סודות וגילויים
- פותח הנושא גילעד 63
- פורסם בתאריך
עכשיו ראיתי את השרשור
רוב ההתייחסות שם היתה לתכנית של אמנון לוי בעניין "מרד המאומצים". במסגרת קבוצת מאומצים משתפים מאומצים יצא לי לפגוש אישית חלק מאלה שהופיעו בתכנית הזו.
מעבר לנושאים אחרים שהיו בתכנית של אמנון לוי עולה שם עניין הסודות וההסתרות שעד היום עוד לא ראיתי משהו טוב יוצא מסודות והסתרות.
רוב ההתייחסות שם היתה לתכנית של אמנון לוי בעניין "מרד המאומצים". במסגרת קבוצת מאומצים משתפים מאומצים יצא לי לפגוש אישית חלק מאלה שהופיעו בתכנית הזו.
מעבר לנושאים אחרים שהיו בתכנית של אמנון לוי עולה שם עניין הסודות וההסתרות שעד היום עוד לא ראיתי משהו טוב יוצא מסודות והסתרות.
אני בהחלט חושב שהגיע הזמן
לבחון מחדש את חוק האימוץ בכללו. החוק הזה במקורו נכתב על בסיס החוק האנגלי המנדטורי. העדכון האחרון היה בעניין הסדרת נושא אימוצי חו"ל ואז שינו והוסיפו רק בעניין אימוצי חו"ל והעמותות וכו'.
החוק כולו מתבסס על אימוץ סגור לחלוטין כברירת המחדל. בהתחשב בעובדה שרוב האימוצים היום הם אימוצי חו"ל ובתסריט חו"ל תיק האימוץ (עם מידע מאד מוגבל ברוב המקרים אם בכלל) נמצא כבר בידי ההורים נוצר מצב שהסודיות המחויבת בחוק לענין עיון בתיק על ידי המאומץ רק בגיל 18 וגם אז המידע שיקבל הוא המידע שיחליט פקיד הסעד כראוי ובהחלט לא פרטים מזהים, המצב באימוצי חו"ל שבעצם שיקול הדעת נמצא בידי ההורים (היכן שהוא בהחלט צריך להיות). מעבר לכל זה, הכל נעשה תחת איצטלת טובת הילד. אני בדיעה שברגע שהוכרזו כחוק זוג בוגרים, או אם יחידנית או אב יחידני כהורה היחיד של הילד, ההחלטות לגבי טובת הילד צריכות להיות בידיהם ולא בידי פקיד הסעד. טיעון אחר לסודיות הוא ההגנה על פרטיותה של האם הביולוגית. מהעדויות שאני שמעתי באופן עקיף ברשת ובאופן ישיר במו אזני פנים אל פנים, בודדות האמהות הביולוגיות שביקשו את הסודיות הזו או את ההגנה הזו. ברוב המקרים, לפחות אלה שאני שמעתי הן מבלות את חייהן לאחר מכן בציפייה לפתיחת תיק האימוץ על ידי אותו ילד שילדו.
לסיכום, האימוץ הסגור ביסודו בנוי להגן על כל הצדדים מפני הצדדים האחרים. אני אומר דבר פשוט, על טובת הילד יחליטו הוריו, ואם מישהו בגיר ירצה הגנה ממישהו אחר יבקש אותה. יש פה הגנות על אנשים מבוגרים כשאף אחד לא ביקש הגנה. תנו לאנשים מבוגרים להחליט ממי הם מפחדים וממי לא ואל תחליטו בשבילם.
אז בהחלט, מבחינתי, בחינה מחדש של חוק האימוץ. לדעתי, החוק מתבסס על הידע שהיה אז. היום אנחנו יודעים הרבה יותר ונראה שהחוק די פג תוקף וצריך חוק חדש.
אז זו דעתי ואשמח לשמוע את דעתכם.
לבחון מחדש את חוק האימוץ בכללו. החוק הזה במקורו נכתב על בסיס החוק האנגלי המנדטורי. העדכון האחרון היה בעניין הסדרת נושא אימוצי חו"ל ואז שינו והוסיפו רק בעניין אימוצי חו"ל והעמותות וכו'.
