סודות וגילויים

[fannyd]

תוסיף גם אדישות של השירות למען הילד

שלא נוקף אצבע כדי לבער את הבערות בנושא במערכת החינוך. בסוף שנה שעברה המחנכת של הקטנה השאירה על שולחנה חומר חסוי שהכיל פירוט בעיותיהם של תלמידיה. שעה שהיא יצאה מהכיתה כמה ילדים שהתנדבו לסדר את שולחן המורה מצאו את הדף והקריאו בקול רם את הכתוב. הבת שלי רק זכרה שעל ילד אחד נכתב "אימפולסיבי" ועליה "מאומצת, אם חד הורית". כל מילה מיותרת.

 

[גילעד 63]

זה הכי גרוע

זה שכתוב על ילד שהוא אימפולסיבי כמשהו שמהווה "בעיה", למרות שכשילד הוא איפולסיבי אני חושב שהוא בדרך חולה קשה במחלה שקוראים לה "ילדות"

הגרוע זה שהיא מציינת מאומצת לאם חד הורית כבעיה, זה פשוט עובר כל גבול.

 

[fannyd]

חומר למחשבה למי שמתלבט אם לספר בביה"ס

מי בכלל ערב לאיזה ידיים זה יפול ומה יעשה בו.

 

[יסמין@]

 

[Daria34]

ולכן מכירה הרבה הורים שדוגלים בחינוך ביתי.

ואחרי הדוגמא הזו זה מאוד מחזק למה.

 

[חייכנית2]

הי פאני,

אני לא משוכנעת שמדובר בתיאור בעייתיות. לי זה נשמע פשוט תיאור שנשלף קצת out of context משאר הדברים שנכתבו .שפשוט צוטטו על ידי הילדים כי זה מה שזכרו . אני הייתי מעדיפה לחשוב שנכתב "מאומצת" כדי שתזכה ביחס רגיש ,ושנכתב "אם חד הורית" כדי לא להפיל עלייך מטלות שלא תוכלי לעמוד הן בתוך סדר יומך העמוס.תגידי לי "אשרי המאמין",אבל אני באמת לא בטוחה שדובר בגנאי.אני חושבת שטוב המורים יודעים על כך שילדינו מאומצים.לפעמים יש להם קשיי התחברות,לפעמים קשיי פרידה ממורים ומסגרות בסוף שנה ,לפעמים קשיים במעברים בכלל,לפעמים ליקויי למידה קלים או כבדים.
מה שממש לא לזכותה של המורה-שהשאירה את החומר על שולחנה. אני לא תופסת איך עושים זאת.

 

[חייכנית2]

מעבר לכך

נניח מישהו שואל אותך,לצורך כל שהוא, מה הם איפיוני משפחתך.לא תגידי משפחה בדרך האימוץ? לא תגידי שאת חד הורית?-הרי זה מה שנכתב שם.
חושבת שאנחנו לעיתים לא מבדילים בין איפיונים לבין תיוגים.

אימפולסיביות ,שתוארה לגבי ילד אחר ,היא תכונה. תכונה מאד חשובה לתת עליה את הדעת בקונטקסט חברתי-לימודי.
זה איננו גנאי ,זה עלול לחבל לילד עצמו בתוך הכתה ,וישנן אפשרויות להתמודד עם זה.

 

[KallaGLP]

 

[KallaGLP]

האם לשנות/לבטל את החוק זה אכן נושא ראוי לדיון

אבל איני מסוגלת כרגע. אני נרגשת מדי! כולי דומעת לאור הזדהות עם ייסוריה האיומים של אריאנה מלמד ונפעמת לנוכח חשיפתה האמיצה... Not
Come on, give me a break! סתם עוד מקרה טריוויאלי של עיתונאית שכנראה מחפשת נושאים פרובוקטיביים לכתיבה ונגמרו לה, אז היא מעוררת סערה בכוס מים ודרמה בגרוש תוך שהיא לא בוחלת להשתמש לצורך כך במשפחתה, וסומכת על כך שתמיד יימצאו הקוראים שיזילו דמעות תנין: "סוד אפל!" (שרק כל המדינה יודעת), "הנה איפוא הפרה ברורה וחד משמעית של סעיף 34 לחוק האימוץ" (כן, המשטרה כבר מתדפקת על דלתך). איזו דרמה! איזה מתח! איזו חשיפה מרעישה ומפתיעה! איזו גבורה! דוגמה לעיתונות אמיצה במיטבה! פרשת ווטרגייט החדשה בפתח! אמא'לה!
מה שמדהים כל פעם מחדש הוא שיש אנשים שבאמת קונים את השטיקים האלה. אם כי הפעם נראה שרק אחת קנתה את ההצגה והגיבה כמצופה, ומעבר לזה כמעט אף אחד לא זיכה את פיסת המלודרמה הזאת בהתייחסות, ובצדק.

