם לצבע שקוף ניתן לצרף יסוד שקוף. זה מקובל למשל בתעשיית הרכב והרהיטים. היסוד עשוי לשמש להקלה על הליטוש (ואז מכונה סנדינג סילר), לשיפור אחיזה בתשתית (בעיקר במתכות) ועוד מבחר שימושים. כמובן שגם היסוד שקוף ולא פוגע במראה הסופי. מקס [כימאי ובעל שנים של נסיון בייצור צבעים ביתייים ותעשייתים]