החוק כולו מתבסס על אימוץ סגור לחלוטין כברירת המחדל. בהתחשב בעובדה שרוב האימוצים היום הם אימוצי חו"ל ובתסריט חו"ל תיק האימוץ (עם מידע מאד מוגבל ברוב המקרים אם בכלל) נמצא כבר בידי ההורים נוצר מצב שהסודיות המחויבת בחוק לענין עיון בתיק על ידי המאומץ רק בגיל 18 וגם אז המידע שיקבל הוא המידע שיחליט פקיד הסעד כראוי ובהחלט לא פרטים מזהים, המצב באימוצי חו"ל שבעצם שיקול הדעת נמצא בידי ההורים (היכן שהוא בהחלט צריך להיות). מעבר לכל זה, הכל נעשה תחת איצטלת טובת הילד. אני בדיעה שברגע שהוכרזו כחוק זוג בוגרים, או אם יחידנית או אב יחידני כהורה היחיד של הילד, ההחלטות לגבי טובת הילד צריכות להיות בידיהם ולא בידי פקיד הסעד. טיעון אחר לסודיות הוא ההגנה על פרטיותה של האם הביולוגית. מהעדויות שאני שמעתי באופן עקיף ברשת ובאופן ישיר במו אזני פנים אל פנים, בודדות האמהות הביולוגיות שביקשו את הסודיות הזו או את ההגנה הזו. ברוב המקרים, לפחות אלה שאני שמעתי הן מבלות את חייהן לאחר מכן בציפייה לפתיחת תיק האימוץ על ידי אותו ילד שילדו.
לסיכום, האימוץ הסגור ביסודו בנוי להגן על כל הצדדים מפני הצדדים האחרים. אני אומר דבר פשוט, על טובת הילד יחליטו הוריו, ואם מישהו בגיר ירצה הגנה ממישהו אחר יבקש אותה. יש פה הגנות על אנשים מבוגרים כשאף אחד לא ביקש הגנה. תנו לאנשים מבוגרים להחליט ממי הם מפחדים וממי לא ואל תחליטו בשבילם.
אז בהחלט, מבחינתי, בחינה מחדש של חוק האימוץ. לדעתי, החוק מתבסס על הידע שהיה אז. היום אנחנו יודעים הרבה יותר ונראה שהחוק די פג תוקף וצריך חוק חדש.
אז זו דעתי ואשמח לשמוע את דעתכם.
נראה לי שהמצב מורכב
יותר מכפי שתיארת אותו. יש כאן 3 גורמים שיש להם זכות לפרטיות:
א. הילדים/ות - לפעמים מדובר לא במסירה לאימוץ אלא בהוצאה מהבית בשל סיבות שונות (התעללות, הזנחה). במקרים כאלה זה עלול להיות ממש מסוכן אם המשפחה הביולוגית תוכל לאתר את הילד/ה. וגם במקרים שלא מדובר בסכנה מהסוג הזה, יש ילדים/ות שיותר מתאים להם (אני עסוקה עכשיו ואין לי זמן לחשוב בדיוק על הניסוח המדויק) להעביר את הילדות ואת הנערות בצורה שלווה יחסית בלי כל הדרמות (שוב, לא ניסוח מדויק)
ב. הנשים שילדו - בהרבה מקרים הן לא סיפרו כלל שהן ילדו ומסרו לאימוץ, ומאז התחתנו ויש להן ילדים. הן זכאיות לשמירה על הפרטיות שלהן. זה יכול להרוס את חייהן, את משפחתן ולפעמים להיות ממש מסוכן (תלוי מה הרקע, מי המשפחה וכו')
ג. ההורים שאימצו - יש מקרים שחשוב לשמור על הפרטיות של כל המשפחה (שבתוכה נכללת כמובן הפרטיות של הילד/ה), בעיקר כשמדובר במקרים של משפחה ביולוגית שעלולה להיות מסוכנת (שוב, לא מנסחת בצורה מדויקת)
בקיצור, עבור כל 3 הגורמים, יש מקרים שהשמירה על הסודיות חשובה בשל סכנות פוטנציאליות כאלה או אחרות. ויש מקרים שפשוט לא רוצים קשר. למשל, יש נשים שילדו שרוצות להמשיך בחיים שלהן, הן מעדיפות להדחיק ולהכחיש, ומנסות לבנות לעצמן חיים חדשים ולהשאיר את מה שקרה מאחור. הן פשוט לא יהיו מעוניינות בכך שיפנו אליהן, יחשפו אותן בפני בני המשפחה האחרים, השכנים וכו'.