 

[גילעד 63]

ועכשיו אחרי ששחטנו את המלצר

אפשר לדבר על המנה עצמה?

 

[KallaGLP]

הבעיה היא שמעולם לא טעמתי אותה.

(ומלצר גרוע שלא יודע איך להגיש וגם לא שם לב שיש זבוב במרק אינו מוסיף תיאבון, אבל זה לא שייך לעניין). כלומר, מעולם לא הרגשתי את נחת זרועו של החוק, לא הייתה לו שום השפעה עליי. וכפי שאני מבינה אותו, החוק גם מציין במפורש שאין שום בעיה שהצדדים המעורבים יגלו את דבר האימוץ למי שהם מוצאים לנכון. נראה לי צודק לגמרי שגוף שלישי כלשהו לא יכול לפרסם על בתצי כל מיני דברים מאחורי הגב. באשר לכל מיני מקרים הקשורים לאימוץ בארץ - אין לי מספיק ידע כדי להביע דעה מושכלת. בשביל זה צריך להכיר מבפנים מספיק מקרים שבהם החוק פגע במאומצים או דווקא מנע פגיעה בהם. פשוט אין לי את המידע הזה, ולכן אני מעדיפה לא להביע דעה שאין לה כל כך על מה להתבסס. ייתכן שיש צורך לפחות בהגמשה של החוק, אך כדי להיות משוכנעת בזה אני צריכה לדעת יותר על המצב בפועל ממה שידוע לי כעת.

 

[גילעד 63]

כלי תקשורת שרוצה

לראיין מאומץ או מאמץ בפנים גלויות ובשמות אמיתיים חייב לקבל אישור בית משפט. כלומר, אישורו של המאומץ עצמו אינו מספיק. זו רק דוגמא אחת להשלכות החוק כפי שהוא היום.

 

[KallaGLP]

נדמה לי שראיתי לא פעם מאומצים

מתראיינים בתקשורת בשמם האמיתי (אנשים כשי גולדן, למשל), אבל החלק הזה של החוק באמת מיותר. זכותו של אדם בוגר להתראיין בשמו (לא שאבין אי פעם את האנשים שעושים זאת, אני מאז ומעולם מתרחקת מהעולם הצהוב של התקשורת כמו מאש, אבל זכותם). יכול להיות שיש מקום לאסור פרסום של פרטי הביולוגים אם לא נתנו את הסכמתם לכך, או להפך - לאסור על ביולוגים לפרסם את פרטי הילד שמסרו, אך שוב - זה משהו שצריך ממש לחקור את הנזק והתועלת ומה גובר על מה כדי להחליט. אך איסור גורף על המאומץ להתראיין, בתנאי שהוא בגיר, נראה לי מגוחך וגם ממילא לדעתי לפחות בחלק מהמקרים לא נאכף.

 

[יסמין@]

מסכימה לכל מה שכתבת

שאנשים בוגרים שאומצו יוכלו להתראיין בלי לקבל רשות לכך. וגם שיש כאלו שכבר עשו זאת. וגם שחשוב שישמרו על הפרטיות של הצדדים השונים בסיפור. משום שהבאת כדוגמה את שי גולדן, הוא חשף בTV את האישה שילדה אותו, כולל שם אמיתי ותמונה שלה וסיפורים על מצבה הבריאותי ועל אורח חייה (בלי לבקש רשות ובתה מאוד כעסה על כך). הוא חשף גם את האב הביולוגי של אחיו (שמאוד כעס על כך). ומאז ועד היום הוא ממשיך לחשוף את בני משפחתו השונים בפרטי פרטים. אם אדם רוצה להתפשט בפומבי, בבקשה. אבל למה להפשיט אחרים?

 

[KallaGLP]

האמת היא שידעתי שהוא נחשף, אך לא היה לי מושג

מה אמר. קראתי את הספר שלו, אך סיפורים בתקשורת זה כבר יותר מדי בשבילי. האמת היא שהפורום הזה זה המקום הכמעט יחיד שבו אני נחשפת לכל מיני סיפורים מהתקשורת, מהרשת וכו', כי באופן טבעי יש לי נטייה להתרחק מזה. גם כאן אני לא נכנסת לכל הקישורים, ואלה שכן - הרבה פעמים מתחרטת שנכנסתי, אז אולי צריך להסיק מסקנות ולהפסיק לגמרי. אני מסכימה איתך שזה לא בסדר לחשוף אנשים בניגוד לרצונם, וזה אפילו לא משנה אם בהקשר של אימוץ או לא. אם מישהו ממשפחתי או מחבריי היה חושף אותי בציבור בניגוד לרצוני... אפילו המחשבה על כך מבחילה אותי.

