סוף שבוע הפתעה באמסטרדם

[Gרר]

סוף שבוע הפתעה באמסטרדם

העילה: שבע שנות נישואין. התכנית המקורית היתה לעשות משהו בארץ. חשבנו אולי המלון הסקוטי שלא היינו. אבל אז היה את החצי גמר של משחקי השף והתחילו לרוץ לי בראש רעיונות שכיוון שהשנה לא יוצא לנו מסיבות כאלה ואחרות לעשות חופשה "רצינית" בחו"ל אז יום הנישואין הוא כנראה ההזדמנות היחידה לעשות לפחות משהו קצר. המחירים הלא שפויים של המלון הסקוטי רק הוסיפו למוטיבציה.

וכך בלי לגלות לאישה הזמנתי טיסה ומלון (ארבעה, ליתר דיוק, כדי שהאישה תוכל לבחור אחד מהם...) וגם, כמובן, גולת הכותרת - מקום במסעדה של "שף מוסיק" (עם דגש על ה-ס, כפי שהצוות המקומי קורא לו) ונולד לו סוף שבוע קצר באמסטרדם.

אחרי שתורקיש איירליינז סיימו להתעלל בנו (פעם ראשונה שאני שומע שחברת תעופה מוחקת נוסע מטיסה אחרי שהוא כבר עשה צ'ק אין...) ואחרי שסיימנו להתעלף מהמלון השווה שהזמנו (המלצה חמה על Estherea Hotel: לא זול, אבל המלון מקסים, המיקום על הסינגל הוא unbeatable, והנישנושים בלובי נחמדים) יצאנו לשוטט בעיר וכמובן גם לאכול.

 

[Gרר]

פנקייק בייקרי

את אחה"צ של היום הראשון העברנו באיזור שסמוך לבית אנה פרנק (איזה כיף להסתובב בעיר שכבר סימנת וי על כל המקומות התיירותיים שלה וכל מה שנותר זה לשוטט לך בכיף ולהסתכל בחמלה על מי שנאלץ לעמוד בכל התורים של ה-must see. הגענו למסקנה שאנחנו חייבים גם נסיעה כזו גם לפריז). הבחירה הטבעית לאיזור הזה היא כמובן הפנקייק בייקרי שהיה אחת ההצלחות של הביקור הקודם שלנו שם.

למודי ניסיון מהפעם הקודמת שמנו X על כל הפנקייקס המתוקים והתמקדנו בשנים מהמלוחים, או ליתר דיוק באלו שמשלבים קצת מתוק עם המלוח.

את הראשון הכרנו כבר בביקור הקודם - עם אננס והאם. האישה הסיפה קצת מייפל. אני אכלתי כפי שהגיע. השני שהזמנו הוא הפנקייק ה"צרפתי" שמאד הפתיע לטובה. שילוב מצויין של גבינות צאן יחד עם דבש שמגיע בצנצנת נפרדת ואפשר לשפוך כמה שרוצים. כזכור הפנקייק שם זה לא הפנקייק האמריקאי הדחוי אלא יותר דומה לקרפ לא מגולגל. הם ענקיים והמלוחים אחד אחד טעימים בעיניי.

המקום פעיל כבר למעלה מ-40 שנה וזה לא מפתיע. מבחינתי הוא יעד חובה בכל ביקור באמסטרדם. תענוג אמיתי.

 

[Gרר]

יאממי מס' 1 - הצרפתי

 

[אשתו של Gרר]

פירוט יותר מדוייק

זה היה עם עגבניות מיובשות, גבינת עיזים. טימין ודבש..וגם קצת צנוברים..
הטימין הוא זה שניתן את הטעם המיוחד יחד עם הדבש והגבינה..

 

[סמואל ספייד]

כמו ציור של יוהנס ורמיר

פשוט נראה מרהיב, שקוראים את הפירוט בכלל.
צילום מדהים

 

[salo22]

או מיי, תמונה סקסית !

 

[ו י ק י 3]

באמת נראה מעולה!

 

[bruno01]

 

[Gרר]

יאממי 2 - אננס ושינקן

קצת קשה לראות את האננס בגלל הצבעים אבל הוא שם, trust me.

 

[Gרר]

וככה מכינים אותם

האישה אוהבת מאד לצלם שם את המטבח בפעולה

 

[salo22]

כיף לראות תמונות מטבח שעושות רושם

של מקום נקי ומסודר !

 

[סבתא רותרות]

אכן יעד חובה ששומר על רמתו עשרות שנים.

זה מה שאני אוהבת באירופה - מקומות יציבים שיודעים מה הם עושים ואם תחזור אליהם אחרי 20 שנה תקבל בדיוק את הטעם שאתה זוכר.
כל הכבוד על היוזמה והטרחה להעלות לפורום. היות וכבר הגבת במקומי על המסעדה של מר רוט ם אימנע מכך. אומר בכללי שאני לגמרי מזדהה עם סמואל ספייד. צדקת.