מקווה שיצאתי ברורה למרות שכאמור לא ישבתי וחשבתי על כל ניסוח.
יותר מכפי שתיארת אותו. יש כאן 3 גורמים שיש להם זכות לפרטיות:
א. הילדים/ות - לפעמים מדובר לא במסירה לאימוץ אלא בהוצאה מהבית בשל סיבות שונות (התעללות, הזנחה). במקרים כאלה זה עלול להיות ממש מסוכן אם המשפחה הביולוגית תוכל לאתר את הילד/ה. וגם במקרים שלא מדובר בסכנה מהסוג הזה, יש ילדים/ות שיותר מתאים להם (אני עסוקה עכשיו ואין לי זמן לחשוב בדיוק על הניסוח המדויק) להעביר את הילדות ואת הנערות בצורה שלווה יחסית בלי כל הדרמות (שוב, לא ניסוח מדויק)
ב. הנשים שילדו - בהרבה מקרים הן לא סיפרו כלל שהן ילדו ומסרו לאימוץ, ומאז התחתנו ויש להן ילדים. הן זכאיות לשמירה על הפרטיות שלהן. זה יכול להרוס את חייהן, את משפחתן ולפעמים להיות ממש מסוכן (תלוי מה הרקע, מי המשפחה וכו')
ג. ההורים שאימצו - יש מקרים שחשוב לשמור על הפרטיות של כל המשפחה (שבתוכה נכללת כמובן הפרטיות של הילד/ה), בעיקר כשמדובר במקרים של משפחה ביולוגית שעלולה להיות מסוכנת (שוב, לא מנסחת בצורה מדויקת)
בקיצור, עבור כל 3 הגורמים, יש מקרים שהשמירה על הסודיות חשובה בשל סכנות פוטנציאליות כאלה או אחרות. ויש מקרים שפשוט לא רוצים קשר. למשל, יש נשים שילדו שרוצות להמשיך בחיים שלהן, הן מעדיפות להדחיק ולהכחיש, ומנסות לבנות לעצמן חיים חדשים ולהשאיר את מה שקרה מאחור. הן פשוט לא יהיו מעוניינות בכך שיפנו אליהן, יחשפו אותן בפני בני המשפחה האחרים, השכנים וכו'.
מקווה שיצאתי ברורה למרות שכאמור לא ישבתי וחשבתי על כל ניסוח.
כל מה שאת כותבת נכון
והשימוש במילה סכנה, במקרוים מסוימים מדויק לגמרי. לא זו הנקודה.
החוק במתכונתו הנוכחית מחייב סודיות גורפת לכל המקרים כברירת המחדל, בין אם יש צורך בזה או לא.
אין ספק שיש מקרים בהם נחוצה הסודיות על מנת להגן הגנה אמיתית ונחוצה על מאומץ או צד אחר במשולש. במקרים כאלה אפשר להטיל סודיות אם מתבקשת או נדרשת על ידי אחד הצדדים.
החוק היום מונע פתיחות גם במקרים בהם לאף אחד אין בעיה עם זה.
לדוגמא, אם מישהי שמסרה ילד לאימוץ רוצה ליצור קשר כשהילד שמסרה לאימוץ כבר בוגר אין לה אפשרות אפילו להעביר מסר שיש רצון כזה ואין למאומץ אפילו אפשרות לדעת שמישהו מחפש אותו. היום זה עובד רק לכיוון אחד, מצד המאומץ.
במקרים בהם אין סכנה ממשית לטובת הילד, או סיכון ממשי למשפחה המאמצת, או סיכון לאם הביולוגית אני לא רואה מניעה שהכל יהיה פתוח.
המדינה לקחה סוג של אפוטרופסות על הילד גם אחרי שנמסר להוריו החדשים.
אני חושב שהחוק צריך להיות בדיוק הפוך. ברירת מחדל של פתיחות והחלת סודיות במקרים בהם יש צורך בכך.
והשימוש במילה סכנה, במקרוים מסוימים מדויק לגמרי. לא זו הנקודה.