 

[יסמין@]

באמת מבחיל

 

[נגה לביא]

לפ שאני קוראת דברים אחרים שנכתבו

הטור הזה כולו נקרא בעיני כמי שנכתב על ידי מי התרגז נורא ממשהו, ולא שם לב שמה שהתרגז ממנו אינו תקף בכלל לגביו. אריאנה מלמד מציגה זאת כאילו קיים איסור גורף לכל העולם לאזכר ולו ברמז אימוץ, כולל המאמצים והמאומצים עצמם לגבי עצמם. אבל בסעיף ב' באותו חוק עליו היא עוברת לכאורה לטענתה כתוב:
(ב) הוראות סעיף זה, למעט איסור הפרסום, לא יחולו על מאמץ ומאומץ לענין האימוץ שהם צדדים לו, ועל גילוי שנעשה בהסכמתם, בתום לב ולטובת המאומץ.
וזה מעקר מעיקרו את תלונתה. האיסור אינו תקף לגביה כמאמצת הכותבת על האימוץ שלה, בתום לב ולטובת ילדיה.

כפי שאני רואה זאת, החוק אינו מתיר לזרים לעשות באימוץ קרדום לחפור בו, ללא הסכמת המאמצים ו/או המאומצים. הוא מאפשר לאמצים ו/או מאומצים להחליט בעצמם עד כמה הם רוצים ליחצן את האימוץ, ולשמור על פרטיותם לא כסוד, אלא כפרטיות, למרות שהסביבה רואה בזה פריט רכילותי מדרגה ראשונה. לא האימוץ לבדו מגדיר את המאמצים ו/או המאומצים, ומותר להם לא לרצות לפרסם זאת.

 

[גילעד 63]

החוק מאד ברור

סעיף ב' מדגיש שההוראות לא יחולו על המאמץ והמאומץ, למעט איסור הפרסום שהוא חל על כולם כולל מאמץ ומאומץ.

 

[נוני 75]

החוק מיושן ומגוחך

אני מסכימה עם אריאנה מלמד שאין סיבה להסתיר את היותה אם מאמצת ואת שמות ילדיה אם רצונה בכך.הם לא סוד וד"א היא צודקת, ע"פ החוק אם תעשה זאת העונש הוא ישיבה בכלא כשישה חודשים. נכון שאין יישום בפועל, והרבה מפורסמים כמו גלי עטרי, יהודית רביץ ולאה שבת מדברות על האימוץ ומצטלמות עם הבנות. צרויה שלו לצורך קידום ספרה שארית החיים (שבין היתר יש התייחסות לאימוץ) התראיינה בפירוט על תהליך האימוץ.
ועם זאת, כפי שנחשף בתוכנית של אמנון לוי, החוק שנועד להגן על ילדים מאומצים עד גיל 18 לא מאפשר למאומצים בוגרים להתראיין ,והן היו צריכות אישור מבית משפט כדי להופיע. כנראה כשאת לא מפורסמת- החוק מתגמש.
אני רציתי להתראיין בנושא מסויים למספר עיתונים ואמרו לי בפרוש לא לדבר על האימוץ וכו ,אחרת העיתון יקבל קנס, אני אשב בכלא וכו (כאילו שהייתי מספרת את סיפור חייו של האפרוח)

אני חושבת שעל הורה האחריות על ילדו ואין צורך לאיים בענישה, בעידן של רשתות חברתיות, פייסבוק וכו ,סלב שמספרים בשמחה על האימוץ לקידום ספרם אין צורך לאיים וצריך לשנות את החוק

לגבי שי גולדן. אין מילים. האיש מזמן חצה גבולות (ע"ע מחוברים)

 

[נגה לביא]

איזה פרסום?

לכתוב שהיא אימצה ילדים, ולכתוב שילדיה מאומצים אינו נוגד את החוק. זהו חלק מחייהם, ודי ברור שמותר לכתוב זאת. יכול להיות שצריך לעדכן את לשון החוק למצבים המותאמים לפרסום העולם המודרני, אבל לא לתפיסת הפרטיות, ולא להפיכת עכבר להר. סוג הכתיבה שפשוט מגחיך את הנקודה, ואיני יכולה לנהל דיון רציני לאחר טור שכזה. בדומה לכך שלא יכולתי לנהל דיון רציני לאחר השוואת אימוץ ילד לאימוץ בעלה של אישה אחרת. הפתיחה לדיון כלכך לא במקום, שאי אפשר להמשיך הלאה.