 

[Gרר]

The Cheese Museum

טוב זה לא באמת מוזיאון אלא חנות גבינות ויכול להיות שמי שממש מומחה לגבינות יעשה פרצוף חמוץ על מקום שבסופו של דבר מכוון לתיירים הרבים שעוברים ברחוב בזכות בית אנה פרנק. הוא נמצא ממול בית אנא פרנק, על הצד השני של המדרכה. המבחר של הגבינות לטעימה הוא ענק ואף אחד לא סופר לך כמה אתה טועם כך שאפשר לדגום שם די הרבה גבינות. את הגבינה הביתה לקחנו משם, כי היא היתה לנו הכי טעימה מבין אלו שפגשנו בחנויות הלא מעטות שיש בעיר. לא זוכר כמה חודשי "הריון" היו לה אבל היא היתה מהסוג הקשה והמתפורר שמאד חביב עליי. לקחנו משם גם חרדל שהתאים לה בול. בקיצור - אם אתם ממיילא שם שווה לתת שם טעימה.

הכתובת המלאה:
Prinsengracht 112

 

[Gרר]

ארוחת בוקר שווה - Le Pain Quotidien

כבר בארץ שמחנו לגלות סניף של Le Pain Quotidien שממוקם שני מטר מהמלון שלנו. פגשנו את הרשת הזו בבלגיה, כשאכלנו שם את ארוחת הבוקר הראשונה שלנו בבריסל, וסימנו V גדול על המקום.

הסניף של אמסטרדם מאד דומה ברוחו לסניף בבלגיה, ארץ המקור של הרשת. גולת הכותרת, מבחינתי, הן צנצנות הממרחים המתוקים שמקבלים יחד עם הארוחה והופכים אותה לשחיתות של ממש. קצת משעשע שהמוטו שם זה אוכל אורגני ובריא כשמצד שני קשה לסיים שם ארוחה בפחות מ-2000 קלוריות עם המאפים והממרחים שלהם...

מארוחות הבוקר שלהם האישה הזמינה מקושקשת עם שינקן וגבינת גרוייר והיתה מאד מרוצה ממנה. המנה מגיעה עם סלט קטן ופרוסות של לחם (אורגני כמובן

) שהיה מוצלח גם כן ושימש בעיקר כמצע נוסף לממרחים המתוקים

שלא כמקובל בארץ אין "סלסלת מאפים" אלא צריך להזמין את המאפים בנפרד (כל מאפה בסביבות 3 יורו). הזמנו שלושה מהם: קרואסון רגיל, בריוש וקרואסון תפוח יותר מנוקד בשוקולד. המאפים היו מעולים. קנינו יום אחרי זה בסתם חנות על הדרך קרואסונים דומים וההבדל באיכות הורגש מאד.

מהממרחים אהבנו את הריבת תאנים שהיתה טעימה אאם כי מאד מאד מתוקה, למי שחושש מזה ואת ממרח האגוזים שערגנו עליו מהזכרונות של השנה שעברה ואפילו קנינו צנצנת הביתה כי הוא מעולה. מזכיר אמד את הנוטלה אבל עם טעם יותר אגוזי ופחות שוקולדי.

מחיר הארוחה כולל שתיה 55 ש"ח לאדם. לא זול במונחים של הארץ אבל גם לא בשמים.

מכל ארוחות הבוקר שפגשנו באירופה - הארוחה של Le Pain היא בין היחידת שמרגיש לנו כמשהו שיכול להצליח, עם אדפטציה מסויימת, גם בארץ. אצלנו הם כנראה צריכים לתמחר סלסלת מאפים כלשהי כי נהוג בארץ ואולי להשקיע קצת יותר בסלט ובשנים שלושה ממרחים מלוחים לצידו. אבל הקטע של צנצנות המתוקים זה משהו שיכול להצליח ביג טיים בארץ ואם יש להם סניפים בטורכיה וכווית אין סיבה שמישהו לא ירים את הכפפה גם בארץ.

בינתיים נמשיך לחפש אותם בביקורים הבאים באירופה כי הקונספט שלהם מצוין והאיכות שלהם מעולה..

 

[Gרר]

שלושת המאפים

 

[Gרר]

ארוחת הבוקר של האישה

וכבוד למצלמה החדשה (יחסית...) שעשתה עבודה טובה.

 

[Gרר]

וזה הדבר האמיתי - הצנצנותתתתתתתתתתת

 

[bruno01]

אני זוכר את זה מהדיווח הבלגי שלכם

 

[Gרר]

תארזו לי את הדלפק הזה

 

[צבת ים ירוקה]

בוודאי תשמחו לדעת

שהרשת נפוצה גם בפריז. ובהחלט, לבקר בפריז כשלא מרגישים צורך לרוץ לאף מונומנט/כנסייה/תערוכת קבע זה פלוס גדול וממליצה מאוד.