החוק במתכונתו הנוכחית מחייב סודיות גורפת לכל המקרים כברירת המחדל, בין אם יש צורך בזה או לא.
אין ספק שיש מקרים בהם נחוצה הסודיות על מנת להגן הגנה אמיתית ונחוצה על מאומץ או צד אחר במשולש. במקרים כאלה אפשר להטיל סודיות אם מתבקשת או נדרשת על ידי אחד הצדדים.
החוק היום מונע פתיחות גם במקרים בהם לאף אחד אין בעיה עם זה.
לדוגמא, אם מישהי שמסרה ילד לאימוץ רוצה ליצור קשר כשהילד שמסרה לאימוץ כבר בוגר אין לה אפשרות אפילו להעביר מסר שיש רצון כזה ואין למאומץ אפילו אפשרות לדעת שמישהו מחפש אותו. היום זה עובד רק לכיוון אחד, מצד המאומץ.
במקרים בהם אין סכנה ממשית לטובת הילד, או סיכון ממשי למשפחה המאמצת, או סיכון לאם הביולוגית אני לא רואה מניעה שהכל יהיה פתוח.
המדינה לקחה סוג של אפוטרופסות על הילד גם אחרי שנמסר להוריו החדשים.
אני חושב שהחוק צריך להיות בדיוק הפוך. ברירת מחדל של פתיחות והחלת סודיות במקרים בהם יש צורך בכך.
מעורר מחשבה
הנושא הזה על כל היבטיו הרבים והמגוונים עדיין לא מגובש אצלי. עדיין זה כמו ענן עם המון מחשבות לא מאורגנות בלי תובנה כללית מארגנת. יש לי כל כך הרבה מצד אחד.... ומצד שני....
באופן עקרוני אני ממש מתעבת כל סוג של פטרונות ופקידים/ות שמחליטים עבור אנשים בוגרים.
מצד שני. נו, יש צד שני ואולי גם שלישי ורביעי וחמישי.
אין לי השכלה משפטית בכלל ובענייני אימוץ בפרט ואני חושבת שאני לא יכולה לראות את כל התמונה הגדולה על כל היבטיה ועל כל המשתתפים בה. לכן אין לי יכולת לקבוע האם אני בעד המצב הקיים, נגדו, או קצת בעד וקצת נגד או מה.
ולכן אסתפק בכך שאומר, שבשלב זה, נכון לעכשיו, נראה לי שיש חשיבות לשמור על הפרטיות של כל הנוגעים בדבר ובייחוד של הילדים/ות.
"אם מישהי שמסרה ילד לאימוץ רוצה ליצור קשר כשהילד שמסרה לאימוץ כבר בוגר אין לה אפשרות אפילו להעביר מסר שיש רצון כזה ואין למאומץ אפילו אפשרות לדעת שמישהו מחפש אותו. היום זה עובד רק לכיוון אחד, מצד המאומץ" - כן, אבל אם מי שאומץ/צה יפתחו את תיק האימוץ, יוכלו לקרוא את המכתבים האלה (כמובן שמעתי על מקרים שבהם עובדות סוציאליות מסוימות משום מה הסתירו זאת, וזה חמור כשלעצמו. אני מדברת כמובן על המקרים שבהם כן סיפרו על מכתבים אלו).
הנושא הזה על כל היבטיו הרבים והמגוונים עדיין לא מגובש אצלי. עדיין זה כמו ענן עם המון מחשבות לא מאורגנות בלי תובנה כללית מארגנת. יש לי כל כך הרבה מצד אחד.... ומצד שני....
באופן עקרוני אני ממש מתעבת כל סוג של פטרונות ופקידים/ות שמחליטים עבור אנשים בוגרים.
מצד שני. נו, יש צד שני ואולי גם שלישי ורביעי וחמישי.
אין לי השכלה משפטית בכלל ובענייני אימוץ בפרט ואני חושבת שאני לא יכולה לראות את כל התמונה הגדולה על כל היבטיה ועל כל המשתתפים בה. לכן אין לי יכולת לקבוע האם אני בעד המצב הקיים, נגדו, או קצת בעד וקצת נגד או מה.
ולכן אסתפק בכך שאומר, שבשלב זה, נכון לעכשיו, נראה לי שיש חשיבות לשמור על הפרטיות של כל הנוגעים בדבר ובייחוד של הילדים/ות.
"אם מישהי שמסרה ילד לאימוץ רוצה ליצור קשר כשהילד שמסרה לאימוץ כבר בוגר אין לה אפשרות אפילו להעביר מסר שיש רצון כזה ואין למאומץ אפילו אפשרות לדעת שמישהו מחפש אותו. היום זה עובד רק לכיוון אחד, מצד המאומץ" - כן, אבל אם מי שאומץ/צה יפתחו את תיק האימוץ, יוכלו לקרוא את המכתבים האלה (כמובן שמעתי על מקרים שבהם עובדות סוציאליות מסוימות משום מה הסתירו זאת, וזה חמור כשלעצמו. אני מדברת כמובן על המקרים שבהם כן סיפרו על מכתבים אלו).
מעבר לכל זה יש את יסוד החוק
שכתוב בסעיף 1א ואומר "צו אימוץ וכל החלטה אחרת לפי חוק זה יינתנו אם נוכח בית-המשפט שהם לטובת המאומץ"
כלומר, המאומץ הוא היסוד לכל חוק האימוץ וכל דבר הנובע ממנו. החוק חוקק, נכתב וקיים כולו וביסודו סביב טובת המאומץ שצריכה להנחות כל החלטה בעניין הקשור להוראות החוק הזה. כל גורם אחר המעורב בתהליך הוא משני לזה.
מכאן נובע, שבכל מקרה שבו יש התנגשות בין טובתם של צדדים אחרים וטובת המאומץ, על בית המשפט לשים את טובת המאומץ לפני הצדדים האחרים.
כאן עולה השאלה, מהי טובת המאומץ ומי מחליט מהי טובתו.
בית המשפט? ההורים? העובדים הסוציאליים?
לפני הוצאת צו אימוץ מחליטה המדינה על טובתו. מה קורה אחרי הוצאת צו האימוץ? מי מחליט?
שכתוב בסעיף 1א ואומר "צו אימוץ וכל החלטה אחרת לפי חוק זה יינתנו אם נוכח בית-המשפט שהם לטובת המאומץ"
כלומר, המאומץ הוא היסוד לכל חוק האימוץ וכל דבר הנובע ממנו. החוק חוקק, נכתב וקיים כולו וביסודו סביב טובת המאומץ שצריכה להנחות כל החלטה בעניין הקשור להוראות החוק הזה. כל גורם אחר המעורב בתהליך הוא משני לזה.
מכאן נובע, שבכל מקרה שבו יש התנגשות בין טובתם של צדדים אחרים וטובת המאומץ, על בית המשפט לשים את טובת המאומץ לפני הצדדים האחרים.
כאן עולה השאלה, מהי טובת המאומץ ומי מחליט מהי טובתו.
בית המשפט? ההורים? העובדים הסוציאליים?
לפני הוצאת צו אימוץ מחליטה המדינה על טובתו. מה קורה אחרי הוצאת צו האימוץ? מי מחליט?
ושוב,
אין לי השכלה משפטית בכלל ובנושאי אימוץ בפרט אבל נראה לי שהפירוש שלך קצת גורף
"כלומר, המאומץ הוא היסוד לכל חוק האימוץ וכל דבר הנובע ממנו. החוק חוקק, נכתב וקיים כולו וביסודו סביב טובת המאומץ שצריכה להנחות כל החלטה בעניין הקשור להוראות החוק הזה. כל גורם אחר המעורב בתהליך הוא משני לזה.
מכאן נובע, שבכל מקרה שבו יש התנגשות בין טובתם של צדדים אחרים וטובת המאומץ, על בית המשפט לשים את טובת המאומץ לפני הצדדים האחרים" - לא בטוחה שאכן במצב של התנגשות החוק שם אך ורק את טובת האנשים שאומצו לפני כל הצדדים האחרים. ולדעתי, חשוב לשמור על הזכויות של כל הצדדים הנוגעים בדבר. למשל, אם אישה שמסרה לאימוץ לא מעוניינת להיפגש ולא מעוניינת בשום קשר או מגע - יש לה זכות לכך וצריך לשמור על זכותה, גם אם זה מתנגש עם הילד/ה שנמסר/ה לאימוץ ורוצה להיפגש ולדעת וכו'.
אין לי השכלה משפטית בכלל ובנושאי אימוץ בפרט אבל נראה לי שהפירוש שלך קצת גורף
"כלומר, המאומץ הוא היסוד לכל חוק האימוץ וכל דבר הנובע ממנו. החוק חוקק, נכתב וקיים כולו וביסודו סביב טובת המאומץ שצריכה להנחות כל החלטה בעניין הקשור להוראות החוק הזה. כל גורם אחר המעורב בתהליך הוא משני לזה.
מכאן נובע, שבכל מקרה שבו יש התנגשות בין טובתם של צדדים אחרים וטובת המאומץ, על בית המשפט לשים את טובת המאומץ לפני הצדדים האחרים" - לא בטוחה שאכן במצב של התנגשות החוק שם אך ורק את טובת האנשים שאומצו לפני כל הצדדים האחרים. ולדעתי, חשוב לשמור על הזכויות של כל הצדדים הנוגעים בדבר. למשל, אם אישה שמסרה לאימוץ לא מעוניינת להיפגש ולא מעוניינת בשום קשר או מגע - יש לה זכות לכך וצריך לשמור על זכותה, גם אם זה מתנגש עם הילד/ה שנמסר/ה לאימוץ ורוצה להיפגש ולדעת וכו'.
המצחיק הוא שהמדינה עצמה מתעלמת מהחוק
במקרים של אימוץ חו"ל. החל מהרישום לגנים מופעל מנגנון איסוף הנתונים ומבט חטוף בלבד בנתוני תאריך וארץ הלידה של הילד והוריו מגלים את שהחוק מבקש להסתיר. אגב, ברשות מקומית שלנו מזה שנה שניה דורשים ממני הוכחות שאין אב. פחות מתמצית רישום ממשרד הפנים או תצהיר חתום ע"י עו"ד לא מספק אותם. מה זה אם לא פלישה גסה לפרטיות? משרד הפנים מסרב לאפשר למשרד החינוך לנבור במאגרי המידע שלו אז כופים על ההורים למסור מידע. נשאר רק לחכת לאיזה עו"ד שיגיש בג"צ בנושא. להורה ממוצע כמוני אין את היכולת.
במקרים של אימוץ חו"ל. החל מהרישום לגנים מופעל מנגנון איסוף הנתונים ומבט חטוף בלבד בנתוני תאריך וארץ הלידה של הילד והוריו מגלים את שהחוק מבקש להסתיר. אגב, ברשות מקומית שלנו מזה שנה שניה דורשים ממני הוכחות שאין אב. פחות מתמצית רישום ממשרד הפנים או תצהיר חתום ע"י עו"ד לא מספק אותם. מה זה אם לא פלישה גסה לפרטיות? משרד הפנים מסרב לאפשר למשרד החינוך לנבור במאגרי המידע שלו אז כופים על ההורים למסור מידע. נשאר רק לחכת לאיזה עו"ד שיגיש בג"צ בנושא. להורה ממוצע כמוני אין את היכולת.
תופתעי
פניתי ונאמר לי שיש בעיה חמורה של מחטפים בקרב הורים גרושים ועניינם קודם לזכות הורים יחידניים לפרטיות. במחלקת החינוך בעיריה שמעתי גם יציאה די מכוערת כלפי אמהות יחידניות. כביכול האם טוענת שהילד נולד מתרומת זרע והנה כעבור זמן מופיע האב ותובע את משרד החינוך. אולי באמת יש מקום לפנות לשר החינוך החדש ולהסביר שהחיוב למסור מידע בעצם סותר את האמור בחוק אימוץ.
פניתי ונאמר לי שיש בעיה חמורה של מחטפים בקרב הורים גרושים ועניינם קודם לזכות הורים יחידניים לפרטיות. במחלקת החינוך בעיריה שמעתי גם יציאה די מכוערת כלפי אמהות יחידניות. כביכול האם טוענת שהילד נולד מתרומת זרע והנה כעבור זמן מופיע האב ותובע את משרד החינוך. אולי באמת יש מקום לפנות לשר החינוך החדש ולהסביר שהחיוב למסור מידע בעצם סותר את האמור בחוק אימוץ.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.